אורחות צדיקים | שער השמחה | ד

אורחות צדיקים, שער השמחה | ד | שיעור תורה לחיזוק הנפש | לימי מבצע שומר החומות | הרב שקד אליהו פנחס

אורחות צדיקים, שער השמחה | ד | שיעור תורה לחיזוק הנפש | לימי מבצע שומר החומות | הרב שקד אליהו פנחס

סיכום השיעור:

שלום רב לכל בית ישראל.

בעזרת השם, אנחנו ממשיכים בלימוד “שער השמחה” מתוך הספר “אורחות צדיקים”. בשיעור האחרון סיימנו את שבע המחשבות שהמחבר מבקש להטמיע בליבנו כדי להגיע לשמחה בחיים ולהשקפה נכונה.

המחשבה השביעית מדגישה שאדם נברא למלאכות רבות. עליו להשיג את פרנסתו ולמלא את שאיפותיו בחיים במאמץ וטורח. אם הכל היה מושג בקלות, האדם לא היה זקוק לבורא, ולא היה צורך בתפילה ובקשר עם השם יתברך. חזקיהו מלך יהודה נתן כדוגמה את גניזת ספר הרפואות, כדי להראות שאם הכל היה מוכן, לא היינו סומכים על הבורא אלא על הספר.

מתוך כך, השיעור הזה יוביל אותנו לתפיסה הנכונה לגבי העבודה. יש לנו עבודה גשמית ועבודה רוחנית. חשוב למצוא את האיזון ביניהן. איך אנחנו רואים את חיינו וכיצד אנחנו נותנים כוח ופועלים בצורה הנכונה?

האדם צריך להיות ממוצע בין שתי העבודות, ולייחד שעות מיוחדות לעבודה הגשמית ולעבודת התורה. כמו שנאמר: “תאכל בזה וגם מזה אל תנח ידך”. יש לחלק את הזמן בין העבודה לבין עבודת השם, ולא לשכוח שהכל מגיע מהשם.

הגישה הנכונה היא לראות את העבודה כדרך לפרנסה, אך לדעת שהבורא הוא המפרנס האמיתי. כמו שהגרזן חותך את העץ, אך מי שבאמת מבצע את החיתוך הוא האדם שמחזיק בגרזן. כך גם הפרנסה היא רק כלי, והבורא הוא המנהיג.

משל העיוורים ממחיש זאת: כאילו כל אחד מאיתנו הוא עיוור שמוביל אחריו עוד עיוור, אך בראשם עומד רואה שמוביל את כולם. כך הבוס, הממשלה או הצבא – כולם מופעלים על ידי השם יתברך.

לסיום, חשוב לדעת שהאמונה האמיתית היא שהבורא הוא זה שנותן חיים וברכה לכולנו, ולכן עלינו לסמוך עליו בלבד.

השיעור הבא ידון בביטחונות שצריך לפתוח בהשם יתברך, כדי להוביל אותנו אל שמחה וביטחון אמיתי בחיים.

ברכה והצלחה לכולם, וניפגש בשיעור הבא.

מקורות: (אורחות צדיקים – שער השמחה)

בטחון מלא באלוהים מי שמאמין באלוהים בלב שלם ובוטח בו בביטחון חזק, יביא אותו הביטחון שלא יפחד מעולם מדבר רע, ולא יעבוד לאדם זולתו להתרצות אליו, ולא יקווה לאיש, ולא יסכים עימהם בדבר שהוא כנגד עבודת הבורא יתברך, ולא יפחידוהו ענייניהם ולא יחת ממחלוקתם.

ואם יוכיח אותם, לא יזהר בכבודם, ואם יכלימוהו, לא יבוש מהם, ולא ייפה להם השקר. כמו שאמר הנביא: “ואדני אלוהים יעזר לי, על-כן לא נכלמתי, על-כן שמתי פני כחלמיש, ואדע כי לא אבוש” (ישעיה נ, ז). הבוטח באלוהים יביאנו הביטחון לפנות לבו מענייני העולם ליחד עצמו לענייני התורה והעבודה.

חקירת הדעות לביטחון צריך אדם לחקור הדעות המחזיקות את לבו להיות בביטחון שלם באלוהים.

מחשבה ראשונה – שידע בידיעה ברורה כי האלוהים מרחם על האדם יותר מכל מרחם, והוא משגיח עליו בסתר ובגלוי, ובעת שהוא אינו שומר עצמו כראוי, האלוהים מרחם עליו ושומר אותו מן הפגעים, כעניין שנאמר: “שמר פתאים ה'” (תהילים קטז, ז).

המחשבה השניה – אשר כל הטובות המגיעות אליו מאביו ומאמו ואחיו וקרוביו ורעיו, הכל מאת השם יתברך הוא, ואלו הם שלוחי המקום ברוך הוא.

הכרת חסדי האלוהים השלישית – שידע, שכל הטובות הם מחסדי האלוהים, לא שהוא ראוי לכך, ואין הקדוש-ברוך-הוא מטיב לו מפני שהוא צריך לו, אך נדבה וחסד.

הרביעית- שידע, אשר לכל ענייניו יש גבול וקץ, ואין שום אדם יכול להוסיף ולגרוע על מה שגזר הבורא יתעלה. ומה שגזר הקדוש-ברוך-הוא שיהיה לו מעט, אין אדם יכול להרבות, או למעט הריבוי. ומה שגזר לאחר, אין שום אדם יכול להקדים, ולא לאחר מה שגזר להקדים, אך הכל הוא בגזרת העליון וברצונו.

הבנה אמיתית החמישית – שידע, שהבורא יתברך רואה את לבו, אם בטחונו בו ביטחון שלם בלא מרמה, כי עבד המשרת לאדם בשר-ודם, יכול העבד לגנב לב אדונו, שיהיה האדון סובר שהעבד אוהבו בכל לב אף-על-פי שהוא שונאו, והאדון יעשה לו טובה בחזקת שהוא אוהבו; וכל זה לא יתכן בבורא יתברך, כי הוא יודע יצר הלב והמחשבה שבה, והוא יודע עליונות ותחתונות, אמונתו וכפירתו, לכן אין לילך לפניו ברמאות.

שמירת המצוות וביטחון באלוהים השישית – שייקח אל לבו לקיים מה שצוהו ולהימנע מכל מה שהזהירו שלא לעשות, כאשר הוא חפץ שהבורא יתעלה יעשה לו הדבר שהוא בוטח בו, כדברי רבותינו: עשה רצונו כרצונך, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך (אבות פ”ב מ”ד). אבל מי שבוטח בשם יתעלה ואינו מקיים מה שצוהו, כמה הוא שוטה וכסיל! ועל זה נאמר: “מה תקות חנף כי יבצע, כי ישל אלוה נפשו. הצעקתו ישמע אל, כי תבוא עליו צרה” (איוב כז, ח-ט).

ואומר: “הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל, והלך אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם, ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו” (ירמיה ז, ט-י); ואומר: “המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם” (שם פסוק יא).

עבודת האדם והביטחון בה השביעית – שידע, כי הבורא ברוך הוא ברא את האדם למלאכות רבות, וברא לו מזונו על-ידי טורח גדול ועבודה. ואם היו כל העניינים והמזונות והבגדים מוכנים לאדם בלא טורח, אז לא היה כמה מצוות, כגון הצדקה, הגזלה, הגנבה והחמדה, ורבות מצוות כאלה. גם לא היה אדם בוטח באלוהים.

ועל זה גנז חזקיהו מלך יהודה ספר הרפואות (פסחים נו, א), כדי שיבטח החולה באלוהים יתעלה ולא ברפואות. גם אם היה אדם בטל ממלאכה ולא היה טורח אחר מזונותיו, היה בועט ורודף אחר העבירות, כדכתיב: “וישמן ישורון ויבעט” (דברים לב, טו). ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: “יפה תלמוד-תורה עם דרך-ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון” (אבות פ”ב מ”ב).

אך עתה מסר השם יתעלה שתי עבודות ביד האדם: האחת – עבודתו, והשנית – עבודת התורה. וצריך האדם להיות ממוצע בין שתי העבודות, וליחד שעות מיוחדות לעבודת התורה ולעבודת עולם הזה.

שילוב עבודה ותורה וצריך שתתחזק, שתעשה עבודת שניהם לעולם לטוב לך לאחריתך, ולא יהיה אחד מפסיד לחברו, כמו שנאמר: “אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו” (ירמיה כב, טו); ואומר: “טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך” (קהלת ז, יח).

ביטחון בהצלחה על ידי האל וצריך שיבטח בשם יתברך שיצליחהו בעסקיו, ולא יבטח על מלאכתו ועסקיו, אך יחשוב אשר מלאכתו ועסקיו הם דרך לפרנסתו מאת השם יתברך; כמו אדם הבוקע עצים בגרזן, אף-על-פי שהגרזן חותך העץ, אין הכוח בא מן הברזל, אלא מן האיש הבוקע עם הברזל לחתוך בו העץ.

הכרת חסדי האל וביטחון אמיתי ואדם שיש לו מלאכה או איזה עסק שיהיה, שמפרנס בו בני-ביתו, לא יחשוב: לולי המלאכה ההיא היה הולך לאבדון; אך יבטח בבורא יתעלה, ויחשוב: אם לא היה לו עניין זה העסק שעוסק בו, הבורא יתברך ימציא לו פרנסתו בעניין אחר, כי כל מעשה ידיו וצרכיו ביד האל הוא, והרבה שלוחים למקום, כמו שאמר הכתוב: “כי אין לה’ מעצור, להושיע ברב או במעט” (שמואל-א יד, ו), ואומר: “כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל” (דברים ח, יח), ואומר: “לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי, אמר ה’ צבאות” (זכריה ד, ו).

ביטחון אמיתי בהנהגת האל וכן האדם אשר כל חיותו וצרכיו תלויים באדם אחד, לא ישים בטחונו בלבו על האדם ההוא, אך ישים שורש בטחונו מעומק הלב בבורא יתברך; ואין די מה שאומר כן בלבו, אלא יתן שבח והודיה לבורא יתברך על זה אשר לא עזב חסדו מאתו.

וקח בידך משל נאה על עניין זה, והוא כמו מאה עיוורים ההולכים זה אחר זה, וכל אחד שם ידו על כתף חברו, ובראש כולם יש איש הרואה, והוא מנהיג כולם אחריו. הנה כל אחד יודע, אף-על-פי ששם ידו על כתף חברו והוא מנהיגו, שאין זאת ההנהגה באה מכוחו…