תלמוד עשר הספירות | חלק ב | 24 | פרק ג | הסתכלות פנימית כו – לב

שתי ההבחנות בכל ספירה – המפתח להבנת סדר ההשתלשלות

בשיעור זה ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בלימוד תלמוד עשר הספירות חלק ב’. הרב מבאר את ההסתכלות הפנימית פרק א’ סעיף ג’, אותיות כו עד לב. נושא מרכזי זה עוסק בשתי ההבחנות שיש להבחין בכל בחינה מארבע הבחינות.

העיקרון היסודי: סיבה ומסובב

הרב מסביר כי כל בחינה רוחנית קשורה לבחינה הקודמת לה. המציאות לא נבראה באופן שרירותי. יש סדר השתלשלות מדויק של סיבה ומסובב. כל סיבה מולידה מציאות רוחנית חדשה. המציאות הזו הופכת לסיבה למציאות הבאה.

תהליך זה נמשך עד הגעתנו לעולם הזה. הנשמה שוכנת בגוף בכדור הארץ. סביבנו אנשים, חיות, צמחים ודוממים. שום דבר אינו מקרי או שרירותי. הכל מכוון ומדויק מצד העליון.

מהלך ההשתלשלות מלמעלה למטה

הרב שקד מלמד על 125 מדרגות רוחניות במערכת הכללית. מטרת ההשתלשלות היא לאפשר לנו לחזור אל הקב”ה. אילו היו רק שניים-שלושה שלבים, היו קפיצות גדולות מדי. לא היינו מסוגלים לבצע את העלייה.

הקשר עם הקב”ה הוא תמידי ומתמשך. הוא מחייה אותנו ואת כל מה שסביבנו. ההשגחה היא מטרתית ופרטית. כל אדם צריך לדעת שמה שקורה לו מכוון ומנוהל.

הבחנה ראשונה: עיבור בספירה העליונה

הרב מבאר שהמלכות דכתר היא הסיבה לבחינה א’. מה שהוא רצון בעליון נעשה חיוב וכוח בתחתון. הרצון להטיב ולהשפיע שבמלכות דכתר נעשה רצון לקבל בספירת החוכמה.

בשלב הראשון, ספירת החוכמה מעוברת בתוך הכתר. היא דומה לתינוק במעי אמו. התינוק קיים אך אין לו ממשות עצמאית. הוא נחשב כירך אמו, כאחד מאיבריה.

הבחנה שנייה: לידת הספירה

השלב השני הוא יציאה לפועל ולידה. הספירה מגלה רצון עצמי ודורשת את האור שלה. כמו תינוק שדורש לנשום בנשימתו הראשונה. רק אז הוא נקרא יצור חי.

כאשר המלכות דכתר מושכת את אור החיה, נולדת ספירת החוכמה. היא יוצאת מכלל מאציל ונעשית נאצל. זוהי הנקודה המדויקת של לידת הספירה.

כלל ופרט שווים ברוחניות

הרב מסביר עיקרון יסודי בחכמת הקבלה. מה שיש בכלל יש בכל פרט ופרט. בתוך ספירת הכתר יש כתר, חוכמה, בינה, תפארת ומלכות. אותו מבנה קיים בכל ספירה וספירה.

עיקרון זה מתגשם גם בעולם הגשמי. ברפואה הטבעית, מומחים מאבחנים את כל הגוף דרך איבר אחד. יש אירידיולוגיה דרך העין, כירולוגיה דרך כף היד. רפלקסולוגיה דרך כף הרגל. כל איבר משקף את הכל.

שרשרת הספירות – מכתר עד מלכות

אותו תהליך חוזר בין כל הספירות. המלכות דחוכמה יורדת ונעשית חומר לבינה. לאחר שהבינה מושכת את אור הנשמה, היא נולדת. המלכות דבינה נעשית חומר לזעיר אנפין.

התפארת מושכת את אור הרוח ונולדת כספירה עצמאית. המלכות דתפארת נעשית חומר למלכות הכללית. כאשר המלכות מושכת את אור הנפש, נשלם התהליך.

הכלי האמיתי – בחינה ד’ בלבד

הרב מדגיש נקודה מהותית בסיום הפרק. כל ההמשכות שתיארנו הן לעניין המשכת האור בלבד. אבל כלי קבלה אמיתי הראוי לשמו הוא רק בחינה ד’. רק המלכות היא הכלי האמיתי.

שלוש הבחינות הקודמות רק מכינות את בחינה ד’ ליציאתה. הן כמו שכבות בסיר שמחזיקות את השכבה הפנימית. המלכות היא בעלת העוביות הגדולה ביותר. יש בה הרצון לקבל החזק ביותר.

המסר הרוחני: קשר בלתי ניתק עם הבורא

הרב מסיים בהארה מוסרית עמוקה. סדר ההשתלשלות מלמד אותנו על הקשר לבורא. ספירת המלכות קשורה לתפארת בקשר של סיבה ומסובב. התפארת קשורה לבינה, הבינה לחוכמה, והחוכמה לכתר.

ספירת הכתר מקבלת מהאין סוף. האין סוף הוא “הוא ושמו אחד” – האלוקות מבחינתנו. אנחנו, הנבראים, קשורים באופן הדוק וישיר לקב”ה. קשר זה בלתי ניתן לניתוק.

יש בנו חלק אלוק ממעל. הקב”ה מחייה אותנו בכל רגע ורגע. הוא קובע, שולט ומנהל את חיינו באופן מוחלט. כל דבר שקורה לנו מנוהל תחילה מהמערכת הרוחנית.

התורה חקוקה בלב

הרב מביא את המדרש על התינוק הלומד תורה במעי אמו. לפני הלידה, המלאך מלמדו את כל התורה. בלידה, התינוק שוכח הכל. אך נשאר בו רושם, רשימו.

כשהאדם בא ללמוד תורה, יש לו היכרות פנימית. הדברים נראים מוכרים, נכונים והגיוניים. התורה היא חלק מאיתנו. היא צפונה וחקוקה בלב כל יהודי.

לצפייה בשיעורים נוספים בשיעורי הוידאו של הרב שקד שליט”א.