מהו ניצוץ הבורא בעולמות הרוחניים? הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

ניצוץ הבורא וניצוץ הנברא – יסודות בתורת הפרצופים

בשיעור זה פורש הרב שקד אליהו פנחס שליט”א סוגיה יסודית בתורת הפרצופים של עולם האצילות. הרב מבאר את ההבחנה המכרעת שבין שני סוגי כוחות הפועלים ברגע יציאת פרצוף אב מתוך גלגלתא. הבנת הבחנה זו פותחת שער לתפיסה מדויקת יותר של מבנה המדרגות בעולמות העליונים.

היחס שבין העליון לתחתון בתורת הסוד

הרב פותח בכלל יסוד הנוהג בכל מקום בחכמת הקבלה, ולפיו בכל מערכת של שתי מדרגות קיים יחס קבוע. המדרגה העליונה נקראת תמיד מאציל או בורא, ואילו המדרגה התחתונה נקראת נאצל או נברא. הרב מדגיש כי כלל זה חוזר על עצמו ביחס שבין הגלגלתא לאב, בין הראש לגוף, ובכל מדרגה המוציאה מדרגה אחרת ממנה. הבנה זו מהווה אבן יסוד בלימוד כתבי בעל הסולם, שבהם נבנית מערכת מדויקת של שמות ויחסים.

ירידת הטבור מהפה למקומו בחזה

הרב מפרט את תהליך ירידת הטבור לאחר שעלה לפה דראש. בשלב זה מתרחש בטבור זיווג דהכאה בבחינה ג’, והוא יורד למקומו בחזה של הגלגלתא. הרב מסביר כי בטבור זה מצויות שתי הבחנות שונות זו מזו. מצד אחד קיים העביות שהגיע מלמעלה, מן הפה דעליון, ומצד שני קיימים הרשימות השייכים לטבור עצמו. הבחנה זו אינה טכנית בלבד, אלא היא המפתח להבנת סוד הזיווג המוליד את פרצוף אב.

ניצוץ הבורא – העביות הבאה מן העליון

אותו עביות שהגיע מן הפה דעליון מכונה בלשון בעל הסולם “ניצוץ בורא”. הרב מבהיר כי השם נבחר בדקדוק מופלג, משום שהכוח הזה ניתן לטבור מלמעלה, מן הפה של גלגלתא, ולכן הוא נחשב כניצוץ שבא מן המאציל אל הנאצל. הרב מדגיש שכוח זה איננו שייך לטבור עצמו אלא הוא מתנה שהעליון מוריש לתחתון. בכך מתבאר כיצד התחתון זוכה להמשיך אור חדש שלא היה בו קודם לכן, עניין המבואר בהרחבה גם בשיעורי הווידאו בקבלה חסידית.

ניצוץ הנברא – הרשימות של הטבור עצמו

לעומת ניצוץ הבורא, הרשימות שבטבור עצמו מכונים “ניצוץ נברא”. הרב מסביר כי הרשימות האלה שייכים לחלק התחתון, לטבור עצמו, ולכן הם מייצגים את הנאצל ביחסו אל המאציל. הרשימות הללו מתעוררים בעלייתם לפה דראש, ובירידתם לחזה הם מתחילים לעשות עבודה של ממש. הרב מדגיש שדווקא הרשימות שהתעוררו הם הנחשבים לשורש ד’ הבחינות בפועל ממש. הבחנה זו פותחת פתח להבנת תהליך ההתעוררות הפנימית שבכל מדרגה, כפי שמופיע במושגים קבליים המרכזיים.

יציאת פרצוף אב ומעמדו כגוף שני

הרב ממשיך ומבאר כיצד פעולת שני הניצוצות מולידה את פרצוף אב. ניצוץ הבורא מספק את הכוח לעשיית הזיווג, ואילו ניצוץ הנברא מוציא בפועל את האב החיצון. על כן אב אינו יוצא מן הראש של הגלגלתא כמו הגלגלתא עצמה שיצאה מן הראש, אלא הוא יוצא מגוף הגלגלתא. הרב מציין שהאב נבחן בהכרח לגוף שני כלפי העליון, ואפילו הראש של הקומה החדשה נחשב אצל העליון כגוף בלבד, משום שנמשך ממסך דגוף שלו.

מסך דגוף – המפתח להבנת התהליך

המסך המוליד את פרצוף אב מכונה מסך דגוף. הרב מדגיש כי אין הכוונה שהטבור ממש עלה לפה והוציא משם את אב, אלא שמדובר במסך דטבור שעלה לפה, קיבל את הכוח הדרוש, ירד לחזה והוציא שם את פרצוף אב. הבנה זו חשובה מאוד משום שהיא שומרת על הגבולות המדויקים של כל מדרגה ומדרגה, ומונעת בלבול בין הכלים של העליון לכלי התחתון.

אב – בן ותולדה של גלגלתא

על יסוד הדברים מבאר הרב מדוע פרצוף אב מכונה בן ותולדה. בעוד הגלגלתא עצמה יצאה מן הראש של האדם הקדמון, אב נולד מן הגוף של הגלגלתא, ולכן הוא יוצא במדרגה נמוכה יותר. שם זה איננו חסרון, אלא הוא מבטא את היחס הנכון שבין מדרגה למדרגה בסולם המדרגות של עולם האצילות. עיון מעמיק בנושא זה מצוי בתכנים הנלמדים בשיעורי הקבלה בזום בהנחיית רבנו שליט”א בימי שני ורביעי.

משמעות הלימוד בעבודת ה’

הרב מעורר את השומעים להתבונן בעומק הלימוד, ולהבין כיצד ההבחנה שבין ניצוץ הבורא לניצוץ הנברא משתקפת גם בעבודה הרוחנית של האדם. הכוח הבא מלמעלה הוא בבחינת התעוררות מצד הבורא, ואילו הרשימות המתעוררים מייצגים את ההשתוקקות הפנימית של הנברא. רק בשילוב שניהם זוכה האדם לבניית כלים חדשים לקבלת האור האלוקי. זהו יסוד הנלמד בעומק בכל פרק מפרקי כתבי הרב”ש, המבארים את המהלכים הרוחניים הנסתרים.