גובה הקומה הרוחנית: איזו קומה מעלה כל בחינת עביות שבמסך

גובה הקומה הרוחנית: מה קובע כמה אור יעלה המסך

גובה הקומה הרוחנית הוא ערך האור החוזר שמעלה המסך, והוא נקבע לפי בחינת העביות שעליה נעשה הזיווג דהכאה. בשיעור קצר ומרוכז מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט״א את אחד החוקים היסודיים בתלמוד עשר הספירות: ככל שהעביות גדולה יותר, הקומה גבוהה יותר. הרב מלווה את הדברים בשרטוט חי ובמשל האורח ובעל הבית, ומראה כיצד מכל אחת מחמש בחינות העביות שבמסך נולד עולם אחר. בנוסף, הוא מפריך טעות נפוצה: קומה נמוכה אינה קומה חסרה. עשר הספירות קיימות תמיד, אלא שהאורות העליונים גנוזים בה.

מהו המסך ומהן חמש בחינות העביות שלו?

המסך הוא כוח ההתנגדות שבכלי הרוחני, ויש בו חמש בחינות עביות: שורש, א׳, ב׳, ג׳ וד׳, לפי גודל הרצון לקבל.

הרב פותח את השיעור מול השרטוט: “אתם רואים, זה המסך, הקו הזה. למסך יש ה׳ בחינות עביות שונות”. בחינה ד׳ היא החזקה ביותר, העביות הגסה ביותר, ולכן היא נקראת “הפנימית”. אחריה באות בחינה ג׳, ב׳, א׳ ובחינת השורש, שכל אחת קלושה מקודמתה. מי שמבקש הגדרה מסודרת של המושג ימצא אותה בשיעור מהי ההגדרה של מסך. כאן, לעומת זאת, הרב מתמקד בשאלה מעשית: מה כל בחינה מסוגלת להעלות.

משל האורח ובעל הבית: חמש מנות, חמישה כוחות התגברות

הרב חוזר אל המשל המפורסם של בעל הסולם. דמיינו אורח שמוגשות לו חמש מנות. על כל מנה הוא מפעיל כוח קושיות אחר. את המנה שהוא הכי תאב אליה הוא דוחה בכל הכוח; את המנה שהוא פחות תאב אליה הוא דוחה בפחות כוח. מכאן החוק: “כמה שהתאווה יותר גדולה, צריך יותר קושיות של המסך ויותר כוח התגברות, ובעצם בונים קומה גדולה יותר”. במילים אחרות, גובה הקומה הרוחנית אינו מתנה שיורדת מלמעלה. הוא תוצאה ישירה של עוצמת ההתגברות של הנברא. על שני שלבי האור החוזר שנולדים מההתגברות הזו, ראו ההבדל בין אור חוזר הנדחה למלביש.

איזו קומה מעלה בחינה ד׳?

בחינה ד׳, העביות הפנימית והגסה ביותר, מעלה אור חוזר עד ספירת הכתר ובונה עשר ספירות שלמות בקומת כתר, שהיא עולם אדם קדמון.

“הבחינה הפנימית, אתם רואים פה, זה הבחינה ד׳. היא מעלה אור עד ספירת הכתר. עשר ספירות מלאות בדרגת כתר”. הרב מדגיש שתמיד יש עשר ספירות, גם בקומת חכמה וגם בקומת בינה. ההבדל הוא באיכות. קומת כתר היא הגבוהה ביותר, ולכן היא יוצרת את עולם אדם קדמון, “שמבריח מן הקצה אל הקצה”, מהאין סוף ועד נקודת העולם הזה. כל שאר העולמות, מסביר הרב, מתלבשים עליו. להבנת מקומו של עולם זה מול שאר העולמות, ראו הדרך להבין את עולם אדם קדמון מתוך אבי״ע.

מבחינה ג׳ ועד השורש: ארבעה עולמות, ארבע קומות

כאן מגיע החוק שנותן לשיעור את שמו. הרב עובר בחינה אחר בחינה:

בחינה ג׳, שעביותה קטנה יותר, מעלה אור חוזר עד קומת חכמה, ומכאן נולד עולם האצילות. לאחר מכן, בחינה ב׳ מעלה אור חוזר עד הבינה, ומכאן עולם הבריאה. בשלב הבא, בחינה א׳ מעלה אור חוזר עד הזעיר אנפין, ומכאן עולם היצירה. לבסוף, בחינת השורש מולידה רק קומת מלכות, והיא עולם העשייה.

הרב מסכם את הכלל במשפט אחד: “כל בחינה תדחה את האור חוזר לפי כמות העביות שיש בה”. אם כן, גובה הקומה הרוחנית של כל עולם הוא פשוט תוצאה של בחינת העביות שעליה יצא הזיווג. הסבר משלים לחוק הזה, מזווית האור החוזר וגניזת האורות, נמצא בשיעור סוד העביות והאור החוזר הגנוז.

מה ההבדל בין גובה הקומה למספר הספירות?

מספר הספירות הוא תמיד עשר; גובה הקומה מציין את איכות עשר הספירות, כלומר עד איזו מדרגה מגיע האור.

זו נקודת המפתח שהרב עוצר עליה. התלמיד שואל: אתה אומר שיש עשר ספירות, ואתה אומר שחסר? התשובה: “צריך לדעת פה שני מושגים. א׳, גובה קומת העשר ספירות, הכוונה באיזו איכות, באיזו רמה. עשר ספירות, אתם לא סופרים שש ספירות”. כלומר, גובה הקומה הרוחנית אינו נמדד בכמות: בקומת חכמה יש עשר ספירות מלאות, אלא שהאיכות שלהן היא חכמה ולא כתר. לכן בעל הסולם כותב על בחינה ג׳: “נמצא מעלה רק עשר ספירות, שכל אחת מהן אין לה אלא עד קומת חכמה, וחסר הכתר”. שאלה קרובה, האם קיימת מדרגה עם פחות מעשר ספירות, מבוארת בשיעור עשר ספירות בכל מדרגה.

סוד האורות הגנוזים

כאן מגיע החידוש העדין ביותר בשיעור. כשבחינה ג׳ מעלה אור חוזר עד קומת חכמה, “לא באמת חסר לה את הכתר, אלא הוא גנוז בתוכה”. וכך הלאה: בקומת בינה הכתר והחכמה גנוזים; בקומת זעיר אנפין הכתר, החכמה והבינה גנוזים. הרב מנסח זאת בפשטות: “כל פעם שנעלה לקומה נמוכה יותר, זה לא שהאורות לא יהיו שם, אלא יהיו גנוזים, הם לא יבואו לידי ביטוי”. הרב מציין שעניין זה יתבאר בהרחבה בחלק ג׳ של תלמוד עשר הספירות, ולכן כאן הוא נאמר “בצורה מאוד מאוד כללית”. מי שרוצה לראות איך העביות פועלת גם על ערך הקומה מהצד המעשי, ימצא זאת בשיעור איך העביות שבמסך משפיעה על ערך הקומה.

למה קומה גבוהה תלויה דווקא בכוח ההתגברות?

מפני שהאור החוזר נולד רק מדחיית התענוג, ולכן רצון גדול שנדחה בכוח גדול מעלה קומה גבוהה יותר.

זהו המסר המעשי של השיעור: גובה הקומה הרוחנית של האדם נבנה מכוח ההתגברות שלו. מצד אחד, בחינה ד׳ היא הרצון הגס ביותר. מצד שני, דווקא היא מעלה את הקומה הגבוהה ביותר. הסיבה היא שהקומה נבנית מהאור החוזר, והאור החוזר נבנה מההתגברות. מי שאין לו רצון אין לו על מה להתגבר, ולכן אין לו קומה. כך גם בעבודת האדם: כל ויתור על תאווה, כל דחייה של קבלה עצמית, בונה מדרגה. הרב שקד מלמד עיקרון זה שוב ושוב כחלק מדרכו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, שהפך את חכמת הקבלה לתורת עבודה. את תפקידו של האור החוזר בעבודה עצמה מבאר הרב בשיעור תפקיד האור החוזר בעבודה הרוחנית.

גובה הקומה הרוחנית וארבעת העולמות: טבלת סיכום

לנוחות הלומדים, כך מסתדר גובה הקומה הרוחנית של כל עולם לפי השיעור. בחינה ד׳ בונה קומת כתר, והיא עולם אדם קדמון. אחריה, בחינה ג׳ בונה קומת חכמה, והיא עולם האצילות. במדרגה הבאה, בחינה ב׳ בונה קומת בינה, והיא עולם הבריאה. נמוך ממנה, בחינה א׳ בונה קומת זעיר אנפין, והיא עולם היצירה. לבסוף, בחינת השורש בונה קומת מלכות בלבד, והיא עולם העשייה. בכל אחת מהן יש עשר ספירות, והאורות שמעל הקומה גנוזים. סקירה כללית על ארבעת העולמות בקבלה תסייע למי שמגיע לנושא לראשונה.

למה כדאי לצפות בשיעור הזה?

מפני שבחמש דקות הרב מסדר על שרטוט אחד את כל הקשר בין עביות, אור חוזר, קומה ועולמות.

השיעור מיועד למי שכבר נפגש עם המושגים ומבקש לראות אותם מסודרים בטבלה חיה. השרטוט שהרב מצייר בזמן אמת הופך את ההפשטה לתמונה. יתר על כן, הרב מקדים את הלומדים ומזהיר מטעות: קומה נמוכה אינה חיסרון בספירות, אלא גניזה של אורות. לכן, אם אתם לומדים את חלק ב׳ של תלמוד עשר הספירות, השיעור הזה הוא מפת דרכים. הצטרפו לשיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולמדו כיצד כל התגברות בונה קומה.