פרשת פנחס | תש”פ | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | לימודי קבלה וחסידות

פרשת פנחס בעומק הקבלה – מעשה הקנאות כשורש החסד העליון

בשיעור מיוחד ומעמיק על פרשת פנחס, מגלה הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את הסוד הנפלא שמאחורי אחד המעשים התמוהים ביותר בתורה. הרב פותח בקושיה יסודית – כיצד ייתכן שאדם המבצע מעשה של הריגה מקבל מן השמיים ברית שלום וכהונת עולם? הרי כל יסודות היהדות בנויים על מידה כנגד מידה, וכיצד מעשה הנראה כאכזרי זוכה לתגובה אלוקית של חסד?

הרקע ההיסטורי למעשה פנחס

הרב פותח בסקירה של הפרשה הקודמת, פרשת בלק, בה עם ישראל מתקדם לכיבוש ארץ ישראל. בלק מלך מואב מבין שלא יוכל לנצח את עם ישראל בכוח הזרוע, ולכן מתייעץ עם זקני מואב. אלו מגלים לו את סוד כוחו של עם ישראל – הכוח הטמון בפה, בתפילה ובדיבור הטוב אל הבורא יתברך. ככתוב “תולעת יעקב”, שכל כוחה של התולעת בפיה, וכך כוחו של עם ישראל.

הרב מסביר כי בלק שולח לקרוא לבלעם בן בעור, הנביא מן הגויים, שיפעל בכלי הפה כנגד ישראל – לקלל במקום לברך. הקדוש ברוך הוא שותל בפיו של בלעם ברכות תחת הקללות, ובלק נותר במפח נפש. בשלב זה מייעץ בלעם עצה נוראה – אלוקיהם של אלו שונא זימה, שלחו את בנות מואב לפתות את עם ישראל לעבירות של ניאוף ועבודה זרה.

המערכת הרוחנית של השוואת צורה

כאן הרב שליט”א מגיע לליבת השיעור ומבאר את המערכת הרוחנית בכללותה על פי תורת בעל הסולם. מטרת הבריאה היא “להיטיב לנבראיו” – הבורא יתברך טוב ומיטיב ברצונו להשפיע שפע וטוב לכל הנבראים. אלא שקבלת השפע תלויה בחוק יסוד רוחני – חוק השוואת הצורה.

חוק הדומה מושך דומה

הרב מדגיש שרק דברים הדומים בתכונתם יכולים להידבק זה בזה. כאשר האדם מבסס את חייו על רצון לקבל בלבד, על תאוות ויצרים, הוא יוצר היפוך צורה מוחלט מהבורא שכולו השפעה. היפוך זה גורם לניתוק רוחני, שכן לא ניתן לקבל את השפע האלוקי כשהכלי הפוך ממהות הנותן. זהו יסוד מרכזי בתורת המושגים בקבלה שמלמד הרב.

תפקיד התורה בשינוי התבנית הפנימית

התהליך שעם ישראל נדרש לעשות הוא לשנות את התבנית הפנימית לצורה של השפעה – “מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון”. ככל שהיהודי משפיע יותר, נותן, אוהב, מוותר ולומד על פי חוקי התורה לבטל את הרצון לקבל, או להשתמש בו על מנת להשפיע – כך הוא יוצר דביקות והשוואת צורה עם האלוקות.

עומק החטא של זמרי ותוצאותיו

הרב מבהיר כיצד עצתו של בלעם היתה מחושבת להפליא – להגדיל את הרצון לקבל של עם ישראל דווקא בדבר החמור ביותר, בעניין הניאוף. זמרי בן סלוא, שהיה נשיא שבט שמעון, אדם רם ומכובד, הוא שגרר אחריו את העם. הרב שליט”א מסביר שעם ישראל הוא מערכת אורגנית שכולם ערבים זה לזה, וכל פעולה של יהודי משפיעה על כלל ישראל.

כאשר מנהיג גדול כנשיא שבט חוטא, הוא מגדיל אצל כל העם את הרצון לקבל, את התאווה ואת היצרים. הדבר גורם לניתוק כללי מהבורא, שכן כולם מבססים את חייהם על קבלה ותאוות. בזה נחסם צינור השפע האלוקי ומתחילה המגיפה – שהיא תוצאה ישירה של ניתוק רוחני זה.

מעשה פנחס – חסד בלבוש של דין

כעת מגיע הרב שליט”א לגילוי הנפלא – מעשה ההריגה של פנחס לא היה מעשה של דין אלא מעשה של חסד עליון. פנחס, בהריגתו את זמרי וכזבי, עצר את הגדלת הרצון לקבל בכלל ישראל. ברגע שנעצרה ההגדלה של הרצון לקבל, חזר באופן טבעי עם ישראל להשוואת צורה עם הרצון להשפיע האלוקי. מיד נפתח צינור השפע, נעצרה המגיפה, והעם חזר לתיקונו.

מעשה זה בשורשו הפנימי היה מעשה חסד המציל את העם מניתוק רוחני. לכן התגובה האלוקית היתה מתן ברית שלום וכהונת עולם – שהרי הכהונה היא מידת החסד, ופנחס פעל בשורש של חסד עליון למרות שכלפי חוץ נראה הדבר כמעשה דין קשה. כל המעוניין להעמיק בתורת הקבלה על פי בעל הסולם יכול לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

הלקח המעשי לחיי היהודי

הרב מסיים בהוראה מעשית – כל יהודי משפיע על הסביבה שבה הוא פועל. כשם שמנהיג חוטא גורר אחריו את העם, כך יהודי הפועל לבטל רצונו לקבל ולהשפיע טוב, יוצר שפע וברכה לכלל ישראל. זו קריאה עמוקה לכל אחד לראות עצמו כחלק ממערכת אורגנית אחת, ולבחור בכל רגע במעשי השפעה על פני מעשי קבלה עצמית. המעוניינים להמשיך ולהעמיק בסודות אלו מוזמנים לשיעורי שיעורי קבלה אונליין בזום של הרב בימי שני ורביעי בשעה 20:30.