מהות הדת ומטרתה | ג | סולם יהודה

מהות הדת ומטרתה – שיעור שלישי בסדרת בעל הסולם

בשיעור זה ממשיך הרב שליט”א לבאר את מאמריו של בעל הסולם זצ”ל אודות מהות הדת ומטרתה האמיתית. בחלק זה מגיע בעל הסולם לתשובה הברורה והמסכמת על השאלה הנוקבת – לשם מה ניתנה התורה ולאן מובילה אותנו עבודת ה’ המעשית. הרב מציג את הניתוח הנשמתי של בעל הסולם על מבנה האדם וההבדלים בין דרגות הנשמות, ומראה כיצד עומק הבנת המטרה הופך להיות הכלי המרכזי בעבודה הרוחנית. לעיון נוסף בכתבי בעל הסולם ניתן לעיין באתר העמותה.

מטרת הדת – לפתח בנו את הכרת הרע

הרב מסביר בפתח השיעור כי כותרת השיעור עצמה כבר נושאת בתוכה את התשובה. מהות הדת היא לפתח באדם את הכרת הרעה שבטבעו. בעל הסולם פותח כאן צוהר להבנה עמוקה של מבנה הנפש, ומראה כי כל אדם, יהודי או שאינו יהודי, נשמתו בנויה לפי תבנית רוחנית קבועה. ההבדל בין אדם גדול לאדם קטן אינו טמון בכישרונותיו או בלימודו החיצוני, אלא במידת הכרתו את הרע שבקרבו פנימה. זהו אבן הבוחן שעל פיו מודדת חכמת הקבלה את כל בני האדם.

“לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות”

במדרש בראשית רבה מובא הפסוק “בראשית ברא, אמר הקדוש ברוך הוא, לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות”. הרב מבאר את משמעות המילה “צירוף” – לשון ניקיון וזיכוך, כצורף המנקה את הזהב מסיגיו ומברר את התמצית הטהורה שבו. כך גם המצוות באות לזכך את האדם ולברר את חומריותו, עד שיגיע למצב של חיבור מלא עם בוראו. מושגים קבליים אלו מהווים את היסוד להבנת מטרת הבריאה כולה.

חברה תורנית – מלמדת הרחבת הזולת

הרב מצטט את דברי בעל הסולם באות י”ג של מאמר מתן תורה, שבו מבואר שהחברה התורנית עניינה ללמד את חבריה את ערך השפעת הזולת. בהתחלה כשמלמדים את הילדים, מדברים עמם בלשון של “שלא לשמה” – הבטחת שכר וגמול. הילד שואל לאיזה צורך, ועונים לו שיקבל פרס בעולם הזה ובעולם הבא. אך לאחר שהילד גדל ומתבגר, מסבירים לו לאט לאט את האמת הפנימית – שכל המצוות נועדו ללמד את האדם את מידת ההשפעה וההתבטלות העצמית מפני זולתו ומפני בוראו.

איש, אישה וילדים – מדרגות פנימיות

הרב מבהיר שכאשר חז”ל מדברים על איש ואישה וילדים, אין הכוונה לאנשים חיצוניים בלבד. בלשון הקבלה ה”איש” מסמל את הרצון להשפיע שבאדם, ה”אישה” את הרצון לקבל, וה”ילדים” הם התולדות הרוחניות הנולדות מן החיבור ביניהם. כשאנו מבקשים בתפילה על בנים, אנו מבקשים גם על תולדות רוחניות אמיתיות – על פירות העבודה הפנימית. סדרה רחבה של שיעורי וידאו בקבלה חסידית מבארת מושגים אלו לעומקם.

לשמה – לשם המטרה

הרב מבאר את המושג “לשמה” – לשם המטרה. תורה היא מלשון הוראה, מלשון “להראות” – שמראה לאדם את מה שנסתר ממנו. ומה נסתר בעולם הזה? בורא העולם בכבודו ובעצמו. העולם נקרא בלשון הקבלה “עולם” מלשון העלמה. הבורא נעלם מאתנו, איננו מרגישים אותו ואיננו רואים אותו בעיני בשר. תפקיד התורה הוא להאיר לאדם את הצד הנעלם של חייו – שכל המאורעות והחוויות מובילים אותו אל המטרה הסופית, השגת אלוקות בחיים הללו ממש.

גמר התיקון – פרטי וכללי

בסופו של תהליך ההתפתחות הרוחנית מגיע האדם למה שמכונה בלשון הקבלה “גמר תיקון”. בעל הסולם מחלק בין גמר תיקון פרטי, שכל אחד מגיע אליו לפי דרכו ועבודתו, לבין גמר תיקון כללי של כל הבריאה. גמר התיקון הפרטי הוא המעמד שבו זוכה האדם לגילוי שכר עבודתו, ורואה כיצד כל מה שעבר עליו – ענייני בריאות, פרנסה, זוגיות ושלום בית – הכל היה לטובתו הגמורה. “אחרית עקבא דשמיא טוב גמור” – הכל מתגלה בסופו של דבר כטוב גמור ומוחלט.

רצון לקבל מול רצון להשפיע

הרב חוזר ומדגיש את היסוד הקבלי המרכזי. הבורא בעצמותו הוא משפיע מוחלט, ואילו האדם נברא ככלי של רצון לקבל. כדי להידמות לבורא ולהשיגו, על האדם לשדרג את רצונו לקבל ולהפכו לרצון משפיע. “כשם שהוא רחום – אתה רחום, כשם שהוא חנון – אתה חנון”. זהו תוכן החיים האמיתי של עובד ה’ המבקש את קרבת בוראו. כל מי שמעוניין להעמיק בלימוד החי מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

הכרת הרע כמדד הדרגה הרוחנית

הרב מסכם את היסוד המרכזי של השיעור. כמה שהאדם מכיר יותר את הרע שבקרבו, כך הוא נחשב לאדם גדול יותר מבחינה רוחנית. בעל הסולם מציג מאה עשרים וחמש מדרגות של התפתחות – מן המדרגה הנמוכה ביותר הנקראת “בן אדם” עד למדרגה הגבוהה הנקראת “אדם” בעצם. ההבדל בין המדרגות נמדד אך ורק במידת הכרת הרע, שכן ככל שהאדם מכיר יותר את חסרונותיו, כך הוא מסוגל לדחותם ולהחליפם במידות של השפעה. לשיעורי הרב בנושאים אלו ניתן לפנות בעמוד הייעודי.

סיכום השיעור והעבודה המעשית

הרב מסיים בקריאה לעבודה מעשית – להפסיק להסתכל על העולם דרך משקפי הרצון לקבל בלבד, שלפיהם כל האנשים והאירועים נמדדים לפי כמה הם משרתים אותי. מבט כזה יוצר סבל ופירוד מהבורא יתברך. במקום זאת, יש להחליף את המשקפיים למשקפי הקבלה – להבין שכל הבריאה כולה היא טובה גמורה, וכל מאורע מכוון להעלות את האדם מדרגה למדרגה עד להשגת אלוקות שלמה. זוהי תכלית הדת ומטרתה האמיתית.