
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
סדר סיבה ומסובב | 24
להאזנה
סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו
ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.
תיקון הדעת
בעולמות העליונים הזכר נקרא מ"ה, תפארת, כי זכר זה בחינת משפיע, ואל נקבה מלשון נקב, חיסרון, נקב – ה', זה המלכות, ה' תתאה, ה' אחרונה של שם הויה, והזכר מתקן את הנקבה.
*[דרך אגב, שמה נוצר הזמן, זמן זה גמט' של מ"ה וב"ן, אז נוצר הזמן. זמן זה גם כן סוג של צמצום דבר צריך לקחת תהליך, דבר מוליד דבר, סיבה ומסובב, תהליכים, אז תהליך של זמן, נוצר כשהיה קלקול, כשיש קלקול כשיש שבירה אז עכשיו צריך לתקן ותיקון לוקח זמן].
ראשית, היו עלמות של שלמות, א"ק [אדם קדמון], זה השכר לעתיד לבוא שהנברא יקבל, קודם יצאה ההתפשטות של השכר.
בהתחלה כתוב שרצה לברוא את העולם במידת הדין, הדין זה אומר הנהגת המשפט, ע"פ צדק, יושר, אבל לא יכולים לעמוד בזה עד שלא יעמדו בניסיונות קודם כל, השכר ועונש, לכן קרתה השבירה. שבירת הכלים קרתה בעולם הנקודים, עולם התהו, היה אמור להיקרא מבחינת הסדר של הפרצופים שיצאו עד עכשיו, להיקרא מ"ה. למה? כי הפרצוף הראשון נקרא כתר, גלגלתא, גולגלת זה כתר.
הפרצוף השני נקרא חכמה , נקרא בשמות קודש- ע"ב. ע"ב זה השם של החכמה,
אחריו יצא פרצוף שלישי נקרא ס"ג, בינה. בינה נקראת ס"ג, באמצע התהליך של הס"ג, הס"ג התפשט מתחת הטבור. למדנו בפרק על ראש תוך סוף שסוף פירושו כחות סיום, מקום שאסור להתפשט שם האור, אמנם היות והבינה היא חסדים, רחמים המסך שבטבור לא מונע ממנה להתפשט כי אין אין צמצום על חסדים, היא יורדת למטה ובעצם נוצר שיתוף מידת הרחמים בדין וכן נוצר השורש לעולם הנקודים.
אם כן, יצא לנו גוגלתא – כתר, ע"ב – חכמה, ס"ג – בינה, והפרצוף הבא הוא מ"ה – התפארת, אבל הנקודים בגלל שהוא לא החזיק מעמד נשבר היה בו שבירת הכלים, עולם התהו, ומשום שעולם הנקודים לא החזיק, כבר לא קוראים לו מ"ה, הוא יורד מדרגת מ"ה גמ' אדם, לדרגת ב"ן בהמה, כי המלכים אמרו כיבכול "אנא אמלוך".
הזוהר הקדוש מתאר את שבירת המלכים כמהלך בנפש שלנו של חיפוש של שליטה, חיפוש של בחירה חופשית שליטה מוחלטת וזה גרם את השבירה, יצא שם התיקון? ענווה, ביטול כלפי הבורא, המ"ה החדש הוא יתקן את המ"ה הישן, המה הישן יקרא ב"ן מעכשיו והוא יקרא נקבה בעולם התיקון. עולם התיקון שהוא עולם האצילות יקרא מ"ה החדש.
מ"ה חדש בחינת האדם המתקן את הבהמה, "אדם ובהמה תושיע ה'", רוח האדם המתקנת ע"י תורה את הנפש הבהמית את התת מודע, הבירור הוא להפריד את הרע מתוך הטוב, לשים כל דבר במקום, זה נוגע לכל מהלך בחיי האדם ג,ם בגשמיות אדם הרוצה להתחיל תהליך קודם צריך לעשות סדר, לחפש מה התקלקל? מה הגורם לקלקול? להפריד את הגורם לקלקול, במקרה זה של שבירת הכלים: הקלקול היה מידות מקולקלות, שהכללות של כל המידות המקולקלות זה חוסר ענווה, הרגשה של יישות נפרדת, אגו, רצון לקבל לעצמו, בחירה חופשית מנותקת מהבורא, זה השורש לכל החטאים.
לפני השבירה לא היה בכלל שורש לחטא, כלומר שלא היה מקום לקליפות.
הקליפות נוצרו ממש בשלב זה ויותר מדויק, אכן היה שורש הדין, כשהיה שיתוף מידת הרחמים בדין רק שהיה כשורש הדין. הגילוי של הדין, גילוי הרע היה בשבירה, כמו באבחון ברפואה חשוב מאוד שהמחלה תתגלה פה על מנת שנוכל לתקן אותה, אם לא היה מתגלה הרע, הרע היה נשאר בקרבנו, כי הרע זה הבחירה החופשית ובורא עולם רוצה להיטיב לנבראיו ואם לא היה נותן להאדם את הכלי הגדול הזה של רצון לקבל גדול, אז הנברא לא היה נהנה, כי לפי ערך הרצון ככה ערך ההנאה, אי אפשר להוריד את ערך ההנאה לאדם כי אז לא תהיה הטבה שלמה, הרי איך בורא עולם יוכל לתת אין סוף לנבראיו כאשר הנברא הוא סוף?! יוצא שרק שהנברא יבטל את יישותו זה נקרא ענווה, ידע שבורא עולם הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים וישייך את הכל לבורא לא יותר "אנא אמלוך" לא יחפש את הכתר לעצמו, יחפש לקחת את הכתר ולהמליך איתו את הבורא, לא יחפש להראות איך הוא עצמו המיוחד, יש שלב כזה שבורא עולם ימליך אותו, אבל אסור לו לעשות את זה לפני הזמן, לפני הזמן זה ח"ו לדחוק את השעה.
מה הכוונה שעה כאשר המ"ה מתחיל לתקן את הב"ן מתחיל עניין הזמן, המלכות, הנקבה, נקראת שעה אנחנו צריכים להביא אותה לתיקון, הגילוי של מלכותו ית' בעולם שהוא השולט היחיד, שאין עוד מלבדו, זה התיקון.
המ"ה מתקן את הב"ן- האדם מתקן את הנפש הבהמית שלו, כלומר כשהאדם יודע שיש בורא לעולם, יודע שיש מנהיג שהוא עושה את הכול, הקב"ה הוא הכוח הבלעדי – אין עוד מלבדו, האדם מכניס את זה לתוך הבהמה, כלומר את הנפש הבהמית שלו החיה את הטבע, מרגישה שהיא עושה שיש רק את ארבע אמותיה, אין עוד משהו חוץ ממנה, הבהמה חושבת רק שהיא צריכה לאכול, צריכה תשומת לב, רק היא קיימת!
אדם מתבונן, מלשון בינה מוליד דעת. הבינה מולידה את הדעת שהיא שורש לכל המידות ומה עיקר הדעת? עיקר הדעת בנויה מחסדים ז"א שהכול בחסדו ית', הכל אהבת ה' כל מה שהוא עושה איתנו. גברות זה אומר שאנחנו צריכים לשים גבולות על כל המעשים שלנו על כל הרצונות שלנו, למה לתקן בגבולות? כדי שלא נעבור את הגבול ונצא מחוץ לרשות הקדושה, כדי שאנחנו נשמר לא להישבר כמו בשבירת המלכים.
עיקר תיקון הנפש בכל הרמות זה תיקון הדעת, משום שהדעת היא השורש לכל הנפש שלנו,.
החכמה היא מלמעלה, בחינת אין, ביטול.
הבינה היא ההתבוננות וע"י נולד הדעת.
הדעת מורכבת: מימין שזה חסדים ואהבה, ושמאל- יראה.
חסדים שהכל בחסדו ית' ושמאל גבורות.
הגבורות, מצד אחד משמשות כגבולות שלא נעבור את הגבול ומצד שני גבורות שאנחנו נהיה גיבורים, שנדע שבורא עולם רוצה שאנחנו נבחר. זה נשמע סותר, אמרנו שאנחנו צריכים לבטל את הבחירה שלנו? זה שלבים! קודם תהיה עניו, תבטל את הבחירה, תדע שבורא עולם הוא עושה את הכול, אחר כך שתזכה יתן לך את הבחירה החופשית האמיתית, אחרי שאדם זכה להפוך את ה -"יש" שלו יכול להכיל את ה -"אין" אז הוא יכול גם להחזיר את ה – "יש" בלי לבטל את עצמו, אחרי שאדם ביטל את האגו והשאיר אותו ברצון לקבל אבל ע"מ להשפיע, הוא ריכז אותו למקום של להשפיע אז הוא כבר לא אגו, הוא מקור, הוא מנוע, מקור להשפעה.
אחרי שאדם ייחס את הבחירות לבורא אז הוא "נאמן" ול – "נאמן" נותנים את המפתחות, גם של הכספות הכי סודיות, נותנים לו לבחור. שותף שהוא "נאמן" גם לו יש מילה, גם הוא יכול לחתום, גם הוא יכול להעיר. זה הפירוש שותף למעשה בראשית. וזה המטרה.
אז המ"ה מתקן את הב"ן, וע"י זה שהאדם עושה את העבודה הזאת של ההתבוננות, מבין שהכול ממנו ית' מבטל את דעתו לדעת הבורא, נולדת לו דעת קדושה חדשה שמתקנת לו את כל הכלים השבורים בנפש וכל הכלים שנשברים הם רק מחמת האגו, רצון לקבל לעצמו, יישות נפרדת אז הוא מתקן ע"י זה דעת חדשה, והדעת היא שורש לכל המידות שהם היו מתוקנות וכך האדם מברר כל מידה שלו.
יש לאדם מידת חסד מקולקלת מתבונן בה מבטל אותה כלפי הבורא, ה' ית' מוליד לו חסד חדש, חסד יש לאדם גבורה מקולקלת הוא לא יודע לעמוד על שלו, או מצד שני שהוא לא יודע לא לעבור את הגבול, הוא לא יודע לעשות לעצמו מסך, כוח ההתגברות, שיעור על המסך, אם אין לו כוח התגברות בנפש הוא עובר על הכול, הוא לא יכול להחזיק כלום אז צריך גבורות של קדושה, אבל רק ע"י זה שהוא מבין שבורא עולם הוא עושה את הכול, יקבל מסכים חדשים גבורות חדשות, אהבה זה החסדים ויראה שזה הגבורות, שאהבה ויראה יחד הם שורש לכל המידות בנפש שלנו.
כל המידות בנפש משתלשלות או מצד ימין – אהבה או מצד שמאל – יראה. יש לנו בנפש, רק שתי סוגים של קילקולים, ועליהם שתי סוגים של תיקונים זה הכול. או שהאדם מתגאה או שאדם מתאווה, זה שורש לכל החטאים, והגאוה והתאווה הם בעצם הזכר והנקבה.
גאוה – עודף, בחינת זכר.
תאווה- חסר לו, אביון, בחינת אביון, עני, נקבה.
וזה בתיקון האהבה והיראה זה מתקן את הגאוה ואת התאווה.
לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
