למה פרצוף עב קטן מפרצוף גלגלתא? הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

היווצרות פרצוף אב והסיבה לקומתו הנמוכה מגלגלתא

בשיעור מעמיק זה פותח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א סוגיה יסודית בלימוד תלמוד עשר הספירות — מדוע פרצוף אב, היוצא לאחר פרצוף גלגלתא, אינו מגיע לאותה קומה כקודמו. השאלה המרכזית שהרב מציג היא פליאה לימודית של ממש: אם המלכות עלתה לפה דראש וקיבלה את הכוח לדחות את האור, ואם המסך הוא אותו מסך, מדוע אינה יוצאת באותה קומה ממש של גלגלתא, אלא יורדת מדרגה ויוצאת בקומת חכמה בלבד.

שורש הזדככות המסך וההפיכה לעליון חדש

הרב מבאר את התהליך הפנימי בעיון רב. כאשר ירד האור הישר אל פרצוף גלגלתא, פגש את המסך שבטבור, והמסך לא הסכים לקבל את האור בבחינת הביטוש דאור מקיף באור פנימי. אותה דחייה איננה שלילה גרידא, אלא ביטוי של רצון להידמות לעליון, להשתוות צורה לבורא יתברך. כיוון שהתחתון מבטל את רצונו לקבל ומשתווה לעליון, הוא נחשב כעליון עצמו, ועל כן מזדכך ועולה בחזרה אל פה דראש דאריך אנפין. כאן יש להתבונן בעקרון הקבלי המופיע בכתבי בעל הסולם — שכל השוואת צורה גוררת התאחדות בין המדרגות, וכל שינוי צורה גורם הבדלה ופירוד.

זיווג דהכאה חדש על בחינה דלא דהזדככות

בשלב זה מתחיל זיווג חדש בפה דראש, אך זיווג זה אינו על אותה בחינה כקודמו. המסך כבר איבד את בחינה דלת — הבחינה האחרונה — מאחר שהיא הראשונה להזדכך בעת הסתלקות האורות. ממילא הזיווג החדש מתקיים על בחינה גימל בלבד, ולכן קומת האור היוצאת מצומצמת יותר. הרב מדגיש כי אין מדובר בחיסרון או בפגם, אלא בסדר אלוקי מדויק שבו כל פרצוף ופרצוף מגלה בחינה ייחודית ממדרגות הקבלה. הלומד את המושגים הקבליים מבחין כיצד כל ירידת מדרגה היא בעצם גילוי של אור חדש שלא היה יכול להיגלות בקומה הקודמת.

ירידת המלכות לחזה והתחלת הטעלך החדש

נקודה מכרעת שמבאר הרב היא מקום עמידת המלכות בפרצוף אב. בעוד שבפרצוף גלגלתא עמדה המלכות בטבור — מקום סיום הזיווג — הרי שבפרצוף אב יורדת המלכות לחזה, ומשם מתחיל ההתפשטות של הפרצוף החדש. הרב מתאר זאת כתהליך הדרגתי ומדויק: האור הישר יורד עד החזה, פוגש את המסך החדש, מוליד אור חוזר המלביש, וההתפשטות מתחילה ממקום זה והלאה. המלכות איבדה את בחינתה האחרונה, ולכן אינה יכולה לעמוד עוד במקום הקודם, וצריכה לרדת ולהתייצב במקום חדש המתאים לקומתה.

אב פנימי ואב חיצון — שתי בחינות במדרגה אחת

מתוך עומק הביאור עולה ההבחנה בין אב פנימי לאב חיצון. הרב מסביר כי האור המתפשט בפנימיות גלגלתא, היינו ההמשך הפנימי של הזיווג העליון, נחשב לאב פנימי. אך כשנעשה זיווג חדש בפה דראש על בחינה גימל, ויוצא ממנו פרצוף עצמאי בעל ראש תוך וסוף, זהו אב חיצון. ההבדל בין השניים הוא יסודי: אב פנימי הוא המשך טבעי של הפרצוף הקודם, ואב חיצון הוא מדרגה חדשה לחלוטין. ההבדל נובע משינוי הצורה — וכל שינוי צורה במציאות הרוחנית יוצר ישות חדשה ונפרדת. תלמידי הקבלה אשר עוסקים בשיעורי הקבלה החסידית מכירים את העיקרון הזה כחוט השדרה של בניין הפרצופים.

משמעות פנימית ויישום בעבודת ה’

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א נוהג להעמיד את הלימוד העיוני על בסיס מעשי בעבודת ה’. כל ירידת מדרגה ברוחניות איננה נסיגה אלא דווקא הזדמנות לגלות מדרגה חדשה שלא הייתה אפשרית קודם. כפי שפרצוף אב יוצא בקומת חכמה ולא בקומת כתר, וגילוי החכמה הזה הוא דבר ייחודי שלא היה יכול להופיע בגלגלתא — כך גם בעבודת האדם, ירידה אחר עליה היא לתכלית גילוי חדש. הצופה בשיעור יראה כיצד הסוגיה הקבלית הופכת בידי הרה”ח שליט”א למסר חי ומעצים. ניתן להעמיק בנושאים אלו בשיעורי הקבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בערב. כמו כן ניתן לעיין בעלוני תפארת הסולם השבועיים המביאים תמצית מתורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל לשולחן השבת.

סיכום הסוגיה

הרב מסכם את הביאור בנקודה חדה ובהירה: הסיבה שפרצוף אב יוצא בקומה נמוכה מפרצוף גלגלתא היא הזדככות בחינה אחרונה של המסך, אשר ממנה נמשך זיווג חדש על בחינה גימל בלבד. ירידה זו מסבירה גם את מקום עמידת המלכות בחזה ולא בטבור, ואת היווצרות הראש החדש בפה דראש. כל זה הוא חלק ממערכת קבלית מדויקת, שבה כל פרצוף משמש מדרגה ייחודית בסולם הגילוי האלוקי. הרב שקד אליהו פנחס שליט”א פותח לפני השומעים שער עיוני נדיר, המאיר את הסוגיה באור חדש ומבהיר את עומק המהלך של בניין הפרצופים בקבלת בעל הסולם.