תלמוד עשר הספירות | חלק א | פרק ב | 17 | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות חלק א פרק ב — אותיות ב-ה בביאור הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א

בשיעור המעמיק הזה ממשיך הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בלימוד תלמוד עשר הספירות לבעל הסולם, חלק א פרק ב, באותיות ב-ה. הרב שב על תחילת הפרק בקיצור, ופותח את הסוגיה הגדולה של מה שקורה לאחר הצמצום הראשון, כיצד נשאר מקום חלל ואויר פנוי וריקני, ואיך נמשך הקו הדק של אור אין סוף דרך אותו חלל ומאיר את העיגולים והיושר. הרב מבאר בשפה ברורה את היחס בין השורש לענף, ואת מהות נגיעת ראש העליון באין סוף.

הצמצום, החלל הריקן ועניין האויר הפנוי

הרב פותח את הביאור בכך שלאחר הצמצום הראשון נשאר מקום חלל ואויר פנוי וריקני. שני אלה אינם שני שמות נרדפים, אלא שתי בחינות נפרדות הקרובות זו לזו. החלל הוא בחינת הפנוי ממש, ואילו האויר רומז על אור החסדים הקלוש, בחינת רוחא דחכמה, שהוא יחס של צמצום ב’ הנרמז כבר כאן. אך הרב מדגיש שאין כאן עדיין צמצום ב’ ממש, אלא רק נפתחה האפשרות שבעבר הזיק קלוש בין צמצום א’ ממש לבין הדרגות שיתפתחו בהמשך. כל זה הקדמה הכרחית להבנת מציאות העיגולים והיושר ועולם האצילות. ניתן להעמיק בכך גם דרך המושגים הקבליים היסודיים אשר מבארים את שורשי הצמצום בלשון בעל הסולם.

המשכת הקו דרך החלל ועניין מי ממשיך מה

הרב ממשיך ומבאר כי לאחר הצמצום נמשך קו דק מאור אין סוף, ועובר דרך החלל. הוא מקדים שאלה חשובה — מי ממשיך את מי. אין סוף עצמו אינו ממשיך, אלא הכלי, היינו בחינת ד’, הוא זה שעורר את ההמשכה. רישום של הכלי נופל על האור, וכך מתעורר האור להאיר. הקו הזה הוא קו אחד ישר, שיש בו מידה מועטת מאור אין סוף עצמו, ויורד מלמעלה למטה לתוך החלל. למעלה היא בחינת אלף, ולמטה היא בחינת דלת. הרב מסביר שראש העליון של הקו נמשך מאור אין סוף עצמו ונוגע בו, אך אינו אור אין סוף עצמו. סיומו של הקו למטה אינו נוגע באור אין סוף.

נגיעת ראש העליון באין סוף — מהות ההבדל בין נוגע לאינו נוגע

כאן מגיעים לעיקר השיעור. הרב מבאר את מילת “נוגע בו” שמופיעה בתלמוד עשר הספירות. הנגיעה אינה נגיעה גשמית, אלא נגיעה רוחנית — השוואת צורה. הכלל הגדול של בעל הסולם הוא ששינוי צורה מפריד בין הרוחניים, והשוואת צורה מחברת אותם להיות כאחד. בחינת אלף, שהיא ראש העליון, קרובה ביותר לאין סוף, היינו למאציל. שינוי הצורה שבה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהמאציל, ולכן היא נחשבת נוגעת בו. לעומת זאת בחינת דלת, שהיא תחתית הקו, אינה נוגעת באין סוף, משום ששינוי הצורה שבה מן השורש גדול מאוד. ביאור עמוק זה מובא גם בספרייה הקולית של מאמרי החסידות ושיעורי בעל הסולם הזמינים להאזנה.

פרט וכלל — עשר ספירות פרטיות בכל ספירה כללית

הרה”ח שליט”א מרחיב בכלל גדול בקבלה — כלל ופרט שווים. כל ספירה כללית, היינו עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, כוללת בתוכה עשר ספירות פרטיות. אותה ספירה כללית מתפרטת בעצמה לעשר ספירות פרטיות בתוך אותה דרגה. ולכן כשנאמר שראש העליון נוגע באין סוף, אין הכוונה רק לראש הקו הכללי, אלא גם לבחינת אלף של עולם האצילות הפרטי, שכבר נותן בו שינוי צורה הניכר להפריד בינו לבין השורש שהוא אין סוף. מצד עשר הספירות הכלליות, האצילות נחשבת לבחינה אחת, ומצד הפרטיות יש בה התפרטות נוספת. ביאור זה ניתן ללמוד גם דרך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס, המפרט את היחס בין הכלל לפרט בעבודת הקבלה.

הצילות כמחשבת הבריאה הפרטית

חידוש עצום מביא הרב מתוך הקדמת ספר הזוהר ועוד הקדמות בעל הסולם. גם עולם האצילות נבחן למחשבת הבריאה. אמנם בדרך כלל אנו מייחסים את מחשבת הבריאה לאין סוף, ואומרים שמחשבת הבריאה היא רצונו להיטיב לנבראיו. אך בעל הסולם מחדש שגם האצילות, אף שהיא דרגה תחת אין סוף, נחשבת מחשבת הבריאה. ההבדל בין השניים — אין סוף הוא מחשבת הבריאה הכללית, ואצילות היא מחשבת הבריאה הפרטית. כמשל לאדם שיש לו תוכנית כללית לבנות בית, ולאחר מכן תוכנית מפורטת עם שרטוטים. כך אין סוף הוא הכלל, והאצילות היא הפרט המתוכנן. הרב מסביר ברגישות תורנית עמוקה, ומדגיש שהבחינה דלת לא עשתה את הצמצום מתוך רצון לקבל, אלא מתוך רצון להשפיע ולהשוות צורתה למאציל. מטעם זה הרצון לקבל באצילות הוא בכוח בלבד ואינו יוצא לפועל אלא בעולמות התחתונים.

סיבה ומסובב — האין סוף כסיבה לעולם האצילות

בסיום השיעור פותח הרה”ח שליט”א את ענייני סיבה ומסובב, שיובאו בהרחבה בהמשך הפרק. אין סוף נחשב סיבה, ועולם האצילות הוא המסובב הנמשך ממנו. נגיעת ראש העליון באין סוף היא היסוד לכל המשך השתלשלות העולמות. הרב מזמין את הלומדים להעמיק בנושא, ולהמשיך את הלימוד בשיעורי הזום השבועיים שמועברים על ידי הרב בימי שני ורביעי בשעה 20:30. ניתן גם להירשם לאתר ולקבל עדכונים על שיעורים חדשים, ולתמוך בעמותת סולם יהודה בהפצת מעיינות החסידות לכל ישראל.