דיני מוסר בסעודה | שיעור הלכה | 5 | הרב מיכאל גיל | סולם יהודה | סולם יהודה

דיני מוסר בסעודה – הלכות נשיכת המאכל ושתיית כוסות

בשיעור הלכה זה ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את הלימוד בשולחן ערוך, סימן ק”ע, סעיפים י-י”ב. הרב מבאר את כללי המוסר ודרך הארץ הנוהגים בעת הסעודה. השיעור מראה כיצד הלכות אלו נוגעות לחיינו המעשיים בימינו.

איסור הנחת מאכל נשוך על השולחן

פותח הרב שליט”א את השיעור בהלכה הראשונה. אסור לאדם לנשוך מן הפרוסה ולהניחה לאחר מכן על השולחן. מקור הדין נמצא במסכת דרך ארץ. כאשר אדם נושך מן הפרוסה ומחזיר את שיוריה לשולחן, נראה הדבר מאוס בעיני הסועדים. כללי המוסר על השולחן מקפידים על דרך ארץ זו.

שואל הרב מה הפתרון לאדם שאינו מסיים את הפרוסה כולה. תשובת האחרונים בעניין זה ברורה. ייקח האדם פרוסה קטנה הנכנסת בשלמותה לפיו. אם נטל פרוסה גדולה ולא הצליח לאוכלה, יחתוך ממנה לפני שיביאנה אל פיו. את החלק הנותר יניח על השולחן בצורה ראויה ולא דחויה.

פיתה ומאכלים מודרניים בימינו

הרב שליט”א מראה כיצד ההלכה נוגעת לחיינו. בימינו ישנם מאכלים שדרך אכילתם שונה בעצם טבעם. פיתה גדולה, פלאפל ושווארמה אינם נכנסים בשלמותם לפיו של אדם. אם תופס אדם פיתה הראויה לנשיכה ומניח את שיוריה, אין בכך פגיעה בדרך הארץ. כך נהג הציבור וכך נראה המנהג בכל אתר ואתר.

מבאר הרב שהדבר תלוי במנהג המקום ובטבעו של המאכל. ההלכה לא נשתנתה מעיקרה. הציבור פשוט התאים אותה למציאות העכשווית בהיתר גמור. כשהמאכל מטבעו דורש נשיכה ופיצול, אין בכך משום פגיעה בכבוד הסועדים האחרים.

אכילה ברשות היחיד

נושא נוסף שמעלה הרב הוא דין האכילה במקום סגור. אדם הנמצא במקום פרטי, ברכב או בחדר סגור – אינו כפוף לאותן הגבלות. הרב מציין את דברי מרן בחושן משפט, סימן ל”ד. שם פוסל מרן אדם האוכל ברחוב מן העדות. אך אין הדבר עוסק בענייני דרך הארץ אלא בענייני צניעות וכבוד הסועד.

במקום סגור או ברכב הנחשב רשות בפני עצמה, יכול האדם לאכול ככל שירצה. עם זאת, מדגיש הרב שראוי לנהוג בצניעות ככל האפשר. שיעורי וידאו רבים בנושאי הלכה ומוסר מבארים כללים אלו בעיון רב.

איסור שתיית שתי כוסות בבת אחת

בסעיף יוד-אלף לומד הרב את הלכת שתיית הכוסות. כתוב שלא ישתה אדם שתי כוסות בבת אחת בתוך סעודתו. אם עבר ובירך ברכת המזון, נראה הדבר כגרגרן. שואל הרב מה כוונת ההלכה. מביא הוא את דברי הגמרא במסכת פסחים, פ”ו עמוד ב’.

אומרת הגמרא שרבי יוסי ברבי שמעון לקח כוס ושתה אותה בבת אחת. שואלת הגמרא, וכי לא נראה כגרגרן. עונה הגמרא שלא. רבי יוסי ברבי שמעון היה אדם גדול מאוד, וגם הכוס היתה קטנה. במידותיו של אותו צדיק, יכול היה לשתות בבת אחת ללא חשש כלל.

יישום ההלכה למציאות בני זמננו

מבאר הרב שמכאן נוצרה מחלוקת באיזו כוס מדובר. הכוונה הקרובה היא כוס פלסטיק קטנה – רביעית. אדם השותה כוס קטנה כזאת בבת אחת, אינו נראה כגרגרן. אך אם זוהי כוס שניתן לשתותה בשתי פעמים, ושותה אותה האדם בבת אחת, ודאי נראה הדבר כגרגרן.

הרב שליט”א מציין שהדבר תלוי בכוס, באדם ובסוג השתייה. כשמגישים כוס גדולה במיוחד, ודאי שאי אפשר לשתות אותה בבת אחת. בפרט אם השתייה קרה או חמה ביותר. לכן יש לחלק את השתייה לכמה פעמים. שיעורי הזום השבועיים מעמיקים בנושאי הלכה ומוסר בכל שבוע.

תקנת חז”ל בליל שבת ובאירוסין

שואל הרב על מנהג שתיית הכוס בליל שבת ובאירוסין. כיצד מותר לשתות את כל היין בבת אחת. עונה הרב שזוהי תקנת חז”ל מיוחדת. כל מקום שיש בו תקנת חז”ל, אין בכך משום גרגרנות כלל. כך מבארים הפוסקים שמדובר במצב של חיוב גמור.

אך גם בליל שבת ראוי ונכון לשתות לפחות רביעית. אם אי אפשר לשתות את כל הכוס בבת אחת, יש לשתות רביעית כדי לצאת ידי חובת קידוש. כך פסק מרן בסימן רע”א בשולחן ערוך.

כיבוד הגדול בפשיטת היד

בסעיף יוד-בית מביא מרן את הלכת כיבוד הגדול. כשיושבים אנשים על השולחן, פושט הגדול את ידו תחילה ולאחר מכן הקטן. אם שולח הקטן את ידו לפני הגדול, נחשב הדבר לפגיעה בכבוד. ההלכה הזו מבטאת את כללי הכבוד והמוסר על השולחן.

מי הוא הגדול לפי ההלכה. מבאר הרב שליט”א שהכוונה לגדול בחכמה ובתורה. תורת בעל הסולם מלמדת על חשיבות הכבוד וההכרה במעלת תלמידי חכמים.

סיכום והדרכה מעשית

בסיכום השיעור מדגיש הרב שליט”א את חשיבות שמירת כללי דרך הארץ על השולחן. ההלכות הללו לא נכתבו לחינם. הן מבטאות את עומק התורה גם בענייני חולין. כל סעודה היא הזדמנות לקיים מוסר ודרך ארץ. כל פעולה היא הזדמנות לכבד את הזולת ואת הסועדים אתו.

השיעור מהווה חלק מסדרת שיעורי ההלכה הנמסרים בעמותת סולם יהודה. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. השיעורים פותחים שערי אור בתורת הקבלה והחסידות לכל המעוניין להתעלות בעבודת ה’.