התפתחות הרצון בקבלה — כלים דהשפעה לקבלת השפע האלוקי

התפתחות הרצון בקבלה — הצורך בכלים דהשפעה לקבלת השפע

השיעור עוסק בשאלה יסודית בתורת הקבלה של בעל הסולם זצ”ל: מדוע האדם אינו מקבל את כל מה שהוא מבקש, אף על פי שאין שום מניעה מצד האלוקות. מצד הבורא אין חוסר בשפע, שכן “מלא כל הארץ כבודו” ואור אין סוף משפיע תמיד ללא הפסק. החיסרון איננו בשפע עצמו אלא בכלים המקבלים את השפע. בשיעור זה מתבאר המפתח להבנת סוד הכלים והרצון בעבודת הקבלה.

אין מניעה מצד האלוקות — החיסרון נמצא בכלים

בתורת הקבלה על פי בעל הסולם מבואר שהאור הוא פשוט ומורחב בכל המציאות, ואין מקום פנוי ממנו. השפע קיים תמיד במילוי שלם, והבורא רוצה להיטיב לנבראיו בלא גבול. אם כן, מדוע חש האדם בחיסרון ובריחוק? התשובה נעוצה במבנה הכלים. האדם נברא בעל רצון לקבל, וכלי זה אינו מתאים בצורתו לאור שהוא כולו השפעה והטבה. כדי לקבל את השפע הרוחני בצורה נכונה, נדרש האדם לתקן את הכלי ולהתאימו אל המשפיע בחוק השתוות הצורה. בכתבי בעל הסולם מבוארת שיטת תיקון הכלים במלואה.

מהותו של כלי דהשפעה בעבודת הקבלה

הגדרת הכלי המתוקן היא קבלה על מנת להשפיע. האדם מקבל לא לצורך תועלתו העצמית, לא מפן אנוכי וגאוותני, אלא משום שיודע שרצון המשפיע הוא שהוא יקבל ממנו. זוהי צורת העבודה המלאה של הנברא מול האלוקות — הפיכת הרצון מקבלה גסה וגולמית לכלי הראוי לקבלת האור הרוחני. על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו — זהו הציר המרכזי של כל חיי הרוח של היהודי. בשיעור מוסבר כיצד בלא תיקון זה, גם השפע המוכן להתגלות אינו יכול להתקבל בכלים של הנברא.

סולם הכוונות בתפילה — עבודה למען השכינה

ישנן דרגות בבקשה ובתפילה. האדם יכול לבקש מצומצם לעצמו, על צרכיו הפרטיים, ובזה כבר יש עבודה. אך יש עליה גבוהה יותר — לבקש שתתקבלנה תפילותיו ברצון, כדי שלא תצטער השכינה בגינו. כלומר, האדם מבין שצערו גורם צער לשכינה הקדושה, ועל כן בקשתו אינה נפרדת מרצון הכלל והאלוקי. זוהי בקשה המזדהה עם רצון הבורא עצמו. התפילה צריכה להיות תפילה טובה, תיקון חסרון, שאלת חסרונות נכונים ובתיאום אמיתי עם המציאות הרוחנית. ניתן להעמיק במושגים אלו במושגים קבליים באתר סולם יהודה.

עבודת בין אדם לחברו — מעקל הגג של ההשפעה

העבודה הרוחנית כוללת בתוכה את כל מערכת היחסים בין אדם לחברו. צדקה, כיבוד הורים, דרך ארץ סביב השולחן — כל אלו נכללים בבחינת “מעקל הגג” של עבודת ההשפעה. דרך ארץ קדמה לתורה, ולכן כללי ההתנהגות והנימוס נחשבים כיסוד לכל עבודת הקבלה. כאשר אדם מקפיד לא ליטול אוכל לפני חברו, ממתין שהסובבים יתחילו, ומתנהג בצניעות ובעדינות — הוא משפיע נחת רוח לזולת ובכך בונה את כלי ההשפעה שלו. הכל כדי להשפיע נחת רוח לסובבים ולאלוקות, וזו תכלית כל התורה כולה.

קדושה כהבדלה מהרצון הגולמי

במעמד הקידושין אומר החתן “הרי את מקודשת לי” — והכוונה היא הבדלה. האישה מובדלת מאחרים ומיועדת רק לבעלה. כך גם “אדם כשר” הוא אדם המובדל מהרצון לקבל הגולמי, הגשמי והבהמי, והוא אדם פתוח ברוחניות, מסוגל לבנות כלים של קבלה על מנת להשפיע. הקדושה משמעותה הבדלה מהרצון הפשוט והתרוממות אל מקור השפע. עקרון זה עומד ביסוד עבודת הקבלה של חסידות אשלג, ומנחה את כל מערכת החיים של האדם הרוחני. בשיעורי הזום השבועיים ניתן לשמוע הרחבות על נושא זה, ראו שיעורי קבלה אונליין בזום.

התורה כדרך ההשפעה והדבקות

כל התורה כולה מלמדת את האדם להידמות לבוראו במידותיו. “מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון”. ככל שהאדם פועל בצורה השפעתית, הוא משתווה בצורה אל האור ומרגיש אותו יותר. זוהי דבקות הבורא המבוקשת בכל עבודת הקבלה — השתוות הצורה עם המשפיע העליון. המעוניינים להעמיק יכולים לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית באתר.

סיכום הרעיון המרכזי

השפע מצד הבורא תמיד במילואו, ואין שום חיסרון מצדו יתברך. כל העבודה הרוחנית היא בבניית הכלים המתאימים לקבלת אותו שפע. כלי דהשפעה נבנים על ידי קבלה על מנת להשפיע נחת רוח — הן לבורא והן לסובבים בחיי היום יום. ככל שהאדם מבדיל עצמו מהרצון הגולמי ומתרומם לצורת העבודה ההשפעתית, כך הוא משתווה בצורה עם האור ומרגיש את הדבקות האלוקית. זוהי תמצית דרך הקבלה של בעל הסולם, המראה לנו את המפה המדויקת להתפתחות הרצון ולגילוי השפע האלוקי במציאות חיינו.