הלכות דיני כוס של ברכת המזון | חלק א | הרב אסף דוידי | סולם יהודה

הלכות דיני כוס של ברכת המזון בעיון – שיעור פתיחה

בשיעור זה פותח הרה”ח אסף דוידי שליט”א סדרה מקיפה ומעמיקה בהלכות דיני כוס של ברכת המזון. הרב מבאר את שורשי המצווה, את מקורותיה בדברי חז”ל ובסוגיות הש”ס, ואת מחלוקת הראשונים והפוסקים בשאלה האם חיוב לברך ברכת המזון על הכוס, או שמא רשות בעלמא. ניתן לעיין בעוד מתוך שיעורי הרב אסף דוידי באתר העמותה.

מעלת הברכה על הכוס – שיטת הלבוש והמשנה ברורה

הרב פותח בדבריו של המשנה ברורה בריש הסימן, המביא בשם הלבוש את גודל מעלת הברכה הנאמרת על הכוס. רוב הברכות שתיקנו חז”ל נסדרו דווקא על הכוס, מפני שדרך כבוד הוא לסדר את שבחו של הקב”ה על כוס יין, וכמו שנאמר בפסוק “כוס ישועות אשא ובשם ה’ אקרא”. מטעם זה תיקנו רבותינו את הקידוש ואת ההבדלה ואת ברכת המזון על כוס של ברכה, להעצים את חשיבות הדברים ולהוסיף בהם הוד וכבוד שמים.

גדרי החיוב – מדאורייתא או מדרבנן

הרב מדגיש כי בעוד שיש דעות הסוברות כי קידוש על הכוס בליל שבת מקורו מן התורה, הרי שלכל הדעות חיוב הכוס בברכת המזון אינו אלא מדרבנן. עיקר ההלכה מן התורה הוא לקדש את השבת ולברך את ברכת המזון לאחר אכילה, אך הוספת הכוס היא תקנת חכמים שבאה להוסיף חשיבות וחביבות לברכה. הרב מאריך לבאר את ההבדל המהותי בין סוגי החיובים השונים, ומכוון את הלומד להבין את המסגרת הכללית של ההלכה.

מקורות הסוגיא בגמרא – פסחים ומסכת ברכות

הרב סוקר בהרחבה את המקורות העיקריים בגמרא העוסקים בעניין זה. סוגיא ראשונה היא בגמרא במסכת פסחים, שם נאמר במימרא של רבא, שאדם הנכנס לביתו במוצאי שבת ויש לו רק כוס אחת – יבדיל עליה ויאחר את ברכת המזון, ולדעת הרב המגיד עמדין באופן שיש לו כוס אחת בלבד יכול להתחיל לאכול אפילו בלא הבדלה, ולברך את ברכת המזון על הכוס, ורק לאחר מכן יעשה את ההבדלה בברכת היין ובסמים. מסוגיא זו דייקו ראשונים שברכת המזון טעונה כוס, שהרי מקדימים אותה אפילו להבדלה. ניתן להרחיב במקורות נוספים בעיון בשיעורי פרקי אבות וסוגיות חז”ל שבאתר.

סוגיית ארבע כוסות והדחיית הראיה

הרב ממשיך לסוגיא נוספת בפסחים, העוסקת בארבע כוסות של ליל הסדר. לכאורה ניתן ללמוד משם שברכת המזון טעונה כוס, שהרי על הכוס השלישית מברכים ברכת המזון. אולם הגמרא דוחה ראיה זו, ומבארת שכיוון שתיקנו חכמים ארבע כוסות בליל הסדר, ראו לתקן על כל כוס וכוס מצווה אחרת – על הראשונה קידוש, על השנייה את ההגדה, על השלישית ברכת המזון, ועל הרביעית את ההלל. אין מכאן הוכחה גמורה שיש חיוב כוס בברכת המזון בכל שעה.

מחלוקת בית שמאי ובית הלל

סוגיא נוספת נמצאת במסכת ברכות, במחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין יין הבא לאחר המזון. במשנה מבואר שכאשר יש כוס אחת בלבד, נחלקו האם לשתות אותה תחילה ואחר כך לברך ברכת המזון, או להיפך. הרב מבאר שלפי הראשונים יש המסבירים שרצו חכמים שיהיה האדם שבע גם מאכילה וגם משתייה, ויש המבארים שאין כאן חובה אלא רק עצה טובה. מתוך כל המקורות הללו עולה מחלוקת רחבה בין הראשונים בגדר חיוב הכוס.

שיטות הראשונים והפסיקה להלכה

הרב מציג ארבע שיטות עיקריות בראשונים. שיטת התוספות והרא”ש שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד, ועליהם נסמך הבית יוסף בפירוש דברי הרי”ף. שיטה שנייה הסוברת שאין חיוב אלא בשלושה המזמנים יחד. שיטה שלישית הסוברת שאין חיוב כלל, אפילו בעשרה, וכן דעת הרשב”א והרמב”ם. ויש המוסיפים שגם לשיטה האחרונה מצווה גדולה יש בדבר. לעיון נוסף ניתן לעיין בכתבי בעל הסולם ובמקורות החסידות העוסקים במעלת הברכות.

מעלת כוס של ברכה על פי הקבלה והזוהר

הרב מביא מדברי המקובלים שגודל מעלת הכוס של ברכת המזון, כוס של ברכה, גדולה אף יותר ממעלת סעודה שלישית של שבת. כוס של ברכה ממשיך שפע גדול ועצום בעולמות העליונים, ועל כן אף שלא נפסק להלכה כחיוב גמור, ראוי לכל אדם להחזיק במצווה זו ולהדר בה. עוד מביא הרב את דברי הזוהר החדש על מגילת רות, שלפי דבריו דווקא בשלושה יש לעשות, ואף יש מקפידים שלא לעשות בפחות משלושה. ניתן להרחיב במושגים אלו בלימוד מושגים קבליים וכן בעיון נוסף בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

סיכום והמשך הסדרה

בשיעור זה הניח הרב אסף דוידי שליט”א את היסודות לסדרה, וביאר את שורשי המצווה ואת מחלוקת הראשונים. בשיעורים הבאים בעז”ה ירחיב הרב בפרטי דיני הכוס – גדריה, שיעורה, אופן אחיזתה, וכל ההלכות הנלוות. הציבור מוזמן להמשיך ולעקוב אחר הסדרה ולהוסיף בלימוד ההלכה הצרופה.