ספירת העומר | מידת הגבורה שבתפארת | 16 ימים לעומר

תיקון המידות עפ"י ספירת העומר | היום ששה עשר ימים לעומר | תיקון מידת הגבורה שבתפארת

לפי הקבלה, ביום זה מצטרפות שתי מידות מיוחדות: הגבורה – שבשבוע השני בשיעורי הרב שקד אליהו פנחס הסברנו, שפנימיותה הוא ה"יראה"; והתפארת – שעניינה יופי. ומה הקשר והצירוף ביניהן?

הקבלה מזהה שני סוגי יראה בלב האדם. ישנה "יראה תתאה", עניינה – יראת העונש. אם אני מפחד ממישהו, כמו אבא או מורה, אני עושה מה שהוא אומר. ויש "יראה עילאה", עליונה, שמשמעותה: יראת הרוממות, הבאה מתוך הכרת הערך. אם אני מכיר בערכו של מישהו, שהוא גדול, אני מוכן להשקיע בו ואפילו לגדלו ולרוממו. כך כלפי אדם, וכך – ביחס לבורא.

איך היראה מתחברת ליופי?

הבה נסתכל על המילה "ביראה". ניתן לשנות את סדר האותיות בה, ולמצוא את המילה – "בריאה". למי מאתנו לא קרה, שהתבונן במראה מופלא ואדיר בבריאה, והתפעל מבורא הכל – וואו, איזה שמיים זרועי כוכבים, כמה חכם וגדול מי שברא אותם ומנהל אותם! איזה ים סוער ועוצמתי, כמה רבה הגבורה שהשקיע פה הבורא! מזה באה המילה "יראת שמיים", כי גדלות השמיים משפיעה על לב האדם ליראה את ה'. אני יכול לקבל את יראת הרוממות מהבורא מתוך התבוננות בשמיים, למשל.

מה שמעניין הוא, שבניגוד ליראת העונש, הרי יראת הרוממות מביאה בלב האדם שמחה. וכמו שאומר הפסוק (תהילים ב', י"א): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה". גילו – זו שמחה. זו שמחה ברעד, כי אני עומד מול בורא העולם ומלכו. ולכן השמחה היא בלב ולא בהוללות או ביטוי סוער חיצוני. אבל כן, יש בלב האדם הירא שמחה פנימית, על שהוא זוכה להיות חלק מהמערכת המשתייכת לבורא העולם הגדול והטוב ומשרתת אותו. אני עבדו וקשור אליו והוא אוהב אותי.

מתוך היופי הכביר, אני מכיר ביראה. וכפי שמסביר הרב שקד אליהו פנחס, זה נכון לא רק ביחס לבורא, אלא גם בין אדם לחברו – להכיר בטובה של רעייתי, של בעלי, ומתוך כך לכבדה, לכבדו. לרומם את ערכו. אם אוהב את היופי הפנימי של האדם, אדע להעריך את ערכו, והוא יהיה גדול בעיני, ויחסינו יהיו אחרים בתכלית.

סדר ספירת העומר – נוסחים לכל העדות

לשיעורי קבלה נוספים על חג הפסח וימי ספירת העומר

לרכישת ספר 'שער הכוונות על פסח' מהארי ז"ל במחיר מוזל