אורחות צדיקים | שער השמחה | ד | סולם יהודה | מרכז לימוד קבלה בירושלים

האיזון בין עבודה גשמית לעבודת השם בשער השמחה

בחלק הרביעי בשער השמחה ממשיך הרבנו שליט”א את הדרך הסלולה שפרס בעל אורחות צדיקים בפני לומדיו, וניתן לעיין בכל הסדרה דרך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס. הרב פותח בתזכורת קצרה אל שבע המחשבות שעליהן עמד בשיעור הקודם, ומבהיר את חשיבותה של המחשבה השביעית. מחשבה זו מלמדת שהאדם נברא לעמל ולמלאכות רבות בעולם הזה. הרב מסביר שהבורא יתברך לא חפץ שהאדם יקבל את כל צרכיו במגש של כסף, אלא דווקא בטרחה ובמאמץ ראויים.

שבע המחשבות וההגעה אל סף ההשקפה הנכונה

הרב מתאר כי בעל אורחות צדיקים מבקש להחדיר בלבנו את ההכרה הזו, כדי שלא ננתק את הקשר עם השם יתברך. דוגמה חיה לכך מביא הרב מחזקיהו המלך, אשר גנז את ספר הרפואות. הרב מבאר שלולא הגניזה היו בני האדם תולים את כל ישועתם בספר עצמו ולא בבורא הרופא. הוא הדין בענייני פרנסה. אדם שמרגיש שהכל סדור ומוכן לפניו, מאבד את צורך התפילה ואת הקשר החי עם הקדוש ברוך הוא.

הרב הרה”ח מדגיש שהקושי והעמל אינם עונש, אלא מתנה. הם הדרך שבה הבורא מקיים בנו את החיבור התדיר אליו. כאשר אדם נצרך, הוא נושא תפילה. כאשר הוא מצליח, הוא נושא הודיה. שני הקצוות הללו יוצרים את חוט החיים הרוחני המקשר בין הנברא לבוראו. רעיונות אלו עולים גם בכתבי בעל הסולם השזורים בשיעוריו של הרב לאורך כל הסדרה.

שתי העבודות שמסר השם יתברך ביד האדם

הרב עובר אל לב השיעור ומצטט את לשון בעל אורחות צדיקים. שתי עבודות מסר השם יתברך ביד האדם. האחת היא עבודתו הגשמית, והשנייה היא עבודת התורה. האדם נדרש להיות ממוצע בין שתיהן ולקבוע שעות מיוחדות לכל אחת. הרב מבאר שאין מדובר בחלוקה מקרית, אלא בהשקפת חיים שלמה. אדם שמזניח את עבודת התורה לטובת הפרנסה, הופך את הטפל לעיקר. אדם שמזניח את הפרנסה ואינו עושה השתדלות, פוגע בכבוד שמים שצוונו לחיות בעולם הזה.

רבנו מצטט את דברי קהלת החכם באדם, בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך. האיזון אינו מתנה הניתנת בלידה. הוא פרי עבודה מתמדת. אדם בונה במשך שנים את היחס הנכון בין שעות העבודה לבין שעות התורה והתפילה. הרב מציין כי גם בתוך שעות העבודה ניתן להמשיך ולעבוד את הבורא. הכל תלוי בהשקפה ובכוונה. עובדה זו פותחת פתח לכל מי שעמל לפרנסתו שעות רבות מדי יום.

העבודה כדרך והבורא כמקור האמיתי לפרנסה

הרבי מאריך בנקודה זו ומסביר באר היטב. אדם הולך לעבודה, מחתים כרטיס, מבצע פעולות מקצועיות ומקבל בסוף החודש תלוש משכורת. במבט שטחי נראה כי השכר נובע ישירות מן העמל. אך מבט עמוק יותר מגלה אמת אחרת. הבורא יתברך הוא המספק לאדם את הכישורים, את המוטיבציה, את הבריאות, את המנהל המעריך אותו ואת התנאים החיצוניים. בלעדי כל אלו, גם העמל הגדול ביותר לא יוליד פירות.

בנקודה זו אפשר לחזור ולעיין בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית שבהם נדונו עניינים דומים מזוויות נוספות. הרב מציג את הפסוק וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. אין הפסוק אומר כי הוא נותן לך חיל, אלא כוח לעשות חיל. הבורא נותן את הכוח, והאדם הוא המוציא את הכוח לפועל. אך השורש הוא תמיד מאת השם.

משל הגרזן והכותב את העץ

הרב עובר אל המשל הראשון שמביא בעל אורחות צדיקים. אדם הכותב עץ באמצעות גרזן, אינו אומר על הגרזן שהוא הכותב. הגרזן הוא הכלי בלבד. הכותב האמיתי הוא האדם שמחזיק את הגרזן ומכוון את התנופה. כך הדבר ביחס לפרנסה. העבודה היא הגרזן, והשם יתברך הוא הכותב. הרב מדגיש שאסור להפוך את היוצרות. כאשר אדם תולה את חייו בכלי ולא במחזיק הכלי, הוא מאבד את ההכרה בבוראו ונכנס למצוקה רוחנית עמוקה.

משל שיירת העיוורים והאיש הרואה

אחר כך מצטט הרב את אחד המשלים היפים ביותר בכל ספרות חזל. מאה עיוורים הולכים זה אחר זה. כל אחד מניח את ידו על כתף חברו. בראש השיירה מוליך אותם איש אחד הרואה. במבט חיצוני נראה שכל עיוור נסמך על חברו. אך באמת כולם נסמכים על האיש הרואה הראשון. אם האיש הראשון יכשל, כולם יפלו יחד. כך מסביר רבנו, כל בני האדם נסמכים זה על זה לכאורה. הבוס נסמך על המנכל, המנכל נסמך על השוק, השוק נסמך על הכלכלה. אך באמת כל השרשרת תלויה בהשם יתברך, האיש הרואה האמיתי שמוליך את כל הבריאה.

שורש הביטחון העמוק בלב

הרב שליט”א מסכם את דברי בעל אורחות צדיקים. גם כשכל פרנסת האדם תלויה לכאורה באדם אחר, אסור לתלות את הביטחון באותו אדם. הביטחון צריך להיות נטוע בעומק הלב בבורא יתברך. הרב מסביר שכאשר אדם מגיע לדרגה זו, הוא חי בשלווה פנימית. הוא אינו חרד מפיטורים, אינו פוחד ממשבר כלכלי ואינו מתבטל בפני בעלי כוח. הוא יודע שהקדוש ברוך הוא קצב לו את שכרו, ואין שום נברא בעולם המסוגל לגרוע ממנו פרוטה אחת.

יישום מעשי בחיי השעה

הרב מסיים בקריאה ליישום מעשי. אדם צריך לקום בבוקר, לעשות את ההשתדלות הראויה, ולהתפלל לפני יציאתו לעבודה. בתוך יום העבודה עליו לזכור מי באמת מנהל את הכל. בערב, בעת שיבתו הביתה, עליו להודות על שזכה להתפרנס מיגיע כפיו. דרך זו פותחת פתח לחיבור מתמיד עם הבורא, גם בתוך עולם המעשה הסואן. תפיסה זו עומדת בליבת לימודי הקבלה בשיעורי הקבלה האונליין בזום המתקיימים מדי שבוע.

הזמנה להמשך הלימוד בסדרה

הציבור מוזמן להעמיק בשער השמחה ולעקוב אחר המשך הסדרה. השיעור החמישי בסדרה ימשיך לפתח את הרעיונות שעלו כאן, ויביא משלים נוספים מאוצר חכמי המוסר והקבלה. גם בעלוני תפארת הסולם השבועיים ניתן למצוא הרחבות על ענייני שמחה וביטחון. שיעור זה מהווה אבן דרך חשובה בדרכו של הלומד אל השמחה האמיתית, השמחה הנובעת מהכרת מקור החיים.