פתיחה לחכמת הקבלה | 6 | הקדמה – אותיות יג – טו

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

 פתיחה לחכמת הקבלה | הקדמה אותיות יג – טו | הרב שקד אליהו פנחס

יג. ואין לשאול, כיון שבא"ק ואצילות אין עוד שם שום גילוי למהות הנשמות המקבלים, אם כן מה משמשים הכלים ההם הנקראים עשר ספירות,

ולמי המה מעלימים ומכסים בשיעוריהם הללו. ויש בזה ב' תשובות: הא', שכן דרך ההשתלשלות כמו שתמצא בפנים הספר.

והב' הוא כי גם הנשמות עתידים לקבל מהעשר ספירות ההם שבא"ק ואצילות, דהיינו בדרך עליות הג' העולמות בי"ע אליהם,

כמו שיתבאר להלן באות קסג, ולפיכך יש להבחין גם בא"ק ואצילות אלו השינויים שבעשר ספירות,

כפי מה שהם עתידים להאיר להנשמות בשעה שהם יעלו שמה עם העולמות בי"ע, כי אז יקבלו לפי המדרגה שבעשר ספירות ההם.

יד. הרי נתבאר היטב, שענין העולמות ובחינת החידוש והשינויים ומספר מדרגות וכדומה,

כל זה לא נאמר אלא בבחינת הכלים המשפיעים להנשמות ומעלימים ומודדים להם שיוכלו לקבל מאור אין סוף ב"ה שבהם בדרך המדרגה,

והם אינם עושים שום התפעלות של משהו באור א"ס ב"ה עצמו, כי אין כיסוים פועלים על המתכסה, רק על השני הרוצה להרגיש אותו ולקבל ממנו כנ"ל במשל.

טו. ובדרך כלל, יש להבחין בהספירות ובפרצופין בכל מקום שהם, את ג' בחינות הללו:

עצמותו ית', כלים ואורות. אשר בעצמותו ית' לית מחשבה תפיסא בו כלל, ובכלים יש תמיד ב' הבחנות הפכים זה לזה,

שהם העלמה וגילוי, כי ענין הכלי מתחילתו הוא מעלים על עצמותו ית',

באופן שאלו העשרה כלים שבעשר ספירות הם עשר מדרגות של העלמות. אמנם אחר שהנשמות מקבלים להכלים הללו בכל התנאים שבהם,

הנה אז נעשים אלו ההעלמות לבחינות של גילויים להשגות הנשמות. הרי שהכלים כוללים ב' הבחנות הפכיות זו לזו שהם אחת,

כי מדת הגילוי שבכלי הוא ממש כפי מדת ההעלמה שבהכלי, וכל שהכלי יותר עב, דהיינו שהוא יותר מעלים על עצמותו ית',

הוא מגלה קומה יותר גדולה. הרי שב' הפכים הללו הם אחד. וענין האורות שבהספירות פירושן,

אותו שיעור קומה הראוי להתגלות להשגת הנשמות. כי מתוך שהכל נמשך מעצמותו ית',

ועם זה אין השגה בו רק בתכונתם של הכלים כנ"ל,

על כן יש בהכרח עשרה אורות בעשרה כלים הללו, דהיינו עשר מדרגות של גילוים אל המקבלים בתכונת אותם הכלים.

באופן שאין להבדיל בין אורו ית' לעצמותו ית', רק בזה אשר בעצמותו ית' לית השגה תפיסא ביה כלל,

זולת המגיע אלינו ממנו ית' דרך התלבשותו בהכלים של העשר ספירות, ומבחינה זו כל הבא בהשגה אנו מכנים בשם אורות.

תמלול השיעור:

לכולם בשם השם נעשה ונצליח.

הקדוש ברוך הוא ייתן ברכה והצלחה לכל משתתפי השיעור,

אלה בלייב אלה שיראו אותו אחר כך,

ברוחניות וגשמיות. ייתן השם שכרכם בטוב ובנעימים

שאתם ככה עוזרים ומסייעים להגדיל את פנימיות התורה.

אנחנו נסיים את, נסיים היום

את ההקדמה לפתיחת חכמת הקבלה.

ובעזר השם יתברך נעשה הפסקה ונתחיל שיעור נוסף,

שבו אנחנו בעצם נפתח את האותיות הראשונות

של הפתיחה עצמה.

אז ככה, על מה דיברנו עד עכשיו?

בעל הסולם בעצם נתן לנו פה את סדר השתלשלות העולמות,

על ידי כך שהוא לקח קטעים מתוך כתבי הארי

וסידר אותם בסדר קודם ונמשך,

כל מה ששייך לסדר ההשתלשלות.

הסביר לנו את כל סדר העולמות מאין סוף

עד לנקודת העולם הזה.

זה נקרא מעשה בראשית,

ואנחנו צריכים לקחת את כל המבנה הזה ולהשתמש בו,

לעלות חזרה למעלה.

זה נקרא מעשה מרכבה,

שאנחנו מרכיבים על עצמנו את התכונות האלוקיות.

התלמוד עשר הספירות בזה בעצם מאפשר לנו

להבין את הזוהר וכל כתבי המקובלים,

את פירוש הסולם על הזוהר

וכל דבר בעצם, תניא, הרבי מקומארנא, ליקוטי מוהר"ן,

כל בעצם הכתבים שכתובים בשפת ענף ושורש.

אז אנחנו בעצם, שיהיה צופן של המקובלים,

אנחנו נוכל להבין אותם בעזרת תלמוד 10 הספירות.

התקציר של תלמוד עשר הספירות, שהוא מאוד ארוך

ומאוד סיזיפי, אם נגיע ללמוד אותו,

לוקח שנים לדעת אותו כמו שצריך,

צריך כמה כוח גם לחזור עליו כמה פעמים,

הוא בעצם הקדמה לספר הזוהר.

סליחה, הוא בעצם הפתיחה לחוכמת הקבלה.

ואנחנו למדנו את ההקדמה.

כי מה סיימנו? את ההקדמה,

שהקדמה היא תקציר של הפתיחה,

מדבר על הנושאים העיקריים שהוא

ידבר עליהם בפתיחה.

אז שוב, יש לנו את התעס,

שזה סידור כתבי הארי וביאורם על סדר קודם ונמשך

של סדר ההשתלשלות, הקיצור של זה.

זה פתיחה על חכמת הקבלה,

וההקדמה היא הקיצור של הפתיחה.

אז מה למדנו? בעצם בעל הסולם בא ואמר לנו,

חבר'ה, תקשיבו, אתם צריכים לדעת

שכל מה שיש נברא בשביל האדם,

ובשביל האדם בלבד.

אז הוא תוהה ואומר,

עזבו אתכם מהקטע הגשמי,

שהוא לא מזכיר את זה בכלל,

הרי אדם לא משתמש ברוב כדור הארץ

ולא משתמש ברוב בעלי החיים והצמחים,

הוא בכלל לא נחשף אליהם.

אבל בוודאי ובוודאי שאיפה למעלה האדם?

ומה הקשר של האדם אל העולמות הרוחניים?

רובנו לא משתמשים או מגלים או בכלל מודעים לזה,

שיש אק, ואצילות, ובריאה, יצירה ועשייה,

וכל סדר הספירות. אז למה הם נבראו בכלל?!

משמה בעצם הוא בא ואמר,

שהוא צריך להביא את כל החוכמה,

אבל הוא ייתן לנו בקיצור את העקרונות.

העקרונות הוא בא ומסביר לנו קודם כל

את מטרת הבריאה.

מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו.

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא בעצם

יצר את כל המציאות כדי להיטיב לנבראיו.

בשביל בשביל להסביר את העניין הזה של להיטיב לנבראיו,

הוא נתן לנו קודם כל הסבר

על מה הוא מהות החיבור והפירוד ברוחניים,

והוא הסביר לנו שזה נעשה על ידי

השתווות צורה ופירוד צורה.

זאת אומרת ברגע שהדבר, שהדבר הרוחני

הופך לשתי צורות של רצון נפרדות,

אז הדבר הזה מרחיק בין שתי הדברים.

ואם שתי דברים מוכנים

הופכים או מהפכים את רצונם לרצון אחד,

זה נחשבים מחוברים, אוהבים.

כמו שני בני אדם שיש להם את אותם הרצונות

ואותם שאיפות ואותם מטרות ואותם כמיהות בחיים.

אז הם ייחשבו כאיש אחד בלב אחד,

ויהיה קל להתחבר וקל לעשות דברים ביחד,

באהבה ובאחווה.

הקדוש ברוך הוא, כדי להטיב לנו

ברא את, אותנו בריאה חדשה.

יש לנו דיברנו שיש יצירה ויש בריאה,

יוצר אור ובורא חושך.

הבריאה החדשה היא הרצון לקבל.

הרצון לקבל בעצם הוא הופכי ממנו יתברך,

שהוא רצון להשפיע.

אז יש שם את הבורא שהוא משפיע,

ואותנו הנבראים, שחומר הבריאה הוא רצון לקבל.

והדבר הזה הוא הפכי;

משום שהוא הופכי, אנחנו מנותקים ממנו יתברך.

מפה לקח והסביר לנו,

שסיבת בריאת העולמות, מעבר ללהיטיב לנבראיו,

היא לגלות שמותיו, פעולותיו וכינויו,

וכל הדברים האלה שהוא מרחיב עליהם

אחר כך גם גם בפתיחה וגם בתעס.

שכחלק מזה צריך בעצם לבטל את הנהמא דכיסופא.

והסברנו כהרחבה שהנהמא דכסופא

זה בעצם הבושה של הנברא מלקבל.

למה יש לו בושה?

כי כל ענף שואף להידמות לשורשו.

השורש הרוחני שלי הוא אלוקים.

האלוקות, אני בעצם חלק אלוק ממעל.

ומאחר שאני שואף להידמות אליו,

אז מה שיש בו – אני נמשך אליו,

כגון עושר וחוכמה וכבוד,

ומה שאין בו אני נדחה ממנו,

כמו חולי וסכלות ועוני וכיעור.

והדבר שהכי אין בבורא, זה קבלה.

למה אין בבורא קבלה?

כי ממי הוא יקבל,

הוא הראשון,

הוא המצוי הראשון שבסדר ההשתלשלות,

שכל דבר נברא ממה?

שורש וענף, שורש וענף, שורש וענף,

הוא השורש הראשון,

מה שנקרא עילת העילות וסיבת הסיבות.

זה חובה לקבל את הדבר הזה באמונה,

משום שאם הוא לא הראשון,

אז הוא קיבל ממישהו והוא מקבל

והוא נצרך למישהו

כמו שכל ילד זקוק להורים שלו.

מאחר שהוא הראשון, הוא לא זקוק לאף אחד.

וזה הסיבה שהוא גם לא יכול לקבל

ולא צריך לקבל מאף אחד.

אז מכאן, בעצם, כדי לבטל את הנהמא דכסופא,

וכדי שאנחנו נוכל לקבל בהטבה גמורה

בלי להיות מופרדים ממנו,

משום שבהפכיות הצורה אנחנו נפרדים,

אם אני רוצה לקבל והוא רוצה להשפיע,

אז אני מנותק ממנו.

אז ניתנה לנו בעצם התורה עם הסגולה

שבאה להפך את הרצון לקבל לרצון להשפיע,

או מצד הנבראים,

אנחנו נאמר שזה מקבל על מנת להשפיע –

זה השפעה גמורה.

על ידי התורה אנחנו יודעים כל הזמן,

בין אם זה במצוות שבין אדם לחברו,

בין אם זה מצוות שבין אדם למקום,

להפך את הפעילות שלנו הפנימית

לפעילות אקסטרנית ולא אינטרנית,

זאת אומרת להשפיע על, לתת לאחר.

ושוב על כך שאני לא יכול לברוא מציאות.

אז אני בעצם כל הזמן מקבל על מנת להשפיע.

לצורך הדוגמה אדם מתפרנס,

אז הוא נותן מעשר,

אדם, יש לו כוח פיזי,

אז הוא עוזר לחבר לסחוב משהו,

יש לו כוח שכלי,

אז הוא מלמד את החבר,

וכן הלאה וכן הלאה,

ולפעמים לא צריך יותר מידי, חוץ מפשוט להקשיב.

רוב האנשים זקוקים מאוד להקשבה ותשומת לב.

דיברנו על זה שבסדר ההתפתחות

על ידי התורה והמצוות,

אדם בעצם עולה בשלבים האלה של העולמות.

העולם זה מלשון נעלם.

כל עולם, ככל שהוא גבוה יותר,

יותר קרוב לאינסוף.

הסברנו קצת מה זה אינסוף,

אז בעצם יותר מתגלה לו האלוקות.

יש פחות רצון לקבל, פחות עוביות מה שקראנו,

ויותר יותר דבקות, יותר תכונת ההשפעה.

וככל שהאדם עולה בעולמות,

הוא בעצם מגלה את המדרגות.

שהוא אמור לגלות על ידי התורה ומצוות.

ובכך נסתמה לנו השאלה

או נפתרה לנו הקושיה, של בעצם למה צריך את כל העולם,

או צריך אותכם?

כי הם המדרגות הרוחניות שאדם בעצם

מתעלה על ידיהם להשגת אלקותו, מטרת הבריאה.

אז יש לנו בעצם את מטרת הבריאה – להיטיב לנבראיו.

ויש תיקון הבריאה, שזה עלינו הנבראים,

ניתן למימוש על ידי התורה והמצוות.

אחר כך בעצם הוא הסביר שאחר שהבנו את זה,

אז הוסר החשש מללמוד קבלה,

כי כל הפחד והחשש של המקובלים היה,

שאנחנו בעצם נגשים את חכמת הקבלה,

וברגע שאתה יודע את זה,

אז אז נפל העניין של הגשמה.

וגם הסביר לנו על עניין,

הסברנו, אנחנו הרחבנו על חוק ענף ושורש,

על שפת הענפים. סליחה,

שפת הענפים בעצם היא שפה המקובלים

שמצאו להם כדי לתקשר אחד עם השני.

זה סוג של צופן.

ובעצם בעל הסולם פירש ותרגם

את כל הערכים הרוחניים,

כמו עיבור ומסך וזיווג דהכאה, או לא משנה מה,

לערכים של רצונות,

ורצון זה לא גשמי אלא רוחני ואי אפשר להגשים את זה.

אי אפשר להתבלבל עם זה.

וככה בעצם הותר לימוד חוכמת הקבלה.

כמובן שיש שני חלקים בחכמת הקבלה.

יש את החלק שאנחנו מגלים.

יש את החלק שאנחנו לא מגלים,

אלא עובר רק בזיווג פה אל פה בין מורה,

מורה לתלמיד, והוא לא נכתב גם באף מקום.

וזה הראינו את זה בשיעור שעבר.

מכאן בעל הסולם הסביר לנו

את העניין של בכוח ובפועל.

זה נלמד בשיעור האחרון,

שיש לנו ג' ספירות ראשונות.

סליחה, יש לנו 5 עולמות,

אק, אצילות, וביע – בריאה, יצירה, עשייה.

דיברנו שבאק, אנחנו מדברים רק על שורשי כלים.

מה שנקרא בכוח.

ובבריאה, יצירה ועשייה, אנחנו מדברים על כלים

יותר גמורים,

ושמה זה נקרא בפועל.

הסברנו את זה, זה כמו בן אדם בעצם,

שיש לו מחשבה לבנות בית,

אבל זה רק נמצא במחשבה,

הבית לא נמצא.

ברגע שהוא מתחיל לבנות אותו ממש,

לקחת עצים ואבנים, אז המחשבה יוצאת בפועל.

אז יש לנו בכוח ויש לנו בפועל.

בכוח זה מבחינת מחשבת הבריאה,

עלה במחשבתו, עלה ברצונו הפשוט.

ואז הדברים עדיין לא באים לידי מימוש של כלים גמורים.

אז זה ההבדל בין אק לאביע, 

והוא גם הסביר לנו את עניין הכיסויים

על ידי המשל, שהכיסויים לא משפיעים על האור,

אלא רק על הכלי.

זאת אומרת כמו אדם שמכסה את עצמו

בכל מיני כיסויים,

אז זה לא משנה לאדם עצמו,

הוא גלוי לעצמו והוא לא משתנה,

אלא רק מי שמסתכל עליהם מבחוץ,

כמה שיותר כיסוי. אם פחות – רואה אותו.

עד כאן בעצם היו הדברים שלנו

סיכום של כל השיעורים שלנו עד עתה

בכמה דקות.

ונמשיך בעזרת השם מכאן.

אות י"ג.

אז עכשיו יסביר לנו שוב את העניין בין אק לביע.

ואין לשאול, כיוון שבאק ואצילות אין עוד שום גילוי

למהות הנשמות המקבלים,

אם כן, מה משמשים הכלים ההם הנקראים עשר ספירות,

ולמה הם מעלימים ומכסים בשיעורים הללו?

יש בזה ב' תשובות כן,

למה צריך את כל הכיסויים?

ומה העניין של העלמה א'?

שכן דרך ההשתלשלות.

כמו שתמצא בפנים הספר.

טוב זה אנחנו נראה פשוט ונלמד,

והב' הוא, כי גם הנשמות עתידים לקבל

מעשר ספירות שהם באק ובאצילות,

דהיינו בדרך עליות הג' עולמות ביע אליהן,

כמו שמוסבר להלן באות קסג.

ולפיכך יש להבחין גם באק ואצילות

אלה השינויים שבעשר ספירות,

כפי מה שהם עתידים להאיר לנשמות

בשעה שהם יעלו שמה עם עולמות ביע,

כי אז יקבלו לפי המדרגה שבעשר ספירות ההם.

בעצם, למי שלא למד את הפתיחה, זה לא אומר הרבה,

יש עניין של עליית העולמות, נלמד את כל הדברים האלה,

אבל בקיצור, זה סדר ההשתלשלות,

ואנחנו נזקקים גם למדרגות האלה

בעניין של עליית העולמות,

אנחנו נלמד פשוט את הכל בזמנו,

ועדיין לא למדנו את הדברים האלה.

והרי מתברר היטב שכל,

הרי נתבאר היטב שעניין העולמות,

ומבחינת החידוש והשינוי הוא מספר מדרגות וכדומה.

כל זה לא נאמר, אלא בבחינת הכלים המשפיעים לנשמות,

ומעלימים ומודדים להם,

שיוכלו לקבל מאור אינסוף ברוך הוא שבהם

בדרך המדרגה,

והם אינם עושים שום התפעלות של משהו

באור אינסוף ברוך הוא עצמו,

כי אין כיסויים פועלים על המתכסה,

רק על השני, הרוצה להרגיש ולקבל ממנו, כנ"ל בהמשל.

אז כמו שהמשל שאמר לנו,

שאדם שמתכסה בכמה שמיכות עליו, זה לא משנה,

למי זה משנה? למי שבא מבחוץ ומסתכל.

כי בעצם האור מתלבש בכלים.

הדבר הזה נקרא גם לבושים.

מה זה לבושים? אדם שהוא מתלבש,

תפקיד הלבוש זה להסתיר את האדם,

ומצד שני הלבוש מגלה לנו מי הוא האדם.

אם אנחנו רואים אדם עם מדים של שוטר,

אז נכון שהמדים מסתירים את גופו,

אבל הם מגלים לנו מי הוא,

ובעצם אנחנו נלמד בהמשך,

שככל שהכלי יותר גס, הוא יותר עבה,

הרצון לקבל יותר אגרסיבי,

אז ניתנת יותר יכולת יותר אפשרות לגילוי.

כמה שהרצונות יותר חזקים.

אנחנו מדברים כאן על רצון לקבל רוחני,

לא הרצון לקבל גשמיות.

כל הרצון לקבל גשמיות הוא ניתן לנו רק זמנית,

עד שהאדם בעצם ישתלם בתורה ומצוות

ויגלה את הרצון הרוחני.

זה שאנחנו רוצים לאכול ולשתות וכל זה,

אדם שמגיע לרוחניות, כל הדברים האלה,

הם מבחינת ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

אדם אוכל, לא נרים לו על זה כפיים.

אדם ישן, אין על זה לא גינוי ולא שבח.

השאלה היא למה הוא ישן.

אם הוא ישן, שיהיה לו כוח לרוץ לעבוד את הבורא,

זה דבר אחד,

אם הוא ישן רק לתענוגים, דבר אחר.

או חלילה לצבור כוח לעשות עבירות, השם ישמור.

כל הרעיון הוא שאדם צריך

להשתמש בגשמיות לתועלת הרוחנית,

אחרת פספס בגדול,

ובכך יש להבחין בהספירות ובפרצופין בכל מקום שהם.

ג' בחינות הללו, ועצמאות, עצמותו יתברך, כלים ואורות,

אשר בעצמותו יתברך לית מחשבה ביה כלל כלל וכלל.

דיברנו על זה שבעצמותו אין תפיסה.

במה יש תפיסה? באור הנמשך ממנו.

הכי גבוה זו אור אינסוף,

ובכלים יש תמיד ב' הבחנות הופכיים לזה לזה,

שהם העלמה וגילוי,

כמו שאמרנו, הבגד מצד אחד מעלים את ה, את האדם,

הוא מסתיר אותו.

מצד שני הוא מגלה אותו, וכן עניין הכלי.

מתחילתו הוא מעלים על עצמותו יתברך,

באופן שאלו 10 כלים שבעשר ספירות

הם 10 מדרגות של העלמות,

עולם מלשון היעלם.

אומנם לאחר שהנשמות מקבלים להכלים הללו,

בכל התנאים שבהם,

הנה אז נעשים אלו העלמות לבחינות

של גילויים להשגות הנשמות.

הרי שהכלים כלולים מב' הבחנות הופכיות זה לזו, שהם אחת.

כי מידת הגילוי שבכלי הוא ממש כפי מידת ההעלמה שבכלי.

וכל שהכלי יותר עב, זה מה שאמרתי מקודם,

דהיינו ככל שיותר מעלים על עצמותו יתברך,

הוא מגלה קומה יותר גדולה.

שהרי שב' הפכים הללו הם אחת.

אוקיי, כמה שהכלי יותר גס,

הוא יכול למשוך אור יותר גבוה יותר, יותר אור,

קצת מצחיק לדבר על האור בכמויות,

אבל הכוונה היכולת למשוך באמת יותר יותר רוחניות.

זה, שיש שמחה גדולה על שרשעים שבים בתשובה.

ועניין האורות שבספירות פירושן,

אותו שיעור קומה הראוי להתגלות להשגת הנשמות.

אז יש לנו עצמותו יתברך, שאין לנו בזה תפיסה כלל וכלל,

ויש לנו את הכלים שצריכים להעלים.

אבל על ידי העלמה הם גם מגלים.

כמה שהכלי יותר גס הוא יכול להשיג יותר אור.

ויש את העניין של האור.

אז הוא אומר, עניין האורות שבספירות פירושן,

אותו שיעור קומה הראוי להתגלות להשגת הנשמות.

לפי מה? כל נשמה לפי מדרגתה,

לפי העבודה הרוחנית שלך –

זה מה שאתה תקבל.

כי מתוך שהכל נמשך מעצמתו יתברך,

ועם זה אין השגה בו רק בתכונתן של הכלים, עד כאן לשונו.

ועל כן יש בהכרח 10 אורות ב-10 כלים הללו.

זאת אומרת בכל כלי יש 10 סוגי אורות.

בכל כלי יש אור מסוים, שהוא הדומיננטי,

אבל גם בכל כלי יש 10 סוגי.

הכל נכלל מתוך כולם.

פה הכוונה שלו הייתה, שבכל כלי יש אור אחר,

אבל גם אוסיף לכם שכל כלי בנוי גם הוא מעשר ספירות.

ואמר, דיברנו על  המבנה הפראקטלי של העולמות,

שהכל כלול בהכל,

אז זה נקרא כלל ופרט שווים ברוחניות.

לא נרחיב על זה עוד פעם.

נרחיב, אבל לא עכשיו.

אז בכלל, אז על כן יש בהכרח 10 אורות ב10 כלים הללו,

דהיינו 10 מדרגות של גילויים,

אל המקבלים בתכונת אותם הכלים,

באופן שאין להבדיל בין אורו יתברך

לעצמותו יתברך רק בזה.

מה ההבדל בין אורו לעצמותו?

אשר בעצמותו יתברך לית השגה תפיסא ביה כלל,

זולת המגיע אלינו ממנו יתברך דרך התלבשותו

בהכלים של העשר ספירות,

ומבחינה זו כל הבא בהשגה

אנו מכנים בשם אורות.

זאת אומרת, ניקח את זה בפשטות,

אנחנו הסברנו שהאדם הוא חלק אלוק ממעל.

איזה חלק? החלק שהוא תיקן את הכלי

ונכנס לתוכו אור.

אז אם אדם הוא במדרגה נמוכה,

אז יש לו טיפה הארה אלוקית,

אז יש לו רק חלק קטן אלוק ממעל.

אבל אם אדם מגיע למדרגות מאוד מאוד גבוהות,

דיברנו על זה שיש קכ"ה מדרגות,

נלמד למה בהמשך, למה דווקא 125 מדרגות.

אז ברור שאדם שהוא במדרגה השלישית או הרביעית,

כמות האור שהוא מצליח למשוך מהאלוקות,

התקשור שלו, החיבור שלו אל הבורא,

זה לא אדם שנמצא במדרגות ה124.

או קיי? אז כמה שאדם יותר רוחני הוא מקבל יותר אור,

והאור שבתוך הכלי שלו הזך, כמה שהכלי

יותר זך ועל מנת להשפיע,

הוא בעצם נקרא אותו חלק אלוק ממעל שיש בתוכו.

אז בעצם בזה סיימנו את ההקדמה.

אז בעזרת השם עד כאן שיעורנו להיום.

נעשה הפסקה לכמה רגעים,

ונתחיל בעזרת השם

בשיעור בפתיחה ממש.

תודה רבה לכולם על ההשתתפות ברכת השם עליכם.