פיתוח עולם הרגש – חיבור אמיתי לחיים דרך תורת הקבלה

פיתוח עולם הרגש – יסוד גדול בעבודת האדם

עניין פיתוח עולם הרגש הוא מן היסודות העמוקים ביותר בעבודת האדם על פי תורת הקבלה. הרגש הוא הכוח המחבר את האדם אל החיים, אל התורה, אל הזולת ואל עצמו. בלא רגש חי ופועם נשאר האדם מנותק, הגם שהוא ממלא את חובותיו בקיום המצוות.

בעל הסולם זצ”ל הורה בספריו הקדושים, כי עיקר עבודתו של האדם הוא בירור הדעות והאמונות. השכל מברר ובוחן את המציאות, אך הרגש הוא המחבר ומקרב את האדם אל המציאות האמיתית. לכן שני הכוחות הללו משלימים זה את זה, ואי אפשר לאחד בלעדי חברו.

בירור הדעות כהכנה לעבודת הרגש

הרמב”ם בהקדמתו למסכת אבות מלמד יסוד חשוב. האדם נולד כדף חלק, והוא סופג את דעותיו מסביבתו הקרובה. כאשר הסביבה מתוקנת והדעות ישרות, גדל האדם בצורה בריאה. אך כאשר הדעות אינן מתוקנות, יש לאדם חולי נפש – צורת חשיבה מעוותת. חולי זה גורם לאדם להיכשל בזוגיות, בחינוך, בפרנסה ובעיקר בעבודת השם.

על כן בראשונה צריך האדם לברר את דעותיו לפי משנת בעל הסולם, ולבחון האם מחשבותיו על החיים נכונות. רק לאחר שבירר את דעותיו, יכול הוא לעבור לשלב השני – פיתוח הרגש.

כוחו של הרגש לחבר את האדם אל המציאות

הרגש הוא המנוע הפנימי המחיה את כל מערכות הנפש. השכל לבדו אינו מביא את האדם לידי מעשה שלם. רק כאשר מתוסף הרגש אל השכל, פועל האדם בשלמות אמיתית. הרגש הוא העד המעיד על החיבור הפנימי – בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין האדם לבוראו.

בעניין הזוגיות מבואר, שאין בוחרים בן זוג על פי הרגש בלבד. בראשונה בוחנים במאזני השכל – האם יש כאן מידות טובות, ערכים נכונים ודרך משותפת. אך לאחר שהשכל בירר, צריך שיהיה גם רגש של חיבור. הרגש הוא העד המעיד על הקרבה והקשר הפנימי שבין בני הזוג.

כיבוי הרגש בחיי היום-יום

רבים מאיתנו חיים בהרגל, על אוטומט, ללא התלהבות אמיתית. מתפללים בלא התרגשות, מניחים תפילין כמצוות אנשים מלומדה, שומרים שבת וחגים מבלי להתפעל מן הקדושה השוכנת בהם. אפילו מן המשפחה היקרה, מן הילדים שהם נשמות קדושות, לא מתרגשים כראוי. הרגש כבוי, והחיים מאבדים את טעמם האמיתי.

זוהי הסיבה שאנו מפסידים את היופי האמיתי של החיים. החגים עוברים עלינו מבלי שנגעו בנו פנימה. ההתעוררות של ליל הסדר או של ערב חג דועכת תוך ימים ספורים. בחול המועד כבר יורדת מסכה, והאדם חוזר לחיות כבשגרה. הדבר הזה אומר דרשני – יש כאן קריאה לתיקון.

שיטה מעשית לפיתוח הרגש

עלינו לפתח שיטה שלמה לפיתוח הרגש בחיי היום-יום. זו אינה עבודה חד-פעמית אלא עבודה מתמדת, שהאדם עוסק בה יום-יום. להתבונן בילדים ולראות בהם נשמות יקרות. להסתכל בשיעורי הקבלה והחסידות ולהתפעל מעומק התורה. להתפאר בטבע – בפרחים, בעצים, בעולמו הנפלא של הבורא.

גם בזוגיות יש לחדש תדיר את הרגש. לראות באשה או בבעל את החצי השני של הנשמה. להתרגש מעצם הזכות שיש לנו בית, שיש לנו חיבור, שיש לנו ילדים. כל אלה מתנות גדולות, ולעתים קרובות אנו רגילים ולא מתבוננים בהן. התבוננות זו מתחברת לחכמת המושגים הקבליים המלמדים על הפנימיות שבכל הדברים.

רגש הנתינה והחסד

פיתוח הרגש אינו רק עבודה פנימית, אלא גם כלי להשפעה על הזולת. מי שמפתח את רגשו יודע להרגיש את הזולת, להזדהות עם כאבו ולשמוח בשמחתו. זוהי מדרגת הנתינה האמיתית – לא רק לתת מבחינה טכנית, אלא להביא את הרגש שלנו אל הזולת. להתחבר לכאבו ולשמוח בשמחתו, זהו שלב עליון בעבודת האדם.

גם כאשר יש לאדם קושי או צער, עליו לדעת להרגיש אותו. מי שיש לו אמונה אינו בצער, אך בכל זאת אנו בני אדם ועלינו לדעת להביע את רגשותינו. המקומות של הרגש הם חשובים, וחייבים אנו לפתח אותם בחיים. האמת היא שאנו מרגישים, אלא שעלינו לזהות באמת מה אנו מרגישים ולפתח את הרגשות המעולים של שמחה, התלהבות והתפעלות.

הזמנה להעמקה בתורת הקבלה

מי שחפץ להעמיק יותר בנושאים אלו של פיתוח הרגש ועבודת הלב, מוזמן להצטרף לשיעורי הזום השבועיים המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בשיעורים אלו נידונים יסודות הקבלה על פי בעל הסולם, בהם גם יסודות עבודת הרגש. ניתן להיעזר גם בספרייה הקולית של מאמרי חסידות לשמיעה בכל עת.

נזכה כולנו לחדש את הרגש בחיינו, להתחבר באמת אל החיים, אל התורה, אל המשפחה ואל הבורא יתברך. נזכה לחיות חיים מלאים ופועמים, ולא חיים של שגרה מנותקת. בזה נקדש את שם שמים בעולם ונממש את ייעודנו הרוחני.