אורחות צדיקים | שער השמחה | ז | סולם יהודה | הרב שקד אליהו פנחס

הביטחון בהשם בענייני המשפחה והקרובים — מתוך אורחות צדיקים שער השמחה

בשיעור החדש בסדרת אורחות צדיקים שער השמחה, ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א לבאר את שלושת חלקי הביטחון בהשם. שיעור זה מוקדש לבחינה השלישית — הביטחון בענייני האישה, הבנים, הקרובים והאוהבים. בפתיחה ניתן להפנות את הלומדים אל מאגר שיעורי הרב שקד אליהו פנחס לעיון מקיף בנושא. הרב חושף בפנינו את עומק הגישה האמונית, החל מן האדם הערירי וכלה במי שמוקף בני משפחה רבים. כל מצב הוא נקודה רוחנית מיוחדת, וכל אחד נדרש לעבודה פנימית שונה לחלוטין.

שלוש מדרגות בביטחון — מהיכן מתחיל הביטחון השלישי

בעל אורחות צדיקים מחלק את הביטחון בהשם לשמונה חלקים, וההתבוננות בכל חלק וחלק פותחת בפני האדם נתיבים חדשים בעבודת הבורא. שני החלקים הראשונים נסקרו בשיעורים קודמים, והרב שב ומדגיש כי המעבר בין המדרגות אינו פורמלי בלבד אלא נוגע בעצם תפיסת המציאות. כעת מגיע שלב חדש — הביטחון בכל הנוגע לסביבה הקרובה. כאן מתבקש האדם לבחון מחדש את היחס שלו לאשתו, לילדיו, לקרוביו ולחבריו, ולשבץ אותם נכונה בתוך מערכת ההשגחה. חיבור זה נראה במבט שטחי כעניין טבעי, אך בעל אורחות צדיקים מבקש להוציאו מתוך השגרה ולהפוך אותו לעבודה מודעת ומדויקת.

עניינו של האדם הערירי — בדידות שהיא זכות

הרב פותח דווקא בנושא הרגיש של האדם הערירי, שאין לו אישה ואין לו ילדים. במציאות ימינו רבים מצויים במצב זה, ולעיתים ליבם נופל בקרבם מתוך תחושת חוסר. ספר אורחות צדיקים מציע מבט אחר לחלוטין: האדם החסר משפחה צריך לראות את עצמו כקרוב להשם, ויקח את הקדוש ברוך הוא לקרוב ולחבר במקום בני האדם. נוסף על כך, יחשוב על אותם בעלי משפחות שלאחר זמן מועט שבים אל הקבר לבד, ואין להם תועלת בקרובים בעת הסילוק. ממילא דווקא הערירי, שאין עליו טרדות הפרנסה והגידול, פנוי יותר ללימוד התורה ולייחוד הלב לאלוקים. אורחות צדיקים אינו מבטל את ערך המשפחה, אלא מעצים את המשמעות הפנימית של החיים כאשר זו אינה ניתנת לאדם.

הקדמונים שפרשו אל ההרים — דוגמה היסטורית מאלפת

מתוך התבוננות זו מביא בעל הספר דוגמה חזקה: הפרושים המייחדים את האל בלבבם היו בורחים מבתיהם ומקרוביהם אל ההרים, כדי לפנות את ליבם אל האלוהים. תלמידי חכמים גדולים בדורות קדומים פרשו לתקופות קצובות מן המשפחה כדי לחיות חיי תורה ועבודה זכים. הרב מבהיר שהמודל הזה אינו מתאים לדורנו אנו, אך עצם הרעיון נכון לכל אדם — לדעת שיש בבדידות מצד אחד צער, ומצד שני אפשרות לעומק התבודדות עם בורא העולם. בעיון בכתבי החסידות, ובפרט בכתבי בעל הסולם, מתבארת אותה נקודה ביסודיות נפלאה ובאור פנימי מיוחד.

בעל המשפחה — חובת הובלה רוחנית של הבית

מצד שני עומד האדם המוקף משפחה. כיצד עליו לקיים את הביטחון בהשם בתוך מערכת היחסים הזאת? הרב מצטט את אורחות צדיקים: יבטח האדם בה’ שיתן לו כוח לפרוע את חיוביו לאשתו ולילדיו, להאכילם ולהלבישם, ובמקביל יבקש שיהיה לו בהם נחת רוח, ושיוכל להראות להם את דרכי התורה ועבודת הבורא. הציווי “ושיננתם לבניך ודיברת בם” מחייב את האב להעביר את אור התורה לבני ביתו. נמצא שהאחריות החינוכית היא לב לבה של חובת הביטחון, והיא חלק מן השליחות העליונה שהוטלה על כל ראש משפחה בישראל. חינוך זה אינו רק העברת מידע אלא העתקת לב מאב לבן, חכמה רגשית ואמונית שמתפתחת לאורך השנים.

שלוחו של מקום — לא לבקש שכר ולא להתגאות

אזהרה מרכזית עוברת כחוט השני בכל דברי הספר: האדם המעביר תורה לבני ביתו אסור לו לעשות כן על מנת לקבל כבוד או תועלת. אסור לו להתגאות עליהם או להחזיק להם טובה. הוא איננו אלא שלוחו של מקום ללמד תורה לקרוביו, וכל חשיבותו נובעת מן השליחות עצמה ולא מן הזכות האישית. הרב מסביר שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם בבחינת “עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו”, וטוב מכל לספר את שבחי הבורא דווקא בתוך הסביבה המשפחתית הקרובה. החינוך היהודי כולו, וכן לימוד מסכת אבות, מתבססים על העברת אש התורה מאב לבן, ולא על קבלת תמורה.

כאשר הקרובים מטפלים באדם — היפוך התפקידים

נקודה מרגשת במיוחד מופיעה בסוף הקטע. האדם מזדקן ולעיתים נזקק לטיפול מצד ילדיו וקרוביו. הרב מדגיש שאותה תפיסה אמונית חייבת להמשיך לפעם בליבו: כשם שכאשר טיפלת בהם ידעת שהכל בא מן השם יתברך, כך גם כעת, כשהם מטפלים בך, אל תייחס אליהם כוח עצמי. הם שלוחים של הקדוש ברוך הוא, והוא יתברך הוא הדואג לכל צרכיך באמצעותם. אם פעם מסוימת הם אינם יכולים לסייע, אל תקפיד עליהם ואל תכעוס. דע כי הקדוש ברוך הוא הכביד את ליבם באותה שעה, או שמן השמיים סודרה זאת אחרת. מדובר במבחן רוחני קשה, שבו האדם הרגיל בנתינה מוצא עצמו פתאום במצב הפוך — בקבלה. תפיסה זו, השואבת את שורשה מתורת ההשגחה הפרטית, מאירה את הזקנה באור חדש לחלוטין ומעניקה לה משמעות עליונה.

היסוד האחיד — הביטחון בהשם הוא הציר המרכזי

בסיכום השיעור מבהיר הרב שכל הגישות מתאחדות סביב יסוד אחד: הביטחון בהשם הוא הציר המרכזי של החיים. הערירי לוקח את הקדוש ברוך הוא לחבר ופנוי ללמוד תורה. בעל המשפחה רואה עצמו כשליח להעביר את אור התורה לבניו. הזקן רואה את ילדיו כשלוחי שמיים. בכל מצב, האדם איננו תולה את ביטחונו בבני האדם אלא בבורא העולם בלבד. תפיסה זו פותחת את ליבו של אדם ומעניקה לו שמחה אמיתית, והיא היא תכלית שער השמחה כולו, שאליה מכוון בעל אורחות צדיקים את הלומד.

הזמנה להמשך הלימוד והרחבת ההשתתפות

השיעורים בקבלה חסידית של הרב שקד נמסרים מדי שבוע במגוון פלטפורמות. ניתן להאזין לשיעורי וידאו בקבלה חסידית במגוון נושאים, וכן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בשיעור הבא ימשיך הרב אל הביטחון הרביעי, העוסק בחיוב הלב ובעניין התפילה. עמותת סולם יהודה שמחה לקבל תרומות ולהזמין את הציבור לרכוש ספרי קבלה במחירי עלות במרכז ההפצה. כל אחד מוזמן להמשיך ולהעמיק בלימוד אורחות צדיקים, להפיץ את אור החסידות ולהביא לעולם תוספת של אמונה ושמחה.