תלמוד עשר הספירות שיעור 11 – רשימות אחרי הצמצום | סולם יהודה

רשימות אחרי הצמצום בתלמוד עשר הספירות

השיעור האחד-עשר בלימוד כתבי בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות, עוסק בסוגיה היסודית של הרשימות שנותרו במציאות לאחר הצמצום הראשון. השיעור פותח בהתבוננות עמוקה על כוחם של כתבי הקודש, וממשיך לסקירה מקיפה של ארבעת האותיות הראשונות בחלק א’ של פרק א’ בתלמוד עשר הספירות.

כוחם הסגולי של החומש והזוהר הקדוש

בפתח השיעור מובאת יסוד חשוב. ישנם רק שני סוגי כתבים שמתקנים את הנפש גם כשקוראים אותם בלי להבין. החומש הקדוש והזוהר הקדוש הם שני הכתבים הייחודיים הללו. הסיבה לכוחם המיוחד נעוצה במקור גבוה. הם נכתבו מבחינת גמר התיקון, מהמדרגה העליונה ביותר. הלומד בספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות יכול לחוש בהתכללות זו עם הכתבים המרוממים.

השפעת הסביבה הרוחנית בבית

עצם הימצאותם של ספרי קודש בבית מעניקה אווירה מיוחדת. הדבר משפיע בעיקר על הנשים והילדים, שקולטים את החיצוניות בחדות רבה. תמונות צדיקים על הקירות, ספרים מרוממים ואווירה של קדושה, כל אלה פועלים על הפנימיות. החיצוניות משפיעה על הפנימיות, וזה יסוד גדול בעבודת ה’.

מבנה הטקסט בתלמוד עשר הספירות

השיעור מראה את חשיבות הלימוד בצורת הדף המקורית של בעל הסולם. לפני כל פרק מופיעות הכותרות המסכמות את כל אות ואות. כך למשל, אות א’ עוסקת באור האין סוף שממלא כל המציאות לפני הצמצום. אות ב’ דנה בסיבת הבריאה שהיא לגלות שמותיו וכינוייו יתברך. הכותרות הללו מסייעות גם בחזרות על הלימוד, ומעניקות מבט כולל על המבנה.

שתי המציאויות – לפני הצמצום ואחרי הצמצום

יסוד מרכזי בפרק זה הוא החלוקה לשתי מציאויות. המציאות שלפני הצמצום, בה אור האין סוף ממלא את כל המציאות ללא הבחן. בבחינה זו, הקרויה עיקר א’, שורר הכלל של “הוא ושמו אחד”. אין שם מקום לחיסרון, אין כלי נפרד מן האור, והכול נמצא בהשוואה גמורה. לעומת זאת, המציאות שאחרי הצמצום היא זירת העבודה של הנבראים, בה מתגלים החסרונות אותם צריך למלא.

שני החסרונות העיקריים – חלל ואוויר דקיק

השיעור מבאר את שני החסרונות שנוצרו לעתיד לבוא בעקבות הצמצום. החלל הוא בחינה ד’ שתתרוקן מכל האור שקיבלה קודם. זהו החלל שאור האין סוף התמלא ממנו. האוויר הדקיק הוא אור חסדים בחסרון הארת חוכמה. בשלב הקטנות של העולמות, אור החסדים מופיע בלא הארת חוכמה, וזהו מצב זמני הקרוי אוויר דקיק. שני חסרונות אלה מהווים את הבסיס לכל העבודה הרוחנית שיש לנבראים לעשות.

סיבת הבריאה – גילוי השמות והכינויים

מחשבת הבריאה היא להיטיב לנבראים. אולם אי אפשר להיטיב למי שאינו קיים, למי שאין לו רצון וחיסרון. לכן נצרך לברוא את המציאות על בעלי החסרונות. תפקידם של הנבראים הוא להשיג את האור האלוקי ולתאר אותו בשמות וכינויים. ההשגה מולידה את השם, והשם מביא את שלמות התגלות הטוב האלוקי. בזה מתבאר הפסוק “עם זו יצרתי תהלתי יספרו”, ולא נאמר “בראתי” אלא “יצרתי”. הבריאה היא חידוש, אך היצירה מורה על האור האלוקי הקיים תמיד. תלמוד הקבלה נלמד בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי.

מעלתם של ישראל בקבלת התורה

כל המהות של עם ישראל היא לקבל את האור האלוקי ולתארו. כשהנבראים מקבלים את האור, הם מתארים אותו בשמות. ישראל קרויים על שם מה שאמורים להשיג, מה שאומות העולם אינם יכולים לעשות. הטעם הוא פשוט – אין להם תורה. התורה היא הצינור המחבר אותנו אל האור האלוקי דרך תיקון הרצון. “חוכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין”. רק דרך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס ניתן להעמיק בלימוד זה.

ארבע הבחינות והנקודה האמצעית

התפשטות האור היא בארבע בחינות. בחינה א’, בחינה ב’, בחינה ג’ ובחינה ד’. בחינה ד’ קרויה נקודה אמצעית, וסביבה נעשה הצמצום. זהו המקום ממנו יצא האור, וזהו החלל שבו תיבנה כל המציאות של עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. המפתח להבנת המבנה הזה נמצא במושגים קבליים המבוארים בשיעור.

הזמנה להעמקה בלימוד

לימוד תלמוד עשר הספירות הוא עבודה ארוכה ומעמיקה. החזרה על הדברים פעם אחר פעם מאפשרת הבנה הדרגתית ויורדת לעומק. הלומדים מוזמנים להצטרף לשיעורי הזום הקבועים, ולעיין בספרים המצויים במרכז ההפצה במחירי עלות.