ר’ ישראל שפירא מבלאז’וב | סולם יהודה

סיפור אמונה מופלא של ר’ ישראל שפירא מבלאז’וב בחנוכה

בשיעור זה נחשף סיפור נפלא ומרגש על אמונה יהודית בחנוכה במצב הקשה ביותר שעבר על עמנו. הרב מספר לנו על מעשה נורא הוד שאירע בערב חנוכה במחנה הריכוז ברגן בלזן הידוע לשמצה. סיפורו של ר’ ישראל שפירא מבלאז’וב זצ”ל פורש בפנינו תמונת אמונה יוקדת, שהאירה את חשכת הגלות הנוראה ביותר בתולדות עם ישראל. בשיעורי וידאו בקבלה חסידית ניתן למצוא עוד אוצרות תורה כגון אלו, המאירים את עולמו של היהודי המאמין בכל מצב.

ערב החג בחשכת המחנה הנורא

הרב פותח את השיעור בתיאור הרקע ההיסטורי הקודר. אלפי יהודים נמצאו במחנה ברגן בלזן הידוע לשמצה, ובתוכם עמד גם ר’ ישראל שפירא מבלאז’וב. השואה הנוראה הילכה אימים על הקהילות הקדושות באירופה כולה. בתוך הזוועה הזו, התקרב חג החנוכה — חג האור, חג התקווה, חג הישועה והגאולה, חג הגבורה היהודית. המקובלים לימדו אותנו, שאור החנוכה הוא אור גנוז שאינו כבה לעולם, גם בחשכה הגדולה ביותר.

אך גם הצוררים הגרמנים ידעו זאת היטב. הם ביקשו לכבות את האור היהודי דווקא בערב חג ההודאה והנס. שלושה קצינים גרמנים נכנסו אל מרכז המחנה, אספו אליהם את היהודים, והחלו במלאכת הזוועה שלהם. שעות ארוכות נמשך הטבח האכזרי, עד ששקעה החמה. רק אז שוחררו השרידים לבתי המחבוא הצנועים שלהם. במשמעות החגים על פי הזוהר אנו למדים, שדווקא בעיתות החושך הגדולות מתגלה האור המופלא ביותר.

הדלקת הנר הראשון בסתר נורא

מי שחשב שהיהודים הקדושים יוותרו על מצוות החג, טעה טעות חמורה. ברגע שהשתררה החשכה, החלו היהודים להתגנב בחשאי, לאט לאט, מכל רחבי המחנה אל ביתן מספר שתיים. שם שהה הרב מבלאז’וב, מורה דרכם הרוחני באותם ימים נוראים. הם אספו טיפות שמן ממטבחי המחנה, שאריות ושאריות שנשפכו על הרצפה, וצירפו אותן יחד בכוחות עליונים של מסירות נפש.

בכפכף עץ פשוט, ובחוטים מבגד אסיר, הוכן הנר הראשון של חנוכה. הרב מבלאז’וב נבחר על ידי הקהל הקדוש להדליק את הנר. הוא עמד וברך את הברכות הראשונות בקול חרישי אך רוטט בעוצמה רוחנית עצומה. בארכיון החומרים ההיסטוריים על חסידות אשלג מתועדים סיפורים דומים, המעידים על נצח ישראל גם בעיתות הצרה הקשות ביותר שעבר העם.

הברכות הראשונות וההפסקה התמוהה לפני שהחיינו

הברכה הראשונה הייתה — ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה. הברכה השנייה — שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. אך כאשר הגיע הרב מבלאז’וב לברכה השלישית, ברכת שהחיינו, הוא עצר. הסתובב לאחור. הסתכל סביב, כאילו מחפש משהו חשוב. הקהל עמד דומם ומתוח, רגע ארוך עבר בדממה גמורה.

ואז חזר הרב אל הנר היחיד, ובשמחה גלויה ובמאור פנים, אמר וברך — שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כל הקהל הקדוש ענה אחריו אמן ברגש עצום, דמעות זלגו מעיני היהודים השבורים אך המאמינים.

השאלה הגדולה של היהודי שאינו שומר מצוות

אך אז קרה הדבר המופלא ביותר בכל הסיפור. אדם אחד פילס דרכו בקהל. יהודי טוב היה, אך לא שומר תורה ומצוות. בעבר, לפני המלחמה, היה פעיל בארגון ה”בונד” שהיה רחוק מאמונה ויראת שמים. הוא פנה אל הרב מבלאז’וב ואמר בכאב גדול — שפירא, אני מבין שהדלקת את הנר ובכך נתת חיזוק לכל היהודים. גם אני מבין את הברכה הראשונה, מצווה היא ויהודי קיים אותה במסירות נפש.

את הברכה השנייה — שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה — גם זאת אני מבין, היסטוריה היהודית מלאה ניסים גלויים. אך איך יכולת לברך שהחיינו? נמצאים פה בחוץ יהודים שלפני שעות ספורות היו חיים, ועכשיו הם מתים. האחים, המשפחות, כולם רדופים. על איזה חיים אתה רוצה להודות לקדוש ברוך הוא? השאלה הזו ראויה לעיון מעמיק. בלימוד תלמוד עשר הספירות וכתבי האר”י אנו לומדים על מהות ההכרה הפנימית של הבורא, גם בעת הסתר פנים נורא ביותר.

תשובת הרב — אשרי העם המאמין

תשובתו של הרב מבלאז’וב הייתה מופלאה ועמוקה. הוא אמר ליהודי החילוני — תקשיב, גם אני חשבתי על השאלה הזו. ולכן, לפני שברכתי, הסתובבתי לאחור. ראיתי את גדולי ישראל שעומדים כאן יחד עמנו במחנה. הסתכלתי על היהודים, מה הם אומרים בליבם? ראיתי מאות יהודים עומדים, אומרים בלב שלם — שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה. עכשיו. אנחנו בניסים ובהשגחה של הקדוש ברוך הוא, לא עזבנו ולא יעזבנו לעד.

הם אומרים זאת בעיניים בורקות ובתקווה גדולה, באמונה שלמה. ומיד ידעתי שאני יכול לברך בלב שקט. אשרינו שאנחנו חיים בתוך עם כל כך קדוש, מלא באמונה תמימה, מול כל הרוע שיש לו אלוקים חיים ומלך עולם. אשרינו שאנחנו חלק מהעם הזה הקדוש. כך הסביר הרב מבלאז’וב את סוד הברכה הקדושה.

המשך הסיפור והלקח הנצחי לדורות

הרב מבלאז’וב ניצל מן המלחמה ברחמי שמים מרובים. גם אותו יהודי חילוני שהקשה את השאלה ניצל בנס גלוי. שנים רבות לאחר מכן, בשנת תשל”ה, סיפר הרב שקיבל פעמים רבות דרישת שלום מאותו יהודי. וכך אמר אותו יהודי — בכל מצב קשה שעבר עליי בחיים, לקחתי כוח מאמונה של רבי, כי אתה צודק. אשרינו שאנחנו חלק מהעם הגדול הטוב המאמין והקדוש הזה.

לימוד מעשי לחיינו

סיפור זה מהווה לקח נצחי על מהות האמונה היהודית. בכל דור ודור, בכל מצב ומצב, יש בעם ישראל חיוּת רוחנית עצומה שאינה כבה לעולם. ההודאה לבורא עולם בכל מצב היא יסוד גדול בחסידות הקדושה. הרב מבלאז’וב לימדנו שאמונה אינה תלויה בנסיבות החיצוניות, אלא בהכרה הפנימית של היהודי בקדוש ברוך הוא. כל אחד מאיתנו יכול לקחת מהסיפור הזה כוח ועידוד באמונה ובעבודת ה’. ניתן להעמיק בנושאים אלו בשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, בהנחיית רבני עמותת סולם יהודה שליט”א, להעמקה בתורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל.