ר’ דב ברייר מרדושיץ | סולם יהודה

סיפור ר’ דב בער מרדושיץ – על כוונת המצווה בסוכה

בשיעור מרתק זה הרב מתאר סיפור נפלא ועמוק על ר’ דב בער מרדושיץ, מגדולי אדמו”רי החסידות בדורות הראשונים. הסיפור מתרחש בימים שעוד לא התפרסם בעולם, כאשר היה אברך עני ופשוט בעל הסתר עצום, וכל ישותו דבקה בעבודת השם בתורה ובתפילה. בשיעורי הרב מתבארת היטב המשמעות הפנימית של כוונת המצוות, כפי שעולה מסיפור עוצמתי זה.

הדבקות העילאית בימים הנוראים

ר’ דב בער היה שקוע כל כולו בעבודת השם של הימים הנוראים. הוא הגיע אל הקדושה המיוחדת של יום הכיפורים מתוך הכנה ארוכה של ימים. כל ישותו עמדה בכיסופים, בתפילה ובמסירות נפש. אצלו לא הורגש רעב גשמי כלל, משום שכל מאוויו וכל מחשבותיו עמדו על קרבת השם.

נהגו בני ישראל לערוך סעודת שמחה במוצאי יום הכיפורים, לכבוד הכפרה שזכו בה לפני המקום ברוך הוא. אצל ר’ דב בער לא היה הדבר אפשרי. הוא המשיך להתעלות בצום גם ביום שאחר יום הכיפורים, וגם ביום שלאחר מכן, מתוך אותה התלהבות גדולה של הקדושה.

ערב חג הסוכות בלי פרנסה

בערב סוכות הקדוש, לאחר ימים רבים בלא אכילה כמעט, התקשה ר’ דב בער לאסוף את כוחותיו. הפרנסה לא הייתה בידו כלל, ולא ידע כיצד יזכה להכין מאכלי חג ולקיים את שמחת החג כראוי. עיון בכתבי הקבלה הפנימית, ובפרט בכתבי בעל הסולם, מאיר את משמעותה הפנימית של עבודת החג – הסוכה היא סכך של אורות אבא ואמא הסובבים את האדם, וכל פרט בה הוא בחינה רוחנית עליונה.

חישב ר’ דב בער כיצד יקיים את מצוות החג. הוא הבין שייכנס לסוכה לבדו, יישב במחיצת הסכך עם פת חרבה, ובכך יקבל את פני החג בשמחה פנימית גדולה. למתבונן מבחוץ הדבר היה נראה כעצבות גדולה, אך בליבו הפנימי הייתה זו דבקות עליונה ומקור של אור. כך עבדו צדיקים את בוראם בכל הדורות.

הצלתה של אשתו הצדקת

אשתו של ר’ דב בער הייתה אשת חיל מי ימצא. היא לא הסכימה שבעלה יקבל את פני החג בלי כבוד והדר. כשעתיים לפני כניסת החג ניקתה את הבית לכבוד החג, ובאחת הפינות הנידחות מצאה תכשיט קטן של כסף, אשר נשכח שם זמן רב. מיהרה האישה אל הצורף, מכרה את התכשיט, ובכסף שקיבלה רכשה מזון לחג, בגד קטן יפה לבעלה, נרות סוכה ועיטורים נאים. את הסוכה הקטנה סידרה ברוב הדר ובמסירות.

השמחה הראשונית של החג

כשחזר ר’ דב בער הביתה, לאחר שכבר נכנס החג בקדושה, נדהם לראות סוכה מקושטת ומאירה, מלאה בכל טוב. שמחה גדולה מילאה את ליבו. אשתו סיפרה לו על הנס הקטן של מציאת התכשיט. נטל ידיו לסעודת החג, קידש על היין, בירך לישב בסוכה, וישב לסעודה בשמחה. בחגים ומועדים בקבלה מתבאר עד כמה השמחה היא יסוד נורא בעבודת השם, וכל פרט בחיצוניות מורה על פנימיות עליונה.

נקודת המבחן הפנימית

אך לאחר דקות אחדות שאכל בנחת, נעצר ר’ דב בער כמתעורר משינה ושאל את עצמו שאלה נוקבת: “במה אני חושב עכשיו?” התשובה הפנימית הדהדה בליבו והכאיבה לו: הוא חושב על טעם המאכל, על העונג של האכילה הטעימה, ולא על מצוות הסוכה ועל הקדוש ברוך הוא. הבין מיד עד היכן הדברים מגיעים.

אמר ר’ דב בער לעצמו בקול: “בער, מה אתה עושה? אתה לא יושב בסוכה – אתה יושב בתוך הצלחת! על מה באמת אתה חושב? אתה היית צריך לחשוב כעת איך לשמח את השם המלך, האבא הטוב שלנו, ולחבב את המצווה שלו – והנה אתה אוכל לכבוד הצלחת.” באותו רגע גילה את האמת המעמיקה: אצל מי שרוצה לעבוד את השם באמת, אצל מי שרוצה להיות איש אמת, המחשבה והריכוז שלו הם כל הזמן: האם השם נגדי תמיד? האם הקדוש ברוך הוא הוא המטרה שלי?

השלכה מעשית לעבודת השם

בעקבות התעוררות זו, הניח את הצלחת לצד, פתח בשירת זמירות החג, שמח עם אשתו במצוות החג, ואחר כך בירך ברכת המזון בכוונה גדולה. זוהי נקודת היסוד של עבודת האמת בחסידות – לדעת היכן באמת נמצאת המחשבה. הצדיק האמיתי בודק תמיד את עצמו, האם הוא נוכח במצווה, או שמא הוא בורח אל ההנאה ואל החיצוניות.

תורה זו מקבילה ליסודות העמוקים של תורת הקבלה החסידית, על המעבר מ”לשמה” ל”לא לשמה” וחזרה ל”לשמה”. הבחינה הפנימית של האדם נמדדת לא במעשה כשלעצמו, אלא במחשבה ובכוונה הנלווית אליו. זוהי עבודת המוחין של הצדיק, להוציא את הקדושה מן ההסתר. בשיעורי וידאו בקבלה חסידית ניתן למצוא ביאורים נוספים ועמוקים על עבודת המחשבה והכוונה בקיום המצוות, ועל דרכי הצדיקים בעבודת הבורא ברוך הוא.

היכן אתה נמצא באמת?

לימוד נוסף מתחדד בשיעור: בכל מצווה שאדם עושה, מהמצוות הקטנות ביותר ועד למצוות עשה מן התורה, ראוי לבדוק כל הזמן את עצמו – היכן אני? איפה המחשבה שלי? כי במקום שמחשבותיו של אדם נמצאות, שם כל כולו נמצא באמת. הגוף יושב בסוכה, אך אם הראש נמצא בצלחת – האדם בצלחת. אם הראש נמצא בעסקים – האדם בעסקים. אם הראש בקדוש ברוך הוא – האדם נמצא בקדושתו עליונה.

זוהי עבודה שאיננה מסתיימת. בכל יום, בכל שעה, בכל רגע, האדם נדרש לבדוק את עצמו ולכוון את ליבו לאמת. זוהי תורת הצדיקים שבכל הדורות, ובמיוחד תורתם של רבותינו בעלי הקבלה החסידית. ניתן להעמיק בכך גם בלימוד עם רבנים בעלי השגה, על ידי הצטרפות לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, בהם נלמדת תורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל בעיון רב.

סיכום הלקח לכל יהודי

סיפורו של ר’ דב בער מרדושיץ הוא מראה לכל יהודי בכל זמן ובכל מקום. בכל מצווה, בכל תפילה, בכל לימוד תורה ובכל מעשה חסד – תמיד שאל את עצמך: היכן אני נמצא? במצווה? בקדוש ברוך הוא? או במחשבות אחרות לחלוטין? זוהי עבודת האמת שמלמד הרב, והיא היא הדרך לעלות במעלות הקדושה, להיות איש אמת, ולקיים מצוות לא רק בגוף אלא בלב ובמחשבה. בכך זוכה האדם לדבקות אמיתית בבורא ברוך הוא ובתורתו הקדושה.