תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד סה | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

זעיר אנפין דלא אפשר וכמיהו וון – ביאור עמוד סה בתלמוד עשר הספירות

בשיעור עמוק ומעמיק זה, פותח שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א את עמוד סה בתלמוד עשר הספירות, ומבאר את סוגיית זעיר אנפין דלא אפשר וכמיהו וון. השיעור עוסק בשורש יציאת בחינה גימ”ל מבחינה ב’, ובהמשכת אור החכמה כדי חיות לתוך אור החסדים. הרב מסביר את ההבחנות הדקות שבין הבחינות, ומגלה את עומק הסוד הטמון בהשתוקקות הבינה אחר אור החכמה.

שורש יציאת בחינה גימ”ל מבחינה ב’

הרב פותח את השיעור בביאור היחס שבין בחינה ב’ לבחינה גימ”ל. בחינה ב’ היא בחירת הרצון להשפיע, ההפוך מבחינה אל”ף שהיא רצון לקבל. בבחינה אל”ף שורה אור החכמה שהוא עיקר חיות הפרצוף, ולכן מכונה אור זה בשם חיה – “חכמה תחייה בעליה”. כאשר הבינה ויתרה על הרצון לקבל ובחרה רק להשפיע, נותרה ללא אור החכמה, שהרי אור החכמה נמשך דווקא בכלים של רצון לקבל.

מתוך כך נוצר חסרון בחיות הבינה, ולכן חזרה המלכות אל הבינה והמשיכה הארת אור החכמה לתוך אור החסדים שלה – חכמה כדי חיות. המשכה זו אינה אור החכמה במלואו, אלא רק הארה ממנו, ולכן נקראת “זעיר אנפין” – פנים קטנות, להבדיל מ”אריך אנפין” שהוא פנים גדולות שבבחינה אל”ף. למעמיקים בנושאי כתבי בעל הסולם נפתח כאן שער עמוק להבנת מבנה הפרצופים.

הסבר מושג “לא אפשר” בזעיר אנפין

הרב מבאר את הביטוי “לא אפשר” שמופיע בתלמוד עשר הספירות. הכוונה היא שלא היה אפשר לבחינה ב’ להישאר במצבה ללא יציאת בחינה גימ”ל על זעיר אנפין. הסיבה היא חוסר החיות – הבינה הייתה מוכרחה להמשיך את הארת החכמה כדי חיות, ולכן הוצרכה לפעול את הפעולה החדשה הזאת. אין כאן בחירה אלא הכרח, ולכן נקרא “לא אפשר”.

מהו “כמיהו וון” בלשון הרב”ש

לאחר מכן מסביר הרב את המושג “כמיהו וון”. כמיהה פירושה השתוקקות, וההשתוקקות באה רק מתוך חסרון. בבחינה אל”ף הייתה החכמה במלואה ולכן לא הייתה שם כמיהה. אבל לאחר שבחינה ב’ ויתרה על הרצון לקבל ונשארה ריקנית מאור החכמה, נוצרה בה השתוקקות עצומה אל אור החכמה החסר. זוהי הכמיהה אל הוון – אל אור החכמה.

הרב מדגיש כי שני העניינים הללו – “לא אפשר” ו”כמיהו וון” – אינם זהים אך משלימים זה את זה. “לא אפשר” מבטא את ההכרח שאין ברירה אחרת מחמת חסרון החיות, ו”כמיהו וון” מבטא את ההשתוקקות הפנימית אל אור החכמה. שיעורים נוספים בהבנת מושגים אלו ניתן למצוא במושגים קבליים.

מעבר לבחינה דל”ת – אפשר וכמיהו ביין

בהמשך השיעור עובר הרב לבאר את בחינה דל”ת, היא המלכות. כאן המצב שונה – “אפשר ומיתם” – כבר ישנה הארת חכמה בזעיר אנפין מבחינה גימ”ל כדי חיות, ולכן אפשר היה להישאר במצב הזה. בחינה גימ”ל אינה מוכרחת בעצם להתעורר ולהמשיך את כל אור החכמה.

אלא שכאן נכנס עניין חדש – “כמיהו ביין”. המלכות בכוחה לזעיר אנפין הייתה צריכה לעשות התגברות חדשה כדי להמשיך אור חכמה בשיעור גדול יותר מבחינה גימ”ל. ההתגברות הזאת נובעת מההשתוקקות החזקה אל אור החכמה במלואו. הסבר נוסף לעומק הקבלי של הסוגיה ניתן למצוא בכתבי הרב”ש.

ההבחנה בין “לא אפשר” ל”אפשר” בהמשכת האור

הרב מחדד את ההבדל המהותי שבין שני המצבים. בזעיר אנפין מבחינה גימ”ל – היה הכרח להמשיך את הארת החכמה כי לא הייתה חיות. במלכות מבחינה דל”ת – לא היה הכרח, אלא בחירה מתוך השתוקקות. ההשתוקקות של בחינה דל”ת היא חזקה ועמוקה יותר, ולכן היא ממשיכה את כל אור החכמה ולא רק הארה ממנו.

זוהי סוגיה יסודית בהבנת השתלשלות העולמות, ולכל המבקשים להעמיק בה מומלץ לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית הזמינים באתר.

הזמנה ללימוד מתמשך

השיעור היומי בתלמוד עשר הספירות הוא חלק מסדרת לימוד שיטתית של הרב יוחאי ימיני שליט”א. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של עמותת סולם יהודה בימי שני ורביעי בשעה 20:30, וכן לבקר במרכז ההפצה לרכישת ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות. כל התומכים בעמותה זוכים להפצת מעיינות החסידות ותורת הקבלה לכלל ישראל.