שחרית | אלוקי נשמה שנתת בי | סולם יהודה

ברכת אלוקי נשמה – מבט פנימי לאור תורת בעל הסולם

בשיעור המעמיק הזה נפרש את ברכת אלוקי נשמה שנתת בי, שאנו אומרים בכל בוקר בסדר ברכות השחר. הברכה הזאת נאמרת לאחר ברכת אשר יצר, וסדר זה אינו מקרי כלל. ברכת אשר יצר עוסקת בתיקון הגופני, וברכת אלוקי נשמה ממשיכה ועוסקת בתיקון הרוחני. הביאור הפנימי מגלה שכל התפילה כולה מכוונת לעניינים רוחניים, ואין בה שום דבר גשמי כלל.

לשון הברכה ומשמעותה הפשוטה

נוסח הברכה פותח במילים: אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא. על פי הפשט, אנו מודים לקדוש ברוך הוא שהחזיר לנו את הנשמה לאחר שעלתה בלילה. השינה נחשבת אחד משישים ממיתה, ולכן בבוקר יש התחדשות של חיים ממש. האדם מודה שהבורא בראו, יצרו, נפח בו נשמת חיים, עתיד ליטול נשמתו במיתה, ועתיד להחזירה בתחיית המתים.

ביאור פנימי – נפש רוח ונשמה באדם

אומנם העומק הפנימי של הברכה עוסק בהתגלות אורות באדם. המושג נשמה מורה על התגלות אורות קדושים. יש באדם שלוש בחינות – נפש, רוח ונשמה. הנפש משכנה בכבד, הרוח משכנה בלב, והנשמה משכנה במוח. הנפש אחראית על התאוות והמשיכות הגופניות, הרוח אחראית על הרגשות, והנשמה שהיא הדרגה הגבוהה ביותר שייכת למוח ולשכל. למידע נוסף על דרגות הנפש ניתן לעיין בכתבי בעל הסולם.

המשל מאור השמש

חשוב להבהיר שאין מדובר בנשמה פיזית הנמצאת במוח. כשם שכאשר אומרים שהחדר מלא בשמש, אין הכוונה לגלגל השמש עצמו אלא לאור השמש הממלא את החדר, כך גם כאשר נאמר שהמוח מלא בנשמה – אין הכוונה לעצם רוחני במוח, אלא להארה אלוקית הנמצאת בבחינות האלה. ההארה האלוקית מתחלקת לבחינות נפש רוח ונשמה, והיא נמצאת בשיעורים שונים באברי הגוף. הרעיון הזה הוא יסוד מרכזי במושגים הקבליים של תורת חסידות אשלג.

שלטון הנשמה על הרגשות והתאוות

מוח, לב וכבד – זאת ראשי התיבות של המילה מלך. כאשר האדם משליט את הנשמה הגבוהה על הרגשות ועל התאוות, הוא נחשב מלך. אנחנו בני מלכים, כל יהודי הוא בן מלך. ולהיפך, כאשר האדם עוסק בתאוות ובמשיכות הגופניות, אומות העולם הפנימיים שולטים עליו. זהו העניין שאומות העולם רצו לעשות כנגד ישראל. הכוח החזק של המערכה היה בלעם ובלק – בלק בגימטריה מתקופ, ובלעם משלימו, שניהם יחד מלא מתקופ, עמלק.

משמעות המילה תהורה

המילה טהורה מורה על היעדר של רצון לקבל. כל דבר שיש בו רצון לקבל לעצמו נחשב בבחינת טומאה. כל דבר שיש בו עניין של תאוה או משיכה לתועלת עצמית, זה נחשב טומאה. לעומת זה, כל דבר שיש בו עניין של השפעה נחשב קדושה וטהרה. זהו יסוד עמוק בתורת הקבלה, שהטהרה הרוחנית נמדדת לפי מידת יכולת האדם להשפיע ולא לקבל לעצמו. עיון נוסף בעניין זה ניתן למצוא בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

אדון כל הנשמות – הכל נסמך על הבורא

בברכה נאמר ריבון כל המעשים אדון כל הנשמות. פירוש שם אדני הוא מלשון אדן, שהכל נסמך עליו כמו שהבית נסמך על היסוד. כל הנשמות והמעשים נסמכים על הקדוש ברוך הוא. בכל מקום ובכל רגע, הבורא הוא הגלוי. בכל המציאות – בשולחן, בחתול, ובכל הרוע שקורה בחיים. כל מחשבה היא מהבורא, כל רצון הוא מהבורא. הבעיה שלפעמים רואים את זה לרגע ופשוט שוכחים, מתחילים לקשר הכל לאנשים ולנשים ולילדים ולסיבות הטבעיות. לראות שהכל הוא השם – זו עצם התגלות האור, וזו המשמעות העמוקה של הברכה אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.

הרכבה לאור העליון

כאשר האדם מגיע לדרגה של שלמות במידת החסד, הוא נעשה מרכבה לאור העליון. מרכבה פירושה שהאור העליון רוכב עליו והוא משפיע לזולתו בלי חשבון עצמי. זה מה שזכה לו אברהם אבינו – שהיה מרכבה לתכונת החסד של הבורא. לכן לפני כריתת ברית המילה היה יכול להיות באותה דרגת חסד כמו מלכי צדק. דרגה זו מבטאת את תכלית האדם – שיהיה צינור להעברת השפע האלוקי לעולם, ולכך מכוון כל סדר התפילה בבוקר.