עגלת קניות close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד יז | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד יז | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

להאזנה

שיעור מעמיק עם שיעורי הרב יוחאי ימיני בתלמוד עשר הספירות, העמוד היומי, עמוד יז, פותח בפנינו את יסודות מחשבת הבריאה. הרב שליט”א מבאר את דברי בעל הסולם זצוק”ל אודות אחדותו הפשוטה של הבורא יתברך, ואיך מתוך מחשבה אחת ויחידה נחקקה ונבראה כל המציאות הזו, העליונים והתחתונים יחד.

מחשבת הבריאה – האור הפשוט האחד היחיד והמיוחד

הרב פותח את השיעור בביאור עמוק של המושג “אחד יחיד ומיוחד” המוזכר בתפילה ובלשון חז”ל הקדושים. כדרכו של בעל הסולם, מבואר שאצל הבורא יתברך אין ריבוי מחשבות ואין ריבוי פעולות. הוא יתברך פשוט בתכלית הפשטות, וכל ההתפשטויות הנמשכות ממנו פשוטות גם הן בלי שום ריבוי צורות. הרב מצטט את דברי הנביא ישעיהו: “כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי”, ומסביר שמחשבותיו של הבורא אינן כמחשבות בני האדם. אצלנו, כדי להוציא דבר מן הכוח אל הפועל, נדרש ריבוי של מחשבות וריבוי של פעולות הדרגתיות. אצל הבורא יתברך – הכל כלול במחשבה אחת ויחידה.

אור פשוט אחד יחיד ומיוחד

הרב מבאר את היסוד הגדול בכתבי בעל הסולם: כל השמות והכינויים, כל העולמות העליונים והתחתונים, האור הנמשך, המחשבה והפעולה – הכל אצלו יתברך הוא דבר אחד ממש. זהו סוד “אחד יחיד ומיוחד” שכלל את כל הצורות וכלל את כל המאויות. במחשבה אחת ויחידה נחקקה ונבראה כל המציאות הזו, העליונים והתחתונים יחד. אין כאן ריבוי של מחשבות, כי המחשבה היחידה היא הפועלת את הכל, והיא אצל כל הפעולות, והיא מקבלת את התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא אצלה מציאות כל השלמות והשכר המקובל.

סוף מעשה במחשבה תחילה – שלמות הבריאה במחשבה אחת

היסוד השני שמבאר הרב הוא הכלל הגדול “סוף מעשה במחשבה תחילה”. אפילו אצל אדם בעל ריבוי מחשבות, סוף המעשה הוא במחשבה התחילה. למשל, כשעוסק הבנאי בעבודתו – המחשבה הראשונה שחשב היא צורת הבית שיתאים לשבת בו. ועל כן הוא מקדים ריבוי מחשבות ופעולות עד שגומר את הצורה שחשב מראש, וצורה זו בעצמה היא סוף כל פעולותיו. אם כן, סוף המעשה הוא התכלית – היינו “להיטיב לנבראיו” כמובא בזוהר הקדוש. ונודע שמחשבתו יתברך נגמרת ופועלת תכף ומיד, שאינו מחויב לכלי המעשה. אלא המחשבה לבדה גומרת את כל הפעולות תכף ומיד. תכף בחושבו יתברך הדבר של הבריאה להנות לנבראיו, נמשך ונתפשט האור הזה ממנו יתברך, בכל גווניו וקומתו ורוחב גובהו של התענוגים שחשב.

שלושת מצבי הנשמות לפי בעל הסולם

בנקודה זו מתייחס הרב לאחד המושגים המרכזיים בקבלה אודות שלושת מצבי הנשמות שמבאר בעל הסולם בהקדמת ספר תלמוד עשר הספירות. שלושת המצבים הם: המצב הראשון של הנשמות בעין סוף ברוך הוא, המצב השני שלהן אחרי שיצאו מן הכוח אל הפועל, ובגמר התיקון שלהן בתחיית המתים. הרב מסביר את היסוד העצום: כל הנשמות, איך שהן במצב הג’ שלהן בגמר התיקון, הכל כבר כלול במחשבת הבריאה. כי אצלו יתברך העתיד משמש כעבר, הוא מעל הזמן והוא בורא הזמן. כולן נבראו לתכליתן, בכל שלמות קומתן, ובגמר תיקונן נבראו – מצד הבורא יתברך.

העבודה כולה היא מצד הנבראים

במחשבה זו כבר פעל ועשה וגמר הבורא את הכל, אלא כל העבודה היא רק מצד הנבראים. מצידנו אנו חיים בממד של הזמן, וצריכים לעבור את שלבי התיקון בהדרגה. אצלנו העתיד אינו משמש כעבר, ואנו צריכים להגיע לתיקון בעבודה ממשית, לעשות את כל התיקונים הנדרשים כדי להשיג את המצב הג’ – מצב השלמות של העתיד לבוא בעזרת השם יתברך.

עין סוף ברוך הוא – מה שלפני הצמצום

הרב ממשיך ומבאר את עניין “עין סוף ברוך הוא”. בעצמותו יתברך אין שום השגה בחכמה שלנו, ושום הגדרה ומילה אינה יכולה להגדירו. אנו מבארים שגם השם “עין סוף” אינו אלא להראות לנו את ההבדל בין מה שאחרי הצמצום, שנקרא “קו וסיום”, לבין מה שלפני הצמצום, שנקרא “עין סוף”. ידוע מה שאמר האריז”ל בכתבי הקבלה: שמתחילה היה אור עין סוף ברוך הוא ממלא את כל המציאות. פירוש: כיון שחשב השם יתברך להנות לנבראים, נמשך האור הפשוט ממנו ויצא מלפניו כביכול. תכף נחקק באור הזה הרצון לקבל את הנעימות והשפע – וזה הרצון שכלול באור המתפשט ממנו. וכל מידת גודלו של האור המתפשט היא גם מידת הרצון – לא פחות ולא יותר. לפי הרצון כך התענוג, ולפי מידת התענוג כך מידת האור.

מקום – מידת החשק והרצון לקבל

הרב מבאר את המושג העמוק “מקום” שבמחשבת הבריאה. אנו מכנים את הרצון לקבל המוטבע באור הזה, מכוח מחשבת הבריאה, בשם “מקום”. על דרך משל: אדם אחד יש לו מקום לקבל סעודה שלמה להתפרנס, והשני אינו יכול לאכול יותר מחצי סעודה. ואיזה מקום אנו מדברים? לא גודל גופם של בני האדם, אלא גודל החשק והרצון לאכול. הגמרא אומרת ש”תמיד יש מקום לדברים מתוקים”. אם האדם אוכל את חלקו, אינו אומר שאין לו יותר מקום. אבל אם תביא לו דבר מתוק – הרי שיש מקום לקבלו. וזהו יסוד של מקום הרצון בנפש האדם, ועליו נבנית כל תורת הקבלה של בעל הסולם זצוק”ל בביאור השתלשלות העולמות.

הזמנה לעמיק בלימוד תורת הקבלה

בעקבות יסודות עמוקים אלה ניתן להעמיק עוד דרך שיעורי הקבלה אונליין בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בערב. כמו כן ניתן להיעזר בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית שבאתר העמותה, לעיון רחב ומקיף בכתבי בעל הסולם והרב”ש זצוק”ל.

לחנות הספרים

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

http://תרומה%20לעמותת%20סולם%20יהודה%20בראשות%20הרב%20שקד%20אליהו%20פנחס http://תרומה%20לעמותת%20סולם%20יהודה%20בראשות%20הרב%20שקד%20אליהו%20פנחס