תלמוד עשר הספירות | 10 | חלק א, פרק ב | אות א | סולם יהודה

צמצום בהשוואה אחת מכל הצדדים — שיעור עם הרב יוחאי ימיני

בשיעורי הרב יוחאי ימיני נפתח חלק א של תלמוד עשר הספירות, פרק שני, אות א. השיעור מבאר את לשון הרב האשלג זצ״ל בעניין הצמצום שהיה בהשוואה אחת מכל הצדדים. הסוגיה נוגעת לשורש בריאת העולמות ולסוד התהוות הספירות בחכמת הקבלה.

פירוש הצמצום על פי בעל הסולם

הרב יוחאי ימיני שליט״א פותח את השיעור בהבאת לשון האריז״ל. הוא מבאר שהסיבה לכך שהצמצום היה בהשוואה אחת היא יסוד הכרחי בהבנת הקבלה. גם לאחר הצמצום, כאשר נסתלק האור מארבע הבחינות, אין הפכן מדרגות בין הבחינות.

ניכר שיש ארבע בחינות נפרדות. מה שלפני הצמצום לא היה כלל ניכר. שהרי לפני הצמצום היה הכל אחד, האור והכלי באחדות גמורה. בכלים שלפני הצמצום לא ניתן היה להבחין בארבע בחינות כלל. רק אחרי הצמצום ניכרת חלוקה זו של הבחינות.

שורש הצמצום — דבקות והשתוות הצורה

הרב מסביר את הטעם העמוק לדבר. אילו היה הצמצום נעשה מחמת שינוי הצורה שנפל בבחינה דלת, היה הופך אותה רגע לבחינת סוף. כלומר לבחינה נחותה ופחותה מכל האחרות. אז היה ניתן להבחין במדרגות הבחינות, מי גרוע יותר ומי פחות.

אבל באמת הצמצום לא היה מחמת שינוי הצורה. הוא נעשה משום שהמלכות רצתה להידמות למאציל ולהשתוות עם הבורא יתברך. הצמצום אינו פגם אלא תיקון. שאיפת ההשתוות לבורא היא טעם הצמצום. וכיוון שכך, גם לאחר הצמצום הבחינות נשארו בהשוואה אחת.

נקודה זו עומדת ביסוד תורת הקבלה של בעל הסולם. הרב חוזר ומבהיר שהאור האין סוף ברוך הוא היה בהשוואה גמורה במלכות דאין סוף. לפיכך, גם כאשר ציווה לצמצם עצמו, הוצרך הצמצום להיעשות בהשוואה אחת מכל הצדדים בלא כל הפרש.

משל הצורות — עיגול, מרובע ומשולש

בלב השיעור עומד המשל שמביא בעל הסולם ומבארו הרב יוחאי ימיני שליט״א. נודע בחכמת השיעור שאין תמונה כל כך שווה כתמונת העיגול. במרובע יש כבר ניצב בולט. יש ימין ויש שמאל, יש מעלה ויש מטה. אלו הם הפכן מדרגות. כך גם בתמונת המשולש ובשאר התמונות.

בעיגול אין מעלה ואין מטה, אין ימין ואין שמאל. אם תיקח את העיגול העליון ותהפכנו, יהפוך התחתון לעליון. אין הבדל בין צד לצד. זה משל לארבע הבחינות לאחר הצמצום. הן בהשוואה אחת ואין הפכן מדרגות. ההבחנה ביניהן היא בסדר העילה והמסובב בלבד.

תמונת המרובע — אחרי התלבשות הקו

אחרי שיורד הקו ומתלבש בארבע הבחינות, נוצר מצב חדש. בחינה דלת חוזרת לקבל אור. אך הפעם בעל מנת להשפיע, בכלי דהשפעה. אז כבר ניכרים הפכן מדרגות. בחינה אחת מקבלת מסך וזיווג דהכאה, ובחינה אחרת איננה מקבלת.

זהו שורש תמונת המרובע. הצלע העליונה היא חוכמה, הצלע הימנית בינה, השמאלית ז״א, והתחתונה מלכות. הדברים נוגעים גם למושגים קבליים רבים, ובמיוחד להבנת מבנה הספירות והפרצופים בתורת האשלג.

הרב מבהיר שבעיגולים שלפני התלבשות הקו, אין עדיין הבחן מדרגות בין הבחינות. הציור הוא של עיגול בתוך עיגול. הגלגל הפנימי בתוך החיצון. אין מי עליון ומי תחתון באמת. הכל בהשוואה אחת מכל הצדדים.

תמונת המשולש וסוד צמצום ב

בהמשך השיעור מבאר הרב את תמונת המשולש. במדרש מובא שבתחילה רצה הקב״ה לברוא העולם במידת הדין הקשה. ראה שאין העולם יכול להתקיים, שיתף עמה מידת הרחמים. מידת הדין היא מלכות, שעליה הצמצום והמסך. מידת הרחמים היא בינה, שכולה השפעה.

תוצאת השיתוף הזה הייתה צמצום ב. הרב מסביר שיש שני צמצומים בעולמות. הצמצום הראשון הוא מה שלמדנו עד כאן. אחריו נעשה צמצום נוסף בעולמות. צמצום ב נעשה כתוצאה מהשיתוף בין מלכות לבינה.

אם בארבע הבחינות מציירים תמונת מרובע — חוכמה, בינה, ז״א ומלכות — הרי שלאחר עליית המלכות לבינה, התאחדו הצלע התחתונה והצלע השמאלית. נעשה מהן אלכסון. כך נעשה מן המרובע משולש. זהו סוד תמונת המשולש המבואר בכתבי האריז״ל.

הזמנה ללימוד מעמיק בקבלה

מי שמעוניין להעמיק בנושאים אלו מוזמן לשיעורי קבלה אונליין בזום. השיעורים מתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. שם מתבארים יסודות תורת הקבלה לפי שיטת בעל הסולם בעיון נרחב, באופן ההולם תלמיד מתחיל ומתקדם כאחד.

סיכום והוראה מעשית

הרב יוחאי ימיני שליט״א מסכם את השיעור בהבהרה ששלוש הצורות מבטאות שלוש דרגות בהבנת בריאת העולמות. העיגול מורה על השוואת הבחינות לפני התלבשות הקו. המרובע מורה על הפכן מדרגות לאחר התלבשות הקו. המשולש מורה על מצב הספירות לאחר צמצום ב, בו עלתה המלכות לבינה.

הלימוד הזה הוא יסוד מרכזי בתורת בעל הסולם. כל מי שלומד תלמוד עשר הספירות חייב להפנים את ההבחנות הללו. הן המפתח להבנת כל המהלך הקבלי בהמשך החלקים. השיעור פותח שער לעיון מעמיק בכתבי האריז״ל ובלשונו הצחה של הרב האשלג זצ״ל.