
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
פתיחה לחכמת הקבלה | 27 | אות מ
להאזנה
פתיחה לחכמת הקבלה | אות לט
מאת הרב אשלג זצ"ל, מגיד שעור
הרב שקד אליהו פנחס
פתיחה לחכמת הקבלה | אות מ | בעל הסולם הרב אשלג
מגיד שיעור הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
בעקבות טבע הביטוש של האו"מ במסך להאביד בחינת העוביות האחרונה שלו,
יוצא כל פרצוף תחתון משיעור קומה אחרת מה' בחינות עוביות שבמסך,
ובשל כך נחסר מהבחינה העליונה של האורות ומהבחינה התחתונה של הכלים של הפרצוף העליון
מ) ויש עוד דבר נוסף בהבדל מהתחתון לעליון. והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה אחרת שבה' בחינות שבמסך,
כנ"ל באות כ"ב וכ"ד, וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון והבחינה התחתונה של הכלים דעליון .
והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאו"מ במסך, להאביד מהמסך את בחינה אחרונה דעביות שלו,
ולמשל, בפרצוף הא' דא"ק, שהמסך יש לו כל ה' בחינות עביות שלו, דהיינו עד לבחי"ד,
הנה ע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, מזכך את העביות דבחי"ד לגמרי,
ואינו מניח ממנו אפי' רשימו של העביות ההיא, ורק הרשימות מהעביות דבחי"ג ולמעלה נשארים במסך .
ולפיכך כשהמסך ההוא נכלל בראש ומקבל שם זווג דהכאה על העביות שנשאר בהרשימות שלו מהגוף,
נמצא הזווג יוצא רק על בחי"ג דעביות שבמסך בלבד, כי הרשימה דעביות דבחי"ד נאבדה ואינה שם ,
וע"כ הקומה שיוצאת על המסך הזה הוא בשיעור קומת חכמה לבד, הנק' הוי"ה דע"ב דא"ק, או פרצוף ע"ב דא"ק .
ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חכמה היוצאת על המסך דבחי"ג חסרה המלכות דכלים ובחינת אור יחידה מהאורות,
שהוא אור הכתר, ע"ש. הרי שפרצוף הע"ב חסר הבחינה אחרונה דכלים דעליון והבחינה עליונה דאורות דעליון.
ומשום שינוי הצורה הרחוקה הזו, נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון . (עיין שרטוט 9 לעיל, ערך הפוך בין כלים לאורות)
תמליל השיעור:
טוב ערב טוב לכולם, ברוכים הנמצאים.
בעזרת השם אנחנו נלמד היום בפתיחה באות מ'.
אז בגדול התחלנו לדבר על סדר יציאת הפרצופים.
היום אנחנו נברר יותר את העניין
של מה מבדיל בין פרצוף לפרצוף.
נראה עוד הבחנים.
וגם נעשה איזה שהיא חזרה כללית עם חלקים מסוימים
מכתבי בעל הסולם, בעיקר בתעס,
כדי יותר ככה להעמיק ולהושיב את הנקודות.
נחזור על כל העניין של סדר הפוך של כלים ואורות,
וכל העניינים הנלמדים עד עכשיו,
ככה יתיישבו לנו בצורה יותר מסודרת בעזרת השם,
אז מתחילים, פתיחה לחוכמת הקבלה אות מ'.
טוב בשם ה' נעשה ונצליח.
אז בעזרת השם נתנו פה כותרת לאות מ'.
בעקבות טבע הביטוש של האור מקיף במסך,
האביד בחינת העוביות האחרונה שלו,
יוצא כל פרצוף תחתון בשיעור קומה אחרת מה' בחינות עוביות שבמסך,
ובשל כך נחסרת הבחינה העליונה של האורות,
והבחינה התחתונה של הכלים של הפרצוף דעליון.
אז שמתי כבר פה את השרטוט שלנו
של סדר וערך הפוך בין כלים לאורות.
גם הוספתי פה עוד כמה תוספות.
אז בעזרת השם אנחנו נתחיל לקרוא את האות.
נקרא את כל האות כולה בהתחלה,
נקבל ככה את הרעיון הכללי ואז נתחיל לפרק אותה לאט לאט
עם כל הביאורים וההסברים, ונעבור לאות הבא בלא נדר.
ויש עוד דבר נוסף בהבדל בין התחתון לעליון.
כשהוא אומר מהתחתון להעליון, כיוון מהפרצוף התחתון, לפרצוף העליון.
למדנו מה ההבדל הראשון – שהוא בן ותולדה שלו,
והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה אחרת
שבה' בחינות שבמסך,
כנזכר למעלה באות כ"ב ו-כ"ד.
אם אתם זוכרים, היו ה' בחינות עוביות במסך
וכל אחד מעוביות, מדרגת עוביות, הוציאה פרצוף,
וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון,
והבחינה התחתונה של הכלים דעליון.
והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאור מקיף במסך
להאביד מהמסך את הבחינה א' האחרונה דעוביות שלו.
ולמשל בפרצוף הא' דאק,
שהמסך שלו יש בו כל ה' בחינות העוביות שלו
דהיינו עד להבחינה ד'.
הנה על ידי הביטוש דאור מקיף במסך דגוף,
מזכך את העוביות דבחינה ד' לגמרי,
ואין לו מניח ממנו אפילו רשימו של העוביות ה',
ורק הרשימות מהעוביות מבחינה ג' ולמעלה
נשארים בהמסך.
ולפיכך, כשהמסך ההוא נכלל בראש,
הוא מקבל שם זיווג דהכאה על העוביות
שנשארת ברשימות שלו מהגוף.
נמצא זיווג יוצא רק על בחינה ג' דעוביות שבמסך בלבד,
כי הרשימה דעוביות שבבחינה ד' נאבדה ואינה שם,
ועל כן הקומה שיוצאת על המסך הזה
הוא בשיעור קומת חכמה לבד הנקראת הוויה דעב דאק,
או פרצוף עב דאק כמו שהכרנו אותו עד עכשיו.
יש כמה שמות לכל בחינה או לכל מדרגה בקבלה.
מצד אחד שפה קצרה אבל מצד שני היא שפה מאוד עשירה
ונותנת לכל מדרגה שמות שונים הרבה פעמים
או לכל הבחנה או לכל הרגש רוחני, מתוקף הזוויות השונות
שניתן להתבונן על אותו דבר.
הרוחניות היא בלתי מוגבלת, לא כמו הגשמיות,
שמשהו כחול הוא רק כחול.
ברוחניות יכול להיות לדבר כמה הבחנות וכמה אופנים.
ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חוכמה
היוצאת על המסך דבחינה ג',
חסרה מלכות דכלים ובחינת אור היחידה מאורות,
שהוא אור הכתר עיין שם.
הרי שפרצוף העב חסר הבחינה האחרונה דכלים דעליון,
והבחינה העליונה דאורות העליון,
ומשום שינוי הצורה החזקה הזו נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון.
אוקיי, עכשיו בוא נעבור על האות לאט לאט
עם כל מיני הרחבות שאנחנו הבאנו ממקומות אחרים
בשביל להעמיק ולהשריש ככה בנפש את הלימוד הזה.
אז הוא אומר לנו פה, שבנוסף למה שלמדנו ההבחן הקודם,
שכל פרצוף – לפחות דיברנו על עב וגלגלתא שהוא בן ותולדה אליו,
כי יוצא מהמסך דגוף;
אם אתם זוכרים אז הוא אומר יש עוד דבר נוסף
בהבדל מהתחתון לעליון.
זה לא רק שהוא בן ותולדה שלו
ומשום יוצא, שהוא יוצא מהגוף ממדרגה נמוכה יותר,
והוא גם מאבד את הראש שלו,
זאת אומרת מדרגת הראש שהראינו.
הנה תסתכלו פה בשרטוט הזה.
אז יש לנו פה בעצם זה פרצוף גלגלתא, זה פרצוף עב, סג, מה ובן.
אוקיי עכשיו איך בעצם קורה התהליך פה
של יציאת הפרצופים?
בוא נתחיל עם מה שלמדנו שזה איך עב היוצא מגלגלתא.
אז אמרנו שבעצם אחרי שנעשה כל החשבון בראש,
נכנס אור פנימי מהפה עד הטבור בגוף,
והאור מקיף אחר כך הטבור שהיא המלכות המסיימת,
לא מסכימה לקבל את האור.
דוחה אותו, מסיימת את האור.
הוא בעצם חוזר,
החזרה עולה חזרה ומסתלק מהבחינה הזאת היא מבחינת הגוף.
והאור מקיף שנשאר בחוץ
מתחיל לבטש את העוביות של המסך דטבור.
זאת אומרת בעצם בא אור מקיף
אומר למה קיבלת רק ?20% יש עד 80%!
אני רוצה רוצה להעניק לך תענוג.
בואי תקבלי שכל המדרגה תקבל את כל האור.
היא לא מסוגלת לקבל.
ולכן היא מסלקת מעצמה את כל האור.
וזה נקרא שטבור עולה לפה דראש.
ברגע שהטבור הזדכך ועלה לפה דראש, השווה צורתו.
הוא בעצם נכלל כמו שהסברנו,
עם הרשימות שממטה למעלה של הראש,
הכוונה שהוא נכלל עם היכולת זיווג דלא פסיק שיש בראש,
מקבל כוחות חדשים, רעננים ונוספים.
עובר השתלמות קורס בקבלה….
והוא בעצם יכול להתחיל לקבל עוד פעם.
הוא מקבל כוח של מסך.
אלא מה, שבהזדככות מלמטה למעלה, בהזדככות הזאת מכאן
הוא איבד את הבחינה ד' שלו,
אז נשאר לו רק בחינה ג'.
אז הסברנו שהוא יורד בעצם בגלל זה עד החזה, עד לחזה של הגלגלתא,
והחזה הזה שהוא בערך מונח כאן, הוא לא משורטט כאן,
הוא בעצם הופך להיות את הראש –
כל מה שמעל החזה עד הפה, זה בעצם יהיה
הראש של העב החיצון,
מה שיהיה מפה ועד לפה שיתפשט למטה
ייקרא עב פנימי,
ומפה בעצם ייצא העב החיצון לכאן, אוקיי,
ואז הוא יוצא, עב החיצון זה כל הפרצוף הזה,
והוא מתחיל את כל התהליך עוד פעם,
ואז האור מקיף מבטש, טבור עולה לפה דראש,
יוצא סג, מה, ובן.
יש קצת שינויים בתהליכים שקורים אחר כך,
אבל בגדול התהליך הזה חוזר על עצמו כל הזמן. אוקיי.
אז עכשיו הוא אמר לנו.
שכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון
ובחינה התחתונה של הכלים דתחתון.
אז אתם רואים בעצם שבפרצוף הגלגלתא הוא מתפשט –
האמת שגלגלתא ממשיך הלאה מהטבור.
יש פה עוד המשך שלא מצוייר פה,
אבל אנחנו רואים שהעב מאבד בעצם את אור היחידה.
כן, וגם את הכלים שיש לטבור שמתחת לטבור של גלגלתא.
הוא יהיה רק מכאן ועד כאן,
מאבד את הבחינה העליונה דאורות
ואת הבחינה התחתונה של הכלים של הגלגלתא,
של העליון שלו.
אם אתם זוכרים, אנחנו עבדנו הרבה עם השרטוט הזה
שאנחנו ראינו שעל כל בחינת עוביות בעצם הוא מקבל,
הוא מעלה אור חוזר חזק פחות ופחות ופחות
בכל זיווג שהוא עושה.
בהתחלה נותן עוביות בחינה ד'.
הוא העלה אור חוזר עד בעצם קומת הכתר,
ולכן היה לו הרבה יכולת של של עבודה ואחר כך הוא איבד –
אתם רואים את הבחינה התחתונה של הכלים,
את המלכות של העליון?
ואת הבחינה הגבוהה של האורות, את היחידה.
ואחר כך הוא איבד שתי אורות ושתי כלים
תפארת ומלכות בכלים, וחיה ויחידה מהאורות.
ואחר כך 3, איבד אורות של יחידה, חיה, נשמה,
וכלים של בינה, תפארת ומלכות, עד שבעצם הוא נשאר
בצורה החלשה ביותר,
ששמה נאבדו 4 אורות וארבעה כלים,
כלים של מלכות, תפארת, בינה וחוכמה,
והאורות של רוח, נשמה, חיה ויחידה.
ככה בעצם האור מקיף מבטש את המסך,
וכל פעם נאבדת בחינה אחרונה מהכלים
והבחינה עליונה מהאורות של הפרצוף הקודם.
בוא נראה את זה בכתוב.
אז אני חוזר על זה.
ויש עוד דבר נוסף והבדל מהתחתון לעליון,
והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה אחרת
שבה' בחינות שבמסך, כנזכר למעלה באות כ"ב וכ"ד,
וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות העליון.
בחינה תחתונה של הכלים דעליון.
רואים הנה פה הבחינה העליונה נאבדת.
והבחינה התחתונה נאבדת.
כשעוברים מקומת כתר שפה יצא פרצוף גלגלתא,
ועוברים לקומת חוכמה שיצא פרצוף עב,
אנחנו נאבד את המלכות מהכלים,
את כלי המלכות ואת אור היחידה.
והטעם הוא – למה כל זה קורה?
כי מטבע הביטוש דאור מקיף במסך
להאביד מהמסך את הבחינה האחרונה דעוביות שלו.
ולמשל בפרצוף א' דאק,
כשהמסך יש לו כל ה' בחינות עוביות שלו,
דהיינו עד בחינה ד'. הנה אתם רואים את זה פה.
הנה על ידי הביטוש דאור מקיף במסך דגוף,
מזכך את העוביות דבחינה ד' לגמרי,
ואינו מניח ממנו אפילו רשימות של העוביות ההיא,
ורק הרשימות דעוביות מבחינה ג' ולמעלה נשארים במסך.
אז אני הוספתי פה, תראו בהערה 74,
נמצאנו למדים עד כה ב' הבחנות עיקריות
בין הפרצוף דהתחתון לעליון.
כן, אם אנחנו מסתכלים על הפרצוף העליון
שזה בקומת הכתר, פרצוף גלגלתא,
לקומת החוכמה שיצא על זיווג הדהכאה השני,
שזה פרצוף עב אוקיי?
איזה שתי הבחנות אנחנו רואים פה,
איזה שתי הבדלים עיקריים?
אז אמרנו והן,
שהוא תולדה ובעל קומה נמוכה ממנו.
הוא תולדה ממנו, הוא בן שלו כביכול,
והוא גם יוצא בקומה נמוכה.
זאת אומרת, מה זה אומר שיוצא בקומה נמוכה?
זאת אומרת שהוא לא יוצא על קומת הכתר.
שאור חוזר עלה עד הסוף על 5 הבחינות
ולא יוצא רק על 4 בחינות, עד הקומת החוכמה.
ולפיכך כשהמסך הוא נכלל בראש שהוא מקבל שם זיווג
דהכאה לעוביות שנשאר ברשימות שלו מהגוף.
איזה מסך? המסך דגוף,
המסך של הטבור שעלה לפה דראש.
כן, כשהמסך הזה עולה הוא מתכלל עם הזיווג דהכאה ועם העוביות
כן, אז הוא בעצם מה קורה לו?
הוא נכלל כן עם העוביות של הרשימות שלו
שיוצאות בתהליך של ההסתלקות
ובתהליך של הכניסה הרי כבר נכנס בו אור פנימי,
ואחר כך הוא דחה אותו בבחינה שהוא סילק אותו,
והטבור עלה לפה דראש.
אז יוצא שהיה שם הלבשה כן של האורות ואחר כך הסתלקות.
וכשכל הדבר הזה נשאר ריק, אחר כך,
כשבעצם הטבור נמצא פה למעלה בפה דראש,
יש לו זיכרון מכל הדבר הזה. יש לו רושם.
הוא התרשם מהדבר הזה.
יש בחינה שהיא התרשמות של האור מהכלי שהוא היה בו,
ויש בחינה של התרשמות מהאור עצמו שהיה בכלי.
והדבר הזה נקרא רשימות דעוביות ורשימות התלבשות,
אנחנו נלמד את זה באות כ"ב בעזרת השם.
ועכשיו הוא אומר כאן,
כשהמסך הוא נכלל בראש, כן, כשהוא עולה לפה,
הוא מקבל שם זיווג דהכאה.
מה זאת אומרת לקבל זיווג? מקבל כוח לזיווג דהכאה.
כי בראש כל הזמן נעשה חשבון זיווג דלא פסיק
על העוביות שנשאר ברשימות שלו מהגוף.
זאת אומרת יש לו עוביות, שנשארה איזה עוביות, עוביות ג'
כי ה-ד' אמרנו שהוא איבד,
ולכן הוא ירד לחזה,
כי החזה זה הבחינה ג' של פרצוף גלגלתא,
אז על העוביות דבחינה ג' שנשארה,
שהוא לא התעסק איתה בכלל, אוקיי,
הוא יכול לעשות עליו עוד פעם כוח מסך.
נמצא הזיווג יוצא רק על עוביות דבחינה ג' דעוביות שבמסך בלבד.
כי הרשימה דבחינה ד' נאבדה ואינה שם.
כתבתי פה למטה, תראו. ותדע, כי העוביות זו המזדככת מהמסך,
ונאבד על ידי הביטוש המקיף, כן הבחינה ד',
משאירה שתי סוגי רשימות לאחר הזדככותו.
רשימה דעוביות הנולדת מהתרשמות האור מהכלי ממנו הסתלק,
ורשימה דהתלבשות
שהיא תולדת מהות האור עצמו שהתלבש בכלי.
ונקראים גם זכר ונקבה.
עכשיו אנחנו נלמד את כל זה בהמשך באות כ"ב.
לא להתרגש אם אתם לא מבינים את זה עד הסוף.
ובכל הזדככות כזו הנעשית על ידי המקיף,
תאבד רשימו דעוביות שמבחינת הנקבה לגמרי,
אך הרשימו דהתלבשות תישאר במדרגה,
כמובא להלן באות מ, מ"ב, שם נגיע לזה בשיעור הבא.
אז בעצם מה הסברנו עד עכשיו? משהו שאנחנו כבר יודעים,
למדנו את זה בשיעור הקודם.
שבהזדככות של המסך בעלייה לפה דראש,
נאבדת ממנו הבחינה ד'.
והוא יעשה את פעולת המסך החדשה שלו רק על בחינה ג',
מבחינה ג' דעוביות.
אתם זוכרים, כמו המשל המפורסם של הסעודה?
הוא קיבל 5 מנות, ובפעם הבאה שהוא מתכלל עם הסעודה,
הוא עושה עבודה רק על 4, 1 הוא לא מתעסק איתה,
ועל כן הקומה שיוצאת על המסך הזה
הוא בשיעור קומת חוכמה לבד.
הנה אם אתם השרטוט הזה שיבהיר לנו איך זה קורה בעצם,
אז בהתחלה שהוא עבד על 5 בחינות דעוביות
היו לו בחינות ד', ג', ב' א' ושורש, הוא העלה בעצם
המסך היה חזק, והוא העלה עד קומת כתר אור חוזר.
עכשיו שהוא מאבד את הבחינה ד'.
יש לו פחות כוח, פחות יכולת עבודה,
אז הוא עובד רק מבחינה ג', יש לו 4 בחינות.
כן, 4 אפשרויות, 4 כוחות, 4 יכולות עבודה,
על בחינה ג', ב', א', שורש.
זה נקרא בחינה ג' אבל זה לא ג' בחינות,
זה 4 בחינות, כי יש לו ג', את ב', הא', שורש.
ואז הוא מעלה אור חוזר עד קומת חוכמה.
זאת אומרת כביכול אם ניקח את זה,
אני אצייר את זה ציורית כזה, טכנית.
הפרצוף כל פעם מתקצר, כל פעם מתקטן,
כל פרצוף שיצא יצא קטן יותר, תכף אנחנו נראה
וננסה לשאול, איך בעצם האור מקיף עושה פה משהו.
כי הרי מה מטרת האור מקיף? שהוא אומר לו בוא,
תקבל עוד, ובוא תקבל עוד, ובוא תקבל עוד,
ויוצא שכל פעם הוא מוציא פרצוף חדש ומקבל פחות!
מה הועילו חכמים בתקנתן?
מה עזר האור מקיף שהוא לוחץ, לוחץ, לוחץ,
וכל פעם יוצא פרצוף, הוא מקבל פחות?
הסוד הוא בכך שאין היעדר ברוחניות.
המדרגות הרוחניות לא נאבדות לעולם.
זאת אומרת הוא קודם כל מקבל בקומת הכתר,
או כמה שגלגלתא יכלה לקבל על מנת להשפיע.
אחר כך הוא מקבל בקומת חוכמה כמה שחוכמה יכלה להשפיע.
זאת אומרת אחרי שהוא קיבל מקומת הכתר
כמה שהוא יכול באמת להשפיע,
בא אור מקיף, אומר לו רגע, רגע,
אבל מטרת הבריאה להיטיב לנבראים,
אנחנו רוצים שתהנה.
הבורא רוצה שתהנה,
בשביל זה הוא בראתי את כל העולם.
אז הוא אמר תשמע, אני לא מסוגל להנות ולא לטבוע לתאווה.
אם כשאני אשיג את ההנאות הרוחניות האלה
אני פשוט אשכח ממך בורא עולם,
אני אהיה הכי אנוכי בעולם.
אז אני לא רוצה שום דבר.
ואז בכל זאת הוא משתכנע.
אז הוא בא ועושה זיווג על מסך דבחינה ג',
והוא מקבל עכשיו כל מה שהוא יכול בבחינת ג' הזאת,
שזה פחות אומנם, אבל הוא עכשיו מקבל אור בקומת חוכמה,
ואז אותו דבר על בינה ותפארת ומלכות.
אז כל פעם הוא מקבל פחות אור, נכון?
אבל אין היעדר ברוחניות.
אז בסופו של דבר כל האורות האלה שהוא קיבל,
יתגלו והוא יקבל את הכל בצורה מושלמת.
יוצא בסוף שהאור מקיף, כן, בעצם בביטוש שלו
משיג את מטרתו.
זאת אומרת כל התהליך הזה שאנחנו נמצאים בו בחיים שלנו,
העולם הזה עם הקשיים שלו, ועם כל הבכבושים,
מטרתו כל פעם שנתפתח למדרגה של קבלת אור נוספת.
וגם אם מורגש שם שהיו מקבלים עכשיו פחות אור, לא הפסדנו כלום.
תמיד, כל הארה שקיבלנו נשארת נצחית ואין העדר ברוחניות.
ובבוא הזמן אנחנו נרגיש ונקבל את כל מה שאספנו בכל התהליך.
אז נקרא שוב את הקטע הזה,
לפיכך כשהמסך ההוא נכלל בראש,
כן המסך אמרנו, של הפה שעלה לראש פה עלה,
סליחה. המסך, לפיכך, כשהמסך ההוא נכלל בראש,
הוא מקבל שם זיווג דהכאה
על עוביות שנשאר ברשימות שלו מהגוף.
נמצא זיווג יוצא רק על בחינה ג' דעוביות שבמסך בלבד,
כן פה עלה אל הראש מסך דפה, עלה למסך דראש,
השווה את צורתו, איבד את בחינת ד',
ועושה עכשיו זיווג רק על בחינה ג'.
כמובן שהוא לא עושה את זה מהפה של הראש,
אלא יורד לחזה, כי בעצם אין לו יותר בחינה ד'.
אז הוא עושה במדרגה נמוכה יותר.
כי הרשימה, כי הרשימה דעוביות דבחינה ד' נאבדה ואינה שם.
ועל כן הקומה שיוצאת על המסך הזה,
הוא בשיעור קומת חוכמה לבד, הנקראת הוויה דעב דאק,
או פרצוף עב דאק.
אז בעצם מה שהסברנו עד עכשיו,
זה איך יצא עב מגלגלתא,
איך איבדנו בחינה עוביות אחת שהיא בחינה ד',
ועשינו מסך חדש על בחינה ג',
על עוביות בחינה ג',
ויצא לנו פרצוף עב מפרצוף גלגלתא.
הסברנו כבר פעמים רבות.
שהפתיחה היא סוג של תמצית של כל התעס.
אז בחלק ג' בתעס בלוח התשובות,
בכל פרק וחלק שמסתיים התלמוד עשר הספירות יש,
בעל הסולם נתן בעצם הסתכלות פנימית,
שהיא בעצם ביאור, בוא נקרא לזה מקיף ורחב,
על כל המהלך שנעשה באותו חלק,
ואז הוא נותן לוח שאלות ותשובות
על מילים, כל מילה ומילה ומשמעותה בצביונה הרוחני,
וגם על הנושאים שנלמדו באותו מקום.
העניין הזה של יציאת עב מגלגלתא מובא שמה,
ובלוח התשובות על העניינים הוא שואל,
איך נאצל העב מן פרצוף גלגלתא,
אז אני הבאתי את זה פה,
כי זה באמת מסכם לנו את כל הנלמד עד עכשיו
בצורה מאוד מאוד יפה.
אז הוא משיב על השאלה הזאת,
איך יצא העב, שזה מה שלמדנו מפרצוף גלגלתא, במילים הללו.
כל פרצוף מתחייב להיות לו ב' בחינות שורשים בעליון ממנו,
שהם כתר, מלכות דעליון שנקרא פה,
ומלכות דמלכות העליון שנקרא טבור,
כי על ידי עליית הטבור בפרצוף הכתר אל הפה שלו,
שפירושה שהמלכות דגופא נזדככה מכל עוביותה
ונשארת זכה כבחינת כלי דכתר,
נבחנת בזה שבאה למקום הפה של הראש,
להיותה זכה כמו הפה, כי מבחינת ממעלה למטה,
אין שם עוביות בפה כנודע.
אז הוא אומר לנו, יש שתי בחינות שורשים בעליון ממנו,
העליון הוא גלגלתא.
יש לו שורש אחד, שזה הפה דראש גלגלתא.
ויש לו עוד שורש בעליון בגלגלתא לעב
זה שיוצא שהוא בעצם, שהוא הטבור, שעלה לפה דראש.
אז אם הם מסתכלים על הפרצוף העליון של גלגלתא
ופרצוף העב התחתון,
אז הוא אומר לנו שיש בעליון שתי בחינות שורשים בעליון.
מה השורש עושה? מצמיח, מוליד משהו.
השורש הראשון זה הפה, והשורש השני זה הטבור
שעלה אל הפה, שהשווה צורה אליו.
ממשיך ומסביר, ומתוך שהפה הזה עומד ומשמש שם
מבחינת מלכות של ראש המעלה, הוא חוזר ממטה למעלה,
אמרנו אור חוזר ממטה למעלה משמעותו ראש,
בראש העלה אור חוזר ממטה למעלה,
בגוף, ממעלה למטה.
אז הוא אומר, בגלל שהוא נכלל שמה,
נכלל במקום שיש אור חוזר מלמטה למעלה,
שזה אומר ראש, אומר חשבון, יכולת לחשבן ולעשות מסך חדש,
שבחינת ממטה למעלה יש בו לבחינת ד',
נמצא הטבור שעלה לשם שנכלל גם הוא
בזיווג הזה של הפה בבחינה מלמטה למעלה,
שפירושה שנכלל מעוביות הזו שנמצאת שם.
כן, הוא נכלל עוד פעם מעוביות בכלל ד',
כי היא קיימת שמה.
אולם הטבור אינו יכול לקבל אל תוכו
העוביות דבחינה ד' כמו שהיא בפה
מחמת העלם הבחינה אחרונה ממנו בכוח הזיכוך.
אמרנו שהזדכך ועלה מפה מהטבור עלה לפה.
מה קרה לו? הוא איבד מבחינה ד'.
אז אם הוא איבד אותה
והוא לא יכול לסבול אותה שמה שינוי צורה,
בפה של הגלגלתא יש בחינה ד'.
אבל הוא, הטבור שעלה אל הפה דראש,
איבד את בחינה ד', זה אומר שינוי צורה.
מה שינוי צורה עושה? תנועה רוחנית.
יוצר מרחק רוחני.
אז שימו לב עכשיו מה יקרה.
אז הוא אומר אז הוא אומר.
אומנם הטבור אינו יכול לקבל לתוכו העוביות דבחינה ד' כמו שהיא בפה
מחמת העלמת בחינה אחרונה ממנו בכוח הזיכוך,
כמו שמוסבר זה במקומו,
ועל כן הטבור מקבל שם רק העוביות דבחינה ג' בלבד.
ותדע שהתעבות הזאת שהשיג הטבור מהפה,
מכונה בשם ירידה למקום החזה דפרצוף הכתר.
שימו לב כמה זה מדוייק.
ירידה למקום החזה דפרצוף הכתר.
זאת אומרת ההתעבות הזאת, כן, שקורא לטבור בפה,
אז הוא יורד מכאן אל החזה,
כי לאחר שנתעבה הטבור, שהיא בחינת מלכות דגוף
ממעלה למטה –
שוב ממעלה למטה, זה גוף,
ממטה למעלה זה ראש –
וקיבל עוביות דבחינה ג',
הרי חזר ונעשה בזה לבחינות
לבחינת מלכות דגוף המכונה חזה.
בעקבות הדבר הזה הוא ירד.
כי יש שינוי צורה, הוא כבר לא כמו,
דהוא עלה אל הראש ואיבד את בחינה ד'.
בראש יש בחינה ד', הוא אין לו,
הוא הזדכך, יש לו רק בחינה ג',
כבר לא יכול להיות באותו מקום, אז הוא יורד לחזה.
אין פה מקומות, מדובר על איכויות רוחניות.
ונמצא שעל ידי השגת העוביות האמורה,
יצא הטבור מבחינת הפה וחזר וירד סמוך לטבור,
דהיינו המקום שהיה שם בתחילה בטרם שנזדכך.
איך הוא היה שם מתחילה? כי הוא עלה,
טבור עלה מכאן ועלה דרך החזה עד לפה.
עכשיו הוא חוזר עוד פעם לחזה.
ולא ירד לטבור ממש.
מחמת שלא נתעבה בבחינה ד' אלא בבחינה ג' כנ"ל.
והחזה הוא מקום המלכות דבחינה ג' דגוף,
פחות מפרצוף הכתר.
זאת אומרת אם אנחנו מסתכלים על כל פרצוף הכתר,
עכשיו נסתכל על החזה שהוא בערך פה, שהוא לא מסומן פה.
הנה סימנתי אותו בשרטוט הזה.
אתם רואים, החזה של פרצוף הגלגלתא,
יש לנו את הגלגלתא, הראש שלה, הפה והטבור.
אוקיי, אז החזה נמצא כאן, פחות או יותר,
כמו בן אדם נורמלי, כן, יש לו ראש, יש לו פה חזה, ולמטה טבור.
אוקיי, כל מבנה הגוף שלנו נאצל מתוך המערכת הזאת.
אז בעצם כשהוא מאבד את בחינת ד', הוא יורד לפה לחזה.
ואז מהחזה וצפונה זה יהיה עב הפנימי.
ברגע שהוא יהיה הראש בעצם של עב החיצון,
הוא יעשה את החשבון,
כן המסך שיהיה פה עכשיו הוא עושה מעלה אור חוזר.
כל התהליך שאתם מכירים,
הוא בעצם הוציא מפה פרצוף חדש נקרא עב החיצון, אתם רואים?
זה ייקרא עב פנימי,
וזה ייקרא עב חיצון.
אז יש לנו בעצם שתי ראשים עכשיו בגלגלתא.
הראש המקורי, הראש דגלגלתא, אתם רואים זה.
ויש לנו את המלכות, יש לנו מלכות דראש גלגלתא,
שתי השורשים שהוא דיבר עליהם.
ומלכות דראש עב הנה פה.
שתי מלכויות שתי ראשים,
שיוציאו פרצופים שונים.
ראש אחד יוציא את פרצוף גלגלתא,
והראש השני יוציא פרצוף עב חיצון.
עכשיו הבנו איך בעצם יש שתי ראשים מגלגלתא,
איך נוצר מציאות כזו בכלל?
והנה נשתנתה צורת הטבור מחמת הזדככותו ועלייתו לפה,
והנה השתנתה צורת הטבור מחמת הזדככותו ועלייתו לפה,
כי בטרם העלייה היה לו ה', עביות דבחינה ד',
ולאחר שעליו וחזר למקומו נמצא שקיבל רק העוביות דבחינה ג'.
ולפיכך נחשב עתה טבור ההוא, אותו טבור של הגלגלתא,
לבחינת כלי מלכות חדשה.
משהו חדש שלא היה בעולם.
ונבחן משום זה שיצא לחוץ מהפרצוף לגמרי,
דהיינו מהפרצוף העליון שהוא פרצוף הכתר.
זה פרצוף הכתר דגלגלתא.
מאחר שיש לנו מלכות חדשה חדשה, הנה זו אתם רואים מלכות חדשה.
אם היא מלכות חדשה מבחינה ג' חדשה מבחינת עוביות חדשה,
עוד לא נעשה בה אף פעם, לא השתמשו בה,
והיא בשינוי צורה,
כי המלכות הראשונה, המלכות דראש היה לה בחינה ד' דעוביות.
עכשיו המלכות דבחינה ג',
כן למלכות של דראש האב יש רק בחינה ג' דעוביות.
אז מאחר שיש פה שינוי צורה, מלכות חדשה,
עוביות שלא השתמשו בה,
יצא עב חדש, פרצוף חדש לגמרי.
עולם אחר, מציאות אחרת, משהו שלא היה בעולם לפני כן.
אוקיי, עד עכשיו היה לנו פרצוף אחד, גלגלתא.
ועכשיו בעקבות כל התהליך הזה,
תראו כמה החוכמה העליונה סידרה את הכל.
כשיהיה לנו כזה שפע –
תבינו כל הדבר הזה מדבר על שפע רוחני
שכל אחד ואחד מאיתנו יכול לקבל.
אנחנו לאט לאט נלמד לתרגם את הדברים האלה לבאמת בחינות בנפש,
שאפשר להנות מהם, שאפשר לשמוח בהם.
זה לא איזה ציורים. שרטוטים גרפיים.
זה מדובר פה על מבנה רוחני.
מבנה זה הוא גם מבנה הנפש שלנו ממש,
אם אתם יודעים להשתמש נכון בדבר הזה,
עם השנים בעצם אפשר להפיק הרבה תענוג מהחיים.
ומתוך כך, מתוך כך שמה, שיש לנו מלכות חדשה,
שיכולה לעשות ראש חדש,
יכולה לעשות זיווג דהכאה חדשה, ולהוליד פרצוף חדש,
נעשה ראוי לזיווג דהכאה ולהתלבשות 10 ספירות דראש,
אף על פי שעומד במקום החזה דפרצוף הכתר.
אפילו שהוא פה בתוך הפרצוף הכתר
זה מציאות חדשה שיכולה להוליד עוד פרצוף
ואף על פי שהחזה שהוא מלכות דגופא
אינה ראויה להכאה כנ"ל,
להיותה מבחינת מלכות אחרי שנתלבש, אחר,
להיותו מבחינת מלכות אחר שנתלבש בה האור מלמעלה למטה
הרי אמרנו שכבר האור התפשט פה מלמעלה למטה,
אז כבר קיבלה את האור.
אם קיבלת אור אז איך את יכולה פעם לעשות את כל התהליך?
כנ"ל באות ק"כ, עם כל זה אין ההתלבשות ההיא
נוגעת כלל לטבור הנ"ל שעלה וירד לשם,
כי הטבור ההוא הוא בחינת מלכות חדשה, כנ"ל,
אשר האור העליון עדיין לא נתלבש בה מעולם,
ועל כן הוא ראוי לזיווג דהכאה כנ"ל באות ק"כ עיין שם היטב, ועיין להלן אות ר"י.
עכשיו אני העתקתי פה את אות ק"כ, כי זה מאוד חשוב
מה שהוא אומר. אז הוא אומר שם,
נודע שכל חידוש צורה נחשב לתוספת על הצורה הראשונה.
תבינו, זה זה כלל מאוד חשוב.
אם יש שינוי צורה,
יש מציאות חדשה, היא לא מאבידה את הקודמת,
היא רק נוספת עליה.
אם אתם זוכרים את המשל על הפילם.
פעם היה מצלמה עם פילם, והיית מצלם, מצלם, מצלם,
והיית בחדר חושך פותח את כל הפילם, כל המצבים נמצאים במקביל.
לא החסרת שום מצב קודם,
הכול נמצא בו בעת ובאותו זמן, ואף פעם לא נחסר משהו.
בגשמיות זה לא עובד ככה, בגשמיות יש לך מצב א', מצב ב',
כן, יש לך כוס מלאה, שפכת אותה – מצב ב', הנחת כוס ריקה.
ברוחניות יש לך מצב א', כוס מלאה,
מצב ב' – גם כוס מלאה גם כוס ריקה.
אין העדר ברוחניות.
ולפיכך, אם בחינת ד' שבמלכות נזדככה לבחינה ג',
הרי זו מלכות אחרת שנתווספה לראשונה, כי אין העדר ברוחני.
אומנם כוח הצמצום שבמלכות דבחינה ד'
רוכב גם כן על המלכות החדשה דבחינה ג'.
ולפיכך שייך לזיווג דהכאה,
עד כאן לשון קודשו. זאת אומרת,
בגלל שהיא, הבחינה החדשה בחינה ג',
יצרה תוספת של מצב מבחינה ד'.
דבחינה ד' היה כוח של זיווג דהכאה,
אז היא גם מקבלת את הכוח הזה,
ולפיכך התפשט אור אינסוף ברוך הוא
אל בחינת המלכות החדשה הזאת דבחינה ג'
העומדת במקום חזה דעליון, בחזה של הגלגלתא.
אתם רואים פה בחזה של הגלגלתא.
ועל ידי הכאה במסך, שבה יצאו העשר ספירות דאור חוזר
והלבישו על האור העליון עד קומת חוכמה,
שאור חוזר העולה ממלכות דבחינה ג'
אינו יכול להלביש את הכתר.
אז כמו שהסברנו פה, אתם רואים,
בהתחלה האור חוזר עלה עד הכתר.
אתם רואים את הכלים?
היה כלי מלכות, כלי תפארת, כלי בינה, כלי חוכמה, וכלי הכתר.
אבל עכשיו, שהוא מאבד את העוביות דבחינה ג',
זה היה עוביות דבחינה ד',
אבל עכשיו כשהוא מאבד אותה ויש לו רק עוביות דבחינה ג',
אז הוא איבד כוח אחד.
אז הוא מעלה את אתם רואים איזה כלים?
של תפארת, בינה, חוכמה וכתר,
הוא מאבד את כלי המלכות.
אי לכך ובהתאם לזאת הוא גם מאבד את אור היחידה.
זה מה שהוא אומר פה,
שהאור חוזר העולה ממלכות דבחינה ג'
אינו יכול להלביש את הכתר.
כתר זו היחידה פה התאור כתר היה אור היחידה.
באופן ש 10 ספירות דראש החדש מלבישים לפרצוף הכתר
ממקום עמידת מלכות של הראש, דהיינו בחזה דפרצוף הכתר
עד מקום הפה שלו, כי שם מקום שורשו העליון כנ"ל.
אז אם אנחנו נסתכל על פרצוף עב,
הנה אתם רואים פרצוף עב,
מפה הוא עומד עד הטבור, זה האורך שלו.
ממלכות דראש,
אתם רואים ממלכות דראש עד הפה שלו? עד כאן.
זה כל הגובה קומה של הפרצוף ב'.
באופן שעשר ספירות דראש החדש הזה
מלבישים לפרצוף הכתר
ממקום עמידות, עמידת מלכות של הראש,
דהיינו בחזה בפרצוף הכתר.
אתם רואים מהחזה שדיברנו עליו? אוקיי,
עד מקום הפה שלו. כי שם מקום שורשו העליון.
אז הראש הוא מהפה של העליון, עד איפה?
עד מקום החזה. זה הראש של עב חיצון.
ואחר כך יורד האור חוזר ומתפשט גם עם מלכות דראש ולמטה
לתוך 10 ספירות דתוך ועשר ספירות דסוף.
והנה הראש-תוך-סוף הזה נקרא פרצוף עב
הנולד ויוצא על ידי פרצוף העליון שלו הנקרא פרצוף הכתר או פרצוף גלגלתא.
אז הנה הוא סיכם לנו בלוה"ת, לוח התשובות של חלק ג' בתעס,
את כל היציאה של עב וגלגלתא שלמדנו פה בכמה שיעורים,
בכמה משפטים נפלאים נפלאים שלו.
טוב, בעצם האמת הייתה התוכנית לעשות שתי אותיות,
אבל הספקנו רק אות אחת.
אז האם יש שאלות?
למה האור מקיף מזכך?
אני מכיר את ההסבר של התעס,
שממש בעצם הכלים של המקיפים,
הם יוצאים עם הזדככות הכלי,
כלומר כל פעם נוסף כלי,
כל פעם שמזדכך עוביות.
אבל עד איזה שלב בכל זאת ההסבר שאתה הבאת פחות הצלחתי לאחוז.
מה גם שם לא הבנתי באמת עד הסוף את העניין.
למה האור מקיף מזכך את הכלים? הרי כל פעם מאבד אור,
זה גם ככה כל אור שיש לעב בגלגלתא
הוא אולי גם כל האור שיהיה בעב, לא?
אז לא. התשובה היא לא. התשובה היא,
שמה שהוא מקבל בגלגלתא זה אור בקומת כתר,
זה הארה מסוימת. תחשוב על זה כמנה בסעודה.
עכשיו הוא בא לסעודה אחרת לגמרי.
באמת זה לא כביכול אותם מנות,
הוא בא ומקבל אור בקומה אחרת, קומת חוכמה.
עכשיו רק הוא לא מרגיש, כשהוא בעב, כשהוא בסעודה השנייה,
הוא לא מרגיש כבר את האור של הסעודה הראשונה.
מדובר ברוחניות, אז רק המשלים גשמיים.
כי אם הוא היה מרגיש את התענוג בעב של אור הכתר
שהאיר בגלגלתא, של האור הגדול,
אז הוא לא היה יכול לעמוד בזה,
והוא היה מתפתה וגונב את האור.
לכן כתוב האדם הראשון היה גנב.
כן, אדם הראשון עד האכילה מעץ הדעת, היה רק בהשפעה.
ברגע שהוא התחיל לקחת לתועלת עצמו,
אז הוא כבר היה לא יכול להיות חלק מגן עדן,
היה צריך להסתלק מהמקום הזה,
ונעשה בעצם מציאות עכשיו של עולם עלמא דשיקרא,
עולם הסתרה, שמסתיר את האור הזה, נקרא אור הגנוז. למה?
למה יש הסתרה על האור הזה?
כי אם האור הזה היה מגולה לנו,
אם עכשיו היינו מבינים איזה תענוג בלתי נתפס
יש מהקשר עם האלוקות,
היינו מבטלים את כל העולם הזה כהוא זה,
ורק הולכים אחריו.
אז בשית אלפי שני –
אם אתם זוכרים היה לנו 3 סדרים:
אינסוף, שית אלפי שני, וגמר תיקון.
אז בשית אלפי שני, בששת אלפים שהעולם הזה מתקיים,
יש פה הסתרה על האור
כדי שנוכל לקבל אותו בהתאם למדרגה שלנו.
וכל יום שאנחנו מקבלים, בעצם מסתלק.
כשבונים את המדרגה החדשה,
צריך ממש לאבד את כל הקומה הקודמת.
מסופר על הבעל שם טוב שהיה עובר מדרגות,
היה שוכח אפילו אותיות.
בשבחי הבעל שם טוב יש סיפור שהוא נחטף
עם אחד המשמשים שלו בין הגויים,
וממש כבר תכננו לחסל אותם שם.
אז התלמיד אמר לו אתה בעל שם טוב,
תגיד איזה שם קדוש ובוא נסתלק מפה.
אז הוא היה בדיוק בעליית מדרגה.
הוא אמר אפילו אותיות אני לא זוכר.
אבל מה?
אני עדיין הבעל שם טוב.
אתה תגיד את האותיות, תגיד א', ב', ג', ד', ה', ו', וכן הלאה,
ותחזור על זה, ואני כבר אעשה מזה תפילה.
וכך היה, ובדרך נס הם ניצלו משם.
אנחנו חייבים לאבד את כל המדרגה הקודמת
כדי לפתח למדרגה חדשה, כי במדרגה העליונה
היה הארה גדולה מאוד.
עכשיו כל זה מה שאנחנו אומרים זה מעילא לתתא.
בעצם בעצם באמת בעולם הזה אנחנו עוברים מתתא לעילא.
אנחנו עושים את הסיבוב ההפוך,
אלא מה שהכל כבר היה בפנים.
בדיוק היום ראינו, למה לא עומדים בפני אישה מעוברת?
הרי תלמיד חכם, אתה קם ועומד,
אז העובר, כל התורה, הגמרא אומרת, מלמדים אותו שמה.
אז התלמיד החכם הכי גדול שיש, אז נכנסת אישה מעוברת,
צריך לקום, גדול הדור נכנס בתוך הבטן שלה. יש גדול הדור.
רק מה, כתוב שכשהוא יוצא המלאך נותן לו איזה סטירה.
יש אומרים שזה השקע שיש פה מתחת לאף מהמכה הזאתי.
והוא שוכח את הכל.
אז א', אם לימדת, אז למה השכחת?
וב' למה אנחנו לא קמים בפניו?
יש שם מהלך שלם.
אבל עניינו, כל מה שהוא מלמד אותו,
זה כדי שכשזה יסתלק, יהיה לו רשימו.
יהיה לו רשימה, או יהיה לו התרשמות.
ואז כשהוא בא לעלמא דשיקרא,
אז הוא יכול חזרה לקנות את הכול.
אז חזל שם מביאים דוגמה לטיט,
כי אם הוא היה נולד לעולם הזה בלי ללמוד קודם את הכל,
לא היה שום יכולת לפתח תשוקה והתפתחות רוחנית לתוך התורה.
אז לא, זה כמו טיט,
כל עוד הוא לח אתה יכול לעשות בו כל מיני צורות וכן הלאה,
אבל כשהוא מתייבש, זהו, גמרנו, לא עוזר כלום.
העולם הזה עולם יבש.
אתה לא יכול לקבל אם לא היה לך לפני כן תבנית מסוימת,
רושם מסוים, התרשמות מהאור מעילא לתתא.
כן, כל התפשטות מלמעלה למטה,
אז כשהיית כבר למטה לא היית יכול בכלל לצבור את את המדרגות האלה.
אז בנמשל של כל הדבר הזה, אז מלאך יושב בבטן
ומלמד את התינוק הכל, הכל, הכל, יוצר לו בעצם תבניות כאלה,
כמו שיוצרים תבניות בטיט לח.
ואז הוא משכיח לו את הכל, מוליד אותו לעולם הזה,
והוא בוכה וצועק ומתחיל לגדול,
ואז נותנים לו לאט לאט, בונים אותו. עושים לו ברית מילה, תיקון מסוים.
אחר כך יש לו גיל חינוך, נותנים לו לקרוא,
גיל 5 מקרא, וכן הלאה וכן בר מצווה, הוא מקבל את התורה.
חתונה – מקבל את החצי השני של הנשמה שלו.
בכל התהליכים האלה לאט לאט לאט בעצם הוא בונה את נרנחי שלו.
אבל הוא לא יכל לבנות אותם, אם לא היה לו תבנית פנימית קודם.
וכשאנחנו אומרים שכל מבנה העולמות האלה
זה מבנה הנפש שלנו, זה הכוונה.
זה בחינות בנפש שלנו שאנחנו צריכים לגלות
ולקבל הארה מחדש בתוכו.
אז שאלת מה עושה אור מקיף?
האור מקיף בעצם רוצה שנקבל את הכל.
זה ההטבה האלוקית שדוחפת אותנו להתפתחות.
אז כל פעם שהוא מזכך את המסך הוא משכנע אותו
אתה צריך לקבל את כל האור.
מה אתה לוקח לי רק 20%? יש פה עוד 80%…
תראה כמה טוב בראתי בשבילך.
עכשיו הוא משתכנע. הטבור משתכנע.
מאחר שהוא משתכנע, הוא אומר אני לא יכול, אני לא יכול,
אני רוצה לקבל, אבל לא יכול, אז הוא מזדכך ועולה למלכות דראש.
ושמה בהזדככות הוא איבד בחינה, הבחינה ד'.
הוא יורד לחזה והוא מתחיל עבודה חדשה, הסעודה חדשה לגמרי.
הארה חדשה, משהו אחר לחלוטין.
נשכח ממנו כל הד', יש הסתרה על זה.
כן על זה הוא עושה בעצם צמצום.
אבל על בחינת ג' הוא עושה מסך.
ואז הוא מושך אור חדש בקומת חוכמה, משהו אחר.
התהליך הזה חוזר על עצמו עוד פעם.
ואז הוא מקבל הרבה, קומת כתר, קומת חוכמה,
קומת תפארת קומת מלכות.
אז ככה יוצאים כל פרצופי, 5 פרצופי אדם קדמון.
אז יוצא שאם אין העדר ברוחניות,
אז כל האור הזה תמיד נשמר.
רק הוא כל פעם מוסתר, מוסתר, מוסתר וברגע הנכון,
שנגיע ונלמד מתי זה קורה. כל האור הזה מתגלה חזרה.
ולא, ואז יוצא שלא נאבד ממנו כלום,
אז יימלא שחוק פינו בעזרת השם.
טוב אז עד כאן שיעורנו להיום,
בעזרת השם ניפגש ביום רביעי בשעה 8 וחצי,
ברכה והצלחה לכולם.
כל הישועות.
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
