איך נקבעים שמות הספירות בעיגולים לפי הרשימות? | סולם יהודה

כיצד מקבלים הכלים שמות בעולמות הרוחניים?

בשיחה בהירה ומעמיקה מתאר הרב שקד אליהו פנחס שליט״א את האופן שבו השמות השונים בהם אנו משתמשים בלימוד הקבלה – כגון בחינות א’-ד’, נרן חי, כתר, חכמה, בינה ועוד – מייצגים את אותו שורש רוחני מצדדים שונים של ההסתכלות בו.

שלושה מישורים – כלים, אורות ורשימות

כאשר מדובר על הכלי מצד ההתפתחות שלו, נכנה אותו בבחינות א’, ב’, ג’, ד’. מצד האורות שבתוך הכלים – נשתמש במונחים נרן חי. ואילו לאחר הסתלקות האור – הרושם שנותר נותן מקום לשמות כמו כתר, חכמה, בינה, זע״ר ומלכות.

ספירות העיגולים – כלים עם רשימו

במערכת העיגולים, הכלים נחשבים ריקניים מאור אך מלאים רשימו. שמותיהם ניתנים להם לפי מצבם לאחר הסתלקות האור. מבנה זה יוצר את עשר הספירות בעיגולים, שבהן כל ספירה מקבלת שם בהתאם לרשימו שנותר בה.

שמות שונים – מצבים שונים

הרב שקד שליט״א מדגיש שהשמות אינם שרירותיים. הם נובעים מהפן שבו מתבוננים באותה מדרגה – האם מצד הכלי, מצד האור שבתוכו או מצד מה שנותר ממנו לאחר שהאור עזב.

נושאים עיקריים שנידונו בשיעור

• מה ההבדל בין בחינות א’-ד’ לבין כתר, חכמה, בינה וכו’
• כיצד השמות משתנים לפי האור, הכלי או הרשימו
• מבנה מערכת העיגולים מתוך הכלים הריקניים
• התאמה בין עשר הספירות ביושר לבין בעיגולים