פתיחה לחכמת הקבלה | 23 | אותיות לג – לד

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

פרק ה | הזדככות המסך לאצילות פרצוף

עניין הביטוש דאו"מ ואו"פ הקשורים יחדיו במסך שבמלכות ד'ראש א"ק הגורם להזדככות המסך ולאבידת הבחינה האחרונה ועניין המסך שבפה שהוא סיבה שווה לאור מקיף כמו לאור פנימי

לג) ועתה נבאר ענין הביטוש דאו"פ ואו"מ זה בזה, המביא להזדככות המסך ולאבידת בחינה אחרונה דעביות. כי בהיות ב' האורות הללו הפוכים זה מזה[1], וקשורים יחד שניהם במסך שבמלכות דראש א"ק, ע"כ מבטשים ומכים זה בזה. פירוש, כי אותו זווג דהכאה הנעשה בפה דראש א"ק, דהיינו במסך שבמלכות דראש, הנקראת פה, שהיה הסבה להלבשת אור פנימי דא"ק ע"י האו"ח שהעלה (כנ"ל אות יד.) הנה הוא ג"כ הסבה ליציאת האו"מ דא"ק, כי מחמת שעיכב על אור א"ס מלהתלבש בבחי"ד, יצא האור לחוץ בבחינת או"מ, דהיינו כל אותו חלק האור שהאו"ח אינו יכול להלבישו כמו הבחי"ד עצמה[2], הוא יצא ונעשה לאו"מ, כנ"ל בדיבור הסמוך. הרי שהמסך שבפה הוא סבה שוה לאור מקיף כמו לאו"פ[3].

הכאת אור מקיף והעוביות שבמסך מכונים ביטוש האו"מ באו"פ נעשית רק בגוף הפרצוף, משום שרק לאחר שהאור פנימי מתפשט מהפה ולמטה בכלים של ע"ס דגוף ניכר ההבחן בינו לאו"מ

לד) ונתבאר שהאו"פ והאו"מ שניהם קשורים במסך, אלא בפעולות הפוכות זה לזה, ובה במדה שהמסך ממשיך חלק מאור העליון לפנימיות הפרצוף ע"י האו"ח המלבישו, כן הוא מרחיק את או"מ מלהתלבש בהפרצוף. ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ, לאו"מ, גדול הוא מאוד, מפאת המסך המעכב עליו מלהתלבש בא"ק, כנ"ל באות ל"ב, ע"כ נבחן שהוא מכה במסך המרחיק אותו, במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף. ולעומתו נבחן ג"כ, אשר כח העביות וקשיות שבמסך מכה באו"מ, הרוצה להתלבש בפנימיותו, ומעכב עליו, ע"ד שהוא מכה באור העליון בעת הזווג. ואלו ההכאות שהאו"מ והעביות שבמסך מכים זה בזה מכונים ביטוש האו"מ באו"פ[4].

אמנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף, כי שם ניכר ענין התלבשות האור בכלים המשאיר את האו"מ מחוץ לכלי. משא"כ בע"ס דראש, שם אינו נוהג ענין הביטוש הזה, כי שם אין האו"ח נחשב לכלים כלל, אלא לשרשים דקים לבד, ומשום זה אין האור שבהם נחשב לאו"פ מוגבל, עד להבחין באור הנשאר מבחוץ בחינת או"מ, וכיון שאין הבחן הזה ביניהם, לא שייך הכאה דאו"פ ואו"מ בע"ס דראש. אלא רק אחר שהאורות מתפשטים מפה ולמטה לע"ס דגוף, ששם מתלבשים האורות בכלים, שהם הע"ס דאו"ח שמפה ולמטה[5], ע"כ נעשה שם הכאה בין האו"פ שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ, כנ"ל.

[1] שהאור מקיף טבעו שפועל להיכנס לכלי גם אם הכלי יקבלו בעל מנת לקבל,  ואילו האור פנימי יכנס לפנימיות הכלי אך ורק בתנאי שיתקבל בעל מנת להשפיע.

[2] בחוקיות של צ"א, היינו שהמלכות ד'גוף הפר' תקבל את האור בפועל אך ורק בעלמ"נ להשפיע.

[3] בנפש האדם הכאה זו של האור מקיף והמסך נבחנת בלבטים שיש לאדם בין מימוש עוביות תאוותיו בצורה הרסנית ע"י קבלתן בכלי הטומאה של הקבלה, לבין שימוש בקושיות רצונו לדחותה עד שיהיו לו כלים מתוקנים בהשפעה לקבלם בקדושה. ואת השתוקקות זו לתאוות התענוגים מזמן לנו האור מקיף, וזה שאמר ש"מקיף עליה מסביב ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו" [הערה 49 לקמן ערך אור מקיף מהלוה"ת]

[4] שאלה: למה הכאת אור מקיף ועוביות המסך שבמלכות דראש מכונה ביטוש אור מקיף ואור פנימי? הלוא ששם יש רק אור חוזר הנדחה משורשי הכלים שבראש, וכל הנעשה בראש הינו חישוב 'בכוח' בלבד ולא קבלת האו"פ בפועל, על כן טרם נבחן הבדל ניכר בין האור מקיף לאור פנימי כפי שיהיה בגוף הפרצוף?! כפי שכותב בהמשך "וכיון שאין הבחן הזה ביניהם, לא שייך הכאה דאו"פ ואו"מ בע"ס דראש" [אות לד].

תשובה: משום ששניהם (האור מקיף ואור פנימי) פועלים במחלוקת על העוביות הזו שבמסך המלכות דראש, שהרי שניהם חפצים להיכנס לכלים גמורים שבגוף הפרצוף, אלא שהעוביות הזו עומדת כשומר בפתח ומאפשרת קבלת האור בעל מנת להשפיע בלבד. מכאן יוצא שהאור מקיף רוצה לבטלה, משום שככל שהעוביות גדולה יותר היא דוחה אותו החוצה, לעומתו האור הפנימי חפץ בה מאוד כי בגדלותה היא מאפשרת לו כניסה רחבה יותר. וע"ש המחלוקת הזאת נקראת הכאת האור מקיף בעוביות המסך ביטוש אור מקיף באור פנימי.

[5] ישנן מספר התפשטויות של ע"ס בפרצוף, הראשונה בראש שהיא בחינת שורשי כלים, אותה דוחה מסך לבחינת 'אור חוזר הנדחה', אשר לאחר חשבון יורד חזרה ממעלה למטה בבחינת 'אור חוזר המלביש'. ואז על פי החשבון שנעשה במלכות דראש חלק קטן מאור זה יכנס בכלי הגוף ויקרא אור פנימי והוא מכונה 'תוך הפרצוף'. אך רובו של האור יוצא החוצה בבחינת 'אור מקיף'. ואז האור פנימי הזה מתפשט בע"ס כח"ב תו"מ בתוך גוף הפרצוף והמלכות הזו שהתפשטה לגוף תיקרא 'מלכות המסיימת' או 'טבור'. ובמסך של המלכות הזו נעשת ההכאה בין האור פנימי שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ.

תמלול השיעור:

בשם השם נעשה ונצליח. ברוכים הבאים. התגעגענו מאוד. בעקבות התקלות של
השידור הקודם אנחנו נחזור על אותיות לג ולד בפתיחה נלמד את עניין הביטוש אור פנימי
באור מקיף. איך זה בא לידי ביטוי בהשתלשלות העולמות וגם בחיים הפרטיים
שלנו. אז בואו ישר נעלה את הכתבים ונתחיל בעזרת השם.

אנחנו ממשיכים לאות לג אנחנו כתבנו פה כותרת עניין הביטוש דאור מקיף באור פנימי,
הקשורים יחדיו במסך שבמלכות דראש אק הגורם להזדכות המסך ולאבדת הבחינה האחרונה
ועניין המסך שבפה שהוא סיבה שווה לאור מקיף כמו לאור פנימי.

בואו נקרא את האות כולה מתחילתה ועד סופה ואז נבאר אותה בלי נדר.

ועתה נבאר עניין הביטוש דאור מקיף ואור פנימי זה בזה המביא להזדככות המסך ולאבדת בחינה אחרונה דעביות.
כי בהיות ב' האורות הללו הפוכים זה מזה,האור מקיף ואור פנימי, וקשורים יחד שניהם
במסך שבמלכות דראש אק, על כן מבטשים ומכים זה את זה.

פירוש כי אותו זיווג דהכאה נעשה בפה דראש א"ק, דהיינו במסך שבמלכות דראש הנקראת פה, שהיה
הסיבה להלבשת אור פנימי דא"ק על ידי האור חוזר שהעלה, הנה הו גם כן הסיבה ליציאת האור
מקיף דא"ק. כי מחמת שעיכב על אור אינסוף להתלבש בבחינה ד' יצא אור לחוץ בבחינת אור
מקיף דהיינו כל אותו חלק האור שהאור חוזר אין יכול להלבישו כמו בחינה ד עצמה הוא
יצא ונעשה לאור מקיף כנל בדיבור הסמוך הרי שהמסך שבפה הוא סיבה שווה לאור מקיף כמו
אור פנימי.

אז בואו נסביר את זה לאט לאט. אני אעלה לכם רגע עוד שרטוט, ועכשיו אנחנו
נקרא את האות נסתכל רגע על השרטוט ולאט לאט נסביר את הדברים בעזרת השם.

אות לג. ועתה נבאר עניין הביטוש דאור פנימי ואור מקיף זה בזה המביא להזדכות המסך ולאבדת
בחינה אחרונה דעוביות.
אם אתם זוכרים למדנו למדנו פה שבכל פעם יש לנו ד' בחינות עוביות, בעצם יש לנו ה' בחינות של עוביות,
עם המסך, שורש, בחינה א' ב ג ו-ד שהם תולדה בעצם מזה שהמלכות נכללה מכל הבחינות שמעליה.
אם אתם זוכרים את המשל של טיפת מים שיורדת בשכבות הסלע וכל פעם אוספת מינרל אחר ואז נהיה מים מינרלים
אותו דבר פה אנחנו מדברים פה כרגע על המלכות. הכלי הזה שאנחנו מסתכלים עליו עם המסך וכל הבחינות זה כלי המלכות
שבעצם עושה את העבודה אז יש לה בחינה ד' בחינה ג בחינה ב בחינה א' ושורש ולכן גם
יש לה חמש סוגי עוביות במסך שלה.

כי אלו חמש רצונות שהתקבל בהם האור. אם אתם זוכרים היה לנו אור ישר שהתפשט לתוך המלכות באינסוף
שבעצם זה אור פשוט כמו שלמדנו זה לא אור ישר אלא נקרא אור ישר על שם העתיד. זה אור פשוט שהוא לא מורכב.
ואותו אור אחרי שהוא מסתלק אז בכל בחינה של המלכות אנחנו מבחינים בעצם בהבחנה אחרת שהיה לאור בכלי.
זאת אומרת הבחינה ד' היה שם הבחן מסוים של האור שהוא מאוד נמוך קראנו על אור הנפש
אחר כך על סדר נר"ן חי נפש רוח חיה נשמה ויחידה אז בעצם ראינו שבעצם כל פעם יש הבחן אחר בבחינות הכלי
ומאחר שיש בעצם הבחנים שונים באותו אור שהסתלק אנחנו מכנים אותו אור ישר אף על פי
שבאין סוף הוא היה אור פשוט

עכשיו כשהמסך הזה ירצה לתת עבודה ולקבל כל פעם את האור בצורה מתוקנת
על פי חוקי הצמצום א' בעל מנת להשפיע, אז הוא יעשה חמש סוגי עוביות, יהיה בו חמש עוביות,
על כל בחינה ובחינה יש לנו מסך של בחינה ד' שייעלה בעצם אור חוזר עד קומת הכתר,
אז הוא יאבד את הבחינה ד ויהיה לו מסך לבחינה ג' שייעלה עד אור החוכמה.
זאת אומרת כל פעם השיגו 10 ספירות אבל בקומה אחרת. זאת אומרת הוא פה יעלה הוא חוזר ויוצא בקומת כתר דחכמה
אם יש כתר יש את כל הספירות, רק במדרגת חוכמה.

אחר כך הוא יאבד עוד בחינת עוביות, הבחינה ב' של העוביות תעלה עד קומת בינה עד כתר
דבינה ואז יהיה לנו 10 ספירות בקומת בינה וכן הלאה וכן הלאה אז יש לנו פה כל מיני
סוגים של עוביות שיש במסך וכל פעם מעלה אור חוזר כדי בעצם לממש את עצמו.
כי המסך על ידי העביות והקושיות בעצם מאפשר לכלי לקבל את האור בצורה מסודרת

נחזור לאות שלנו. ועתה נבאר עניין הביטו דאור פנימי ואור מקיף זה בזה המביא להזדכות המסך
ולעבודת בחינה אחרונה דעוביות כן כל פעם הוא מאבד בחינה אחת פעם מאבד את ד' פעם את
ג' פעם את ב' כמו שראינו עכשיו עד שנשאר בו בעצם רק שורש דעוביות של המסך.
כי בהיות ב' האורות הללו הפוכים זה מזה – דיברנו על אור פנימי ואור מקיף – אז תראו פה את ההערה
למטה שהאור מקיף דוחף להיכנס לכלי גם אם הכלי יקבלו בעל מנת לקבל והאור פנימי
יכנס לדפנות הכלי אך ורק בתנאי שיתקבל בעל מנת להשפיע.

הכוונה היא שהאור מקיף שהוא בא בעצם מהבורא ודוחף אותנו לקבל את האור,
כמו האמא שדיברנו שיש לה הרבה הרבה ספרי בישול רוצה כל הזמן להאכיל את הילד בדברים שונים
תאכל תאכל, לא מעניין אותה באיזה צורה הילד יקבל…
אבל לצורך העניין האור פנימי יכנס רק בצורה מתוקנת של מה שהוא יכול לקבל להשפיע.
הבורא דוחף אותנו על ידי יצירת השתוקקות כל הזמן כל הזמן לקבל ככה. אנחנו מתפתחים בעצם.
והאור הזה בעצם נקרא אור מקיף, הדחיפה הזאת.
והאור פנימי הוא הפוך הוא מוכן להיכנס רק אם המסך יעשה את העבודה
והאור יתקבל רק בעל מנת להשפיע.

אז אנחנו רואים שהם הפוכים זה לזה בתכונה שלהם אחד רוצה
להיכנס בלי תנאים לא מעניין אותו ואילו השני האור פנימי מוכן להיכנס רק בתנאי
שהוא יתקבל מנת להשפיע
ועכשיו הוא כותב וקשורים יחד שניהם במסך שבמלכות דראש א"ק
אז הנה אנחנו רואים פה עכשיו לצורך העניין דוגמה של פרצוף אני מזכיר לכם את הטבלה
הזאתי של כל הפרצופים תסתכלו.

אתם רואים פה את הקוביה של גלגלתא זה בעצם הקוביה הזאתי היא חוזרת על
עצמה כל פעם מה שרק חסר אתם רואים פה זה עד הטבור זה נקרא הטבור הכללי עוד נגיע
לזה. זה פה הטבור הזה מלשון טוב אור עד כאן מגיע אור זה יש לנו פה את הראש פה יש לנו את
המלכות דפה הנה אתם רואים פה את המלכות דפה ואחר כך זה ממשיך הלאה עד הטבור
בקיצור בשורה תחתונה אז זה הריבוע הזה שהוא פרצוף גלגלתא דאק אוקיי אז הוא בעצם הקוביה
הזאתי זה מה שרציתי להראות לכם פה.

אז עכשיו האור ישר יורד בעצם בואו עכשיו נחזור למאמר שלנו
אתם רואים פירוש כי אותו זיווג דהכאה נעשה בפה דראש אק אתם רואים יש לנו פה את אק כל זה אק
וכל זה אנחנו אומרים על גלגלתא דאק. אז יש לנו אור ישר ירד ואז המלכות דראש המלכות הזאת זה
המלכות הזאת בעצם מחזירה את זה כאור חוזר לא נותנת להיכנס הנה אור חוזר
ואז יש לנו בעצם את עבודת המסך בחמש בחינות של ההויות וכל פעם יכנס פה בעצם אור אחר
עכשיו הוא כותב לנו כי אותו זיווג דהכאה נעשה בפה דראש אק, פה של הראש אתם רואים פה ראש של אק
כל זה אנחנו מדברים פה על על אק, על גלגלתא של ראש אק לצורך העניין מבחינתנו
דהיינו במסך שבמהלך דראש הנקראת פה יש לנו מלכות של ראש
נקראת פה. גם מלכות המזדווגת

בהמשך יהיה לנו פה עוד מלכות שתעשה צמצום ב שנקראת טבור או
מלכות המסיימת היא תסיים על האור ולא תיתן לו להיכנס בכלל בצורה הזאתי
אפילו לא מקבל על מנת להשפיע. יהיה אחר כך עוד איזה הארה שתיכנס פה נקראת וק דראש נקראת הארה מרחוק ניכנס לזה
בהמשך.

אז הוא אומר שהוא היה הסיבה להלבשת אור פנימי דאק על ידי אור חוזר.
שאלה למה הוא נכנס פה האור הזה? משום האור חוזר שהעלה ועשה חשבון.
והנה הוא גם כן הסיבה ליציאת האור מקיף. דאק למה הוא סיבה לאור מקיף הנה יש
לנו אור פנימי כחול ואור מקיף בחוץ. כי בעצם מה ש מה שקורה פה כרגע תחשבו על הכלי
והאור יורד מלמעלה והמסך אומר רגע עומד כמו איזה שומר בפתח
מי שיכול להיכנס בעל מנת להשפיע שיכנס החלק שיכול להכנס בלהשפיע
יכנס ואז נכנס כאור פנימי נגיד 10%. כל ה 90% שלא יכולים להיכנס בעל מנת להשפיע כי
הכלי עדיין לא ראוי הוא לא זך מספיק יוצאים החוצה.

כביכול קשה להגיד את זה על האור כאילו האור מתפצל מסך עומד ומפצל אותו.
חלק יכנס כאור פנימי וחלק יצא כאור מקיף אז זה בדיוק מה שהוא אומר לנו.

אז הוא אומר שאותו מסך במלכות דרוש הנקראת פה שהיה סיבה להלבשת אור פנימי דאק
על ידי אור חוזר שהעלה הנה הוא גם כן הסיבה ליציאת אור מקיף
אותו מסך הוא זה שהכניס את האור הפנימי ודחה את האור המקיף. כי מחמת שעיכב
על האור אינסוף מלהתלבש בבחינה ד' היה כל האור כולו אור אינסוף ואז הוא בעצם עיכב
עלי אמר רגע רגע אתה לא יכול להיכנס אליי אני עשיתי צמצום אני רוצה מאוד לקבל אבל
לשעתו אני לא מסכים אני דוחה את כל האור

ועכשיו כשאני עושה את עבודת המסך הוא משהה את הצמצום לרגע והוא עושה את עבודת המסך
והוא אומר האור הזה לא יכול להיכנס כולו אליי אני מוכן רק לקבל בעל מנת להשפיע.
הזכרנו את המשל של אורח ובעל הבית.
אז בעקבות הדבר הזה יצא אור לחוץ מבחינת אור מקיף דהיינו כל אותו חלק האור חוזר כל אותו חלק האור שהאור חוזר אינו
יכול להלבישו כמו בחינה ד' עצמה זאת אומרת יש לנו אור חוזר הנדחה ואז אור חוזר
המלביש מה שנדחה ומה שמתלבש להיות אור פנימי פה יהיה בכחול אתם
רואים

אז כל מה שלא יכל להיות אור פנימי הוא יצא ונסע לאור מקיף כנ"ל בדיבור הסמוך.
הרי שהמסך שבפה הוא סיבה שווה לאור מקיף ולאור פנימי.
זה כל מה שהוא רוצה להגיד שאותו מסך הוא הגורם לאור ישר כאילו
להתפצל ולהיות אור פנימי ואור מקיף. אותו מסך הוא הסיבה לשניהם

אני הוספתי פה הערה על דרך עבודת השם איך אנחנו רואים את זה בנפש
באמת באמת להיות כנה אין לנו שום קשר בין הדבר הזה לחיי העולם שלנו ממש.
אבל עם ההתפתחות והדרך ניתן בדרושים יפים לקשר את זה על דרך העבודה.
אז מה זה אומר על דרך העבודה, אותו תהליך הזה של המסך בנפש האדם?
ההכאה הזו של האור מקיף והמסך נבחנת בלבטים שיש לאדם בין מימוש עוביות תאוותיו בצורה
הרסנית איך הוא עושה את זה על ידי קבלתן של אותם תאוות בכלי הטומאה של הקבלה
לבין שימוש בקושיות רצונו שהוא יכול להיות קשה עם עצמו לדחותה לדחות את התאווה
עד שיהיו לו כלים מתוקנים בהשפעה לקבלם בקדושה ו את השתוקקות זו לתאוות התענוגים
מזמן לנו אור מקיף וזה שאמר שמקיף עליו מסביב ואינו מניח שום מקום שתמלט ממנו
אני חשבתי על איזהשהו משל ככה לפני השעור אולי לנסות להסביר מה הכוונה
בוא ניקח אדם איזה אברך אוקיי האברך הזה הולך ולומד תורה והבורא נתן לו רצון חזק ללמוד ומוח חריף
והוא מתחיל לגדול ולגדול. אבל יש לו גם תאווה מאוד חזקה לכבוד.
אז מה אותו ביטוש שאנחנו מדברים עליו, שבעצם המסך הזה נבחן בו?
הוא מתחיל להעלות אותו אברך ועולה ועולה בקדושה וולאט לאט מתחילים להזמין אותו
לשיעורים פה ולשיעורים שם ולרדיו ואנשים עולים ומתקשרים ומריעים לו ובכל מקום שהוא הולך מכבדים אותו

עכשיו מה לעשות הוא מאוד אוהב כבוד ועדיין לא השתלט על זה.
אז בעצם יוצא שמצד אחד הוא עושה משהו טוב הוא מלמד תורה מצד שני הוא נופל לאהבת
הכבוד שבעצם מדרדרת אותו מבחינה רוחנית? אז פה בעצם הוא צריך להפעיל את את הדבר הזה
ולהיות קשה עם עצמו וללמד תורה רק באם הוא מפנה את כל הכבוד הזה לכבוד השם
שכל מה שהוא מלמד זה מתוך ענווה ושפלות שהוא
לא עושה את זה בשביל להעצים את עצמו להגדיל את עצמו אלא עושה את זה בשביל כבוד השם
להגדיל תורה ולהאדירה ואותו תענוג שיקבל מלימוד התורה ילך
בעצם אל הקדושה ויקרא אור פנימי

אז אם בעצם הוא יקח את הלימוד תורה שזה דבר טוב וללמד וכן הלאה למקום של אגו ותפארת עצמית
ועלייה אישית וניפוח של עצמו אז בעצם הכל ייפול לקליפות
והוא לא יכול לקבל את זה בצורה נכונה זה יגרום להרס וחורבן
אבל אם הוא יעשה את זה בצורה מתוקנת אז הכל יכנס כאור פנימי ויהיה מסודר

אני פעם אמרתי שאם אדם לומד דף היומי בגמרא אז לוקח שבע שנים לגמור את את הגמרא אבל יש
אנשים שלוקח להם שבע שנים לגמור את כל השס ו70 שנה לגמור את הגאווה שזה מביא שהם
כל הזמן הולכים ומתרברבים בזה… אז את האמת שאת השס אפשר גם לגמור יותר מהר אבל החוכמה
היא לא לגמור את השס החוכמה לגמור את היצר הרע אז צריך לדעת איך לעשות את עבודת השם
בצורה נכונה ומתוקנת.

נכון אמרנו שיש לי אור פנימי ואור מקיף? בראש נמצא לי גם אור מקיף וגם אור פנימי.
בראש הוא מצליח להתקבל אבל בתוך הגוף לא בראש?

אנחנו כבר נסביר את זה. בראש עדיין לא נבחן בין האור פנימי לאור מקיף.
בראש יש רק אור חוזר הנדחה. אחר כך יהי חוזר המלביש. אבל זה בדיוק האות הבאה…
מה השאלה בכל זאת? למה בראש הוא יכול איכשהו להתקבל ובגוף הוא לא, הוא כבר מהווה לי
בעיה? בגוף אני לא יכול להכניס? אין לי מה להגיד חוץ מקלעת לדעת גדולים,
בדיוק על זה מדבר בעל הסולם באות הבאה. בוא נקרא אותה ונראה אם אם תהיה לך שאלה
אחרי זה

אות לד. הכאת אור מקיף והעובי שבמסך מכונים ביטוש האור מקיף באור פנימי
נעשת רק בגוף הפרצוף לא בראש למה? משום שרק לאחר שהאור
פנימי מתפשט מפה ולמטה בכלים של 10 ספירות דגוף ניכר הבחן בינו לבין האור המקיף.

בואו נקרא את זה בלשונו הקדושה של בעל הסולם.
ונתבאר שהאור פנימי והאור מקיף שניהם קשורים במסך אלא בפעולות הפוכות זה זה לזה.
אז בעצם איך הם קשורים במסך למה הם קשורים במסך משום שלמעשה העוביות זה הרצון
לקבל הגדול שיש בכלי. יש אמרנו חמש בחינות עוביות באור המקיף. העביות הזאת לא
נותן לו להיכנס כי הוא אומר, תשמע יש לי רצון לקבל גדול ואני לא יכול להכניס אותך
כי אני אקבל את זה על מנת לקבל ואני אפול לתאווה ואני אתנתק מהאלוקות לא רוצה.

אז מה האור מקיף רוצה? לבטל את המסך לבטל את העוביות שבמסך, כי היא מפריעה לו להיכנס
הוא רוצה להיכנס. לעומת זאת אם ניקח את האור פנימי, כל השבח שלו זה העביות שבמסך
כי כמה שיש יותר עוביות יותר אור פנימי יכול להיכנס.
אתם זוכרים שאמרנו שעל עוביות בבחינה ד' העלה האור חוזר עד הכתר. הוא מכניס
הכי הרבה יש לו יותר חשבון על כולם, על כל הבחינות. לעומת זאת אם הוא יאבד בחינת
עוביות הזאת בחינה ג' תעלה אור חוזר רק עד חוכמה. אז בעצם המחלוקת
שיש בין האור פנימי לאור מקיף על העוביות של המסך. זה בעצם מה שקושר את שניהם במסך
כי תכלס אנחנו מדברים פה על האור חוזר הנדחה כן מה שהיה לכתחילה אור אין סוף שהוא
יורד כאור חזר מלביש ונתקע הוא נתקע במסך הוא לא יכול להיכנס ואז המסך מתחיל לפצל
אותו לשני אורות לאור מקיף ואור פנימי שוב כביכול מפצל אותה הכל פה
במשל.

אז הדבר הזה שהמסך עומד כמו שומר בשער ואומר אתה החלק הזה יכנס והחלק הזה
יידחה הוא בעצם גורם כביכול למחלוקת שיש בין האור מקיף לאור פנימי כי בעצם באור
האור אחדותי אין חילוקים באור אלא כל החילוקים הם רק מצד הכלי מצד מצד איך
שהנברא חווה את האור.

בוא נמשיך לקרוא אני חוזר על תחילת האות.
ונתבאר שהאור פנימי ואור מקיף שניהם קשורים במסך. עכשיו הבנו למה שניהם קשורים במסך
בגלל העביות אחד רוצה לבטל אותה ואחד רוצה רוצה אותה כמה שיותר אלא בפעולות הפוכות זה לזה
ובה במידה שהמסך ממשיך חלק מהאור העליון לפנימיות הפרצוף על ידי אור חוזר המלביש
כן הוא מרחיק את האור מקיף מלהתלבש בפרצוף.
ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ לאור מקיף גדול מאוד הרוב אמרנו נשאר בחוץ
על שהמסך המעכב עליו להתלבש באק כנזכר באות לב
על כן נבחן שהוא מכה במסך המרחיק אותו במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף
ולעומתו נבחן גם כן אשר כוח העביות וקושיות שבמסך מכה באור מקיף זאת אומרת
הכאילו עוביות שבמסך מכה באור מקיף לא נותנת לו להיכנס למה כי הוא רוצה להלבישו
בפנימיותו, הוא מעכב עליו רוצה להיכנס ואומר לו לא לא לא אתה יותר מדי גדול אנחנו
צריכים רק להתעסק עם דברים כרגע ברמה שלנו על דרך שהוא מכה באור העליון בעת הזיווג.

ואלו ההכאות שאור מקיף ועוביות שבמסך מכים זה בזה מכונים ביטוש אור מקיף באור פנימי
ועכשיו שימו לב לשאלה שאני רשמתי פה למטה. אני רק אעלה פה עוד שרטוט כדי להסביר היא
מאוד קרובה לשאלה שאתה שאלת ינון. למה הכאת אור מקיף ועוביות המסך
שבמלכות מכונה ביטוש אור מקיף ואור פנימי?

כי אמרנו מלכות דראש זו המלכות הזאת המלכות המזדווגת שעושה זיווג דהכאה עם האור כן,
הלוא שם יש רק אור חוזר הנדחה משורשי הכלים שבראש. האור חוזר הזה שהוא נדחה וכל
הדבר דבר הזה אתם רואים כתבתי פה נקרא שורשי כלים רק חשבון נעשה פה כמה אני יכול
לקבל להשפיע האור התקבל באמת רק בכלים הגמורים, אתם רואים פה בכתום רק בגוף
הפרצוף אוקיי? אז אנחנו שאלנו בעצם הלוא שמה יש בראש יש רק אור
חוזר ניתחה משרשי הכלים שבראש, וכל הנעשה בראש הנו חישוב בכוח בלבד ולא קבלת האור
פנימי בפועל הוא יכנס בפועל רק בגוף רק מתחת למסך. על כן טרם נבחן הבדל ניכר בין
האור מקיף לאור פנימי כפי שיהיה בגוף הפרצוף כפי שכותב בהמשך. אתם תראו בהמשך
אות לד.

וכיוון שאין הבחן ביניהם לא שייך הכאה דאור פנימי ואור מקיף ב10 ספירות דראש.
הוא אומר לנו ונתבאר שאור פנימי ואור מקיף שניהם קשורים במסך אלא בפעולות הפוכות זה לזה
ובה במידה שהמסך ממשיך חלק מהאור העליון לפנימיות הפרצוף על ידי אור חוזר המלבישו
אנחנו מדברים על המסך של המלכות פה אוקיי
כן הוא מרחיק את אור המקיף מתלבש בפרצוף ומתוך שחלק האור נשאר מחוץ לאור מקיף גדול הוא
מאוד מפאת המסך המעכב עליו מתלבש באק כנזכר באות לב, על כן נבחן שהוא מכה במסך
המרחיק אותו במה שרוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף
מתי הוא התלבש באור פנימי פה, בפנימיות הפרצוף, התחלק לאור פנימי ואור מקיף
אז בינתיים פה למעלה מה יש? רק אור חוזר המלביש אין פה לא אור מקיף ולא אור פנימי

הוא מעכב עליו ומרחיק אותו במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף
ולעומתו נבחן גם כן אשר כוח העוביות והקושיות שבמסך מכה באור מקיף
הרוצה להתלבש בפנימיותו הוא מעכב עליו על דרך שהוא מכה באור עליון בעת הזיווג
ושימו לב לפואנטה של הדבר, ואלו הכאות שהוא מעכב והעוביות שבמסך מכים זה בזה
מכונים ביטוש אור מקיף ואור פנימי. מה שקורה פה במלכות דראש מכונה אור מקיף ואור פנימי?!
עוד אין הבחן בין אור מקיף לאור פנימי זה יהיה רק בגוף. אתם רואים בצבע האדום והכחול.
רק בזמן שיש כלים גמורים אז בכלי הגמור שהוא כלי כן שהוא מוכן בתיקון של צמצום א' לקבל להשפיע,
הוא יכול לקבל אור פנימי ואז מה שנדחה יהיה אור מקיף. אז למה אתה אומר לי שהמלכות דפה דראש
ההכאה שבה נקראת ביטוש של אור מקיף ואור פנימי?

בואו נראה את התשובה את השאלה הבנתם אני מקווה.
משום ששניהם, האור מקיף והאור פנימי פועלים במחלוקת על העוביות הזו שבמסך המלכות דראש
שהרי שניהם חפצים להיכנס לכלים גמורים שבגוף הפרצוף גם האור פנימי רוצה להיכנס וגם האור מקיף רוצה להיכנס
אי אפשר שכולם יכנסו כי הכלים לא מספיק מתוקנים וזכים אלא שעוביות הזו עומדת כשומר בפתח ומאפשרת
קבלת האור בעל מנת להשפיע בלבד מכאן יוצא שהאור מקיף רוצה לבטלה משום שככל שהעוביות
גדולה יותר היא דוחה אותו החוצה לעומתו האור הפנימי חפץ בה מאוד כי בגדלות
העוביות היא מאפשרת לו כניסה רחבה יותר. ועל שם המחלקת הזאת נקראת הכאת האור מקיף בעוביות
המסך ביטוש אור מקיף ואור פנימי.

זאת אומרת זה לא שבאמת יש פה בראש אור מקיף ואור פנימי. אור מקיף ואור פנימי החלוקה הזאת
תהיה רק בגוף. אלא משום שאור פנימי ואור מקיף הם במחלוקת על העוביות שבמסך שבמלכות דראש,
אנחנו קוראים לזה ביטוש אור מקיף ואור פנימי. אם אתם זוכרים את המושג ביטוש כמו שתי דברים קשים שמכים
זה בזה ולא נותנים לאחד לשני להיכנס זה בזה לא כמו נוזלים. נוזלים אתה יכול לערבב
שני נוזלים ביחד והם מתערבבים ביחד פה לא. פה הביטוש הזה לא נותן לשניהם להיכנס באופן
אחדותי פנימה .

לסיכום למה הוא קורא לאלו ההכאות – בביטוש שבמסך דראש במלכות
דראש מכים זה בזה מכונים ביטוש אור מקיף ואור פנימי? לא כי באמת יש שם אור מקיף
ואור פנימי כבר. עדיין יש שם רק אור חוזר הנדחה. אלא משום שהאור מקיף האור פנימי במחלוקת
ברצונם להיכנס לגוף הפרצוף ולהתפשט למלכות לגוף עם העוביות של המסך
ועל שם המחלוקת שלהם זה נקרא ביטוש דאור מקיף ואור פנימי. וזו התשובה בדיוק למה
ששאלת מקודם.

רציתי להגיד פשוט שהתנאי של אור מקיף זה שבראש הוא יותר קטן מבגוף. גובה האור בראש
הוא מאוד קטן כי ראש זה השרשים של הכלים הגוף זה כבר כלים גמורים. ויש הבדל גדול אור עבה ואור זך.
ובגלל זה הוא לא יכול לקבל כל האור שיש בראש. אז בגלל זה האור מקיף ולא נכנס בגוף.
בוא נשתמש בשפה של בעל הסולם זה שגדול וקטן זה ענין של זך ועבה וזה
לא באמת הסיבה. הסיבה היא שבראש אין כלים בכלל בראש זה רק שורשי כלים כל מה כן זה
שורשי כלים אז לא מתקבל שמה אור כי אין בכלל כלים שם.

תראה בגשמיות מה שמשתלשל בגשמיות מהדבר הזה שבעצם בראש אני עושה חשבון אני יכול לקבל
הרבה דברים. אנחנו נראה בתע"ס זה נקרא עיגולים ויושר. העיגולים אין להם שום
הגבלה על האור הם רוצים הכל כל התאוות שלנו והיצרים שלנו והכל מגיע מהעיגולים
מגיע מהראש. לכן אדם יכול לרצות המון דברים בראש אבל הוא לא מיישם את הכל. רק מה
שהתפשט לגוף בצורה מתוקנת הוא יוכל ליישם.

אני אתן לך דוגמה בוא ניקח קיצונית לקטע השלילי. לפעמים אנשים מתרכזים אחד על השני
ובראש מה אדם מרגיש אני הייתי הורג אותו הוא רוצה להרוג אותו למה הוא לא הורג אותו
כי אין אפשרות לגוף לעשות את הדבר יש כאלה שכן עושים אבל בגדול הרבה פעמים הרגשנו
את ההרגשה כשמישהו הרגיז אותנו שאנחנו ממש רצון אגרסיבי שאם לא היו
מכניסים אותי לכלא ולא היה שום עסק מזה הייתי הורג אותו…
לקחתי את זה לשלילי זה גם יכל להיות חיובי. אבל אנחנו לא עושים כל מה שיש לנו בראש
אלא רק מה שיכול להתלבש בצורה מתוקנת לפעילות בעולם.
בוא בעזרת השם נסיים את את האות.

אומנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף כי שם ניכר עניין התלבשות האורות בכלים
המשאיר את האור מקיף מחוץ לכלי. פה זה הגוף אז באמת באמת הוא אומר לנו
שהביטוש הזה שנעשה ביניהם הוא רק בגוף. אתם רואים האור מקיף באמת בא מכאן האור פנימי מכאן
והם מדברים עם המלכות המסיימת. המלכות הזאת הנה פה כתבתי מלכות המסיימת שגם שומרת עד פה טוב האור
מפה בכלל אני לא מוכנה להתעסק איתו. למה כי שם ניכר התלבשות האורות בכלים
איזה אורות האור פנימי המשאיר את האור מקיף מחוץ לכלי

רק בגוף אנחנו נראה את החץ הכחול של האורפנימי ואת החץ האדום של האור מקיף
זה לא נבחן בראש. מה שאין כן ב10 ספירות דראש שם אינו נוהג עניין הביטוש הזה
כי אין האור חוזר נחשב לכלים כלל אלא לשורשים דקים לבד
ומשום זה אין האור שבהם נחשב לאור פנימי מוגבל עד להבחין באור הנשאר מחוץ לבחינת
אור מקיף

שימו לב הוא קורא לאור פנימי אור פנימי מוגבל אתם רואים פה אור פנימי הוא מאוד
מוגבל נגיד 10% 15% למה הוא מוגבל כי הוא מוגבל בזכות של
הכלים אם יש לכלי יכולת גדולה לקבל להשפיע אז כל האור התקבל אבל כאן עדיין בשלב הזה
עוד אין אז לכן הוא מוגבל באותם כלים. הרי כלי המשמעות שלו זה הגבלה כל כלי קח
בגשמיות היא מגבילה את המים יכול להיכנס פה נגיד 180 CC זהו לא יכול להיכנס יותר
היא מגבילה את הכמות אחר כך הכל כבר ישפך מבחוץ. אז אז הכלי מגביל את האור
פנימי בכמה הוא יכול להיות להתקבל

עד להבחין באור הנשאר מבחוץ בחינת אור מקיף אז מה שבפנים אור פנימי מה שבחוץ אור מקיף
וכיוון שאין אבחן הזה ביניהם לא שייך הכאה דאור פנימי ואור מקיף ב10 ספירות דראש כי ב10 ספירות דראש יש רק
אור חוזר הנדחה היה לנו אור אינסוף שנדחה על ידי הצמצום ועכשיו מתחילים על ידי האור חוזר הנדחה הזה
בבחינת אור חוזר המלביש לעשות את כל הדבר הזה כל המיון הזה נקרא מיון מה יכנס בצורה
מתוקנת ומה ישאר בחוץ אבל אבל באמת באמת המחלוקת והביטוש הזה של האור מקיף
ואור פנימי הוא רק שיהיה אור מקיף ואור פנימי, רק בגוף

אלא רק אחר שהאורות מתפשטים מפה ולמטה ל10 ספירות גוף, רואים? האורות מתפשטים
מפה ולמטה ב10 ספירות דגוף, כתר חוכמה בינה דעת זעיר אנפין ומלכות, שזעיר אנפין הוא שש ספירות
10 ספירות דגוף, ששם מתלבשים האורות בכלים שהם העשר ספירות דאור חוזר שמפה ולמטה,
אותם 10 ספירות של האור חוזר מפה אבל עכשיו זה הם לא עלו למעלה בבחינת אור חוזר הנדחה ירדו ממעלה למטה
מפה ולמטה כתר חכמה בינה זעיר אנפין ומלכות ועל כן נעשה שם הכאה איפה?
שם במלכות המסיימת פה בטבור המלכות של הגוף, בין האור פנימי במסך
של המלכות גוף שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ כנזכר
למעלה.

לסיום כתבנו פה הערה 60 תסתכלו פה למטה
קצת סיכום כזה של הדברים. ישנן מספר התפשטו של 10 ספירות בפרצוף הראשונה בראש
שהיא בבחינת שורשי כלים, אתם רואים שורשי כלים בראש אור חוזר
הנדחה. אותה דוחה המסך לבחינת אור חוזר הנדחה אשר לאחר חשבון איזה חשבון שעושה
בעצם המסך, יורד חזרה ממעלה למטה בבחינת אור חוזר המלביש. ואיך הוא יקרא אור חוזר המלביש הזה
כשההוא יכנס אל הכלים? אור פנימי. ואז על פי החשבון שנעשה במלכות דראש
חלק קטן מאור זה יכנס בכלי הגוף ויקרא אור פנימי והוא מכונה תוך הפרצוף. אתם רואים פה כתוב לכם תוך

זה מכונה תוך הפרצוף. אך רובו של האור יוצא החוצה בבחינת אור מקיף ואז האור פנימי הזה מתפשט ב10
ספירות כח"ב תו"ם בתוך גוף הפרצוף והמלכות הזו שהתפשטה על הגוף תיקרא מלכות המסיימת
רואים התפשט האור עד למלכות הזאת שתיקרא מלכות המסיימת. פה פה פשוט הרחיבו אותה
וכתבנו פה מלכות המסיימת היא תיקרא או מלכות המסיימת או טבור מלשון טוב אור עד
כאן טוב האור ובמסך של המלכות הזו נעשת ההכאה בין האור פנימי שבתוך הכלים ובין
האור מקיף שנשאר בחוץ אז אתם רואים ההכאה בסוף היא בין האור הזה בכחול לבין האור
מקיף באדום האור פנימי הוא בכלים גמורים האור מקיף בחוץ דוחף, תקבל עוד תקבל עוד
ופה באמת יש הכאה אז למה הוא קרא להכאה אמרנו פה גם כן הכאה של אור מקיף אור
פנימי על שום המחלוקת שיש להם על העוביות לא על שום שבאמת יש שמה את שני
האורות עד כאן אות לד.