סודות חמשת העולמות הרוחניים – שיעור קבלה עמוק | סולם יהודה

פנימיות וחיצוניות בעיגולים וביושר על פי בעל הסולם

השיעור פותח בסקירה רחבה על ההסתכלות הפנימית שבתלמוד עשר הספירות, חלק ב’. הרב שליט”א מבאר את היסודות שנלמדו בשיעור הקודם, ומרחיב את היריעה באות ו’ של ההסתכלות הפנימית. עיקר הדברים סובבים סביב הבנת ההבדל המהותי שבין עיגולים ליושר, ובין פנימיות לחיצוניות בכל פרצוף ופרצוף שבעולמות.

מדוע אין עוסקים בעיגולים כעיקר הלימוד

בתחילת השיעור מובהר כי העיגולים נחשבים לבחינת גר, והם כלים זכים מאוד הבאים מן האין-סוף ואין להם מסך. מחמת היעדר המסך, אין בכוחם לקבל את האור מתוקף עצמם, ואין לנו תפיסה בהם. לפיכך כתבי האר”י, וכן כתבי בעל הסולם, מקדישים למעלה מתשעים אחוזים מדבריהם לעולם היושר, שבו פועל המסך ושבו שורה עבודת הבירור.

הרב מדגיש כי העיסוק בעיגולים הוא לכשרי החכמה בלבד, שאי אפשר להתחיל באמצע התהליך. לכן בעל הסולם סוקר בקצרה את המהלך מן האין-סוף דרך העיגולים, כדי שיהיה אפשר להבין כיצד יצאה מערכת היושר.

ארבע הבחינות שבכלי — שורש הרצון לקבל

הבחינה הפנימית שבכלי היא הבחינה הדלת. כל התפתחותה של הבחינה הדלת נעוצה בכך שהאור אין-סוף כולל בתוכו את שורש הכלי, הלא הוא הרצון לקבל. הרצון לקבל אינו יכול לצאת מהרצון להשפיע בבת אחת, שכן הם שני הפכים גמורים. על כן יוצאת הבחינה הדלת בהדרגה, דרך ארבעה שלבים מרכזיים: בחינה א’, בחינה ב’, בחינה ג’ ובחינה ד’.

משל הסיר בעל ארבע השכבות

הרב ממשיל את הדבר לסיר גשמי שיש בו ארבע שכבות. השכבה הפנימית ביותר היא זו המחזיקה את התבשיל, ושלוש השכבות שלפניה אינן אלא סיוע ותמיכה. כך אף בכלי הרוחני: הבחינה הדלת היא בעלת העוביות הגדולה ביותר, והיא הרצון לקבל האמיתי והגס. שלוש הבחינות שלפניה באות אך ורק לשמש אותה, כי אין היא יכולה לצאת מן האור אין-סוף בבת אחת.

הופכיות הצורה בין עיגולים ליושר

יסוד עמוק מתבאר בשיעור: אותה בחינה דלת עצמה נחשבת בעיגולים לעבה, גסה ורחוקה ביותר מן המאציל, ואילו ביושר היא נחשבת למעולה ולמשובחת ביותר. סתירה זו נפתרת על ידי הבנת תפקיד המסך.

בעיגולים — ערך הזכות

בעיגולים, שאין בהם מסך, כל בחינה שהיא חיצונית יותר וקרובה יותר לאור האין-סוף — הרי היא זכה יותר, פחות רצון לקבל ונחשבת למעולה יותר. על כן הבחינה הדלת, שהיא הפנימית, היא הגסה והרחוקה מן המאציל.

ביושר — ערך ההתגברות

ביושר, הבחינה הדלת מפעילה מסך. למסך זה יש קשיות המסוגלת להתגבר על הרצון לקבל ולהפכו לרצון להשפיע. מהתגברות זו נולד האור החוזר, שהוא כלים חדשים הנולדים מן הזיווג דהכאה שבין תאבת הרצון לקבל לבין התגברות המסך. ככל שהעוביות גדולה יותר, כך ההתגברות גדולה יותר, האור החוזר רב יותר והקומה משובחת יותר.

פנימיות וחיצוניות — כלל החוזר בכל פרצוף

בכל אחד מן הפרצופים שבעולמות אבי”ע ואדם קדמון מצויות שתי המערכות: עשר ספירות דיושר ועשר ספירות דעיגולים. בשתיהן יש פנימיות וחיצוניות. הבחינה הקרובה לשורש נקראת חיצוניות, והבחינה הרחוקה מן השורש, בעלת העוביות הגדולה, נקראת פנימיות. לעיון נרחב במבנה זה כדאי לעיין במושגים קבליים ובדברי בעל הסולם.

יישום מעשי — מגמת העבודה הרוחנית

הבנת יסודות אלו פותחת פתח להכרה עמוקה בעבודת השם. האדם למד כי שליטתו הממשית מוגבלת, וכי הקב”ה מניע את כל המעשים כולם. תפקיד העובד הוא להפעיל את מסך הלב — להתגבר על הרצון לקבל ולהפכו לכלי של השפעה. זהו שורש כל מלאכת הבירור שבלימוד הקבלה.

להעמקה בסוגיות אלו ניתן להיעזר בשיעורי וידאו בקבלה חסידית, וכן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום — עומק היחס בין עיגולים ליושר

ההסתכלות הפנימית חלק ב’ מלמדת אותנו לראות כיצד אותה בחינה עצמה יכולה להיחשב נחותה במערכת אחת ומעולה במערכת שנייה. הכול תלוי בתפקיד המסך ובמהלך ההתגברות. כך נפתחת בפנינו הדרך להבין את מבנה העולמות כולם ואת יחסי הפנימיות והחיצוניות שבכל פרצוף.