תלמוד עשר הספירות | 10 | חלק א, פרק ב | אות א | סולם יהודה

ביאור הצמצום בהשוואה אחת מכל הצדדים בתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה מבאר הרה”ח שליט”א את דברי רבנו האריז”ל בתלמוד עשר הספירות, חלק א’, פרק ב’, אות א’. הסוגיה העומדת במרכז השיעור היא עניין הצמצום שנעשה בהשוואה אחת מכל הצדדים. ענין עמוק זה מהווה יסוד מרכזי בהבנת תורת בעל הסולם, ובלעדיו אין מבוא נכון לחכמת הקבלה. הרב מסביר בפרוטרוט את משמעות הביטוי “השוואה אחת” וכיצד הוא משתקף בכל ארבע הבחינות שנשארו ריקות לאחר הצמצום הראשון.

מהות הצמצום והסתלקות האור מארבע הבחינות

הרב מתאר באריכות את המצב שנוצר לאחר הצמצום הראשון. עד לצמצום היה הכל אחד ומאוחד, האור והכלי היו דבוקים זה בזה ללא שום הבחנה. גם לאחר שהאור הסתלק מארבע הבחינות, לא נוצר עדיין הפרש מדרגות בין הבחינות. אמנם נעשה ניכר שיש ארבע בחינות שונות, ואף נוצר סדר של סיבה ומסובב. בחינה אחת היא הסיבה לבחינה השנייה, וזו לבחינה השלישית, וכך הלאה. אך עדיין לא ניכר אצלן הפרש חשיבות. כל הבחינות נמצאות בהשוואה אחת זו לזו, ואין אחת חשובה מחברתה.

טעם הצמצום והשוואת הצורה למאציל

נקודה יסודית מאוד שהרבי שליט”א מדגיש: אילו היה הצמצום נעשה בגלל שינוי הצורה שנגרם בבחינה דלת ממלכות אין סוף, אזי היתה הופכת בחינה זו לבחינת סוף. כלומר, היתה מקבלת הגדרה של פחיתות וגריעות לעומת שאר הבחינות. אך באמת אין הצמצום נובע משינוי צורה. עיקר הצמצום נעשה משום רצונו של הנברא להשוות את צורתו לבוראו. כיוון שאור אין סוף ברוך הוא הוא בהשפעה גמורה, חפץ גם הנאצל לצמצם את עצמו ולהיות בהשוואה אחת מכל הצדדים. בכך הוא משווה את צורתו למאציל, ולא מתוך גריעות נעשה הצמצום. מושגים קבליים אלו דורשים העמקה רבה והתבוננות מתמדת.

משל העיגול, המרובע והמשולש

בהמשך השיעור עובר הרב לבאר את משל הצורות. בחכמת השיעור ידוע שאין צורה שווה ומאוזנת כתבנית העיגול. בעיגול אין הבחנת צדדים, אין מעלה ומטה, אין ימין ושמאל. לעומת זאת, בתבנית המרובע יש כבר ארבע צלעות בולטות, ויש הבחנה ברורה של מעלה ומטה, ימין ושמאל. וכן בתבנית המשולש יש שלוש צלעות, ובו חסרה אחת הצלעות לעומת המרובע. הרב מבאר ששלוש הצורות מרמזות על שלושה מצבים שונים בהתפתחות הספירות. העיגול מרמז על מצב הבחינות לאחר הצמצום, כשהן בהשוואה אחת. המרובע מרמז על מצב שיש כבר הפרש מדרגות בין הבחינות. והמשולש מרמז על מצב שלאחר עליית המלכות לבינה.

עליית המלכות לבינה ומיתוק הדין ברחמים

בחלק העמוק ביותר של השיעור עובר הרב לבאר את עליית המלכות לבינה. ידועים דברי המדרש שבתחילה רצה הקב”ה לברוא את העולם במידת הדין. ראה שאין העולם יכול להתקיים, שיתף את מידת הרחמים בדין. הרב מסביר שמידת הדין היא ספירת המלכות, מפני שעליה נעשה הצמצום והוגבל המסך מלקבל את האור. כיוון שראה הקב”ה שאין העולם יכול להתקיים בצורה כזו, שיתף את מידת הרחמים שהיא ספירת הבינה במידת הדין. כתוצאה משיתוף זה גם בחינה דלת תוכל לקבל ניצוצי אור של השפעה. אפשר ללמוד יותר על נושאים מקבילים בעמוד שיעורי וידאו של הרב שקד אליהו פנחס.

סוד האלכסון בעקבות עליית המלכות

כתוצאה משיתוף המלכות בבינה, נעשה צמצום שני בעולמות. הצלע התחתונה של הריבוע, שהיא בחינה דלת מלכות, התחברה עם הצלע השמאלית, שהיא ספירת הבינה. שתי צלעות אלו, מערב וצפון, נעדרו ממקומן, התחברו יחד ויצרו את האלכסון. כך מתבארת תבנית המשולש בחכמת הקבלה. הרב מדגיש שהמלכות שהיא יסוד מערב, והבינה שהיא יסוד צפון, התחברו ויצרו את צלע האלכסון. ארבע הספירות חכמה, בינה, תפארת ומלכות, נעשו לתבנית משולש בעקבות עליית המלכות לבינה.

הצמצום השני וחשיבות ההבחנה

הרבי שליט”א מסביר שהצמצום השני נעשה כתוצאה ישירה מהשיתוף של המלכות בבינה. כיוון שהמלכות עלתה לבינה, הבינה הפסידה מכך. כוח הצמצום של המלכות עם הקושי שלה השפיע על הבינה. בעקבות כך, האורות אינם יכולים להתפשט אל מה שלמטה מהבינה. השיתוף של המלכות בבינה, הגם שהוא ממידת הרחמים, גרם לצמצום נוסף בעולמות. כעת מתבררת ההבחנה הברורה בין ארבע הבחינות. ההבחנה בין דרגות העליון לדרגות התחתון נוצרה בעקבות התיקון הזה. ניתן ללמוד עוד בנושא שיעורי וידאו בקבלה חסידית.

סיכום והדרכה מעשית

השיעור מסתיים בהדגשת חשיבות ההבנה של מצב הבחינות לאחר הצמצום הראשון. בשלב זה כל הבחינות בהשוואה אחת זו לזו. רק לאחר ביאת אור הקו, נוצרת הבחנה של מדרגות. הציור של העיגול מבטא את המצב של ההשוואה. הציור של המרובע מבטא את שלב התיקון, שיש כבר הפרש מדרגות. הציור של המשולש מבטא את מצב עליית המלכות לבינה. כל הסוגיות הללו דורשות חזרה והעמקה. ניתן להצטרף לשיעורי הזום השבועיים של הרבי שליט”א, ולהמשיך ללמוד את עומק תורת הקבלה. כל לומד מוזמן לעיין בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.