
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
פתיחה לחכמת הקבלה | 25 | אות לו – לח
להאזנה
פתיחה לחכמת הקבלה | אותיות לו – לח
הביטוש דאו"מ ואו"פ חוזר על עצמו בכל פרצוף עד
שמזכך את עוביות המסך ובכך יוצאים שאר פרצופי א"ק
לו) ואחר שפרצוף ע"ב דא"ק יצא ונשלם בראש וגוף,
חזר גם עליו ענין הביטוש דאו"מ באו"פ ע"ד שנתבאר לעיל בפרצוף הא' דא"ק,
והמסך דגוף שלו נזדכך ג"כ מכל עביות דגוף עד שהשוה צורתו לבחינת מסך דראש שלו,
ונמצא אז שנכלל בזווג שבפה דראש שלו,
ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש שהוציא קומה חדשה של ע"ס בשיעור קומת בינה הנק' ס"ג דא"ק ,
והוא נחשב לבן ותולדה של פרצוף הע"ב דא"ק,
כי יצא מהזווג דפה דראש שלו. ועד"ז יצאו ג"כ הפרצופין שמס"ג דא"ק ולמטה.
מסכם ושואל למה כל פרצוף תחתון נמוך במדרגה אחת כלפי עליונו, ולמה לא יצאו כולם בקומה שווה?
לז) והנה נתבאר יציאת הפרצופין, זה למטה מזה הנעשה מכח הביטוש דאו"מ באו"פ
המזכך המסך דגוף עד שמחזירו לבחי' מסך דפה דראש ,
ואז נכלל בזווג דהכאה הנוהג בפה דראש, ומוציא ע"י זווגו קומה חדשה של ע"ס,
שקומה חדשה זו נבחן לבן אל פרצוף הקודם.
ובדרך הזה יצא הע"ב מפרצוף הכתר והס"ג מפרצוף ע"ב והמ"ה מפרצוף ס"ג,
וכן יתר המדרגות בנקודים ואבי"ע. אלא עוד צריכים להבין.
למה יצאו הע"ס דע"ב רק על בחי"ג ולא על בחי"ד.
וכן הס"ג רק על בחי"ב וכו', דהיינו שכל תחתון נמוך במדרגה אחת כלפי עליונו,
ולמה לא יצאו כולם זה מזה בקומה שוה.
ההפרש הגדול בין המסך של המלכות המזדווגת שבראש
הפרצוף לבין המלכות המסיימת שבגוף הפרצוף.
לח) ותחילה יש להבין למה נחשב הע"ס דע"ב לתולדה של פרצוף הא' דא"ק,
אחר שיצא מהזווג דפה דראש דפרצוף הא' כמו הע"ס דגוף הפרצוף עצמו,
וא"כ במה יצא מבחינת פרצוף הא' להיות נחשב כפרצוף שני ותולדה אליו.
וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך דראש למסך דגוף, כי יש ב' מיני מלכיות בפרצוף:
הא' היא מלכות המזדווגת, בכח המסך המתוקן בה, עם אור העליון, כנ"ל.
הב' היא מלכות המסיימת, בכח המסך המתוקן בה, את אור העליון שבע"ס דגוף.
וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל , כי המלכות דראש המזדווגת בזווג דהכאה עם אור העליון,
נחשבת לבחינת מאציל אל הגוף, כי המסך המתוקן בה לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו,
אלא אדרבא שע"י אור חוזר שהעלה, הלביש והמשיך את האור העליון בבחינת ע"ס דראש,
ונמצא מתפשט ממעלה למטה עד שנתלבשו הע"ס דאור העליון בהכלי דאו"ח הנקרא גוף,
וע"כ נבחן המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל להע"ס דגוף,
ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת.
משא"כ המסך והמלכות דגוף, שפירושו, שאחר שהע"ס נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה,
אינם מתפשטים רק עד המלכות שבע'"ס ההם,
כי אור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף,
מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט אל המלכות,
וע"כ נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום על הפרצוף. הרי שכל כח הצמצום
והגבול מתגלה רק במסך והמלכות הזאת של הגוף, ולפיכך כל הביטוש דאו"מ באו"פ הנ"ל,
אינו נעשה רק במסך דגוף בלבד, כי הוא המגביל ומרחיק את האו"מ מלהאיר בפנימיות הפרצוף,
ולא במסך דראש, כי המסך של הראש הוא רק הממשיך ומלביש האורות, ואין עדיין כח הגבול מתגלה בו אף משהו.
תמלול השיעור:
ערב טוב ומבורך לכולם בעזרת השם אנחנו ממשיכים בפתיחה לחכמת הקבלה
בשיעור האחרון אמרנו אות לה, היום
אנחנו נמשיך באות לו לז ואולי גם לח אם נספיק בלי נדר
אז דיברנו בעצם בשיעור הקודם על הזדככות המסך של המלכות דגוף
שבעצם לאחר שהאור
מתפשט בגוף בעקבות העבודה של המלכות שבראש
המלכות שנקראת מלכות דפה
יש חשבון בראש
והאור חוזר הנדחה הופך להיות אור חוזר המלביש
ומתלבש אור פנימי בתוך הגוף של הפרצוף והאור פנימי הזה
בעצם יורד ומתגלים שם 10
ספירות חדשות מכתר עד מלכות כאשר המלכות הבאה
שאנחנו נקרא לה מלכות המסיימת
כאשר כל האור הזה יגיע אליה היא תקבל את כל האור הזה
אבל היא בעצם לא תוכל לקבל יותר
מכאן והלאה ולכן היא תסיים על האור וזה גם נקרא מלכות דטבור
זאת אומרת עד פה טוב האור
היא לא תוכל להמשיך מפאת קטנותה את האור להמשך המדרגות
ומכאן בעצם יתחיל
תהליך חדש שנקרא זיווג דהכאה של האור המקיף
בעצם שנשאר מחוץ לפרצוף עם האור הפנימי
או יותר נכון עם עוביות המסך
ואז מה שקורה בעצם האור מקיף הזה יזכך את את העוביות שבמסך
ולאט לאט המסך
הזה בהזדככות שלו הוא יאבד את הרצון לקבל שלו
את העוביות של הבחינה ד הזאתי והוא ישווה
את עצמו צורתו למסך דפה למסך שבראש
זה נקרא טבור עולה לפה דראש
עכשיו מה הכוונה שהוא עולה? אנחנו כמובן לא מדברים שום דבר בגשמיות
אלא כשאנחנו אומרים שהמסך או המלכות עלתה או עולה לפה דראש
אנחנו מתכוונים על השתוות צורה דיברנו על זה
בעבר שהשתוות הצורה מדביקה ומאחדת את הרוחניים
בזמן שבעצם הוא מתחיל לאבד את
העויות שלו, הבחינה ד מאבדת את העויות שלה והוא עולה לפה דראש
הוא בעצם הסתלק ממנו עוד פעם כל האור
אבל ישארו שם רשימות שיקראו רשימות שקטות או רשימות רדומות
בעצם איזשהו זיכרון שיש לו מהאור שהוא קיבל
עכשיו מה קורה במלכות דראש במלכות דפה יש שם דבר שנקרא זיווג
דלא פסיק הרי כל הקבלה בראש היא קבלה בכוח
הי הרי לא קבלה בפועל זאת אומרת שהוא
מחשב מה הוא יוכל לקבל על מנת להשפיע
עכשיו מאחר שהכל שם מכוח
והזכות שמה היא מאוד מאוד גבוהה בראש, אז יש דבר שאנחנו קוראים יש שם
במדרגה של הראש דבר שאנחנו קוראים לו זיווג דלא פסיק
זאת אומרת זיווג שלא מפסיק
כל הזמן יש חשבון וחשבון וחשבון כמה אפשר לקבל על
מנת לקבל את האור בצורה מתוקנת
עכשיו כשהמלך הזאתי של הגוף עולה
לפה דראש היא מתכללת עם הזיווג הזה שיש בראש עם הזיווג דלא
פסיק ואז מתעוררות הרשימות בעצם כביכול מגישים לו עוד פעם את
הסעודה לאורח,
והוא מתחיל עוד פעם להיזכר וואו כמה היה טעים העוף
כמה היה טעים המרק כמה היה טעים הדג
והוא בעצם מתחיל סעודה חדשה ומקבל עוד
פעם אבל ממדרגה אחרת, מדרגה, מקומה יותר נכון, נמוכה יותר
עכשיו הוא בגולגלתא של פרצוף אק הוא קיבל בקומת כתר כי בעצם התעלה
עד עוביות ד אז הוא העלה עד קומת כתר את האור החוזר
עשה חשבון על כל המנות ועכשיו הוא
מאבד בהזדככות הזאתי את העביות הגדולה של בחינת ד' ולכן הוא
יעשה, הוא יצא הפרצוף הבא שייקרא פרצוף החוכמה ממדרגה נמוכה יותר משום שהאור חוזר
שמסוגל להיות ולעלות מעביות הבחינה ג' שנשארה, הוא רק עד קומת חוכמה וככה אנחנו
נראה בעצם פרצוף שיוצא לאחר שיצא הפרצוף הראשון שהוא פרצוף
גלגלתא שהוא יצא על קומה שלמה
זאת אומרת במדרגת הכתר, הפרצוף הבא פרצוף
החוכמה יצא במדרגה נמוכה יותר והוא
יצא מאותו מיקום ששם נעשה הזיווג דלא פסיק
עכשיו בוא נראה את הדברים רגע
בכתוב. אז זה היה הסיכום של אות לה.
אני אקרא עוד פעם את הכותרת שלה ונעבור לאות לו
אז כתבנו בכותרת עניין הזדככות המסך דגוף מעוביות בעקבות הביטוש הנ"ל
עד שמשווה צורתו למסך דפה ועולה אליו ובהתכללות זו נכלל
בזיווג דלא פסיק שיש בראש
ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש, שמוציא את פרצוף עב דאק
אז הנה אתם רואים פה זה נקרא ראש וזה
נקרא הגוף אנחנו מדברים כרגע על התוך שבגוף אוקיי
זאת אומרת אור ישר ירד לנו
המלכות דפה בעצם דחתה אותו כאור חוזר אתם רואים יש לנו פה אור חוזר כן,
יש לנו או"י ואו"ח, ככה זה בקבלה…
ואחר כך או"פ יש לנו אור פנימי אוקיי?
אז אור חוזר, והאור חוזר ירד
הגיע להמלכות ראש היא דחתה אותו, בדחית אור חוזר הנדחה
היה חשבון על כל מדרגה ומדרגה
כמה אפשר לקבל על מנת להשפיע
אתם רואים פה את החץ הכחול?
זה האור הפנימי כמה אור נכנס בוא נאמר 15% ,
85% יצא החוצה בבחינת אור
מקיף, ואז האור הזה התפשט ב10 ספירות בתוך כלי הגוף
כלי הגוף שהם כלים גמורים אתם זוכרים הנה אמרנו שזה כלים גמורים
כל הדבר הזה, מה היה לנו בראש רק שורשי
פה זה קבלה בכוח פה זה קבלה בפועל אוקיי?
עכשיו האור מקיף דוחף כל הזמן הוא רוצה
להיכנס הוא מנסה לבטל את העוביות כי הוא רוצה להיכנס פנימה
היא מפריעה לו אוקיי
לעומת זאת האור פנימי אמרנו שכל השבח שלו והמעלה שלו זה העביות
כי כמה שיותר עוביות
יש יותר אור חוזר ואפשר לעשות יותר חשבון
ואז האור מקיף הזה בעצם מתחיל לזכך את
העביות של המלכות הזאתי של המלכות המסיימת שאומרת מלכות טבור
עד כאן טוב
האור היא לא יכולה לקבל יותר ובעצם המלכות הזאתי עולה לפה דראש
משווה צורתה לפה ואז
היא מתקכללת עם המלכות המסיימת עם הזיווג ד דלא פסיק שיש פה
ותוציא עכשיו בעקבות
התעוררות הרשימות שהיו מהסתלקות האור כמו שהסברנו
היא תוציא בעצם את הפרצוף הבא
שימו לב רגע הנה אז אתם רואים זה פרצוף גולגלתא, הראשון שיצא
האור ישר ירד בעצם
התפשט לגוף עד הטבור המלכות הזאת של הטבור עלתה לפה דראש
התכללה בזיווג דלא פסיק שיש פה התעוררו הרשימות האלה מהסתלקות
ויצא פרצוף הבא פרצוף חכמה. התהליך הזה יחזור על עצמו
עכשיו נראה את אות לו בעזרת השם ובלא נדר
הביטוש דאור מקיף ואור פנימי חוזר על עצמו בכל פרצוף
עד שמזכך את עוביות המסך ובכך יוצאים שאר פרצופי אק
אות לו. ואחר שפרצוף עב דאק יצא ונשלם בראש וגוף כמו שהראנו
אתם רואים ראש וגוף, חזר עליו גם עניין הביטוש דאור מקיף באור פנימי
על דרך שנתבאר לעיל בפרצוף ה-א דאק פרצוף גולגלתא
כמו שקרה בגולגלתא זה חוזר כל פעם עוד פעם והמסך דגוף שלו נזדכך גם
כן מכל עוביות דגוף עד שהשווה צורתו לבחינת מסך דראש שלו
ונמצא אז שנכלל בזיווג שבפה דראש שלו ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש
שהוציא קומה חדשה של 10 ספירות בשיעור קומת בינה הנקראת סג
דאק.
והוא נחשב לבן ותולדה של פרצוף העב דאק כי יצא מהזיווג דפה דראש
שלו ועל דרך זה יצאו גם כן הפרצופים שמ-סג דאק ולמטה
אוקיי אתם רואים יצא לנו גולגלתא ועלה לפה דראש,
יצא לנו קומה נמוכה יותר, עב, עוד פעם טבור הוא עלה לפה דראש
יצא לנו סג עוד פעם טבור עלה לפה דראש וכן הלאה וכן הלאה
וכך יוצא לנו פרצוף שלם שנקרא פרצוף
אק, ה פרצופי אק.
על העניין הזה שהוא כותב
שהזיווג ד הכאה הוציא קומה חדשה של 10 ספירות בשיעור קומת בינה
הנקראת סג דאק
כתבנו פה כמה מילים תסתכלו כפי שהסברנו בסעיף 62 אולי אנחנו נחזור עליו
רגע. כתבנו בסעיף 62 מה פירוש שהאור מקיף מזכך את המסך
ולמדנו של המסך עוביות
וקושיות אתם זוכרים יש שתי תכונות או בחינות במסך בחינת העוביות שלו
הרצון לקבל שבו ובחינת הקושיות כמה הוא יכול להיות קשה
ולא לקחת את התאוה אוקיי?
אז למדנו שלמסך עוביות וקושיות שהקושיות היא התגברות של המסך
ועוביות היא הרצון לקבל שבו היינו תאוותו לקבל את האור
וכאן מדבר שהאור מקיף מזכך את המסך מעוביות
היינו שלא להשתמש בתאוות עד שבהדרגה לא משתמש ברצונותיו
השונים וזה נקרא שמזכך
את המסך מכל עוביותו. אך בה בעת שמאבד את התאווה והרצון
באופן טבעי נעלמת ממנו גם הקושיות
ויכולת ההתגברות עליהם, כי הרי על מה אני צריך יכולת התגברות
על מה שאני תאיו אליו
לצורך העניין אם אני אתאהב מאוד למתוקים אז כשמופיע מתוקים לפניי אני צריך
להתגבר ולא לקחת אותם
אבל בוא נאמר שאין לי שום תאווה וששום השתוקקות ושום רצון
לעשות צלילות כן יש אנשים שמאוד אוהבים לצלול הולכים לאילת הולכים לכל
מיני ריפים של של דגים ואלמוגים והם חיים בשביל הדבר הזה זאת
אומרת יש להם אחת לכם זמן חופשה הם יורדים צוללים מצלמים
משתכשכים עם יצורי הים והם
נהנים מזה מאוד. עכשיו אם לי אין שום רצון והשתוקקות ותאווה
לצלול עם אלמוגים וכל מיני דגי ים אז אני גם לא צריך קושיות על זה
אני לא צריך
להתגבר עלזה לא צריך רצון לזה אוקיי אז מה שהוא אומר פה
ברגע שהוא מאבד את ההשתוקקות
והרצון באופן טבעי הוא גם מאבד את מה? את היכולת התגברות
על מה הוא צריך להתגבר על
משהו שהוא משתוקק עליו, משהו שהוא רוצה אותו.
אז יצא ברגע שהוא מפסיק להשתמש ברצונות
שלו, יותר לא משתוקק כביכול לקבלת האור, אז הוא גם מאבד את יכולת ההתגברות
עכשיו שימו לב מה כתבנו פה אני חוזר
אך בה בעת שמאבדת התאווה והרצון באופן טבעי
נעלמת ממנו גם הקושיות ויכולת התגברות עליהן
ולכן עולה לראש למקום הזיווג דלא פסיק
בכדי לקבל כוחות התגברות חדשים על בחינה קטנה יותר אוקיי
הוא עולה לראש שמה יש זיווג
שמה יש כל הזמן חשבון בכוח ולא בפועל
והוא רוצה לקחת מהחשבון הזה ולעשות חשבון לקבל עוד כוח
נמשיך בהערה 69 שהיינו. אז כמו ההסבר שנתנו עכשיו עלית הפה
לראש היא על מנת לקבל כוחות התגברות חדשים
אם כן למה בכל פעם שעולה לראש יוצאת קומה
נמוכה יותר, ולא מקבל כוחות כפי שהיה בתחילה? כן
עלית התכללת בזיווג דלא פסיק, הגישו לך עוד פעם את כל הסעודה,
אתה יכול לעשות עליה חשבון, תיקח עוד פעם את כל הקומה,
תיקח עוד פעם את כל המנות!
זאת אומרת מה שהוא שואל
אם נסתכל פה בשרטוט הוא בעצם שואל אותנו תראו יש לנו את גולגלתא
נעשה פה
חשבון ויצא כל הגוף מאיפה מהפה אוקיי
עכשיו הטבור עולה לפה לראש אז עוד פעם
שיהיה חשבון הרי הפה עשה חשבון פה בראש נכון
אז למה העב לא יוצא מכאן אתם רואים
מאותו גובה למה נחשב בן ותולדה אליו, למה הסג לא יוצא באותו גובה
למה המה ובן למה כל פעם יש לנו ירידה אתם רואים?
זה בעצם הבעיה שאנחנו רוצים להסביר עכשיו כמו שכותב שסג
דאק יוצא בקומת בינה, ולעב שקדם יצא בקומת
חוכמה, וגולגלתא שקדמה לה בעצמה בקומת כתר, אתם רואים כתר זה יחידה כמובן
כן זה כשאתם רואים פה נפש רוח נשמה חיה יחידה
אנחנו גם יכולים לקרוא לזה
בעצם כתר חוכמה בינה תפארת ומלכות
אז אנחנו רואים שהגולגלתא יצאה בכתר
והחייה יצא בחוכמה
והנשמה בבינה והרוח בתפארת והנפש יצא בקומת
המלכות, למה?
מבאר האור שלום הרב"ש זצ"ל בנו של בעל
הסולם מבאר את זה בצורה יפה שזה נקרא שמבקש לפי הרשימות שלו
אתם רואים שהסברנו
שיש רשימות, רושם שנשאר מהאור. זה סוג של זיכרון כזה שנשאר לו
משל ראובן המבקש משמעון שיעיר אותו ללימוד בשתיים לפנות בוקר
למחרת הוא פונה לשמעון אומר לו תשמע
בשתיים קשה לי לקום, תעיר אותי הלילה בשלוש
ולמחרת שוב מתחרט הוא מבקש שיעוררו ב4
ואחר כך ב5, ואם גם זה קשה לא בא בכלל
ללמוד…
את אומרת אנחנו רואים שכל פעם הוא מאבד
משהו הוא מאבד איזה יכולת הוא מאבד איזשהו כוח
ובזה אנחנו רצה לעבור ולדבר עכשיו בעזרת השם
אות לז הוא מסכם ושואל באות הזאתי למה כל פרצוף תחתון נמוך במדרגה אחת
כלפי עליונו ולמה לא יצאו כולם בקומה שווה?
כן כמו שאני כתבתי פה עכשיו בתוספת אות לז
והנה נתבאר יציאת הפרצופים זה למטה מזה, הנעשה מכוח ביטוש דאור מקיף באור פנימי
המזכך המסך דגוף עד שמחזירו לבחינת מסך דפה דראש
כן כמו שהסברנו עד
עכשיו ואז נכלל בזיווג דהכה נוהג בפה דראש הוא מוציא על ידי זיווגו
קומה חדשה של 10
ספירות שקומה חדשה זו נבחן לבן אל הפרצוף הקודם
אתם רואים יש לנו את קומת עב היא
נקראת בן לגולגלתא. יש לנו הסג היא נקראת בן לעב. בן ותולדה
למה הוא בן, למה לא בן דוד,
אח, סבא, למה בן למה הוא נחשב יציאה ממנו
כמו שבן הוא יציאה מהאבא?
ובדרך הזה יצא עב מפרצוף הכתר וסג
מפרצוף עב ומה מפרצוף סג וכן יתר המדרגות בנקודים ואביע
אלא עוד צריך להבין למה
יצאו 10 ספירות דעב רק על בחינה ג ולא על בחינה ד' וכן סג רק על בחינה ב'
דהיינו
שכל תחתון נמוך במדרגה אחת אחת כלפי עליונו
ולמה לא יצאו כולם זה מזה בקומה שווה
זו השאלה שה מעמיד בפנינו עכשיו.
ובאות הבאה הוא יתחיל לפתור.
אות לח. הכותרת שכתבנו ההפרש הגדול בין המסך של המלכות המזדווגת
שבראש הפרצוף לבין המלכות
המסיימת שבגוף הפרצוף
זאת אומרת מה שהוא ירצה להסביר לנו
עכשיו אתם רואים יש לנו את מלכות המזדווגת שבראש הפרצוף
ופה אתם רואים את הטבור זה נקראת המלכות
המסיימת יש לנו עוד מלכות נוספת שנלמד עליה בהמשך נקראת מלכות דסיום רגלין
אבל כרגע רוצה להסביר מה ההבדל בין המלכות
הזאת למלכות הזאת
עכשיו תבינו שזה אחד היסודות הכי חשובים בחוכמה להבין את
ההבדלים המהויות בין שתי המלכויות האלה בסדר אז בואו נהייה מרוכזים.
אות לח בתחילה יש להבין למה נחשב ה10 ספירות דעב לתולדה
של פרצוף הא' דאק אחר שיצא מהזיווג דפה דראש דפרצוף א'
כמו 10 ספירות דגוף הפרצוף עצמו
אם תסתכלו פה אתם רואים בעצם מאיפה יצאו העשר ספירות
דגוף של הפרצוף הראשון של גולגלתא? מפה, מהפה
וגם העב יצא מפה. אז אם שניהם יצאו מהפה
אתם רואים פה
נעשה חשבון בראש ויצא הגוף
עכשיו עוד פעם פה נעשה חשבון בראש אבל יצא גוף נמוך יותר
אומר למה? הם יצאו מאותו מקום שייצאו באותו גובה!
וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך
דראש למסך דגוף כי יש ב מיני מלכויות
בפרצוף. א' היא מלכות המזדווגת בכוח המסך המתוקן בה
עם האור העליון כנ"ל
נכון האור העליון ירד, המלכות הזאת הזדווגה איתו זיווג דהכאה
ונכנס האור פנימי
ה-ב המלכות המסיימת, בכוח המסך המתוקן בה, את האור העליון
שבעשר ספירות דגוף
אוקיי יש לנו 10 ספירות דגוף שנקרא אור פנימי והאור מקיף שמבחוץ
ופה הביטוש הוא בין האור מקיף לאור פנימי
לא בין האור העליון לעוביות שבמלכות דראש
קצת שונה. הרבה שונה…
וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל
כי המלכות דרוש המזדווגת בזיווג דהכאה עם האור העליון
נחשבת לבחינת מאציל אל הגוף
כי המסך המתוקן בה לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו
אלא אדרבה שעל ידי אור
חוזר שאלה הלביש והמשיך את האור העליון בבחינת 10 ספירות דראש
ונמצא מתפשט ממעלה למטה עד שנתלבשו ה10 ספירות דאור העליון
בכלי דאור חוזר הנקרא גוף,
ועל כן נבחן
המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל ל10 ספירות דגוף
ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת
שימו לב זה פלא עצום מה שכתוב פה
אני אנסה להראות לכם את
זה על השרטוט. זה ממש ממש מעניין. תסתכלו.
יש לנו מסך דראש ויש לנו מסך דגוף של המלכות
דגוף. יש לו מסך של המלכות דראש ויש לו מסך של המלכות דגוף
עכשיו הוא אומר שההפרש
ביניהם הוא כהפרש המאציל לנאצל
עכשיו מה ההבדל בין מאציל לנאצל?
פשוט. בשפת הרצונות הנאצל מקבל והמאציל לא מקבל
המאציל שהוא הזך והוא הגבוה הוא לא מקבל,
אלא הוא משפיע את האור לנאצל שהוא התחתון
לו והוא העב והוא מקבל את האור
עד כאן ברור עכשיו שימו לב הוא אומר שהמלכות הזאת
דראש היא מאצילה את המלכות דגוף
אבל אנחנו רואים הפוך, שהמלכות הזאת דראש היא
המקבלת, והמלכות הזאת של הגוף היא עושה סיום ולא
מקבלת! אז איך יכול להיות, אם היא לא מקבלת אז היא צריכה להיות הגבוהה,
ואם המלכות דראש מקבלת אז היא צריכה להיות הנמוכה, זה כאילו יוצא הפוך
אתם מבינים את את הקושיה
שיש פה אמרנו שמי שמקבל הוא הנמוך מי שלא מקבל ומשפיע הוא הגבוה
אז פה המלכות דראש
מקבלת צריכה להיות הנמוכה המלכות דגוף היא לא מקבלת
היא עושה סיום על האור אז למה
למה המלכות דראש היא המאציל ומולידה את המלכות דגוף?
עכשיו שימו לב זה מהלך יפה
יפה בעצם כל הקבלה של המלכות דראש זה קבלה
בכוח לא בפועל ומה שהיא מוכנה לקבל זה מתוקף
גדלותה, שהיא מקבלת רק מה יכולה בעל מנת להשפיע בהשוואת צורה לעליון
זאת אומרת האור הפנימי הזה שנכנס פה בגוף
ומוליד את 10 ספירות דגוף כולל את המלכות דגוף
הוא בעצם אור שהתקבל בקדושה.
אז יוצא שהחשבון שנעשה במלכות דראש
על ידי האור חוזר שדחתה, שהפך להיות אור חוזר המלביש
והוריד אור פנימי לתוך הגוף
זה השבח שלה זה הגדלות שלה שהיא עשתה היא
בעצם קיבלה על מנת להשפיע, שזה הכי טוב שיש
היא בעצם מקבלת רק מה שהיא מוכנה להשפיע
נחת רוח לבורא אז יוצא שהקבלה של המלכות דראש היא
השפעה. כי אמרנו שמקבל ממת להשפיע הוא כמשפיע גמור
כמו אם אתם זוכרים בגמרא
שאותו אדם שרוצה לקדש אישה אבל אין לו כלום והיא אומרת לו זה כזה כבוד
בשבילי
שאדם חשוב כמוך יקדש אותי אני אביא את הטבעת ואתה תקדש אותי
עם הטבעת הזאת אז
אפילו שהוא מקבל את הטבעת נחשב שהוא נותן לה אותו שהוא משפיע לה
כי זה כבוד גדול
בשבילה להתחתן איתו אז הקבלה שלו היא בעצם צורת
השפעה אז אותו דבר פה. הקבלה הזאת של המלכות היא בעצם
על מנת לעשות נחת רוח לבורא וכל האור פנימי
הזה שיתקבל יתקבל בקדושה ובטהרה
ולכן הקבלה של המלכות תהיה השפעה
אז יוצא שהיא המשפיעה
עכשיו יורד האור ומתפשט ב 10
ספירות מוליד את המלכות הזאת מאציל אותה וכשהיא נולדת וכשהיא נבראת
ומשתלשלת, היא כל כך קטנה וכל כך חסרת כוחות, שהיא אומרת,
אני לא יכול לעשות את התהליך
הזה עוד פעם, לעשות חשבון וכן הלאה
ולקבל רק בעל מנת להשפיע
אם אני אקבל, מתוקף קטנותי והתאוות שלי והרצונות הגדולים שלי
אני פה לתאוות לקבלה על מנת לקבל… ולכן אני לא רוצה שום דבר
לא רוצה להתעסק בכלל עם הרצונות
האלה. ואז מה היא עושה היא בעצם משווה צורתה על ידי הביטוש
של האור מקיף
בה, באור פנימי בעצם, ואז היא עולה לפה דראש ופה יכולה לקבל
עוד פעם את הכוחות של החשבון שנעשה בכוח בראש
ולכן היא נחשבת בן ותולדה אז אפילו
שהמלכות דראש היא המקבלת והמקבל הוא תמיד הנמוך והעב
והמלכות דגוף היא בעצם הלא-מקבלת כמו שהעליון כביכול לא מקבל
עדיין נחשב שהקבלה של המלכות המזדווגת היא השפעה
ואי הקבלה של המלכות דגוף של המלכות המסיימת
היא בעצם היא קבלה לא מתוקף זה
שהיא גדולה, אלא מתוקף זה שהיא קטנה ולא יכלה לקבל בצורה
מתוקנת. זה פשוט נפלא הדברים האלה
תקשיבו זה זה לראות עד כמה הדיוק שיש
בחוכמה זה פלא עצום שבאמת הם המקובלים הצליחו להבין
את המבנה הרוחני הזה זה זה
משהו בלתי נתפס. תבינו זה ההשגות הגבוהות ביותר שמבינים איך הדבר הזה מתלבש בעצם
באמת במציאות הרוחנית זה הדברים הכי גבוהים שיש
אין לאנושות שום דבר שמתקרב
לזה שום חוכמה שום כלום זה מתוק מדבש לנפש ולנשמה
שלנו
אז אני סיכמתי פה את כל הדברים בהערה 71. בואו נקרא אותה.
והפרש ביניהם כרחוק
מאציל ןנאצל. שהנאצל הוא בחינת מקבל והמאציל אינו מקבל
אותו יחס והפרש ניכר כאן בין
המלכות דראש המקבלת את האור למלכות דגוף שאינה מוכנה לקבלו
ושים לב שאף על פי
שהמלכות דראש היא המקבלת, ובדרך כלל המקבל ייחשב לתחתון
במקרה זה דווקא היא תחשב לעליון
ומאציל למלכות דטבור ומדוע?
משום שבעקבות פעילות המסך שלה על
ידי האור חוזר שהעלה, הלביש והמשיך את האור הזה לגוף
ומתוך כך גרמה ליצירת המלכות דטבור ולכן תחשב כמאציל אליה
במילים אחרות בניגוד למלכות המסיימת,
מדרגתה הגבוהה של המלכות דראש אפשרה לה לקבל את האור
על מנת להשפיע נחת רוח למאציל
כי כשהמלכות מגבילה ומעלה אור חוזר ב10 ספירות דראש
הנה ההגבלה זו היא השפעה ממש
כמו שמובא בחלק ד' בתעס בפרק א' אור פנימי ל, ואני מצטט מדבריו
ומלשון הזהב שלו שהרי
כל שהקבלה שהרי כל שהקבלה גדולה יותר הרי מידת ההשפעה גדולה בזו יותר
עד כאן לשונו
וההשפעה זו היא האור פנימי מתפשט לגוף
זה ההשפעה שהמלכות דראש עשתה בפעולה
שלה. זו ההשפעה שהמלכות דראש בעצם הצליחה לייצר על ידי הפעולה שלה
על ידי החשבון. לעומתה, ובשל גריעותה, אין כוח במלכות דטבור לעשות תהליך זה
כן לעשות את כל
החשבון הזה ומה אני יכולה לקבל על מנת להשפיע, מה אני דוחה החוצה
היא פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה, ולכן תסרב לקבל את האור
ורק בעת הזדככותה עוביותה על ידי אור מקיף
אתם רואים פה את האור מקיף תעלה לראש להוצאת
פרצוף חדש בקומה נמוכה יותר
ועינינו רואות – עכשיו אנחנו נדבר טיפה קצת על דרך העבודה –
מה ההבדל בעצם, פה הרב"ש מסביר את זה,
מה ההבדל בין המלכות המסיימת למלכות המזדווגת,
ועיננו רואות שני הופכים מתקיימים בנושא אחד –
מטרת הבריאה ותיקון הבריאה
כי המלכות דראש הממשכת את האור
עוסקת במטרת הבריאה, מה מטרת הבריאה? שהיא להטיב לנבראיו,
היינו שהנבראים צריכים לקבל את
הטוב והעונג, בו בזמן שהמלכות טבור דוחה את האור
משום שלא רוצה להיות בפירוד ועוסקת בתיקון הבריאה
ועוסקת בתיקון הבריאה בלבד
שעניינו – מה זה תיקון הבריאה, זה חל עלינו הנבראים,
שעניינו שהנברא יגיעו להשוואת צורה עם
הבורא כמו שהוא לא מקבל גם אנחנו לא נקבל
כמו שהוא משפיע אנחנו נשפיע כלומר
שירצו להשפיע
אז עכשיו אחרי שהוא הסביר לנו בחצי הראשון של אות לח
את כל המהות של
בעצם המלכות דראש הוא מסביר לנו מה קורה במלכות דגוף –
מה שאין כן המסך והמלכות
דגוף שפירושו שאחר ש10 ספירות נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה
אתם רואים פה התפשטות ממעלה למטה
אינם מתפשטים רק עד המלכות שב10 ספירות הללו,
כי האור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף
למה הוא לא יכול להתפשט
מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט להמלכות
ועל כן נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום
על הפרצוף. הרי שכל כוח הצמצום והגבול מתגלה רק במסך והמלכות הזו
של הגוף. רק פה, אתם רואים, רק פה נעשה כוח הצמצום
ולפיכך כל הביטו דאור מקיף באור פנימי כנ"ל אינו נעשה
רק במסך דגוף בלבד כי
הוא המגביל ומרחיק את האור מקיף מלהאיר בפנימיות הפרצוף
ולא במסך דראש, כי המסך
דראש הוא הממשיך ומלביש האורות
ואין עדיין כוח הגבול מתגלה בו אף משהו
אז אם אנחנו נסתכל עוד פעם פה בתוך השרטוט הכללי
המלכות דראש בעצם אין פה
הגבלה, היא מקבלת את האור בצורה טובה ונכונה מתוקף גדלותה,
ואילו המלכות הזאת, מלכות דטבור
לא מסוגלת לעשות את הפעולה הזאת
ונבחנים מאציל ונאצל, כמשפיע ומקבל
מטרת הבריאה, תיקון הבריאה
עד כאן השיעור שלנו להיום חברים
סיימנו את אותיות לו לז ולח בעזרת השם נמשיך באות לט בשיעור הבא
אם יש שאלות אתם מוזמנים לשאול
למה המלכות דגוף כלומר הטבור מוציא
אחרי זה 10 ספירות בקומה יותר נמוכה מהמלכות הקודמת?
אה לא ענינו על זה. זה יהיה באותיות הבאות
הוא בעצם מאבד כל פעם את העוביות שלו
זה כמו שהוא אמר לו תעיר אותי בשתיים ואז זה קשה לי, תעיר אותי בשלוש
קשה לי תאיר אותי בארבע…
או המשל של האוכל שהוא בא ואמר לו בעצם אני על האלכוהול
לא יכול להשתלט, בפעם הבאה שאני בא לסעודה תגישי רק ארבע מנות בלי אלכוהול
אחרי זה הוא אומר תשמע גם אתמול
נפלתי לתאווה של הבשר וכן הלאה…
אז פעם הבאה שהוא בא הוא אומר אל תיתן לי את הבשר
הוא יענה על זה באותיות הבאות הוא עכשיו כרגע
רק הציג את ההפרש בין המלכויות ואת הבעייה
וממש בשיעור הבא בעזרת השם נביא את כל התשובה בצורה מסודרת
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
