למה היהודי מחפש אלוקות – סוד הנקודה שבלב והתפתחות הרצון

למה היהודי מחפש אלוקות — סוד הנקודה שבלב לפי בעל הסולם

למה היהודי מחפש אלוקות ואינו מסתפק בחיים גשמיים פשוטים? התשובה טמונה בנקודה שבלב. בשיעור בן 6:09 דקות מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את התפתחות הרצון מבחינה ג’ לבחינה ד’. אכן, השיעור יורד מן העולמות העליונים היישר אל השאלה הקיומית ביותר: מדוע אין לנו מנוחה בלי חיבור לאלוקות?

למה האדם אינו מסתפק בחיים גשמיים? סוד הנקודה שבלב

היהודי אינו מסתפק בגשמיות מפני שיש בו נקודה שבלב, התובעת את האור האלוקי עצמו. לכן טיול, נוחות וכבוד אינם ממלאים אותו. הרב שואל בכנות: למה שאדם לא יחיה פשוט כך — קצת יאכל, קצת יישן, יטייל בערב עם הכלב? הרבה אנשים אמנם חיים כך. אולם משהו בפנים אינו נרגע. שם מתחיל השיעור.

הנברא חייב ליהנות — השאלה ממה

בדקה 0:34 מניח הרב את היסוד: “הנברא, מתוקף מהותו כנברא, הוא חייב ליהנות. השאלה — ליהנות ממה?”. כלומר, אין חיים בלי תענוג. כל האדם בנוי מן ההתפתחות שמספירת הכתר ועד ספירת המלכות. אמנם כולנו כלולים מהכל, אבל השאלה היא איך יוצאת ספירת המלכות — הרצון האמיתי שלנו. להרחבה על שורש הרצון, ראו את השיעור על המקור של הרצון לקבל.

מה מבדיל את האדם מן הבהמה?

הבהמה מסמלת חוסר התפתחות — הראש והזנב באותו גובה — ואילו האדם נברא בצלם, עם תשוקה לעלות. דוד המלך אמר על אומות העולם “כבהמות נדמו”. הרב מדגיש: לא חלילה לבוז להם. שהרי “חביב אדם שנברא בצלם”. יתרה מזאת, גם מי שאינו יהודי יכול לקיים שבע מצוות בני נח ולהיות מחסידי אומות העולם — זו הגדרה הלכתית. עוד על ההבחנה הזו בשיעור מהם מעלה ומטה ברוחניות.

הנקודה שבלב תובעת את האור האלוקי

בדקה 2:28 מגדיר הרב את הייחוד: “זה בריאה שיש לה נקודה שבלב שתובעת את האור האלוקי. זה לא קיים בכל יצור”. לפיכך ההשגה של היהודי אינה דהויה — הוא יכול להשיג אלוקות ממש. כתוב שהקדוש ברוך הוא וישראל דבר אחד. איך ייתכן? אלא שכל אחד מאיתנו חלק אלוק ממעל ממש. משום כך התשוקה לחיבור היא שורשית בנפש. זו התשובה המלאה לשאלה למה היהודי מחפש אלוקות.

חלק אלוק ממעל — שורש הגאווה ושורש התשובה

מדוע יש לאדם גאווה? כי עמוק בפנים הוא מרגיש שהוא חלק אלוק ממעל — וזה אמיתי. באותו שורש עצמו נעוצה גם התשובה. למה אדם חוזר בתשובה? כי אין לו מציאות אחרת: הנפש תובעת את הקשר עם האלוקות. גם אם ירוץ לכל העולם, בסוף יבין שאין די בזה. על הדרך לחיבור הזה ראו את השיעור על מהי דבקות בשפת הקבלה.

מה ההבדל בין בחינה ג’ לבחינה ד’?

בחינה ג’ היא אור חסדים בהארת חוכמה — וזה אינו מספיק לה. בחינה ד’ תובעת את אור החוכמה עצמו. זהו לב השיעור בתלמוד עשר הספירות. בחינה ג’ אומרת: הארת חוכמה, טיול עם הכלב — לא. היא רוצה את האור האלוקי, ואי אפשר להיבדל מן התענוג הזה. סוגיה זו נלמדת בהרחבה בשיעור על בחינה ג’ והארת החוכמה, וברקע עומדות ד’ הבחינות של הרצון לקבל.

משל העובר: כשהנקודה שבלב נולדת ותובעת בעצמה

ההתפתחות דומה לילד: בתחילה הוא עובר במעי אמו, ואחר כך נולד ודורש את האור בעצמו. הוא רוצה לנשום לבד, לינוק, לאכול. אחר כך הוא רוצה אופניים, אחר כך אוטו — ובסוף את כל העולם. וכפי שהרב חותם בדקה 5:49: “ואז הוא מבין שגם כל העולם לא מספיק, ואז הוא רוצה אלוקות”. שני השלבים האלה — מעוברת ונולדה — הם ההבדל בין ג’ לד’. כך נבנים בהמשך גם כלים דהשפעה לקבלת הטוב.

צפו בשיעור המלא והצטרפו ללימוד החי

השיעור עלה ב-24.8.2025, ולמעלה מאלף לומדים כבר צפו בו. עשרים ואחד פרקים מסודרים מלווים אותו, מן הפתיחה ועד “בסוף האדם רוצה אלוקות”. הסוגיה לקוחה מלימוד תלמוד עשר הספירות של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג. לכן, מי שהנקודה שבליבו כבר תובעת — מוזמן אל שיעורי הזום החיים, בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ללא עלות. צפו — ותבינו למה אתם מחפשים.