סדר סיבה ומסובב | 16

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

שיתוף מידת הרחמים בדין.

חז"ל אמרו כשרצה הקב"ה לברוא את העולם, ברא אותו במידת הדין, עמד ושיתפה למידת הרחמים בדין. צריך להבין מדוע הוא רצה את הבריאה במידת הדין? למה לא לברוא אותו לכתחילה משותף במידת הרחמים? וכן גם במדרש רבא כתוב על התהו ובהו שזה בעצם שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן – צריך להבין אצל האדם מובן שרוצה להחריב את מה שבנה עדי לבנות משהו יותר טוב ואילו אצל הקב"ה זה לא שייך – לא הצליח בפעם הראשונה.

צריך להבין מה גרם שיש החרבת העולמות? יש לבריאת העולמות ומחריבן כמה שמות, ואחד מהם זה שיתוף מידת הרחמים בדין. שם נעשה שיתוף מידת הרחמים בדין. אחד השמות שלו זה מיתת המלכים, או שבירת הכלים כל אלו הם שמות מקבילים, שיתוף מידת הרחמים בדין, בורא עולמות ומחריבן, שבירת הכלים, מיתת המלכים. אם כן, למה נקראים העולמות האלה בשם מלכים? כי הם כולם יצאו מהמלכות.

עד כאן יש לשאול כמה שאלות:

  • מדוע הקב"ה לא ייצר את העולם שמידת הדין משותפת עם מידת הרחמים לכתחילה?
  • למה היה צריך לגרום איזה שהוא שינוי – לברוא את העולם במידת הדין ואז ללכת ולתקן אותו?
  • למה כלים האלה מתו? ועכשיו האדם צריכך לברר אותם?

אני רוצה שנבין את הרעיון שמאחורי זה כי את הטכני, זה מאוד קל להסתכל אחר כך ולעבור בכתבי האר"י ז"ל שכל מלך שרצה לצאת נשבר ולאיפה הוא נפל. תכנית זה מאוד פשוט, זה תרשים מאוד פשוט אבל הרעיון הוא עמוק מאוד וחשוב מאוד כדי להבין את כל עבודת השם שלנו, זה נוגע לכל נק' בעבודת השם שלנו, אם נבין מי זאת מידת הדין ומי זאת מידת הרחמים.

מידת הדין מתפרשת לפי שלוש לשונות שמצאנו במקובלים:

  • לפי לשון בעל הסולם הקדוש: הרצון לקבל.
  • לפי הרמח"ל: הבחירה החופשית.
  • לפי חסידות: היא היש, היישות. היישות.

וכן בחסידות וכן ברמח"ל מידת הדין לפעמים נקראת "סוף".

 

 

האין סוף ברא את הסוף, את הגבול, הבעל בלתי תכלית, הבלי גבול, האין סוף, בעל בלתי תכלית- ברא את התכלית ברא את הסוף. אז בשלושת השמות האלה, הרצון לקבל, הבחירה החופשית, היישות שתמיד אנחנו משתמשים איתם, עכשיו נבין למה רצה לברוא את העולם במידת הדין כי למה ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו, ומהי ההטבה? לפי ערך הרצון לקבל אותו, וכשהוא מקבל אותו עם ביטול, אז הוא כלום אז הוא צריך להיות עם יישות, וכמה שהוא יותר יישות הוא יהנה יותר וכמובן אם הוא לא יבחר אז איזה מין יישות זאת?

אז צריך להיות בחירה חופשית, אז כל התנאים האלה של יישות נבדלת, שבעלת רצון האין סופי כי הוא רוצה להשפיע לה אין סוף תענוג היא צריכה לרצות אין סוף היא צריכה להיות עם הבחירה חופשית כי אם היא לא תהיה עם בחירה חופשית אזה היא לא משתווה לאור האור אין סוף ודאי מי יאמר לו מה תעשה כשהאור אין סוף יכנס לכלי שהוא סוף שאין לו בחירה אז אין התאמה ביניהם אין השתוות ביניהם על מנת שתהיה השתוות הבורא עולם עשה לו במערכת שקודם כל אנחנו נהיה בעלי בחירה חופשית אבל "עליה וקוץ בה",

הבחירה חופשית מסוכנת מאוד היא זו שמנתקת אותנו מהבורא מפרידה אותנו, שינוי צורה מוחלט כי במקום לבחור בה' אנחנו בוחרים בעצמנו, הבחירה הכי גרועה שיש כי הכי מנותקת מהאור אין סוף, אדם בוחר באגואיזם שלו בוחר בהנאה הפרטית שלו, זה דומה לאדם שרוצה להנות מאור השמש בלי השמש זה משל של בעל התניא אם אדם רוצה לכלוא את אור השמש בחדר יישאר בחושך, אחר כך האדם יגיד למה הייסורים האלה, חושך קר פה אין פה שמש הוא עשה את זה לעצמו.

לסיכום: הקב"ה רצה לברוא את העולם במידת הדי,ן פירוש רצה לתת לנברא רצון לקבל גדול רצה לתת לו בחירה חופשית, רצה לתת לו יישות משלו, רשות משלו, אבל הוא צריך לעשות את התפקיד שלו, למתק את מידת הרחמים, לקבל על מנת להשפיע נחת רוח לבורא, להשתמש בבחירה החופשית רק אחרי שהוא למד שכל הבחירות האמיתיות הם רק של הבורא שהשליטה האמיתית היא רק של הבורא, אחרי שהוא מסר את השליטה האמיתית לבורא הוא יהיה נאמן במסירת השליטה הזאת כי הוא עבד נאמן הוא יקבל את המפתחות הפנימיות שהם הבחירה החופשית, אבל לפני שהוא יהיה עבד מסור, אסור לו לבחור, דוגמת המלאכים, אשר אסור למלאכים שיבחרו, הם עבדים הם רק משרתים מוצאים לפועל את הרצונות של הבורא, הם כוחות שבאין לתווך בין הבורא לטבע שהוא ברא חוקי הטבע עצמם מושגחים על יד מלאכים היות והטבע נפרד,

הבריאה יצירה עשיה הם עולמות נפרדים מהאצילות, היות והעולמות האלה נפרדים, צריך כוחות נפרדים זה נקרא מלאכים שליחים, הכוחות האלה הם השליחים, על הכוחות האלה אין בחירה, בחוקי הטבע האלה אין בחירה אין חוק טבע שיכול לבחור פתאום להתבטל או לשנות את הטבע שלו. הבעל בחירה היחיד באמת הוא רק האדם, לא דומם ולא צומח ולא חי ולא מדבר,

וכן יש לומר שאפילו במדבר עצמו, עד שהוא באמת מתקדש הוא לא באמת נהיה עבד נאמן גם כן הבחירה שלו היא בערבון מוגבל מאוד הוא לא באמת בוחר וזה רמב"ם מפורש שבחירה היא לא מה שבעולם חושב בין ערב ללא ערב טעים לי לא טעים לי זה משיכה ולא בחירה ברגע שהוא נמשך כבר אין לו בחירה הבחירה היא רק בין טוב לרע בין אמת לשקר ואדם הוא לא אמיתי עד הסוף עד שהוא לא הכניס את המציאות של הבורא בכל רמח איבריו ושסה גידיו כי אם לא כל דבר זה ההויה אם לא כל דבר זה מציאות השם אז זה שקר כל עוד הוא לא החדיר את זה באמונה ובהשגה מוחלטת שהבורא עולם הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים אם יש משהו פרט במציאות שלא השם כביכול עשה אותו הוא חי את השקר אדם שעדיין משקר את עצמו לא יכול לבחור באמת אין לו בחירה באמת אז זה דקויות של סוגי בחירה, אבל צריך לדעת לפי הפשטנים לפי הרמב"ם בחירה אמיתית יש רק לאדם שהוא אמיתי לחלוטין הוא מברר בין אמת לשקר.

הקב"ה רצה לברוא את העולם במידת הדין אמרנו למה שלא לכתחילה יברא אותה משותפת כי אז היה לוקח לנו את הבחירה רצה לברוא את העולם במידת הדין זה אומר נתן מקום לבחירה חופשית אמיתית רצון לקבל אמיתי לא שיטביע בנו מה נרצה לקבל ולא שישלוט בנו מה נבחר ולא נבחר אז זה מידת הדין, אבל כדי שלא נהיה מנותקים מהבורא מיד היה צריך לשתף אותה במידת הרחמים לתת מקום שנוכל להפך את כלי הקבלה להשפעה את הבחירה המנותקת לבחירה מחוברת בבורא שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים שהכול בחסדו יתברך שזה בעצם בינה,

והשגה הזאת זו בחינה שיש בבינה בחינת עולם הבא ששם משיגים שהכול הוא עושה, בכלל אין שם עבודה רואים שהבורא עושה את הכול אין עבודה לנבראים, אבל לא צריך להפטר מהעולם כדי להגיע למדרגה הזאת כמו שרוב העולם חושב, זה מדרגה שבעל הסולם אומר שהיא קיימת במציאות שלנו בחיים "עולמך תראה בחייך" אדם צריך להשיג בחינת עולם הבא בחינת הבינה הזאת, פה בחי חיותו מדרגה מאוד גבוה, אבל מתבקשת ואם היא מתבקשת מאתנו זה אומר שיש לנו את היכולת להגיע לשם, דרך אגב זה עניין של לימוד תורה לשמה שהאדם מגיע לזכות ללמוד תורה לשמה הוא הגיע לבחינה הזאת של "עולמך תראה בחייך" זוכה לחיות בבחינת עולם הבא, פה בחיי חיותו עכשיו שאלנו איך זה קשור לשבירת הכלים שיתוף מידת הרחמים,

"במידת" זה נשמע מאוד מאוד טוב שיתוף שמיתק את הדין רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושתפה למידת הרחמים מה קרה מספר לנו ההאריז"ל בעץ חיים שבירת העולמות מה שכתוב במדרש רבא קב"ה בורא עולמות ומחריבן למה זה למתק את הדינים רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושתיפה במידת הרחמים אם כן היה צריך להיות עכשיו רחמים מיתוק מה פתאום נוצר מזה שבירת הכלים, פלא עצום הרחמים שהוא שיתף זה גם רמוז במשנה באבות שיכל לברוא את העולם במאמר אחד זה מידת בדין למה ברא אותו בעשרה מאמרות שהוא שיתף את המלכות במידת הדין בכל העשר ספירות בכל עשר ספירות יש לנו מלכות כל מקום שיש בינה בכל ספירה יש עשר ספירות בכל מקום שיש מלכות

המלכות לאיפה עלתה בכל ספירה לבינה אז יש לנו שיתוך מידת הרחמים בדין אז למה זה יצר שבירה זה יצר שבירה דווקא בגלל שיש פה שתי רשויות שני הפכים יש את רשות של הבורא בינה הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים והנברא שעד עכשיו הוא בחינת מידת הדין מרגיש את עצמו שהוא בעל השליטה מלכות שלטון שלו הוא בוחר הוא רוצה הוא עושה מה הוא רוצה יישות שלו פתאום מתגלה לו שלא הוא עושה אז זה תלוי איך זה מתגלה לו יכולת ניתוק שהוא נכנע לבורא וממליך את המלכות של השם על עצמו זאת אומרת כשהוא לוקח את הרצון לקבל שלו הגדול הבחירה חופשית שלו ובבחירתו הוא אומר לא בורא עולם הוא עושה את כל המעשים לא אני עושה.

למה שיתוף מידת הרחמים בדין יצר שבירה כי עד עכשיו המלכות תיקנה את העצמה במסך לא לקבל על מנת לקבל, אלא על מנת להשפיע עכשיו שהמלכות התערבה עם הבינה היא מרגישה שגם היא משפיעה אז היא יכולה להשתמש עם כל הרצון לקבל בלי מסך זה נקרא מיתה. מיתה זה פירוד מהבורא הפירוד נעשה ע"י שינוי צורה אם משתמשים עם הרצון לקבל לעצמו או משתמש עם הבחירה החופשית זה בעבודה בליבא זה רצון ובעבודה דמוחא זה בחירה ובעבודה של היישות של הביטו הוא צריך לקחת את היישות הזאת ובטל אותה לבורא אבל עכשיו שהוא מרגיש אני כן יכול להשתמש עם היישות שלי כי היא קדושה אני יודע שהבורא עושה את הכול בראש הוא יחושב שהוא יודע שה' עושה את הכול,

אבל במידות הוא עדיין לא השיג את זה. בבחינת עבודת השם זה כמו שבן אדם למד את העניין אבל הוא עדיין לא הפנים אותו הוא עשה את העניין של וידעת, אבל הוא לא עשה את "והשבות" זאת אומרת יש לנו את הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים זה קל מאוד לדעת את זה בשכל אבל להוריד את זה ללב בכלים של אמונה של אהבה ויראה להכניס את זה למידות השורש של הכל המידות הם אהבה ויראה כל המידות שלנו מצד ההשפעה הוא אהבה וכל המידות שלנו מצד היראה זה הגבורות החמש גבורות החמש חסדים זה כל הדעת שלנו כי זה שורש לכל המידות קשור מאוד לשבירת המלכים. אם כן למה שיתוף מידת הרחמים בדין היה מחוייב בסדר ההשתלשלות.

נסכם שאלנו איך השיתוף מידת הרחמים בדין גרם את שבירת הכלים המכונה בורא עולמות ומחריבן מיתת המלכים הינוח אז השיתוף הוא שיתוף של המידת הדין הרצון לקבל הגדול החבירה החופשית ובמלכות בבינה ולמה זה בהתחלה גרם שבירה ולא מיתוק כי המלכות שעד עכשיו הייתה מתוקנת במסך ואור חוזר שפסלה את עצמה מלקבל הצורה המקולקלת הטמאה אלא הוא תקבל רק קדושה ע"י מסך כוח התגברות לקבל את האור רק בקדשה ע"י אור חוזר שהיא מחזירה את האור לשורשו היא עכשיו ביטלה את המסך הזה למה? כשהיא הזדהתה השתתפה בצורה אל הבינה דשיתוף מידת הרחמים בדין רחמים זה הבינה היא הרגישה כמו שמידת הינה הרחמים יכולה לקבל היא תולה הכל בבורא אז אני מקבלת על מנת להשפיע הכול כמו החסדים שיש בבינה אבל במלכות עדיין אין לה את הכוח הזה עשיתי לה את המסך בטרם עת כמו אדם שהו למדת הסוגיה, אבל הוא לא הפנים אותה אבל הוא לא עשה והשבות אל לבבך הואו מתנהג כאילו הוא כבר השיג את הדבר זה גורם את השבירה.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.