למה קבלת המלכות נחשבת להשפעה? הרב שקד פנחס | סולם יהודה | קבלה

קבלת המלכות הנחשבת להשפעה — יסוד גדול בחכמת הקבלה

בשיעור מעמיק ומאיר עיניים פותח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א שאלה יסודית בתורת עשר הספירות. מדוע בחינה ד’ שבעשר הספירות, המכונה מלכות, נחשבת להשפעה. הרי לכאורה כל מהותה היא רצון לקבל בלבד. התשובה טמונה בכוונת הלב ובמטרה העליונה של הקבלה.

מהות השאלה — הרצון לקבל על מנת להשפיע

הרב פותח בהצגת הקושיה. אם בחינה ד’ מוגדרת כרצון לקבל גמור, מדוע בעל הסולם כותב שאין בה עביות עדיין. הרי העביות היא מידת הרצון לקבל, וכאן הרצון הוא שלם ומוחלט. הרב מבהיר שהדיון הוא על הרצון ולא על הקבלה בפועל. המלכות בשורשה רצתה להשפיע נחת רוח ליוצרה. מטרת רצונה היתה השפעה טהורה, אף שאופן פעולתה הוא בדרך של קבלה.

משל האורח ובעל הבית — יסוד הלימוד

להמחשת העניין מביא הרב את משל האורח ובעל הבית המפורסם בכתבי בעל הסולם זצ”ל. אורח מגיע למסור מכתב, ובעל הבית מזמינו לסעודה. האורח מסרב מתוך אי נעימות, ואינו חפץ לקבל מתנת חינם. הרצון לתת והרצון שלא לקבל מכים זה בזה, וזהו עניין הביטוש. כאשר אומר בעל הבית שהוא גוזל ממנו מצוות הכנסת אורחים, מתהפכת התודעה. עתה מבין האורח שקבלתו היא למעשה השפעה.

ברגע זה מתרחש המהפך העמוק. האורח יושב ואוכל, ובאמת נהנה. הוא רעב באמת, והמאכלים באמת טעימים. אך מאחר שכוונתו היא להשפיע נחת רוח לבעל הבית, נחשבת קבלתו להשפעה גמורה. אף שהוא מקבל מאכלים ששילמו עליהם ובישלום, נחשב כאילו הוא המשפיע.

ראיה מן ההלכה — הגביר ובתו

המשל השני אינו משל בעלמא אלא הלכה בגמרא. אדם חשוב מאוד מקדש אשה עשירה, ואין לו כסף לקנות טבעת. האשה נותנת לו את הטבעת שלה כדי שיקדשנה בה. דנה הגמרא האם הקידושין תופסים, שהרי לכאורה היא משפיעה עליו ולא הוא עליה. מסקנת ההלכה שמקודשת. הטעם הוא שקבלת האדם החשוב היא בעצמה השפעה לאשה. הכבוד שנחל לה מעצם הקידושין שווה הרבה יותר מערך הטבעת החומרית.

שני המשלים יחד מלמדים יסוד אחד. כאשר הקבלה נעשית מתוך כוונה להשפיע נחת רוח לנותן, הופכת הקבלה עצמה למעשה השפעה. זהו סוד הקבלה על מנת להשפיע, שהיא תכלית עבודת האדם בעולמו. עניין זה מבואר בהרחבה בכתבי בעל הסולם ובתלמוד עשר הספירות.

רבדי הקבלה על מנת להשפיע בעבודת האדם

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מבאר כי יש לדבר כמה רבדים. הרובד הנמוך הוא קבלה חיצונית של מתנת הבורא, ושימוש בה להשפעה. אדם מרוויח משכורת ונותן מעשר, לומד חכמה ומלמדה לאחרים, מרים סל לחברו מן הרכב. כל אלה דוגמאות לקבלה על מנת להשפיע בדרגה הפשוטה. הרובד הגבוה הוא היפוך חשיבתי עמוק. כל פעולותיו של האדם נעשות במטרה להיטיב עם הזולת, ולעשות נחת רוח לקונו.

תרי”ג מצוות כולן השפעה

הרב מוסיף נקודה יסודית. כל תרי”ג המצוות, בתוספת שבע מדרבנן, כולן כלולות בתכונת ההשפעה. בין אם האדם משפיע נחת רוח לבורא יתברך, ובין אם לזולתו, עניינן של כל המצוות הוא יציאה מגדרי העצמיות. גם בתפילת שחרית חוסך האדם מעצמו שעת שינה, ונותן משלו לקונו. ברם, חז”ל לימדונו שאין זה באמת משלו. תן לו משלו, שאתה ושלך שלו. הכסף שבכיס, השעות של היום, הכוחות והבריאות, הכל נתונים מאת הקדוש ברוך הוא.

האדם כאורח בעולמו של הקב”ה

מנקודה זו עובר הרב לבאר את תפיסת האורח בעולם. כאשר אדם נכנס לבית חברו להכין קפה, המים של בעל הבית והספלים של בעל הבית. אף שהוא מכין, אין הדבר שלו. כן הוא האדם בעולמו של הקדוש ברוך הוא. מצות הכנסת אורחים משמעותה ההכרה שאנו אורחים בעולם. בעל הבית עושה כחפצו, אך האורח נוהג בגינוני עדינות, בחן וחסד.

ההוכחה לכך פשוטה. כולנו מסולקים מן העולם בסופו של דבר. אם העולם היה שלנו, היינו נשארים בו לנצח. הואיל וכל אדם חי רק כמה עשרות שנים, מוכח שהוא אורח ולא בעל הבית. לעיון נוסף בסוגיות אלה מומלץ לעיין בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית ובחומרי המושגים הקבליים.

תורה ומצוות כתכונת ההשפעה

כללי הבית הם התורה והמצוות. התורה מורה לאדם את תכונת ההשפעה, והמצוות מצוות אותו לפעול לפיה. המלכות, אף שבשורשה היא רצון לקבל, מתעלה להיחשב להשפעה כי רצונה הפנימי הוא השפעת נחת רוח. העיניים של המלכות צופות אל המטרה הסופית, שהיא קבלה על מנת להשפיע. זוהי תכלית הבריאה ועבודת האדם כאחד. כל לומד המעוניין להעמיק יכול להצטרף לשיעורי הקבלה האונליין בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בימי שני ורביעי בשעה עשרים וחצי.