מהי השתוות הצורה ברצון? הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | לימודי קבלה בי-ם

השתוות הצורה ברצון בתורת הקבלה על פי בעל הסולם

בשיעור מעמיק זה עוסק הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א באחד מיסודות תורת הקבלה של בעל הסולם זצ”ל. השיעור פותח בשאלה יסודית שהוצגה מפי אחד התלמידים. האם שני בני אדם בעלי רצונות שונים לכאורה, האחד חפץ ברפואה והשני בעבודת אדמה, נחשבים דומים מבחינה רוחנית או שונים? שאלה זו פותחת פתח להבנה עמוקה של מושגי היסוד בחכמת הקבלה. הרב מבהיר כי ההכרעה תלויה בנקודת המבט שממנה אנו בוחנים את המציאות.

נקודת המבט הטבעית לעומת ההסתכלות הפנימית

הרב שליט”א מסביר כי בהסתכלות החיצונית והטבעית, נראים שני האנשים שונים לחלוטין. האחד חקלאי המפתח אתרוגים, והשני פיזיקאי העמל בחקר המדעים. הצורה החיצונית של הפעולה מבדילה ביניהם בחדות. אולם כאשר מעמיקים אל שורש הרצון הפנימי, מתגלה אמת מפתיעה ומטלטלת. שניהם נעים מתוך אותו גוש אגואיסטי של רצון לקבל לעצמם בלבד. אופן ביטוי האגו משתנה מאדם לאדם, אך המהות הפנימית זהה לחלוטין. זהו יסוד מרכזי במושגים בקבלה שעלינו להפנים.

ארבעת סוגי הרצון לקבל לפי בעל הסולם

רבנו שליט”א מצטט את דברי בעל הסולם על ארבעת הרצונות הכלליים בנפש האדם. הרצון הראשון הוא הנאות גופניות, כגון מאכל ומשקה. השני הוא כבוד ושליטה, המהווה מניע עצום בנפש. השלישי הוא ממון, והרביעי הוא ידע ותאוות הלימוד. כל אדם מורכב מארבעת הרצונות הללו במידות שונות. האדם פועל מן הבוקר עד הערב במטרה אחת בלבד. הוא שואף למלא את החסרונות הללו בנפשו. קימה לקפה הבוקר, יציאה לעבודה, הלבוש המכובד וחיפוש הכרה חברתית. כולם ענפים של אותו שורש פנימי אחד.

הדוגמה המפליאה של שני לומדי התורה

להמחשת העומק, מביא הרב דוגמה נוקבת מעולם הישיבה. שני בני אדם יושבים על אותה גמרא ומעיינים באותה סוגיה. מבחינה חיצונית הם נראים זהים לגמרי. אך מבחינה רוחנית פנימית הם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. האחד עושה תורתו קרדום לחפור בה. הוא חפץ במעמד, בכבוד, בשכר העולם הבא או בממון הנגזר מן התורה. השני באמת מבקש שהתורה תשנה אותו ותוביל אותו לאהבת הבורא ולדבקות באור עליון. זהו חידוש גדול המצוי בכתבי בעל הסולם. הצורה החיצונית זהה, אך הצורה הפנימית הפוכה לחלוטין.

ההכרעה בסוגיה — דמיון בשורש ושוני בענפים

מסקנת הרב שליט”א היא דבר וההיפך. שני האגואיסטים נחשבים דומים בכך ששניהם פועלים מתוך הרצון לקבל לעצמם. לעומת זאת הם נחשבים שונים באופן השימוש באותו רצון עצמו. מבחינה רוחנית עמוקה, כל זמן שהאדם פועל מתוך הרצון לקבל לעצמו, השינויים בין סוגי ההנאות אינם שינויים מהותיים. אדם המתענג מקפה הבוקר, מן המשכורת החודשית ומן הלבוש המכובד. כולם ענפים של אותו שורש אגואיסטי. הבנה זו היא מפתח לימוד עמוק בכתבי הרב”ש הממשיך את דרך אביו.

המשמעות המעשית לעבודת ה’ על פי חסידות אשלג

מכאן לומד השומע יסוד גדול בעבודת ה’. אין די בשינוי הפעולות החיצוניות כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא יתברך. כל עוד הכיוון הפנימי נותר בקבלה עצמית, אין שינוי אמיתי במצב הרוחני של האדם. רק כאשר האדם הופך את כוונתו להשפיע ולא לקבל, הוא מתחיל לטעום את טעם ההשתוות האמיתית עם שורש נשמתו. זהו יסוד תורת חסידות אשלג המדריכה את האדם אל גילוי אור הפנימי. העבודה הפנימית הזאת מוסברת בעומק רב בשיעורי רבנו שליט”א.

הדרך המעשית לשינוי פנימי אמיתי

הרב שליט”א מדגיש כי השינוי האמיתי מתרחש ברובד הכוונה הפנימית. אדם יכול להמשיך לעסוק בפרנסתו, בלימודו ובחיי המשפחה שלו. אך עליו לברר בתוכו מה באמת המניע הפנימי שלו. האם הוא פועל לתועלת עצמו בלבד, או שהוא מבקש לעשות נחת רוח לבורא. המעבר מכוונה של קבלה לכוונה של השפעה הוא יסוד גדול בחסידות. הוא מהווה את עיקר עבודת האדם בעולמו. המעוניינים להעמיק בלימוד יתרה מזמינים להצטרף לשיעורי הקבלה בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום היסוד ומסקנות לעבודת האדם

השיעור מוביל את הלומד להכרה חדה ומטלטלת במציאות חייו. הפער בין ההסתכלות החיצונית להסתכלות הפנימית הוא תהומי. החברה מודדת את האדם לפי מעשיו החיצוניים ולפי הישגיו הנראים לעין. אולם חכמת הקבלה בוחנת את שורש הכוונה הפנימית בלבד. זהו היסוד להבנת מושג השתוות הצורה עם הבורא יתברך. כל מי שחפץ לצעוד בדרך האמת של בעל הסולם, חייב לקנות בנפשו את ההבחנה הדקה הזאת. מומלץ להרחיב את הלימוד בספרייה הקולית של כתבי בעל הסולם ולהתמיד במלאכת הבירור הפנימי.