הכנה לפסח | ליקוטי מוהר”ן קסג | סולם יהודה | לימודי קבלה בדרך אשלג ובעל הסולם

תיקון הדיבור — סוד ההכנה לחג הפסח

בשיעור האחרון שלפני חג הפסח, מבאר הרב שליט”א את תורה קסג בליקוטי מוהר”ן, העוסקת בעניין “אין קפיצת הדרך”. הרב מסביר כי לעיתים הדיבור עצמו מצוי בקפיצת הדרך — הוא מוכן לצאת אך אינו יוצא דרך הפה כי אם דרך העורף. עניין זה נוגע בעומק תיקון הדיבור הקשור לחג הפסח, ובהוצאת הניצוצות הקדושים מתוך הגלות, כפי שלימדו רבותינו בכתבי בעל הסולם ובדרך אשלג הקדושה.

שלוש הקליפות וקליפת נוגה האוחזות בדיבור

הרב מבאר ארוכות את עניין שלוש קליפות הטומאה — רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת — שהן כנגד נחש הקדמוני. נוסף עליהן ישנה קליפה אחת ניטרלית, חציה טוב וחציה רע, הנקראת קליפת נוגה. הקליפות מבקשות תמיד לתפוס את הדיבור לעצמן, כדי שיהיה הדיבור בגלות. זהו מה שנקרא בלשון רבותינו “גלות הדיבור”, ועל גלות זו רומז סוד ירידת בני ישראל מצרימה. מי שחפץ להעמיק במונחים אלו יוכל לעיין במושגים בקבלה שבאתר.

גלות הדיבור וירידת ישראל למצרים

הרב מסביר כי כל עניין הפסח הוא תיקון הדיבור והוצאתו מן הגלות. כך אומרים אנו בהגדה: “וירד מצרימה אנוס על פי הדיבור”. כפי הפשט מבארים זאת על דברי הקלות שברחו, אך הרב שליט”א מדגיש פירוש עמוק יותר. אצל אברהם אבינו, כשירד למצרים, לא היה ציווי משמיים שירד דווקא; היה זה מתוך עצת רוח הקודש. ואילו אצל יעקב אבינו, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אומר לו “ארד עמך מצרימה” — שזו הייתה גזירה שירד למצרים.

אנוס על פי הדיבור — דיבוריו של לבן הארמי

הרב מאיר כי “אנוס על פי הדיבור” אינו רק הפשט הפשוט, אלא רומז על דיבורים שנפלו במקום הקליפות — הם דיבוריו של לבן הארמי. הוא מצביע על הדמיון המופלא בין מעשה אבות לסימן לבנים: כשם שיעקב היה במצב של עבדות קשה אצל לבן ולבסוף ברח, כך בני ישראל היו בעבדות קשה במצרים ולבסוף ברחו. הרב מצטט מבעל הטורים, שבשני המקומות נאמר “ויוּגד” בשני יו”דין כנגד מלאכי המלשין. גם לבן רדף אחר יעקב והשיגו ביום השביעי, וגם פרעה רדף אחר ישראל ביום השביעי על ים סוף.

לשון ארמית כנגד קליפת נוגה

נקודה חשובה שהרב שליט”א מאיר: כאשר עשו יעקב ולבן את הגל, יעקב קרא לו “גלעד”, ואילו לבן קרא לו “יגר שהדותא” — בלשון ארמית. הרב מסביר כי לשון ארמית היא כנגד קליפת נוגה, שכן היא לשון ממוצעת בין לשון הקודש לבין שבעים הלשונות של אומות העולם. כשקליפת נוגה מתחברת לשלוש הקליפות הטמאות, היא מינקת אותן מן הקדושה. וזו הרמאות הגדולה שלה — שהיא נראית כקדושה, אך בסופו של דבר אדם עלול ליפול בה למקום הטומאה. שיעורים מעמיקים נוספים בעניין זה ניתן למצוא בעמוד שיעורי הרב.

יציאת מצרים — תיקון חמש מוצאות הפה

הרב מסביר כי “מצרים” הוא מלשון “מיצרים” — כמו חמש מוצאות הפה: שפתיות, לשוניות, שיניות, גרוניות וחיכיות. כל אות מן האותיות יוצאת מאחת מחמש מוצאות אלו, ועושה מיצר וגבול בדיבור. כשהוא בגלות, הדיבור מצומצם ואינו יוצא בקדושה. ביציאת מצרים מתקנים את אותן המוצאות, והדיבור מתחיל לצאת אל החופש. אצל משה רבנו עצמו נאמר “כבד פה וכבד לשון” כשהיה במצרים, וכשיצא ממצרים ואמר את התורה — הדיבור יצא כבר לחירות גמורה.

אמירת ההגדה בשמחה ובקול רם

מטעם זה אומר הרבנו שליט”א שצריך להגיד את סיפור יציאת מצרים בשמחה ובקול רם, ובניגון יפה. אמירה זו היא עצמה תיקון הדיבור — מתוך אמירה זו אנו מוצאים את חלקי הנפש שלנו שנפלו במקום הקליפות, ומחזירים אותם לחירות. סוד זה רמוז בפסוק “נפשי יצאה בדברו”. העמקה בעניין החג מקבלת ביטוי נוסף דרך חגי ישראל לפי הזוהר, המעמיקים את הבנת הסוד שמאחורי כל מועד.

מקרא ביכורים והקבלתו לליל הסדר

הרב שליט”א מצביע על קשר נפלא: הפסוקים הנדרשים בהגדה — “ארמי אובד אבי”, “וירד מצרימה ויגר שם”, “וייטיבונו”, “ונצעק אל ה'”, “וישמע ה’ את קולנו” וכל הפסוקים האלה — אלו אותם הפסוקים שאומר אותם המביא ביכורים בבית המקדש. הרב מביא בשם הבעל שם טוב הקדוש את ההסבר מדוע דווקא בליל הסדר דורשים את מקרא הביכורים. הקשר עמוק: כשם שמקרא ביכורים הוא הזכרת כל הירידה למצרים והעלייה ממנה, כך ליל הסדר כולו הוא תהליך הוצאת הדיבור מן הגלות אל מקום הקדושה.

הזמנה לשיעורי הזום ולפעילות העמותה

הציבור הקדוש מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום, בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולהעמיק בלימוד תורת הסוד על דרך אשלג ובעל הסולם. כמו כן, מרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה מציע ספרי קבלה במחירי עלות, ללא פערי תיווך, מתוך מטרה להנגיש את אוצרות החסידות לכל בית בישראל. כל מי שחפץ לתמוך בהפצת מעיינות החסידות מוזמן לתרום לעמותה — מאה אחוז מן התרומות מופנים להפצת התורה ולקירוב לבבות. שתהיה לכלל ישראל הכנה דרבא לחג החירות, ויזכו כולם לתיקון שלם של הדיבור.