תלמוד עשר הספירות | חלק א | פרק א | 1

תמלול השיעור:

טוב, ערב טוב לכולם, ברוכים הבאים,

תודה רבה מראש על ההשתתפות, יישר כוח גדול

אז אנחנו נתחיל היום בלא נדר

את תלמוד 10 הספירות, נתחיל מהתחלה חלק א'

עם ההקדמה של בעל הסולם.

נסביר קצת היום בגדול מה הוא הספר הזה,

תלמוד 10 הספירות,

מה מטרתו, למה הוא נכתב,

מה המבנה שלו, כיצד לומדים אותו,

ובלא נדר בלא נדר המטרה היא באמת

לעשות פה קבוצה, קבוצת גברים קבועה,

שתלמד פעמיים בשבוע ואולי יותר,

עם מפגשים גם פרונטליים איתי,

שנוכל לפתח את עצמנו

נפשית, רוחנית ופנימית

לעבודתו יתברך בצורה הנכונה ביותר,

על פי תורת החסידות

על פי משנתו של מרן בעל הסולם

זכר צדיק וקדוש לברכה.

אז כמה מילים קצת להקדמה.

מה זה בכלל ספר תלמוד 10 הספירות?

בגדול, ירדה נשמה גדולה מאוד לעולם

לפני קצת יותר מ-100 שנה,

הרב יהודה לייב הלוי אשלג

זכר צדיק וקדוש לברכה.

אני מתאר לעצמי שלא צריך לספר לכם

מי היה הבן אדם,

והתגלגלה דרך נשמתו הקדושה

האפשרות בעצם להנגיש לדור שלנו

את לימוד הזוהר הקדוש.

הוא עבר הרבה תהליכים והרבה מהלכים

בעריכת החומר.

היה לו מאוד קשה גם מבחינה

כלכלית גם מבחינה בריאותית

ועוד הרבה, הרבה, הרבה מניעות שהיו לו.

אבל בסופו של יום

זכינו, זכינו שהיום, כל בן תורה וכל יהודי

יכול לגשת לקודש פנימה

ולהנות מזיו פנימיות התורה.

כמובן שהלימוד הזה דורש הרבה מהבן אדם.

אנחנו לא עושים פה איזה שיעור פשוט בהלכה

או לא, איזה ככה, שיעור בין מנחה לערבית,

אלא מדובר פה על לימוד מסודר,

על מערכת ומבנה שצריך ללמוד אותו בצורה הדרגתית,

בצורה קבועה, הקביעות היא מאוד מאוד חשובה

בשונה מאוד מלימוד גמרא,

שאתה יכול להיכנס, לפספס שתי שיעורים בדף היומי,

לא קרה כלום, תיכנס,

סוגיות חדשות, עניינים חדשים,

אפשר להתברג.

פה זה לא עובד ככה

המערכת הרוחנית שאנחנו לומדים אותה

עכשיו היא בעצם מערכת

שנדבך נבנה על פני נדבך.

זאת אומרת, אם אתה מפספס כמה שיעורים

בעצם אתה לא תוכל להבין כבר

על מה מדובר

ויותר מזה, בעל הסולם ערב לנו שאנחנו נתבלבל

וניכנס לדמיונות,

יש פה לא רק מערכת רוחנית מאוד מסודרת,

יש פה גם שפה, יש פה שפה שהיא צופן רוחני

להבין את כל המושגים שהשתמשו בהם המקובלים,

היא נקראת שפת ענף ושורש או שפת הענפים.

אנחנו נסביר לאט לאט כל דבר.

המטרה היא שלנו פה עם הקבוצה הזאת

שקמה בעזרת השם,

היא ללמוד את הדברים בצורה מסודרת

מתוך שלוות הנפש, מתוך יישוב הדעת

בצורה ממוקדת וקבועה ונכונה.

אנחנו לא ממהרים לאף מקום,

לא עליך המלאכה לגמור.

אנחנו יודעים שיש תמיד ללומדים המון שאלות,

המון קשיים, המון אי הבנות,

לא להיבהל מזה.

יש לכם שאלות? תרשמו אותם

בעזרת השם התשובה תגיע בזמן הנכון ובצורה הנכונה.

אנחנו מאוד נשתדל להיות זמינים לכם

גם במהלך השבוע,

כמו שאמרתי אנחנו ניתן הרבה אפשרויות

מי שהשתתף פה בקבוצה

בעצם מתחבר למשפחה.

המטרה היא לא לימוד,

זה חשוב מאוד להבין,

המטרה שלנו היא לא הלימוד כלימוד,

המטרה שלנו היא תיקון עצמי.

כאשר באמת זו מטרת התורה.

אבל פנימיות התורה נותנת לנו את זה בצורה יותר ישירה.

אז אני חוזר, לסיכום,

אנחנו נעבוד פה בצורה סיסטמטית,

בצורה קבועה, בקשר הדוק בינינו בין החברים וביני לבינכם.

מה שאנחנו מחפשים פה

זה תיקון הלב,

לכן העבודה הקבוצתית היא מאוד, מאוד, מאוד חשובה,

אתם תראו שאני אתן לכם הנחיות בהמשך

איך לעבוד ביחד בחברותות, בזוגות,

לעשות מפגשים.

יש באשלג דבר שנקרא מפגש ישיבת חברים

שזה בעצם דבר שהוא קיים בחסידויות.

יש התוועדות בימי חמישי אצל הרבה מאוד חסידויות,

אבל פה אשלג הלכו איזה צעד אחד קדימה.

כל יום חמישי בקהילות אשלג

עושים ישיבת חברים,

שזה איזשהו מפגש בין החברים,

בדרך כלל בבתים

יושבים כל שבוע בבית של מישהו אחר.

רוב האנשים עושים את זה בערב, 9 עד 11.

יש מבנה איך עושים את זה

מדברים משבח החבר, משבח החברה

קוראים איזה מאמר קצר

אוכלים משהו מרימים לחיים ומתחברים לבבית.

המטרה של בעל הסולם

היא לתת לנו כלים להתפתחות

כאשר יש שלושה כלים עיקריים

שזה סופר, ספרים וקבוצה.

סופר זה רב חי, שהוא בעצם רב מלשון ריבוי,

שהוא נותן לנו את הכיוון הכללי,

ממקד אותנו הן בפרטי והן כקבוצה ככלל,

ספרים זה רבנים שכבר היו לפנינו

והנגישו לנו את הדרך,

אחרי שהם באמת עברו אותה ממש.

כשאנחנו אומרים "עלינו",

אז כמובן מדובר גם מהתורה נביאים כתובים וכן הלאה,

אבל אנחנו הולכים יותר,

המיקוד הוא על האחרונים,

כי הם יותר הכירו את הדור שלנו,

ובמקרה שלנו מדובר כמובן על בעל שם טוב

על הארי, על בעל הסולם ותלמידיו.

מה שאני מנסה להגיד בכל המילים הארוכות האלה

זה לא וובינר ברשת,

זה לא מה שאתם מצטרפים אליו.

מי שמצטרף היום לשיעור הזה ויהיה איתנו קבוע,

הוא מצטרף לחבירא קדישא, לקבוצה שרוצה לעבוד.

אמרתי את זה אתמול בשיעור בבית כנסת.

מי שהיה פה יש פה חבר'ה

הרבה מהמשתתפים פה היו אתמול.

אנחנו, התורה ניתנה, התורה הזאת ניתנה לרשעים,

אנחנו באנו לעבוד.

מי שחושב שהוא צדיק,

אין לו מה לעשות איתנו.

מי שמבין שיש לו יצר הרע,

מי שמבין שיש לו עבודה לעשות בעולם הזה,

מי שרוצה לעשות עבודה – שיצטרף אלינו,

יש לנו את כל מה שצריך לעבוד.

יש לנו את הכתבים, יש לנו נשמות טובות

שהצטרפו אלינו,

ובעזרת השם אני ערב לכם מניסיון רב שנים,

שמי שיהיה נאמן לכתבים האלה

ומי שיהיה נאמן לדרך הזאתי

יראה שינויים מרחיקי לכת בחיים שלו לטובה.

כמובן יש עליות יש ירידות, לא להיבהל מזה

אתם כבר מכירים את הדרך,

ככה זה עובד.

כל המערכת החיצונית שסביבנו

בעצם באה להסביר לנו את זה,

זה שיש יום ולילה, חורף, ארבע עונות בשנה,

ארבע עונות ביממה

יש ערב ובוקר, יום ולילה

יש סתיו, אביב, חורף וקיץ

וכן הלאה, וכן הלאה,

כל המערכת המחזורית הזאת,

של הסתרה, של אור וחושך וכן הלאה,

באה רק ללמד אותנו שלא לדאוג,

זו הדרך, ככה הבורא פיתח את המערכת,

שהנשמות יתפתחו בצורה הדרגתית לאט לאט

ובעליות וירידות אפס אנד דאון, יום-לילה, יום-לילה

יש מחזוריות של לוח השנה,

הכל, הכל, הכל ממוקד ובנוי בצורה כזו,

שהיהודי יוכל להגיע, הנבראים יוכלו להגיע אליו יתברך,

כאשר היהודים הם ראש החץ.

משום שיש להם את התורה ואת המסורת,

והם אמורים לאגור את האור.

אולי המילה לאגור היא לא נכונה,

אלא למשוך את האור האלוקי ולשפוך אותו לכל האנושות

ולחבר את כולם אליו יתברך.

דרך אגב לא רק את האנושות,

אלא הכל, כל המציאות כולה

צריכה להתחבר אל האלוקות חזרה.

היא מחוברת גם עכשיו,

רק שאתם לא רואים את זה,

כי אנחנו עכשיו בזמני ההסתרה.

תלמוד 10 הספירות. בעל הסולם רצה, עמל,

פעל ללא לאות

באמת לא היה דבר כזה מעולם,

כדי להנגיש לנו את הזוהר הקדוש,

כדי להבין את הזוהר הקדוש.

אנחנו צריכים להבין את השפה

שהזוהר הקדוש מדבר איתנו.

זכינו בדורנו שאנחנו חיים אחרי שירדה לעולם

נשמת האריזל זכר צדיק וקדוש לברכה.

הארי בעצם הראשון שפתח בצורה נרחבת,

נקרא לזה ככה,

את חוכמת הקבלה.

עד אליו המקובלים מאוד, מאוד, מאוד הסתירו

התאמצו מאוד להסתיר את הלימוד הזה,

למדו בקבוצות קטנות

במהלך השנים, במהלך הדורות

מאז שרשב"י כתב את הזוהר.

האמת שחכמת הקבלה קימת כבר מלפני, מאדם הראשון

כבר משוייך אליו ספר היצירה

ועוד הרבה ספרים אחרים

שנכתבו במהלך השנים,

אבל החוכמה הזאת הייתה סגורה, ממוקדת

ונשמרה מדור לדור על ידי שרשרת של מקובלים צדיקים,

שכל אחד למד עם קבוצה קטנה מאוד של אנשים

ומאוד התאמץ לא לגלות אותה.

מרגע שהארי ירד לעולם

הדבר הזה התהפך.

המקובלים מאוד מאוד

מנסים כן להוציא אותה.

אחד הקשיים שהם נתקלים בה

זה בגלל שהם סגרו אותה כל כך הרבה זמן

והציבו המון תנאים,

ימלא כרסו בש"ס ופוסקים,

וגיל 40, ויהיה נשוי וטה, טה, טה

וכל כך הרבה, הרבה, הרבה הגבלות

ברגע שבאו ופתחו אותה,

ומנסים להנגיש אותה

כי היא מיועדת לדורות האלה,

היא מיועדת לדור האחרון

שיוכל בעצם על ידיה להמשיך את הקשר

או בוא נגיד לאפשר, לפתוח צוהר

לקשר הזה בין הנשמות של עם ישראל לאלוקות.

ואין דרך אחרת אלא על ידי פתיחת חכמת הקבלה.

כמו שרכב לא יכול לנסוע עם שלוש גלגלים,

אתה צריך ארבעה גלגלים,

יש לנו פשט, דרש, רמז וסוד,

והלימוד הזה נצרך לגאולתנו

ולאפשרות, לנתינת אפשרות לביאת משיח צדקנו

להגיע בצורה יותר רכה.

כי כמו שאתם רואים מסביב

בינתיים אנחנו לא רואים אותו מגיע בצורה רכה,

אבל הוא הוא כבר פה

הוא כבר פה,

ואנחנו נרצה לעזור לו.

אז בעל הסולם ניסה בכמה צורות

להנגיש את הלימוד הזה,

כשבסופו של יום אנחנו נקרא את הדברים.

אבל אני אומר את זה בכלליות,

הוא החליט, בהתחלה עשה ביאור על עץ חיים,

ואחר כך רצה לעשות מילון מסוים.

אבל בסוף מה שהוא החליט

שתפסת מעט – תפסת,

ולכן הוא בא ולקח מתוך כתבי הארי כולם

בעיקר אבל מעץ חיים,

קטעים מסוימים ששייכים לסדר ההשתלשלות,

כתב לנו את זה ברצף אחד גדול,

ונתן על זה ביאורים ודרך לימוד,

זה נקרא תלמוד 10 הספירות,

הוא קרא לזה תלמוד 10 הספירות.

בין היתר כי הוא רצה שילמדו את זה

כמו שלומדים את התלמוד הבבלי.

זאת אומרת כמו שלומדים

בחברותות ובישיבות ובכוללים

בצורה עיונית מאוד

וסיזיפית מאוד וללא הרף,

ככה הוא רצה שכמו שלומדים את הגמרא

ככה ילמדו גם את תלמוד עשר הספירות.

הוא פתח לנו צוהר שהוא באמת חד פעמי

לא היה דבר כזה לפני, ואין,

תראו את כל הספרים, פתוחים בפנינו.

אתם תראו שלא תראו דבר

אין שום אח ורע למה שעשה בעל הסולם,

ותכף אנחנו נראה את הדברים לאט לאט.

בעזרת השם בואו קצת נעבור על מבנה הדף

על מבנה תלמוד עשר הספירות

איך הוא בנוי.

אני יודע שחלק מכם מכירים,

תזרמו איתנו לטובת הכלל.

אז כמו שאמרנו, התעס, תלמוד עשר הספירות,

בנוי מ-16 חלקים,

כל חלק דן במערכת אחרת

בתוך המבנה הכללי הרוחני.

יש לנו פה כמה עניינים.

בכל תחילת פרק

הוא נותן לנו בעצם את שם החלק,

את שם הפרק.

לצורך העניין, פה החלק הזה

מדבר על צמצום וקו,

והוא כולל ב' פרקים,

כאשר למעלה יש לנו כותרת ראשית,

ומעל כל כיתוב

מעל כל כיתוב של הארי

הוא שם כותרת משנה.

בהתחלה יש לנו פה את כל כותרות המשנה.

לצורך העניין

הכותרת הראשונה של האותיות הראשונות

תדון בעניין, שלפני הצמצום היה

אור אינסוף ממלא כל המציאות.

הכותרת השנייה תדבר על סיבת הבריאה

הייתה לגלות שמותיו וכינוייו.

אז אנחנו נראה פה

הנה הכותרת הראשונה

לפני הצמצום היה אינסוף ממלא כל המציאות.

ואז אנחנו רואים את הקטע מהארי.

כשאתם תראו פה כוכבית,

זה בעצם מראה לנו פה למטה מאיפה בארי

הוא לקחו את זה

מתוך העץ חיים שער א' ענף ב'.

ומתחת לכתבי הארי הוא כתב לנו את האור פנימי

ובסוף, בסוף החלק,

הוא נתן לנו את ההסתכלות פנימית.

כבר אני אסביר לכם

מה ההבדל בין שניהם.

לאחר ההסתכלות פנימית יהיה לנו –

תראו כמה הוא התאמץ שנבין את הדברים,

אחרי שיש לנו בעצם את כתבי הארי

ביאור על כל מילה ומילה  באור פנימי –

ביאור כללי על כל, סיכום כללי

על כל על כל הנושא,

יהיה לנו לוח שאלות לעניינים,

כשהוא בעצמו כתב את התשובות.

אז נוכל לבדוק את עצמנו שהבנו.

וגם יהיה לנו, כל חלק יהיה לנו,

לוח שאלות לפירוש המילות,

שהוא בא ושואל אותנו

על כל מילה ומילה בצביונה הרוחני,

מה הוא אור, מה הוא אור עגול,

מה הוא מטה, מה היא מחצבת הנשמות?

כאשר הוא בעצמו נתן כבר את התשובות.

ואז כל אחד יכול לבדוק עם עצמו,

אם הוא הבין את החומר ואת המילים.

שוב, כי אנחנו לומדים שפה.

ולאחר מכן הוא נותן לנו את לוח השאלות לעניינים,

זאת אומרת, האם הבנו בעצם על מה מדובר.

בדרך כלל לוח השאלות על המילות,

הוא יותר מתייחס לאור פנימי,

ולוח השאלות לעניינים באופן טבעי

מתייחס יותר להסתכלות פנימית.

אז אתם רואים מה היא שפה רגילה

בחכמת הקבלה, אוקיי,

איזו בחינת, איזו בחינה נשארת

ריקה מאור,

כל מיני שאלות

שימחישו לנו או יממשו לנו

את ההרגשה שהבנו על מה הוא מדבר.

האור פנימי הוא ביאור מקומי לכל המילים והעניינים הקשים

והסתומים בדברי האריזל המובאים בכל דף ודף,

בפשטות ובבהירות רבה בצביונם הרוחני,

שלמעלה ממקום וזמן וממקרים גשמיים

ומקרבן לשכל של כל מעיין.

כמובן שאנחנו מדברים פה

על מערכת רוחנית שמעבר לזמן, תנועה ומקום,

וקשה מאוד להסביר אותה.

בייחוד שאנחנו משתמשים במושגים גשמיים.

מפה אנחנו נדבר על גוף, וראש וטבור, ולמעלה ולמטה

וכל זה מושגים גשמיים,

אלא שהמקובלים דיברו על שורשם הרוחני.

אז האור פנימי,

כל פעם שתהיה מילה שהוא ירצה להסביר

את צביונה הרוחני,

אפילו שהיא תהיה מילה מאוד גשמית,

הוא יסביר לנו באור פנימי מה צביונה הרוחני,

על מה אנחנו מדברים בעצם,

שאנחנו למעלה ולמטה, אחורה וקדימה

לפני ואחרי, או טרם ואחר כך,

ועוד הרבה הרבה מושגים.

האור פנימי יבאר לנו על מה באמת מדברים

כשמדברים, אומרים את המילה הזאתי,

למה באמת מתכוונים השורש הרוחני.

אז בעצם ההסתכלות פנימית

תרצה להרחיב לנו את הנושא באופן כללי במילים פשוטות,

לוח השאלות ולוחות התשובות

כמו שהראיתי לכם על עיקר פירושי המילים

והעניינים המובאים בתעס

בכל חלק וחלק בפני עצמו

הם מאוד מאוד טובים ונחוצים לשינון וחזרות.

והם יהיו אחר ההסתכלות פנימית.

אז עד כאן קצת על מבנה הדף.

אחרי שראינו את חלקי הדף

ואיך בנוי בעצם הספר

אז בוא נראה את ההנחיה של בעל הסולם

לאיך לומדים אותו.

סדר הלימוד.

למד תחילה את הפנים,

דהיינו דברי האריזל  המודפסים בראשי העמודים

עד סוף הספר,

ואף על פי שלא תבין.

שוב, אל תפחדו לא להבין,

חזור עליהם כמה פעמים,

על דרך מתחילה למגמר והדר למסבר,

קודם כל גומרים את הכל,

אחר כך חוזרים ומבינים את הדברים.

אחרי זה למדת ביאור אור פנימי.

מה זה אומר אור פנימי?

כל מילה בציביונה הרוחני שהוא מסביר על המקום,

והשתדל בו באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את הפנים,

גם בלי עזרת הביאור.

זאת אומרת, אחרי שלמדת את האור פנימי

חוזרים, קוראים את האריזל

ורואים שמבינים את האריזל

גם בלי ההערות והציונים של האור פנימי,

אלא באמת מבינים על מה מדובר.

ואחרי זה למד את הביאור הסתכלות פנימית

עד שתבינו ותזכרו כולו,

כן, זאת אומרת, קראנו את האריזל כמה פעמים,

לא הבנו כלום – לא נורא! חזרנו.

קוראים אותו עם האור פנימי,

חוזרים וחוזרים ולומדים טוב טוב כל מילה,

על מה הוא מתכוון.

אחר כך קוראים עוד פעם את האריזל,

רואים שאנחנו מבינים,

אחר כך עוברים להסתכלות פנימית,

שמסביר את הכל באופן כללי.

ואחר כולם, אחרי שסיימת את כל זה,

נסה עצמך בלוח השאלות.

לאחר שהשבת על השאלה,

הסתכל בתשובה המסומנת באותה אות של השאלה.

וכן תעשה בכל שאלה ושאלה.

אז הסברנו שיש שאלות על המילים,

ושאלות על הנושאים, על העניינים.

ותלמד ותשנן ותחזור עליהם כמה פעמים

עד שתזכרם היטב כמונח בקופסה.

כן, כמו אדם שיש לו קופסה, יש לו ארנק,

יש לו בכיס איזשהו משהו מאוד שהוא רוצה,

הוא שולף אותו.

ככה כל המושגים האלה

וכל המונחים האלה

וכל הרעיונות האלה

צריכים להיות יושבים אצלנו.

אז עכשיו יש לי פה עט בכיס,

מתי שאני רוצה אני שולף אותו

ככה אדם צריך לשלוף מהזיכרון,

מההבנה, מנפשו, מנשמתו, בכל עת ורגע,

כל עניין וכל מילה

וכל נושא וכל בחינה שהוא למד בלימוד הזה

כמונח בקופסה.

תלמד ותשנן, תחזור עליהם כמה פעמים,

עד שתזכרם היטב כמונחים בקופסה.

כי בכל מילה ומילה ממש שבחלק השלישי

צריכים לזכור היטב כל שני החלקים הראשונים,

ואף מובן קטן לא יחסר.

שימו לב איזו אזהרה מדוייקת הוא נתן לנו פה!

והגרוע מכל הוא

שהמעיין לא ירגיש כלל מה ששכח

אלא – או שהדברים יטשטשו בעיניו

או שהדברים יקבלו לו פירוש מוטעה בעניין

מחמת השכחה.

כן, זאת אומרת מה ההפך ממונח בקופסה?

שהוא שוכח פה, שוכח מושג פה,

שוכח הסבר פה, שוכח מבנה פה,

שוכח איזה עניין,

וכמובן שטעות אחת

גוררת אחריה 10 טעויות

עד שיבוא לידי אי הבנה לגמרי

ויהיה מוכרח להניח ידו מהלימוד לגמרי.

בשם השם נעשה ונצליח

והוא ברחמיו עלינו ירוויח.

שהלימוד הזה יהיה באמת להצלחת עם ישראל

שנזכה לאחדות ולתשובה

לישועה במהרה בימינו.

שהשם ייתן שמירה לכל לומדי התורה

ולכל החיילים שלנו

ודעת נכונה וישרה למנהיגים שלנו באשר הם.

שנזכה באמת, באמת, באמת לראות את משיח צדקנו,

ושהוא ילמד אותנו את זה,

ולא אנחנו נצטרך ללמוד את זה בעצמנו.

טוב, פותח בעל הסולם

בהקדמה מאוד מאוד חשובה

שנרצה ללמוד אותה היום.

ואומר לנו ככה.

צריכים לזכור שכל חוכמת הקבלה

מיוסדת על עניינים רוחניים

שאינם תופסים לא מקום ולא זמן,

ואין העדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר.

וכל השינויים הנאמרים בחוכמה הזאת,

אין זאת אומרת שהבחינה האחרונה נעדרת

ומקבלת צורה אחרת,

אלא השינוי האמור הוא עניין

תוספת הצורה לבד,

והצורה הראשונה אינה זזה ממקומה.

שימו לב, כל מילה מדוייקת,

כל מילה פה מדוייקת.

בעל הסולם פותח את כל הלימוד שלו באזהרה.

פותח את כל הלימוד שלו

במה שכל כך כל כך פחדו המקובלים.

שאדם פשוט ידמיין

שאדם יקרא את הדברים וייכנס לדמיונות.

הוא אומר לנו מה שורש הדמיון,

מה שורש הטעות,

מה שורש הבלבול בחוכמת הקבלה.

הוא אומר, משום שאנחנו חיים בעולם גשמי,

ואנחנו תופסים את כל המציאות שלנו

דרך חמשת החושים, דרך הדימיון.

והוא בא ואומר לנו,

שצריכים לזכור, שכל חוכמת הקבלה

מיוסדת על עניינים רוחניים.

מה זה אומר "עניינים רוחניים"?

שאינם תופסים לא מקום ולא זמן.

איך אתה יכול לדבר על משהו

שלא תופס מקום וזמן?

כן, אני עכשיו מסתכל על הסרגל הזה.

אז אני תופס אותו דרך המקום שלו,

והזמן שהוא מונח בו, זאת אומרת:

הוא מונח ברגע זה על הספריה,

על השידה פה.

היכולת שלי לתפוס אותו בראייה בחוש

בזה המיקום שאני נותן לו

בזמן ובמקום,

מעבר לכך, מעבר לכך הוא אומר

שאין היעדר ותמורה נוהג בהם

בעניינים הרוחניים

כל עיקר.

איך יכול להיות "אין היעדר ותמורה נוהג בהם"?

אנחנו יודעים, אנחנו פשוט יודעים

וחווים את המציאות

בצורה שיש לנו כל הזמן היעדר ותמורה.

זאת אומרת, אם אני לצורך העניין

לוקח עכשיו את העט הזה.

והוא נמצא פה, ואני מעביר אותו לכאן.

אז הוא נעדר מכאן. הוא או כאן או כאן.

הוא או ביד ימין או ביד שמאל.

הוא לא יכול להיות במקביל בשניהם.

אם הוא ביד שמאל, הוא נעדר מיד ימין,

אם הוא ביד ימין – הוא נעדר מיד שמאל.

כל ההיעדר והתנועה לא קיימים ברוחניות.

גם הזמן הוא תולדה של תנועה.

זאת אומרת, כדי שאני ארגיש את הזמן, את מרחב הזמן,

אני חש אותו, אני מבין אותו, אני מרגיש אותו

על ידי תנועתיות.

אם לא תהיה תנועה,

תקפיא את התנועות של הסביבה שלך,

אז אתה לא תרגיש איך הזמן עובר.

הרגש הזמן שלנו

הוא לפי כמות התנועות שאנחנו עושים באותו זמן.

לצורך העניין, אם אני הולך מפה לתחנת אוטובוס,

אז אני מרגיש שעבר זמן

לפי כמות הצעדים שעשיתי,

התנועות שעשיתי כדי לעבור את המרחק הזה

יתנו לי את הרגש הזמן.

זאת אומרת אם עשיתי 10 צעדים,

אז הזמן מועט,

אם עשיתי 10,000 צעדים,

אז אני ארגיש שעבר הרבה יותר זמן.

כמו בכל דבר ועניין.

אז הוא אומר שבעניינים הרוחניים,

אין היעדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר,

וכל השינויים הנאמרים בחוכמה הזאת

אין זאת אומרת שהבחינה הראשונה נעדרת

ומקבלת צורה אחרת,

אלא השינוי האמור

הוא עניין תוספת צורה לבד.

כן, הסברנו את זה הרבה פעמים

בשיעורים האחרים שלנו.

אנחנו מדברים על תוספת צורה,

זאת אומרת העט נמצא ביד ימין – מצב א',

מצב ב' – העט נמצא ביד שמאל.

אבל המצב הראשון גם נשאר!

זאת אומרת יש לנו גם מצב א',

שהוא ביד ימין,

ועוד תוספת מצב, שהוא ביד שמאל.

הסברנו את זה פעם על פילים,

זה מאוד היה יפה המשל הזה

ששמענו בזמנו מהרב יובל.

כשאתה לוקח פילים,

כולם פה מספיק מבוגרים,

זוכרים את המצלמות-פילים?

אז מה זה היה פילים?

זה היה בעצם איזשהו סרט

שהצמצם של המצלמה נפתח לשנייה

וצורב את מה שהוא ראה.

אז אתה יכול לצלם את האדם בזמנים שונים,

בבוקר, בצהריים, בערב,

אבל כשתפתח את הפילים

ותשים אותם בעצם בחדר חושך,

אז אתה רואה את כל המצבים

מתקיימים באותו זמן,

שום דבר לא נעדר.

אתה רואה אותו בבוקר,

כל ארוחת בוקר,

אתה רואה אותו בצהריים בפקק,

ואתה רואה אותו בערב

ואני לא יודע מה,

לומד את הדף היומי, אוקיי?

אבל אתה רואה את שלושת המצבים במקביל.

יש תוספת מצבים.

אנחנו לא, שום דבר לא נעדר.

זה העניין של אין היעדר ברוחניות.

אז אומר לנו שזה כל העניין

זה לשנות צורה, משנה צורה.

לצורך העניין, היה לי פה כוס מלאה.

שתיתי חלק.

מה עכשיו יש לי, שהיא ברובה ריקה?

יש פה שינוי כביכול.

אומר, זה לא קורה ככה ברוחניות.

רוחנית, כל שלוק שאני אקח מהכוס,

המצב הראשון, השני, השלישי, הרביעי –

אתה תראה פה 10 מצבים,

שכל פעם יש פחות תה פחות תה פחות תה,

אבל זה לא כמו בגשמיות,

שיש לי מצב אחד שיש הרבה תה

במצב הבא, המצב הראשון נעדר.

כבר אין פה כוס מלאה בתה,

ברוחניות יש כוס מלאה בתה, עם חצי תה, בלי תה.

יש לו שלוש כוסות, שלוש מצבים,

תוספת מצבים.

כי העדר והשתנות המה מדרכי הגשמיים

ואנחנו מדברים מדרכי הרוחניים.

וזהו כל הקושי למתחילים,

כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי,

בגבול של זמן ומקום, חילוף ותמורה,

אשר המחברים השתמשו בהם

רק לסימנא בעלמא על שורשיהם העליונים.

זאת אומרת, אני מדבר עכשיו על

אבל זה סימן להראות על, לדבר על השורש של.

זאת אומרת, אם אני רוצה בשפת ענף ושורש,

אנחנו נסביר אותו בהמשך,

אם אני רוצה לדבר על כוס שמונחת על הספריה

אני לא רוצה לדבר על כוס שמונחת על הספריה,

אני רוצה לדבר על השורש של הכוס,

ועל השורש של הספרייה.

אבל במציאות הרוחנית, במערכת השורשים,

אין כלום. אין זמן תנועה, מקום, מילים, הגה, כלום.

יש רק התפעלות.

אז כשהמקום רוצה להסביר למישהו אחר

על השורש הרוחני

הוא יראה לאן השורש משתלשל

השורש הזה שאני רוצה לדבר עליו השתלשל להיות כוס,

והשורש השני משלשל ספריה.

אז אני אגיד "ספריה",

אבל אני בכלל מדבר על משהו במערכת הרוחנית.

והגדולה של בעל הסולם,

שהוא נתן לנו מילונים מסודרים,

כמו ה"אור בהיר",

או כמו שנראה אחר כך ב"אור פנימי",

שבעצם נותנים לנו

כל מילה על צביונה הרוחני.

ואז, כשמדברים במילים גשמיות,

כמו שהוא אומר לצורך העניין

ש"המלכות עולה", מלכות דטבור עולה לראש,

שזה מילים כביכול גשמיות,

או שאנחנו מדברים על אוזן, חוטם, פה,

ראש, גוף, מסך –

מילים גשמיות!

אבל הוא יסביר לנו

מה המשמעות הרוחנית שעליה מדברים,

אוקיי? אז זה מה שהוא אומר,

אשר המחברים – הכוונה המקובלים

שכתבו לנו את הספרים האלה –

השתמשו בהם –

באותם מילים, באותם ביטויים,

רק לסימנים בעלמא על שורשיהם העליונים.

הוא לא מדבר פה על ראש פיזי של בן אדם,

הוא מדבר על ג' ספירות ראשונות,

כתר, חוכמה, בינה,

כן, דעת, לא משנה כרגע

ולפיכך אתאמץ לפרש כל מילה ומילה

בצביונה הרוחני, המופשט ממקום ומזמן ומתמורה.

תבינו איזה עבודה בעל הסולם עשה.

מוגש לנו פה שולחן ערוך מסודר,

בהיר ונפלא,

שנותן לנו את האפשרות לגשת פנימה אל הקודש,

להבין את כל המבנה הרוחני

שאנחנו נאצלים ממנו,

שכל המציאות הזאת נאצלת ממנו.

אין לדבר הזה אח ורע בכל הספרייה היהודית.

אין לדבר זה אח ורע.

אז אומר לנו, שזה מה שהוא עושה,

הוא מתאמץ לפרש לנו כל מילה ומילה

בצביונה הרוחני, המופשט ממקום ומזמן ומתמורה,

שזה מה שקורה בגשמיות,

שהדברים מלובשים פה במקום ובזמן ובשינוי,

ועל המעיינים מוטל לחקוק היטב בזכרונם

את פירוש המילות ההן,

כי אי אפשר לחזור עליהם בכל פעם.

זאת אומרת עלינו מוטל לגשת

בסוף הלימוד או במהלך הלימוד באור פנימי,

ולראות כל פעם שהוא מדבר איתנו על מילה

הוא יגיד לנו, "טרם" – מה זה המילה "טרם"?

מה זה המילה "אור עליון"?

מה זה המילה "מציאות"?

מה זה המילה "מקום פנוי"?

ואנחנו נצטרך לשנן ולזכור

למה הוא מתכוון כשהוא אומר לנו "טרם".

הרי "טרם" זה לפני, טרם – לפני זה, ואחר כך,

מדובר פה על זמן!

אבל אין זמן ברוחניות,

אז הוא ילמד אותנו מה השורש הרוחני

של המילה "טרם", כן, "טרם" ו"אחר כך" –

זה סיבה ומסובב, אוקיי?

מה המשמעות של המילה "אור עליון"?

אנחנו לא מדברים פה

על אור של נר או על אור של פלורסנט.

אנחנו מדברים פה על משהו אחר, אוקיי?

אז אנחנו בעצם בלימוד הזה נלמד לאט לאט

את השפה שנוכל על ידה להתחבר לכתבי הקבלה.

דרך אגב לא רק של בעל הסולם,

ולא רק של הארי,

בכלל אדם שמבין שפה

אז הוא יכול להתחבר לכל ספר

שמדבר באותה שפה, אוקיי?

לסיכום הנלמד היום,

בעזר השם אנחנו נכנסים פה

למסע מרתק, יפהפה, שינגיש לנו

את לימוד חוכמת הקבלה

ותורות החסידות באשר הם,

ומי שיזכה להיות איתנו יחד

בימים – שבועות – חודשים – שנים הקרובות,

יעבור תהליך אדיר של שינוי פנימי לטובה,

והוא יוכל להבין

לא רק את מערכת המבנה הרוחני

אלא את כל העולם כולו באשר הוא,

כי ככל שהמערכת הזאת נפתחת,

מאחר שהכל נאצל ממנה,

אז הוא גם יבין את נפש האדם,

הוא יבין איך צריכה להיות בנוייה חברה

ואיך צריכה להיות צריך להיות מבנה שלטוני

ואיך צריך להנהיג משפחה

ואיך מתנהלים בזוגיות

ואיך לומדים, ואיך פועלים, ואיך עובדים

ואיך מתנהגים עם שכנים,

ובעצם כל רובד בחיים שלנו

יקבל התבוננות עמוקה יותר, בהירה יותר

וקלה יותר להבנה.

והדבר הזה יפתח גם צוהר

להכיל יותר את מה שאנחנו חווים

בחיים הסוערים הללו.

אז אני מאחל לכולנו בהצלחה.

אנחנו ניפגש פה קבוע בשני ורביעי בלא נדר ב8 וחצי.

אני חוזר,

מי שירצה ביום ראשון יוכל להגיע אלינו לירושלים

למפגש הקבוצתי השבועי.

אני אשתדל להיות נגיש לכם,

ובלא נדר אם יש לכם שאלות עכשיו, תשאלו,

ואם לא, אנחנו נסיים וניפגש ביום רביעי.

הרב, אם אפשר לשאול שאלה?

בוודאי.

קודם כל רציתי לדעת

זה שבעולם הזה, אנחנו חיים בו נגיד א',

ואחר כך כשעוברים לב',

אז א' לא נמצא.

האם זה בגלל שהתודעה שלנו מוגבלת?

זאת אומרת כשאני תופס א' אני רוצה לבוא לב',

אז אין לי מקום בתודעה שלי בשביל א' וב',

אז א' נכנס למה שקוראים זיכרון,

ועכשיו אני קולט ב'.

אתה שואל בעצם

אם גם בגשמיות אין היעדר?

לא. אני רוצה להגיד שהסיבה שבגשמיות יש את ההיעדר,

זה לא בגלל התודעה, בגלל תודעה מוגבלת.

אני מעדיף להשתמש במושגים של בעל הסולם.

מה זה "תודעה"?

אני לא יודע אם אתה ואני מתכוונים,

כשאנחנו אומרים "תודעה",

לאותו דבר.

"תודעה" אתה מתכוון למה נודע לי,

למה אני רואה?

אז זאת אומרת התודעה שלי מוגבלת,

אז אני לא רואה שיש פה כוס מלאה בתה.

אני לא חושב.

אני חושב שאין פה כוס מלאה בתה.

בגשמיות ששתיתי חלק מהכוס, אז זהו,

יש פה כוס ריקה.

מת זה לא שיש לי תודעה שלא קולטת

שיש פה גם אליה כמו ברוחניות.

ברוחניות יש מלאה,

ואחרי ששתיתי יש כוס מלאה וכוס ריקה,

תוספת מצבים.

בגשמיות זה לא,

אני לא חושב שזה עניין של תודעה,

אלא באמת התרוקנה,

יש העדר, שינוי, תמורה, זמן, מקום,

תנועה. בגשמיות יש דבר כזה.

זאת אומרת אתה או פה,

אתם נמצאים עכשיו או בישוב שלכם פה בישראל,

או בארצות הברית.

אם אתה בארצות הברית – אתה נעדר מישראל.

זה לא שהתודעה שלך מוגבלת,

שאתה לא רואה שאתה גם פה וגם פה,

אלא שבאמת בגשמיות

הגוף יכול להיות במקום אחד בו זמנית.

טוב, נכון, יש אפשרויות להיות בכמה מקומות,

לא ניכנס לזה עכשיו,

אבל אני לא חושב שזו הכוונה.

כי הוא אומר במפורש,

שבשונה מהעולם הגשמי – קראנו את זה הרגע –

בשונה מהעולם הגשמי,

שפה בגשמיות יש היעדר ושינוי ותנועה

וחיסרון וזמן וכן הלאה,

בעולם הרוחני יש תוספת מצבים.

זאת אומרת הוא אומר בעצמו שככה זה.

אם אני יכול להוסיף על השאלה,

נגיד שיש לי ארבעה דברים,

א', ב', ג', ד'.

אז אני מתחיל במה שיש,

אבל אין היעדר.

זאת אומרת אחרי זה יש א' וב', כן,

למה זה לא א' ד' וזהו?

זאת אומרת גם התוספת זה גם צורה של שינוי.

לא, לא, לא, לא, לא נכון, לא נכון, לא נכון,

לא למדנו את זה עוד,

אבל זה לא תוספת,

זה לא שינוי.

לצורך העניין, לצורך העניין

אם למדת את הפתיחה למשל

עכשיו סיימנו חלק נרחב מהפתיחה

אז הפתיחה מדברת על יציאת פרצופי אק, אוקיי?

איך גולגלתא, עב, סג, מה ובן.

עכשיו, כשגולגלתא,

בסדר השתלשלות קודם יצאה גולגלתא,

אחר כך יוצא עב הפנימי עב החיצון.

יש לנו גולגלתא, עב, סג, מה ובן,

יש לנו חמש עולמות שיוצאים.

כשהעולם הבא יוצא,

כשיוצא עב החיצון, הגולגלתא לא נעדר,

זה לא שאין גולגלתא,

אלא יש גולגלתא בסיבה, ומסובב ממנו עב

ועכשיו יש לנו גולגלתא ועב.

בגשמיות יש לי פה כוס בלי תה.

שתיתי, יש בלי תה.

אין לי גם עם תה וגם בלי תה,

אין לי גם גולגלתא וגם עב,

לא נוסף לי עוד מצב של מלאה תה,

שתיתי, עכשיו יש לי מלאה וכוס ריקה.

אין לי תוספת מצבים.

בגשמיות יש לי העדר וחיסרון.

תסתכל, הוא כותב לנו את זה,

צריכים לזכור שכל חוכמת הקבלה

מיוסדת על עניינים רוחניים

שאינם תופסים לא מקום ולא זמן

ואין היעדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר,

וכל השינויים שאנו אומרים בחוכמה זו

אין זאת אומרת שהבחינה הראשונה נעדרת

ומקבלת צורה אחרת

אלא שינוי האמור הוא עניין תוספת הצורה בלבד,

והצורה הראשונה אינה זזה ממקומה,

כי ההיעדר והשתנות המה מדרכי הגשמיים.

שים לב, "כי ההיעדר והשתנות הם מדרכי הגשמיות",

ככה זה עובד בגשמיות,

אדם הוא בן שלוש,

וכשהוא בן ארבע – אז הוא לא גם בן שלוש וגם בן ארבע.

פעם היינו תינוקות, אחר כך ילדים,

אחר כך מבוגרים, אחר כך זקנים.

אבל זה לא שבמקביל

אדם הוא גם ילד, גם תינוק,

גם ילד, גם מבוגר, גם זקן.

ברוחניות זה כך, אוקיי?

הוא אומר, כי ההיעדר והשתנות הם מדרכי הגשמיות.

העט הוא ביד ימין או ביד שמאל,

היא נעדרת עכשיו מיד ימין,

היא לא יכולה להיות גם ביד ימין וגם ביד שמאל.

ברוחניות היא כן,

ברוחניות זה היא גם ביד ימין וגם ביד שמאל.

ואחרי שאני אעביר אותה למשה,

היא תהיה ביד ימין – ביד שמאל – ואצל משה.

שלוש מצבי התפתחות,

שאף מצב נוסף לא מחסיר מהמצב הקודם.

בגשמיות כן זה מחסיר.

כשהעברתי עט פיזית בגשמיות אליך

אז היא אצלך ולא אצלי,

היא לא יכולה לתת אצל שנינו במקביל.

ברוחניות כן. ברוחניות אותן לך עט,

אז המצב שהכוס אצלי נשאר,

וגם יש מצב שהכוס אצלך.

שוב, זה קשה עדיין לתפוס את זה

אבל אנחנו נלמד את הדברים.

גם אחרי זה, זה יהיה קשה לתפוס את זה,

אבל הוא מסביר לנו שזה בדיוק

"וזה כל הקושי למתחילים".

ואני אוסיף עליו, זה גם כל הקושי למתקדמים,

כי אנחנו תופסים את הדברים בגשמיות

ופה רוצה להסביר משהו שהוא לא גשמי.

הוא לא רק לא נתפס בחמשת החושים,

הוא אומר במקום אחר

שהוא גם לא נתפס בדמיון.

אתה לא יכול לדמיין את זה בכלל.

לכן הוא עשה עבודה בלתי נתפסת

שהוא תרגם את הכל לערכים של רצונות,

שפת הרצונות, רצון לקבל – רצון להשפיע,

ופה הרבה יותר קל להבין את הדברים,

כי כשאני אומר לך מדבר על רצון –

אז כבר נפל החשש להגשמה.

אתן לך את זה פשוט.

אנחנו עכשיו מדברים על פסח, נכון?

עוד כמה ימים פסח, בעזרת השם.

ופסח, יש לנו את המצרים

ויש לנו את עם ישראל.

כשאנחנו מדברים על דרך החסידות,

המצרים הם כוחות הקליפה שבאדם,

הרצונות לקבל שלו,

וישראל הם כוחות הקדושה שלו.

יש 70 כוחות קדושה באדם,

זה 70 בני יעקב שירדו מצרימה,

זה בני ישראל,

ויש 70 כוחות קליפה

שזה אומות העולם.

והם כל הזמן במאבק ביניהם בלב האדם,

ברצון האדם,

מה ליבך חפץ, מה אתה רוצה?

כשאני אומר "מה ליבך חפץ",

אני שואל אותך – מה אתה רוצה?

הלב שלנו מורכב משבעים כוחות

של אומות העולם – זה התאוות,

כל אומה מסמלת תאווה,

ניקח לדוגמא את יוון – זה קליפת ההשכלה

כמו אלה שאומרים,

תוכיח לי, אז אני אאמין שיש אלוקים.

אני רוצה להבין איך אתה אומר לי

שהעולם קיים 6000 שנה,

הנה בדיקות של פחמן

לא יודע איך זה נקרא שמה,

מראות שהעולם קיים מיליארדי שנים במדע,

איך אתה אומר לי שיש אלוקים?

ואני לא רואה אותו,

אני רואה שיש פה כוס,

אל תשכנע אותי

אני מאמין שיש לך פה כוס,

אבל אני לא רואה שיש בורא לעולם, אוקיי?

קליפת הניאוף זה ישמעאל,

תאוות ממון ותאוות רצח זה אדום.

כאשר התאווה הפנימית שולטת על האדם,

אותו אומה תשלוט עלינו בחוץ.

עכשיו, כשעם ישראל יוצאים ממצרים לארץ ישראל

זה אומר, שהאדם יוצא מכוחות

האנוכיות והאגואיסטיות והתאוות

אל כוחות ההשפעה.

כי הקליפה הכללית של הרצון לקבל

של האנוכיות של האגואיסטיות,

נקראת "קליפת מצרים" וכיוצא

פרעה זה מלשון הפרעה או עורף,

העורף מנתק בין הצוואר בין,

העורף מנתק בין הראש לגוף, כן?

כמו שאומרים עגלה ערופה, כן, מהעורף.

והצואר מחבר קנה וושט.

העורף מראה על ניתוק.

פרעה מראה על ניתוק

בין הג' ראשונות לז' תחתונות

בין הספירות של הראש לספירות הגוף.

אז יוצא בעצם,

כשאני מדבר על עם ישראל

שיוצא ממצרים והולך במדבר,

אני מדבר על כוחות הקדושה שבאדם,

שעולים למדרגה של ארץ ישראל.

"ארץ" נקראת ארץ מלשון שרצתה.

הבראשית רבה אומר את זה,

שרצתה לעשות רצון קונה

אז יש לנו "ארץ ישראל" – ישר-אל,

כשם שהוא רחום אף אתה רחום,

כשם שהוא חנון אף אתה היה חנון

אז ארץ ישראל היא מדרגת הקדושה

שאדם שואף אליה.

לכן תמיד עולים לארץ ישראל.

וארץ "מצרים" היא מלשון "צרות",

צרות העין, למה לו יש, ולי אין?

צרות היד – לא רוצה לתת,

צרות הלב – הקנאה, הקינאה, התאוה והכבוד

שמוציאים את האדם מן העולם.

אבל קינאה ותאווה וכבוד חיוביים –

קנאת סופרים למשל,

מוציאים את האדם

מהעולם הגשמי לעולם הרוחני.

אז כשאני מדבר על עם ישראל

שיוצאים מכוח, כוחות הקליפה

והשעבוד של האנוכיות

להשפעה, זה אומר שאני יוצא ממצרים לארץ ישראל.

אבל האגו לא נותן,

למה שאני אכבד אותו, שהוא יכבד אותי!

למה שאני אתן לו את המעשר שלי,

שהוא ייתן לי את המעשר שלו!

אני רוצה לקבל, אני לא רוצה לתת.

והמצב הזה שלא נוח לי

ואני לא רוצה לתת, ולא רוצה לוותר,

ולא רוצה לכבד –

זה נקרא שאין חיות,

אין חיות – זה נקרא מדבר.

עם ישראל הולכים במדבר 40 שנה.

למה 40 שנה?

זה גם סיבה של כל, בכל עולם יש 10 ספירות,

יש ארבע בחינות

בסדר השתלשלות של אור ישר.

ואז יש לנו את משה,

שלוקח את כוחות הקדושה ומושה אותנו

אל בחינת האמונה,

רעיא מהימנא, משה נקרא הרועה הנאמן,

שלימד אותנו אמונה,

ללכת למעלה מהדעת, למעלה מההרגשה.

אז אנחנו רואים סתם, דוגמה,

איך אתה יכול לקחת את הסיפור המקראי

ולהבין אותו על בחינת הנפש.

וככה בעזרת השם נבין את הכל.

אז שנזכה לזה, ברכה והצלחה לכולם

כל הישועות לילה טוב.

תלמוד עשר הספירות | חלק א | 1

שיעור הקדמה לתע"ס מהרב שקד אליהו פנחס