עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

פתיחה לחכמת הקבלה | 24 | אות לה

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פתיחה לחכמת הקבלה | 24 | אות לה

להאזנה

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

פתיחה לחכמת הקבלה – הרב יהודה אשלג אות לה

 

מקורות:

עניין הזדככות המסך דגוף מעוביותו בעקבות הביטוש הנ"ל,

עד שמשווה צורתו למסך דפה ועולה אליו.

ובהתכללותו זו נכלל בזיווג דלא פסיק שיש בראש ,

ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש המוציא את הפרצוף ע"ב דא"ק

 

לה) והנה הביטוש הזה נמשך, עד שהאו"מ מזכך את המסך

מכל עביותו ומעלה אותו לשרשו העליון שבפה דראש ,

כלומר שמזכך ממנו כל העביות שממעלה למטה המכונה מסך ועביות דגוף,

ולא נשאר בו רק השורש דגוף שהוא בחינת המסך דמלכות דראש הנק' פה,

דהיינו שנזדכך מכל העביות שממעלה למטה, שהוא החוצץ בין או"פ לאו"מ,

ולא נשאר רק העביות שממטה למעלה, ששם עוד לא נעשה ההבדל מאו"פ לאו"מ, כנ"ל בדיבור הסמוך .

 

ונודע שהשואת הצורה מדביקה הרוחניים להיות אחד,

ע"כ אחר שנזדכך המסך דגוף מכל עביות של הגוף,

ולא נשאר בו רק עביות השוה למסך דפה דראש ,

ונעשה צורתו שוה אל המסך דראש, הנה נכלל עמו להיות אחד ממש ,

כי אין ביניהם מה שיחלק אותם לשנים, וזה מכונה שהמסך דגוף עלה לפה דראש .

 

וכיון שנכלל המסך דגוף במסך דראש נמצא נכלל שוב בזווג דהכאה שבמסך דפה דראש,

ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש, ויוצאות בו ע"ס בקומה חדשה הנק' ע"ב דא"ק, או פרצוף חכמה דא"ק.

והוא נחשב לבן ותולדה של הפרצוף הא' דא"ק.

 

תמלול השיעור:

טוב בשם השם נעשה נצליח ערב טוב ומבורך
לכולם אז בעזרת השם אנחנו ממשיכים
בפתיחה לחוכמת הקבלה באות לה.

דיברנו על הביטוש שיש בין האור מקיף לאור פנימי
במסך של המלכות
הסברנו שהביטוש תמיד נעשה במלכות של הטבור
ולא במלכות של הפה
אלא כל הרעיון שנקרא ביטוש שיש בין אור פנימי לאור מקיף בפה,
במלכות דפה, הוא רק על שום המחלוקת שיש להם
בעצם בין הצורה שהם רוצים להיכנס בתוך הפרצוף.

אז אנחנו ממשיכים באות לה בעזרת השם
נתנו פה כותרת
עניין הזדככות המסך דגוף מעוביותו בעקבות הביטוש הנ"ל
עד שמשווה צורתו למסך דפה ועולה אליו,
ובהתכללותו זו נכלל בזיווג דלא פסיק שיש בראש.

אנחנו נסביר קצת את המושג הזה
זיווג דלא פסיק, בהמשך,
ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש
המוציא את הפרצוף עב דאק
אז אנחנו נראה עכשיו בעצם איך יש מספר זיווגים שמה
בראש וכל אחד מוציא את אחד מחמשת פרצופי אק.

אות לה. והנה הביטוש הזה נמשך
עד שאור מקיף מזכך את המסך מכל עוביותו,
ומעלה אותו לשורשו העליון שבפה דראש
כלומר שמזכך ממנו כל העוביות שממעלה למטה
המכונה המסך ועוביות דגוף

ולא נשאר בו רק השורש דגוף,
שהוא בחינת המסך דמלכות דראש הנקראת פה,
דהיינו שהזדכך מכל העוביות שממעלה למטה,
שהוא החוצץ בין אור פנימי לאור מקיף,
ולא נשאר רק העוביות שממטה ללמעלה
ששם עוד לא נעשה הבדל מאור פנימי לאור מקיף
כנ"ל בדיבור הסמוך.

ונודע שהשוואת הצורה מדביקה הרוחניים להיות אחד
על כן אחר שנזדכך המסך דגוף מכל עוביות של הגוף
ולא נשאר בו רק עוביות השווה אל המסך דפה דראש
ונעשה צורתו שווה אל המסך דראש,
הנה נכלל עימו להיות אחד ממש
כי אין ביניהם מה שיחלק אותם לשניים

וזה מכונה שהמסך דגוף עלה לפה דראש.
זה מושג מאוד מאוד חשוב שאנחנו נשב
עליו היום, ומושג שיחזור הרבה מאוד במהלך
החוכמה, עליית הפה לראש
עליית המלכות דטבור לראש.

העניין הזה שהמסך דגוף עלה לפה דראש
יש בזה משמעויות אדירות,
כי זה מה שיוציא בעצם את כל הפרצופים עכשיו.
וכיוון שנכלל המסך דגוף במסך דראש
נמצא ונכלל שוב בזיווג דהכאה שבמסך דפה דראש,
ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש
ויוצאות בו 10 ספירות בקומה חדשה הנקראת עב דאק
או פרצוף חוכמה דאק

הוא נחשב לבן ותולדה אל פרצוף הא' דאק אוקיי
פרצוף א דאק הכוונה פרצוף גולגלתא
יש לנו את פרצוף גולגלתא
ועכשיו נולד פרצוף עב
ואנחנו בעצם נלמד את התהליך הזה עכשיו

נחזור על האות הזאת מסודר
עם הביאורים ועם השרטוטים
ונסביר איך נולד הפרצוף הבא בתוך האק

אז בעצם מה מה קורה לנו פה
יש לנו אור ישר שיורד ואז המלכות המזדווגת
שזהו המלכות הזאת מלכות דראש
כל המדרגה הזאת נקראת ראש
היא לא מאפשרת לאור להיכנס ודוחה את כל
האור החוצה

האור הזה שחוזר החוצה נקרא אור
חוזר, אור חוזר הנדחה.
אחר כך האור חוזר הנדחה הזה בעצם
יעשה הלבשה על האור ישר
כמה הוא יכול לקבלת להשפיע
ומתוך הדבר הזה יהיה לנו בעצם כניסה
של חלק מהאור אל התוך של הגוף

ואז יש לנו כתר, חוכמה, בינה, זעיר אנפין
ומלכות של אור פנימי שנכנס

בוא נגיד 15%
וכל ה85% שיצאו החוצה, שהוא לא יכול לקבל
בעל מנת להשפיע, יישארו כאור מקיף
ואז יש לנו אור פנימי ואור מקיף.

עוד פעם התפשטות של 10 ספירות שבהם נכנס
כל האור פנימי, והמלכות הבאה של התוך
בעצם תקרא מלכות המסיימת
הנה אתם רואים רשמתי לכם פה מלכות המסיימת,
היא גם נקראת מלכות דטבור.

המלכות דראש נקראת
מלכות דפה והמלכות המסיימת
נקראת מלכות דטבור
והיא בעצם נקראת מלכות המסיימת או טבור
משום שהיא מסיימת על האור
בבחינת עד פה טוב האור
מכאן אני לא מוכנה לקבל יותר גם לא בעל מנת להשפיע
אין לי את היכולת

ואז מה שקורה, בעצם מתחיל הביטוש
בין אור פנימי לבין האור מקיף
עכשיו מה הביטוש בעצם אומר?

אם תזכרו את המשל של האורח ובעל הבית
אחרי שהאורח הסכים לאכול חלק
בעל מנת לעשות נחת רוח למארח
במקרה שלנו האורח זה הנברא
והמארח זה הקדוש ברוך הוא
אז הוא אומר אוקיי תראה,
חלק מהסעודה יכלתי לאכול,
אני נהנה תודה רבה
אני שמח שאתה שמח בזה שאני מקבל

אבל אם אני אמשיך לאכול
בעצם אז אני אפול לתוך
תאוות האכילה והשתייה
ואני אשכח בכלל שאתה
מארח שלי ושאני רוצה לעשות לך נחת רוח
ולכן הוא בעצם דוחה חלק גדול מהסעודה
כלומר 85% הוא דוחה
זה האור מקיף מה שנשאר
בחוץ ו-15% הוא אכל

עכשיו
המארח אומר לו אבל תאכל עוד
אבל תראה, אני הכנתי לך,
ואני התאמצתי בשבילך,
ואני עשיתי את כל זה רק כדי שאתה תהנה

אז זה בעצם
הלחץ שנותן האור מקיף על המלכות
מלכות תמיד היא כלי הקבלה במדרגה
והמלכות הזאת לא מוכנה

עכשיו דווקא הביטוש הזה בין האור
מקיף לאור פנימי שנעשה
פה במלכות של התוך,
מתחיל בעצם לזכך לאט לאט את המלכות
והיא מתחילה לעלות
בבחינת הזדככות שלה למלכות דראש

ופה היא מקבלת כוחות חדשים,
ועושה עוד פעם בעצם את אותו תהליך
ומולידה את הפרצוף הבא, אוקיי?

כל זה פרצוף גולגלתא מבחינתנו
ועכשיו מפה יצא, אנחנו נראה, הפרצוף הבא
שהוא פרצוף עב, אוקיי?

עכשיו מה זה אומר שהמלכות עולה לפה
דראש? הרי הסברנו שהשתוות צורה זה מה
שעושה דבקות וחיבור ברוחניים.
אז בעצם המלכות דראש היא מאוד זכה
מבחינת השפעה
והמלכות הזאת של התוך של הגוף היא בעצם
כבר קיבלה, אז לכן היא נעשתה נפרדת ממנה
כי זה בחינת השפעה יותר וזו בחינות קבלה יותר.

ועכשיו בגלל שהיא לא מוכנה לקבל
המלכות של הגוף אז היא מתחילה להזדכך
ולהעלות באיכות שלה עד שהיא מגיעה לאותה
מדרגה של מלכות דראש.

אין פה מקומות פיזיים
בעצם הכוונה פה שנהייתה השתוות צורה
בין המלכות דפה לבין המלכות דטבור.
זה נקרא שטבור עלתה לפה דראש.

עכשיו בוא נקרא רגע את הכתוב ונסביר את
הדברים. אוקיי.
אז בוא נראה את זה עכשיו על פי הסדר.
קודם כל נקרא את הערה 61 שכתבתי.
אני קורא שוב את הכותרת.

עניין הזדככות המסך דגוף מעוביותו
בעקבות הביטוש הנ"ל.
אתם רואים, יש פה את הביטוש הזה
שבין האור מקיף לאור פנימי שמזכך
את המסך של המלכות דגוף
עד שמשווה צורתו למסך דפה ועולה אליו.
כן, הדבר הזה עולה לכאן.

ובהתכללותו זו נכלל בזיווג דלא פסיק שיש בראש
ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש
שמוציא את פרצוף עב דאק.
אז תראו הערה 61 מה כתבתי על זיווג דלא פסיק.

בראש כל הזמן יש זיווגים, אין שם הפסקה
כי השוואת הצורה מייחדת הרוחניים לאחד.
וכיוון שהמסך דגוף נעשה זך כמו המסך
של הראש, נבחן שעלה ונתייחד עמו במקומו
לאחד, נהיו דבר אחד.
כן, שינוי צורה מפריד ברוחניים
והשתוות צורה מאחד ברוחניים.

ונודע שאין הסתלקות נוהג בראש כל עיקר,
אלא המסך אשר שם,
כן אנחנו מדברים על המסך של מלכות דראש,
נמצא תמיד בזיווג דלא פסיק עם האור העליון
ולפיכך גם המסך שעלה לשם נכלל עמו גם כן
בזיווג שלו, הוא מקבל יחד, הוא מקבל עמו יחד,
מהאור העליון,

זאת אומרת המסך של המלכות שעלה לפה דראש
מקבל עוד פעם את היכולת לעשות הזדווגות.
בעצם אמר, את המנה הזאת אני לא רוצה יותר
לא רוצה לא רוצה לא רוצה
הוא מאבד את הבחינה האחרונה שלו
הוא מאבד בעצם מדרגה אחת מהעוביות – עוביות דבחינה ד'
ועכשיו הוא יעשה, הוא יבוא כביכול לסעודה נוספת
רק מנה אחת שהוא לא יכול להתמודד איתה – הוא מוריד
הוא אומר את האלכוהול אני לא רוצה אתמול
אני נפלתי בתאוות האלכוהול,
יש לי היסטוריה עם הדבר הזה
בבקשה אל תגישו לי יותר
אלכוהול תגישו לי רק ארבע מנות.

ואז הוא יעשה בעצם זיווג על עוביות דבחינה ג'
ואז יש לו את בחינה ג', בחינה ב', בחינה א' ואת
העוביות דשורש
ועל כל הארבע האלה הוא יוציא פרצוף חדש
כביכול מדרגה רוחנית חדשה שתיקרא עב דאק
אנחנו מדברים כרגע על עולמות אק
הוא יעלה את עב דאק

אולי אני אראה לכם את זה רגע בשרטוט
הנה אתם רואים יש לנו את הגולגלתא
ובעצם היה לנו פה את הירידה עד הטבור
טבור עלה לפה דראש
ומאחר שהוא קיבל עכשיו את הכוחות לעשות
עוד פעם את הזיווג דלא פסיק שיש בראש
כי הוא השווה צורתו למלכות דראש,
הוא מוציא עכשיו מפה את פרצוף עב.

התהליך הזה יחזור על עצמו עוד פעם גם
בפרצופים הבאים.
טוב אז בוא נתחיל לקרוא את האות מהתחלה
ונסביר דבר דבר
והנה הביטוש הזה נמשך
עד שאור מקיף מזכך את המסך מכל עוביותו,
ומעלה אותו לשרשו העליון שבפה דראש.

אז תראו הערה 62 מה כתבנו פה מה
פירוש שעור מקיף מזכך את המסך?
למדנו שלמסך עוביות וקושיות
שהקושיות היא ההתגברות של המסך
והעוביות היא הרצון לקבל שבו
אז זוכרים, יש לו תאווה רצון לקבל וכמה הוא
יכול להיות קשה עם עצמו,
ולהתמודד עם התאווה ולא להשתמש בה.
כן, עוביות, כמה הוא עבה, כמו אדם עב, גס, מלא תאוות,
וקושיות – כמה הוא מצליח להתנגד לתאווה

כן, העוביות היא הרצון לקבל שבו,
היינו תאוותו לקבל את האור.
וכאן מדבר שהאור מקיף מזכך את המסך מעוביותו.
על מה אנחנו מדברים?
על המסך של המלכות דטבור, אוקיי?

היינו שלא להשתמש בתאוות
עד שבהדרגה לא משתמש ברצונותיו השונים
וזה נקרא שמזכך את המסך מכל עוביותו,
לאט לאט הוא לא רוצה להשתמש בכלל
בכל ההנאות והתאוות שלו,

אך בה בעת שמאבד את התאווה והרצון,
באופן טבעי נעלמת ממנו גם הקושיות
ויכולת ההתגברות עליהם,
כן, אם אין יותר תאווה לדבר
אז גם אין לי גם את היכולות להתנגד לדבר הזה
כי הוא בכלל לא קיים בי

ולכן עולה לראש למקום הזיווג דלא פסיק
בכדי לקבל כוחות התגברות חדשים על בחינה קטנה יותר
כן זאת אומרת מסך דטבור עולה לפה דראש,
מזדווג, מתכלל בזיווג דלא פסיק שיש שם,
ומקבל סעודה חדשה רק על ארבע מנות.

נמשיך מאותה נקודה. כלומר שמזכך,
מה הכוונה שעולה לפה דראש?
שמזכך ממנו כל העוביות שממעלה למטה.
מה זה עוביות ממעלה למטה?
זה העביות המכונה מסך ועוביות דגוף.

העוביות הזאתי של המלכות הזאת נקראות עוביות
ממעלה למטה. אנחנו תכף נסביר
למה זה נקרא ככה.
ולא נשאר בו רק שורש דגוף
שהוא בחינת המסך דמלכות הנקראת פה.
דהיינו שנזדכך מכל העוביות שממעלה למטה
שהוא החוצץ בין אור מקיף לאור פנימי

מה זה הוא החוצץ בין אור מקיף לאור פנימי?
הרי העוביות הזאת היא, הסברנו, כל הוויכוח שיש
בין האור מקיף לאור פנימי,
זה על העוביות שיש במסך
שהאור מקיף רוצה לבטל את העוביות ולהיכנס פנימה
היא מפריעה לו,
והאור פנימי זה בעצם כל השבח שלו!

כי כמה שיש יותר עוביות יש יותר דחייה ויותר קושיות,
אז יש יותר דחיה של האור חוזר,
כמה שיש יותר אור חוזר במדרגה גבוהה יותר
אז נכנס יותר אור פנימי.

אז יש ויכוח בין האור פנימי לאור מקיף.
אור מקיף רוצה לבטל את העוביות,
והאור פנימי רוצה להשאיר אותה
ולהשתמש בה בצורה מתוקנת.

ולא נשאר רק העוביות שמפה ולמעלה,
ששם עוד לא נעשה הבדל מאור פנימי
לאור מקיף, כנ"ל בדיבור הסמוך.
מה זה עוביות ממטה למעלה?
זה העוביות שבמלכות דראש.
אנחנו תכף נסביר את זה.
מה זה העוביות ממעלה, ממעלה למטה,
ומה זה העוביות ממטה למעלה.

אז בוא נקרא את הערה 63.
מה ההבדל בין עוביות ממטה למעלה לעוביות ממעלה למטה?
מעלה נקרא משפיע, ומטה נקרא מקבל.
זה מהאור שלום, אוקיי?
תלמידו בנו בכורו של בעל הסולם.

וכאן מדבר על עוביות במסך דגוף לעומת עוביות ומסך דפה.
זאת אומרת כשהוא מדבר על עוביות ממעלה למטה
או ממטה למעלה הוא מדבר על שתי עובויות
שונות, אחת של המסך דפה ואחת של המסך דטבור.

עוביות המסך על המלכות המסיימת שבגוף,
מכונה ממעלה למטה,
משום שהיא תולדה של אור פנימי
שנמשך מהמשפיע אל המקבל ממעלה למטה.
אתם רואים, האור פנימי הזה נמשך לתוך המקבל,
לתוך גוף הפרצוף, כן, ממעלה למטה,
מהבורא אל הנברא.

לעומתה עוביות המסך של המלכות המזדווגת שבראש,
נקראת עוביות ממטה למעלה,
משום שבחפצה לדבקות, כן, היא חפצה לדבקות,
היא רצתה להשוות צורתה לעליון כטבע האור שבה,
היא השפיעה את האור לעליון, ממטה למעלה.
וזה האור חוזר שמעלה המלכות ממטה למעלה.

אז יוצא שיש לנו עוביות של המלכות דפה,
של המלכות של הראש שנקראת ממטה למעלה
כי היא דוחה את האור ממטה למעלה,
ויש לנו את העוביות של המלכות של הגוף,
שהיא נקראת עוביות ממעלה למטה.

אז מה מזדכך בעצם, איזו עוביות בעצם
נעלמת, נאבדת?
העבויות הזאת של הגוף, של הממעלה למטה, בסדר?
לכן הוא עולה המלכות עולה
טבור עולה לפה דראש.

ממשיך בעל הסולם ואומר לנו
ונודע שהשוואת הצורה מדביקה הרוחניים להיות אחד,
על כן אחר שנזדכך המסך דגוף מכל עוביות של הגוף
ולא נשאר בו רק עוביות השווה
למסך דפה דראש, אוקיי?
העביות הזאת נעלמת בשלבים,
לבחינה ד', בחינה ג', בחינה ב', בחינה א' ועוביות דשורש,
העוביות השורש היא היחידה שנשארת
והיא בעצם אותה עוביות
שיש פה בנלכות דראש.

בואו נראה את זה בהערה 64.
העוביות דשורש היא עוביות בכוח בלבד.
מה זה עוביות בכוח?
אמרנו, בראש – זה בכוח, בגוף זה בפועל.
בראש זה רק החשבון,
מחשבן כמה אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע,
בגוף הוא מקבל ממש.

אז העביות דשורש שנשארת פה
שזה בעצם עוביות דכתר היא אותה
מדרגה שיש פה במלכות דראש
ולכן המלכות משווה צורתה ועולה לפה דראש.

שוב, עולה – זה לא גשמי, אלא נהיית כמוה
כמו מתחברת ונהיית בדבקות איתה,
ונעשה צורתו של המסך דגוף
שווה אל המסך דראש הנה נכלל עימו להיות אחד ממש
כי אין ביניהם מה שיחלק אותם לשניים.

מה זה הנה נכלל להיות עמו אחד ממש?
אז אני ציטטתי פה קטע מתוך פתיחה לפירוש הסולם באות ח.
הוא מדבר בדיוק על הדבר הזה ממש.
שיש שתי בחינות של מסך בראש.
הבחינה של מסך המלכות דגוף
והבחינה של המסך של המלכות דראש.
בואו תראו זה מאוד יפה.

והנה מצאנו במלכות של ראש ב' בחינות
א' בחינת מלכות המסיימת
דהיינו מה שהמסך מעכב על אור העליון
שלא יתלבש בכלי המלכות,
ב' בחינת המלכות המזדווגת.

כי לולי הזיווג האור העליון עם המסך בסוד הזיווג דהכאה
המעלה אור חוזר להלביש האור העליון,
לא היו כלי קבלה לאור העליון,
ולא היה שום אור במציאות.
כי אין אור בלי כלי, כנ"ל. אוקיי?

זאת אומרת יש לנו גם את הבחינה הזאת
וגם את הבחינה הזאת.
ובמלכות של ראש נמצאות אלו
ב' בחינות רק בבחינת ב' שורשים
שמלכות המסיימת היא שורש למלכות המסיימת את
המדרגה, ומלכות המזדווגת היא שורש
להתלבשות אור בכלים.

כן, יש לנו פה שתי בחינות
פה המלכות המסיימת ופה המלכות דגוף שעלתה,
ויש לנו את ההיכר של שניהם,
את היכולות של שניהם,
ושתי פעולות אלה נתגלו ונעשו
בגוף הפרצוף שמפה עד הטבור,
שהמלכות המזדווגת מראה שם כוחה,
שהאור העליון בא לידי התלבשות בכלים

ומטבור ולמטה המלכות המסיימת מראה כוחה,
ומוציאה 10 ספירות דסיום,
שכל ספירה יוצאת רק בהארת אור חוזר
בלי האור העליון,
וכשמגיע אל המלכות ד10 ספירות סיום האלו
מסתיים כל הפרצוף
מפני שהמלכות הזו היא המלכות המסיימת,
שאינה מקבלת כלום,
ועל כן מסתיימת בה התפשטות הפרצוף.

ומלכות הזו אנו מכנים מלכות דסיום רגלין,
החותכת האור ומסיימת הפרצוף
זו המלכות דסיום רגלין.
פה כבר לא מתקבל כלום.
אנחנו נלמד את זה בהמשך.

ועשר ספירות אלה דסיום,
המתפשטות מטבור ולמטה עד סיום רגלין
נקראות 10 ספירות דסוף.
אתם רואים? זה תוך וזה סוף,
שהם כולם חלקי המלכות דסוף וסיום,

ומה שאנו אומרים שאיין בהם אלא אור חוזר בלבד
אין הפירוש שאין בהם מאור ישר כלום
אלא הפירוש הוא שיש להם גם הארה מועטת מאור ישר
אלא שנבחנת ל-וק בלי ראש.
ועיין בפתיחה לחוכמת הקבלה מאות נ עד אות נג.

אז אתם רואים גם פה אומר לנו
שבעצם יש בראש פה שתי בחינות
בחינת המלכות של הראש עצמה
והבחינה של המלכות, של הטבור שעלתה לפה דראש
ושתי הבחינות האלה מאפשרות בעצם להוליד את
הפרצוף הבא, פרצוף עב דאק.

אז כל התהליך הזה של העלייה
הוא קורא לו, שזה מכונה, שהמסך דגוף
עלה לפה דראש.
הוא מסיים את האות הזו
בזה שהוא אומר,
וכיוון שנכלל המסך דגוף במסך דראש,
נמצא נכלל שוב בזיווג דהכאה שבמסך דפה דראש,
ונעשה עליו זיווג דהכאה מחדש,
ויוצאות בו 10 ספירות בקומה חדשה הנקראת עב דאק
או פרצוף חוכמה דאק.

למה חוכמה? זוכרים כל פעם עלה אור חוזר על
מדרגה אחרת? תסתכלו פה.
אתם רואים כשהיה אור ישר בבחינה ד,
היה אור חוזר עד קומת כתר.
עכשיו שאיבדנו בחינה ד,
אנחנו רק משתמשים בפרצוף הבא עם בחינה ג,
אז יש לנו עליה עד קומת חוכמה.
לכן זה נקרא קומת חוכמה.
מקבל 10 ספירות בקומת חוכמה.

והוא אומר שאותו פרצוף הבא נחשב לבן
ותולדה של הפרצוף הא' דאק.
אז יש לנו גולגלתא,
ויש לנו את הבן שלו שזה עב.
למה נקרא בן ותולדה?
עוד נרחיב על זה בשיעור הבא בעזרת השם.
אז לכן הוא נחשב בעצם פרצוף חוכמה דאק,
כי הוא העלה אור חוזר רק עד חוכמה,
והוא נחשב לבן תולדה של פרצוף
הא' דאק.

אנחנו רואים שגולגלתא
והתולדות ממנו הוא עב.
נסביר את זה יותר בהרחבה בהמשך.
אז בוא נראה את שתי ההערות
האחרונות.

הערה 66 שרשמנו פה וזה מכונה מסך,
שהמסך דגוף עלה לפה דראש, אוקיי?
שאנחנו מדברים בעצם כרגע על התהליך שהמלכות הזאת
עולה ומשווה צורתה למלכות הזאת.
אז תראו מה כתבנו פה, כי אחר שעלה הטבור ונכלל בפה,
שהוא העלה שמה כל הספירות,
הנה נתייחד במסך שבפה לאחד ממש
כנזכר למעלה.
ונודע שאור העליון מזדווג עם המסך שבפה
בבחינת זיווג דלא פסיק
ומעלה אור חוזר ממטה למעלה
כן, המלכות הזאת כל הזמן עושה זיווג דלא פסיק,
כל הזמן מעלה אור חוזר ממטה למעלה,

ולפיכך
גם המסך דטבור שעלה לשם,
הנה גם הוא נכלל בזיווג הזה, ביחד עם המסך שבפה.
והנה אז מתחדשת העוביות שבמסך דטבור
וגם הוא מעלה אור חוזר ממעלה למטה
ומלביש על אור העליון כמו המסך שבפה
כי כלול עימו לאחד כמבואר.

זאת אומרת מצד אחד מה שקורה,
ברגע שמסתלק מפה העוביות
ואז המלכות עולה לפה דראש,
הוא משאיר רשימות.
אנחנו נלמד את זה, יוצאים טנת"א,
הרשימות האלה, איזשהו רושם שנשאר שמה
מהאור שהסתלק.
הרשימות האלה נקראות בכל מיני
מקומות בשמות שונים, רשימות שקטות או כל
מיני שמות,

וברגע שהוא עולה לפה דראש הן
מתעוררות עוד פעם, הוא נזכר עוד פעם בכל המנות
ורוצה לאכול עוד פעם, אוקיי?
אז הוא רק מאבד מנה אחת,
והוא מתחיל, בעצם מגישים לו עוד פעם את כל המנות,
והוא מתחיל לקבל את האור בצורה מתוקנת
רק על ארבע בחינות.

אמנם תכף עם זיווגו באור העליון
נתעוררו כל הרשימות שהיו כלולות בו במסך דטבור,
ועלה בהם אותה בחינת התלבשות שלהם ועלה
בהם אותה בחינת התלבשות שלהם
בעוביות שממעלה למטה,
בהיותם באים מספירות הגוף.

והבן זה היטב, כי בעת שהיה המסך זך לגמרי
בלי שום עוביות,
לא היה שום כוח והיכר כלל לרשימות
של הספירות דגוף,
שהרי אין שם עוביות כל עיקר,
אבל אחר התכללות המסך בזיווג של הראש,
והשיג שם על כל פנים את העוביות שממטה למעלה,
שהגיע גם לספירות הכלולות בו

הרי הספירות האלה עולות למעלה,
המלכות שעולה יש לה זיכרון ממה שהיא
קיבלה, אוקיי?
ובהיות שאלו הספירות כבר היו בבחינת התלבשות
שהרי באו מהגוף,
כבר קיבל את האור הזה,
לכן אותה עוביות שממטה למעלה,
אשר קיבלו מהראש,
נתהפך בהם לבחינת עוביות שממעלה למטה,
דהיינו מבחינת גוף.

הם עוד פעם רוצות.
כאילו הוא זיכך את הרצון.
הוא לא משתמש ברצון שלו.
אבל כשעוד פעם רואה את הסעודה
בזיווג דלא פסיק שיש בראש,
אומר: רגע, רגע,
אני זוכר כמה היה טעים העוף,
כמה היה טעים המרק,
תנו, תנו לי קצת עוד פעם

ואז הוא יוצא בעצם בסעודה החדשה שזה בעצם
הפרצוף הבא.
ונמצא שבה בעת שהמסך של הטבור
עלה לפה ונכלל עימו בזיווג העליון,
נתחדש בו תכף שינוי הצורה שהיא הבחינה ממעלה למטה
שנתגלתה בספירות הכלולות בו.

ונמצא שהוא יוצא תכף מן התכללותו שבפה
כי נגלה בו צורת הטבור.
כן, זאת אומרת עוד פעם נהייה
שינוי צורה,
שינוי צורה נפרד ונהייה פרצוף חדש
כלומר בחינת מלכות דגוף.

אז עד כאן בעצם אות לה.

לחנות הספרים

 

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+