אורחות צדיקים | שער השמחה | ב

אורחות צדיקים, שער השמחה | ב | שיעור תורה לחיזוק הנפש | לימי מבצע שומר החומות | הרב שקד אליהו פנחס

סיכום השיעור:

שלום רב לכולם,

בימים טרופים אלו, חשוב לחזק את כוח האמונה והידיעה באלוהים, דבר שיכול להעניק לנו ביטחון, שלווה ושמחה. נמשיך בסדרת השיעורים שלנו על אורחות צדיקים, בשער השמחה.

בשיעור הראשון למדנו שמי שמאמין באלוהים בלב שלם ובוטח בו, לא יפחד מדבר רע. כדי להגיע לכך, אדם צריך לבדוק את הדעות המחזיקות את ליבו, להבין מה יושב על ליבו, אילו תפיסות ודעות משפיעות עליו.

בשיעור הזה נדון במחשבות שנייה, שלישית ורביעית, לפי בעל אורחות צדיקים:

1. המחשבה השנייה: כל הטובות שמגיעות אלינו, מהורינו, חברינו וקרובינו, הן מעת השם יתברך. כולם שליחי המקום. ההבנה הזו מבטלת את הכעס, כי אם הכל מאת השם, אין סיבה לכעוס על אחרים.
2. המחשבה השלישית: כל הטובות בחיינו הן מחסדיו של האלוהים, ולא כי אנו ראויים להן. הקדוש ברוך הוא מיטיב לנו מתוך נדבה וחסד. חשוב להכיר תודה על כל מה שיש לנו.
3. המחשבה הרביעית: לכל עניינינו יש גבול וקץ, ואין אדם יכול לשנות את מה שגזר הקדוש ברוך הוא. הכל נקצב מראש, ואין לנו את היכולת לשנות זאת. הידיעה הזו מעניקה שלווה ומבטלת תחרות וקנאה.

נזכור: הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו, כל מה שקורה סביבנו הוא בשליחותו, כל הטובות מחסדיו, ולכל דבר יש גבול שנקבע על ידו.

נחזור על המחשבות האלו, נרשום אותן ונכניס אותן ללבנו.

בשיעור הבא נמשיך לדון במחשבות החמישית, השישית והשביעית.

אם מצאתם את התוכן מועיל, אל תשכחו ללחוץ על הכפתור "אהבתי" ולהירשם לערוץ שלנו כדי להישאר מעודכנים בכל תוכן חדש שעולה!

לילה טוב ובהצלחה לכולם.

מקורות: 

אורחות צדיקים – שער השמחה

מי שמאמין באלוהים בלב שלם ובוטח בו בביטחון חזק, יביא אותו הביטחון שלא יפחד מעולם מדבר רע, ולא יעבוד לאדם זולתו להתרצות אליו, ולא יקווה לאיש, ולא יסכים עימהם בדבר שהוא כנגד עבודת הבורא יתברך, ולא יפחידוהו ענייניהם ולא יחת ממחלוקתם.

ואם יוכיח אותם – לא יזהר בכבודם, ואם יכלימוהו – לא יבוש מהם, ולא ייפה להם השקר, כמו שאמר הנביא: "ואדני אלוהים יעזר לי, על-כן לא נכלמתי, על-כן שמתי פני כחלמיש, ואדע כי לא אבוש" (ישעיה נ, ז). הבוטח באלוהים יביאנו הביטחון לפנות לבו מענייני העולם ליחד עצמו לענייני התורה והעבודה.

חקירת הדעות לביטחון שלם

צריך אדם לחקור הדעות המחזיקות את לבו להיות בביטחון שלם באלוהים. מחשבה ראשונה – שידע בידיעה ברורה כי האלוהים מרחם על האדם יותר מכל מרחם, והוא משגיח עליו בסתר ובגלוי, ובעת שהוא אינו שומר עצמו כראוי, האלוהים מרחם עליו ושומר אותו מן הפגעים, כעניין שנאמר: "שמר פתאים ה'" (תהילים קטז, ז).

המחשבה השניה – אשר כל הטובות המגיעות אליו מאביו ומאמו ואחיו וקרוביו ורעיו, הכל מאת השם יתברך הוא, ואלו הם שלוחי המקום ברוך הוא.

הכרת חסדי האל וביטחון

השלישית – שידע, שכל הטובות הם מחסדי האלוהים, לא שהוא ראוי לכך, ואין הקדוש-ברוך-הוא מטיב לו מפני שהוא צריך לו, אך נדבה וחסד.

הרביעית- שידע, אשר לכל ענייניו יש גבול וקץ, ואין שום אדם יכול להוסיף ולגרוע על מה שגזר הבורא יתעלה. ומה שגזר הקדוש-ברוך-הוא שיהיה לו מעט, אין אדם יכול להרבות, או למעט הריבוי. ומה שגזר לאחר, אין שום אדם יכול להקדים, ולא לאחר מה שגזר להקדים, אך הכל הוא בגזרת העליון וברצונו.

הבנה אמיתית ואי רמאות

החמישית – שידע, שהבורא יתברך רואה את לבו, אם בטחונו בו ביטחון שלם בלא מרמה, כי עבד המשרת לאדם בשר-ודם, יכול העבד לגנב לב אדונו, שיהיה האדון סובר שהעבד אוהבו בכל לב אף-על-פי שהוא שונאו, והאדון יעשה לו טובה בחזקת שהוא אוהבו; וכל זה לא יתכן בבורא יתברך, כי הוא יודע יצר הלב והמחשבה שבה, והוא יודע עליונות ותחתונות, אמונתו וכפירתו, לכן אין לילך לפניו ברמאות.

שמירת המצוות וביטחון באלוהים

השישית – שייקח אל לבו לקיים מה שצוהו ולהימנע מכל מה שהזהירו שלא לעשות, כאשר הוא חפץ שהבורא יתעלה יעשה לו הדבר שהוא בוטח בו, כדברי רבותינו: עשה רצונו כרצונך, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך (אבות פ"ב מ"ד). אבל מי שבוטח בשם יתעלה ואינו מקיים מה שצוהו, כמה הוא שוטה וכסיל! ועל זה נאמר: "מה תקות חנף כי יבצע, כי ישל אלוה נפשו. הצעקתו ישמע אל, כי תבוא עליו צרה" (איוב כז, ח-ט).

חנופה ועבודת האלוהים

ואומר: "הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל, והלך אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם, ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו" (ירמיה ז, ט-י); ואומר: "המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם" (שם פסוק יא).

עבודת האדם והביטחון בה

השביעית – שידע, כי הבורא ברוך הוא ברא את האדם למלאכות רבות, וברא לו מזונו על-ידי טורח גדול ועבודה. ואם היו כל העניינים והמזונות והבגדים מוכנים לאדם בלא טורח, אז לא היה כמה מצוות, כגון הצדקה, הגזלה, הגנבה והחמדה, ורבות מצוות כאלה. גם לא היה אדם בוטח באלוהים.

חיזוק הביטחון בעבודה

ועל זה גנז חזקיהו מלך יהודה ספר הרפואות (פסחים נו, א), כדי שיבטח החולה באלוהים יתעלה ולא ברפואות. גם אם היה אדם בטל ממלאכה ולא היה טורח אחר מזונותיו, היה בועט ורודף אחר העבירות, כדכתיב: "וישמן ישורון ויבעט" (דברים לב, טו). ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: "יפה תלמוד-תורה עם דרך-ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון" (אבות פ"ב מ"ב).

אך עתה מסר השם יתעלה שתי עבודות ביד האדם: האחת – עבודתו, והשנית – עבודת התורה. וצריך האדם להיות ממוצע בין שתי העבודות, וליחד שעות מיוחדות לעבודת התורה ולעבודת עולם הזה.

שילוב בין עבודה לתורה

וצריך שתתחזק, שתעשה עבודת שניהם לעולם לטוב לך לאחריתך, ולא יהיה אחד מפסיד לחברו, כמו שנאמר: "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו" (ירמיה כב, טו); ואומר: "טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך" (קהלת ז, יח).

ביטחון בהצלחה על ידי האל

וצריך שיבטח בשם יתברך שיצליחהו בעסקיו, ולא יבטח על מלאכתו ועסקיו, אך יחשוב אשר מלאכתו ועסקיו הם דרך לפרנסתו מאת השם יתברך; כמו אדם הבוקע עצים בגרזן, אף-על-פי שהגרזן חותך העץ, אין הכוח בא מן הברזל, אלא מן האיש הבוקע עם הברזל לחתוך בו העץ.

הביטחון וההכרה בחסדי האל

ואדם שיש לו מלאכה או איזה עסק שיהיה, שמפרנס בו בני-ביתו, לא יחשוב: לולי המלאכה ההיא היה הולך לאבדון; אך יבטח בבורא יתעלה, ויחשוב: אם לא היה לו עניין זה העסק שעוסק בו, הבורא יתברך ימציא לו פרנסתו בעניין אחר, כי כל מעשה ידיו וצרכיו ביד האל הוא, והרבה שלוחים למקום, כמו שאמר הכתוב: "כי אין לה' מעצור, להושיע ברב או במעט" (שמואל-א יד, ו), ואומר: "כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל" (דברים ח, יח), ואומר: "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי, אמר ה' צבאות" (זכריה ד, ו).

כוחו של הביטחון באלוהים

וכן האדם אשר כל חיותו וצרכיו תלויים באדם אחד, לא ישים בטחונו בלבו על האדם ההוא, אך ישים שורש בטחונו מעומק הלב בבורא יתברך; ואין די מה שאומר כן בלבו, אלא יתן שבח והודיה לבורא יתברך על זה אשר לא עזב חסדו מאתו.

וקח בידך משל נאה על עניין זה, והוא כמו מאה עיוורים ההולכים זה אחר זה, וכל אחד שם ידו על כתף חברו, ובראש כולם יש איש הרואה, והוא מנהיג כולם אחריו. הנה כל אחד יודע, אף-על-פי ששם ידו על כתף חברו והוא מנהיגו, שאין זאת ההנהגה באה מכוחו…