תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קלא | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד קלא — מבנה הספירות וחלוקת הפרצופים

השיעור היומי בתלמוד עשר הספירות, העוסק בעמוד קלא, פותח דיון יסודי במבנה האצילות. הרב יוחאי ימיני מנתח בעיון את חלוקת עשר הספירות לארבע אותיות הוי״ה ולחמישה פרצופים, ומבאר את ההבדל המהותי בין שתי החלוקות. ניתן להעמיק במונחים העולים בשיעור דרך עמוד מושגים קבליים באתר.

חלוקת עשר הספירות לארבע אותיות הוי״ה

הרב פותח בהסבר על אופן החלוקה הראשון. עשר הספירות נחלקות לארבע בחינות עיקריות, כנגד ארבע אותיות שם הוי״ה הקדוש. ארבע הבחינות הללו הן חכמה, בינה, תפארת ומלכות. בחלוקה זו אין מונים את הכתר כבחינה נפרדת, אלא מתחילים את המניין ישר מן החכמה. זהו עיקרון יסוד בקבלה — אין ראשית אל החכמה.

הרב מבאר שהחכמה היא הבחינה הראשונה במניין הספירות הנאצלות עצמן. בכל מקום שמדברים בו על תחילת ההאצלה, מתחילים מן החכמה ולא מן הכתר. עיקרון זה חוזר ונשנה לאורך כל לימוד כתבי בעל הסולם, והוא מהווה אבן יסוד להבנת מבנה העולמות והפרצופים.

חלוקה לחמישה פרצופים ובחינת הקֶתֶר

בהמשך השיעור עובר הרב לאופן החלוקה השני. כשמונים את הספירות בבחינת פרצופים, כוללים גם את בחינת השורש המאציל. בחינה זו, המהווה ממוצע בין המאציל ובין הנאצל, נקראת בשם הקֶתֶר. הקֶתֶר אינו מן הספירות הנאצלות עצמן, אלא נקודת החיבור שבין המאציל ובין הנאצלים מאיתו.

בחלוקה זו מתקבלים חמישה פרצופים: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. הרב מדגיש כי הקֶתֶר הוא בחינת הממוצע — מצד אחד יש בו ממידות המאציל, ומצד שני הוא תחילת השתלשלות הנאצל. אופן ראייה זה משלים את החלוקה הקודמת ומבהיר את היחס שבין השורש העליון ובין הספירות הפרטיות.

מדוע חמישה פרצופים ולא ששה

שאלה יסודית עולה בלימוד עמוד קלא. לכאורה היה צריך להיות ששה פרצופים, שכן ספירות חג״ת נה״י — חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד — נמצאות במניין הספירות. מדוע אינן בונות ששה פרצופים נפרדים, אלא מתאחדות לפרצוף אחד בלבד?

הרב יוחאי ימיני מבאר את התשובה לעומק. כל ששת הספירות הללו אינן אלא בחינה אחת בעביות המסך. עביות המסך השווה לכולן היא בחינת גימ״ל, המוציאה את קומת זעיר אנפין. מאחר שכולן יוצאות יחד מזיווג בהכאה אחת, נחשבות כולן על כן לפרצוף אחד בלבד — הוא זעיר אנפין. ביאור עמוק זה ניתן להעמיק בו דרך מאות שיעורי וידאו בקבלה וחסידות שבאתר.

ההבדלים שבין נצח, הוד ויסוד

בהמשך מציין הרב כי קיימים הבדלים פנימיים בין הספירות חג״ת לבין נה״י, ואלו ייבחנו בשיעורים הבאים. אף שכולן יוצאות מאותה עביות מסך, יש דקויות שמייחדות כל ספירה וספירה. הבחנות אלו הן הבסיס לכל ההסתכלות הפנימית שבונים אנו על מבנה זעיר אנפין.

הקֶתֶר כממוצע — עיקרון בכל עולם ובכל פרצוף

בהמשך השיעור פורש הרב עיקרון נוסף הנוגע לכל עשר הספירות שבכל עולם ועולם, וגם בכל פרצוף ופרצוף לפי פרטיותו. בכל בחינה ובחינה — בין באצילות הכלליות ובין בפרטות הספירות — מתקיים אותו עיקרון בעצמו: הבחינה העליונה נקראת מאציל, והבחינה התחתונה נקראת נאצל.

בין המאציל לנאצל קיימת תמיד בחינת ממוצע, המחברת בין שתי הבחינות. בחינה זו של ממוצע בין מאציל לנאצל נקראת בכל מקום בשם הכוללני — כתר. כל פרטי פרטיות שבעולמות בנויים על אותו עיקרון של מאציל, ממוצע ונאצל. עיקרון זה הוא יסוד גדול לכל ההסתכלויות הבאות בתלמוד עשר הספירות.

פרטיות בכל ספירה וספירה

הרב חותם את העמוד בנקודה חשובה במיוחד. לכל ספירה פרטית מעשר הספירות העיקריות, יש לפי עצמה כלולה שלמה של עשר ספירות נוספות. נמצא שכל ספירה היא עולם ומלואו, ובתוכה גנוזה אותה מערכת של חכמה בינה תפארת ומלכות, ושל מאציל ממוצע ונאצל. עיקרון זה מהווה את היסוד למבנה הפרטי של העולמות, ועליו בונה בעל הסולם את כל מערכת ההסתכלויות שבהמשך הספר.

הצטרפות לשיעורים ולפעילות סולם יהודה

הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בקביעות בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כמו כן, מומלץ לעקוב אחר המשך הסדרה דרך שיעורי הרב יוחאי ימיני ולעיין בחומר הנלמד. מרכז ההפצה של ספרי בעל הסולם ותלמידיו מציע ספרים במחירי עלות וללא פערי תיווך, ותרומה לעמותת סולם יהודה תורמת ישירות להפצת תורת הקבלה ולהמשך השיעורים.