פרשת תולדות | פרשת השבוע בראי הקבלה | הרב שקד אליה פנחס | סולם יהודה

פרשת תולדות פותחת בסיפור עיבורה של רבקה אמנו לאחר עשרים שנות עקרות. שני התאומים, יעקב ועשיו, מתרוצצים בקרבה במאבק עז. רבקה סובלת מאוד ופונה לדרוש את השם בבית מדרשו של שם ועבר הקדושים. התשובה שהיא מקבלת חושפת את עומק המאבק. שני גויים בבטנה, שני לאומים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. בשיעורי הרב שקד אליהו פנחס מתבאר שהמאבק הזה אינו נחלת העבר בלבד. הרב מלמד בשיעורו לפרשת תולדות, שעשיו ויעקב הם שני כוחות פנימיים החיים בנפש כל אדם מישראל.

עשו ויעקב שבתוכנו – שני כוחות הנפש

על דרך פנימיות התורה, רבי שקד אליהו פנחס שליט”א מסביר שלכל אדם יש כוח הנקרא יעקב וכוח הנקרא עשיו. כל פעם שרבקה אמנו עברה ליד בית עבודה זרה, עשיו היה מפרכס לצאת. כל פעם שעברה ליד בתי מדרש וישיבות, יעקב היה מתרוצץ לצאת. הריצה הזו נקראת עיבור, מלשון מעבר ממצב למצב. הנשמה עוברת מצבים של התפתחות, ובכל מעבר מתחולל מאבק פנימי בין הטוב לרע.

ההתרוצצות בקרב רבקה כסמל לעבודת האדם

הרב מבאר בעומק שהייסורים שמרגיש האדם נובעים מן המאבק הפנימי הזה. שני הכוחות אינם יכולים לשמש בכתר אחד. פעם זה מתגבר ופעם זה. כשיעקב גובר, האדם פועל בבחינת ההשפעה והקדושה. כשעשיו גובר, האדם פועל ממניעים אנוכיים בלבד. בעיון בכתבי בעל הסולם אנו רואים את היסוד הזה. מלחמת היצר אינה רק חיצונית אלא בעיקר פנימית.

קו ימין וקו שמאל בעבודת הבורא

הרב פותח בפני התלמידים את היסוד הקבלי של שני הקווים. קו ימין הוא בחינת יעקב. השפעה, נתינה, אהבת השם ואהבת הזולת. כשהאדם שלם ומאושר בדרך הקדושה, יעקב יוצא אל הפועל. קו שמאל הוא בחינת עשיו. האדם מחפש לעבוד את עצמו, להשתחוות לעצמו ולשרת רק את צרכיו האנוכיים. עבודת בית הקווים מולידה את הקו האמצעי שהוא הדרך הרצויה והשלמה.

יעקב – בחינת ההשפעה והאהבה

הרב מבאר שיעקב הוא בחינת איש תם יושב אהלים. עבודתו להוציא את הכוחות הקדושים אל הפועל. להשפיע, לאהוב, להתחבר ללב הזולת ולחיות חיים של נתינה. זו הדרך הטהורה של עבודת השם.

עשיו – הכוח שצריך לתקן

עשיו אינו נכרת מן השורש. אדרבה, מטרת התיקון להשתמש בכוחות עשיו לצורך הקדושה. כל מידה רעה ניתנת להפיכה לכלי שרת לבורא יתברך כשמתקנים אותה כראוי.

הכרת הרע ככלי לבניית הקדושה

נקודה מרכזית בשיעור היא הכרת הרע. רבנו שקד אליהו פנחס מסביר שאם נמשיך את קו השמאל אל הקדושה, נגיע לבחינה של הכרת הרע. האדם מבין כמה הוא רחוק מן השלמות, כמה עוד יש לו להתפתח. הכרה זו אינה ייאוש אלא יסוד עבודת הקודש. במושגים קבליים מבואר שהחיסרון הוא הכלי לקבלת השפע, ובלי כלי אין מילוי. אור האלוקות נכנס רק במקום החסר.

היצר הרע מן הלידה והיצר הטוב מגיל שלוש עשרה

הרב מצטט את דברי חז”ל. לפתח חטאת רובץ. היצר הרע נמצא באדם מרגע הלידה. עד גיל שלוש עשרה הוא בונה ערים ומדינות בפנימיות הנפש. רק בגיל שלוש עשרה מתחיל היצר הטוב לפעול. הסיבה לכך שכשהאדם מתחיל להשתלם בתורה ובמצוות, האור שבה מחזירו למוטב. עד אותו גיל אין מקור אמיתי ליצר הטוב, מלבד מצפון אנושי בסיסי שמנסה לרצות את המגדלים.

ורב יעבוד צעיר – שעבוד הרע לטוב

הפסוק “ורב יעבוד צעיר” מקבל בשיעור משמעות פנימית עמוקה. הצעיר הוא היצר הטוב שבא מאוחר יותר, אך עליו לשעבד את הרב, את היצר הרע שכבר התעצם והתרבה. השעבוד אינו ביטול אלא הפיכת הרע לכלי לקדושה. כל מידה ותאווה ניתנות להפיכה לכלי שרת לבורא יתברך.

תפילה וגאולה – בניית הכלים לישועה

הרב מאריך בענין סמיכות גאולה לתפילה. תפילה מלשון פלילה. האדם מפליל את עצמו, רואה את חסרונותיו ומבקש על תיקונם. רק לאחר שיש חיסרון אמיתי באה הגאולה והמילוי. זוהי הסיבה שגאולה באה אחרי תפילה. הכלי קודם למילוי. הצופים מוזמנים להעמיק בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה שמונה ושלושים בערב, ולהמשיך הלאה במאגר הענק של שיעורי וידאו בקבלה חסידית באתר.

השתוות הצורה – תכלית עבודת האדם

השיעור נחתם ביסוד גדול של בעל הסולם זצ”ל. השתוות הצורה. כמה שהאדם מפתח בעצמו את כוח הנתינה והאהבה, הוא נדמה לבורא יתברך. דוד המלך אמר “ליבי חלל בקרבי”. הצליח להפוך את ליבו לכלים חלולים שבתוכם שורה רק קדושה. זוהי תכלית עבודת האדם בעולם הזה. לעבוד בשני הקווים, לאזן את עשיו ויעקב שבתוכנו, ולהפוך כל חיסרון לכלי לקבלת אור עליון. דרך זו פותחת לאדם את שערי האמונה ומעלה אותו לדרגות גבוהות בעבודת הבורא.