תלמוד עשר הספירות | 20 | חלק א, לוח התשובות | אותיות לה – סז | הרב ימיני | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות חלק א – לוח התשובות אותיות לה עד סז בביאור הרב יוחאי ימיני

בשיעור מעמיק זה פותח הרב יוחאי ימיני שליט”א את שערי תלמוד עשר הספירות לבעל הסולם, ומבאר את אותיות לה עד סז בלוח התשובות בחלק הראשון. השיעור כולו מסע למוד מדוקדק בסוגיות יסוד שבחכמת האמת, אשר על פי דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ”ל, בעל פירוש הסולם על הזוהר הקדוש. ניתן ללמוד שיעורים נוספים בסדרת קבלת אשלג באמצעות שיעורי הרב יוחאי ימיני, המביאים את עומק התורה אל הלומד המתחיל והמתקדם כאחד.

מהות המקום בתורת הקבלה

הרב מתאר באריכות את משמעות המושג מקום בתורת הקבלה, ומבהיר כי אין מדובר במקום גשמי כלל ועיקר. המקום ברוחניות הוא הרצון לקבל שבנאצל, והוא הכלי המקבל את האור האלוקי המתגלה. הרב מביא משל מן החיים, של אדם הסועד את לבו במאכל ערב, ומוסיף ועוד עד שלבסוף משיב כי אין לו עוד מקום. ביטוי זה אינו מתייחס לגודל הבטן הגשמית, אלא לרצון הפנימי שכלה ותם. כך גם בעולמות העליונים, גודל הכלי הוא גודל הרצון, ולפי זה מתגלה האור.

ההבדל בין עיגול למרובע במשנת בעל הסולם

הרב מרחיב בביאור ההבדל המהותי שבין מדרגת העיגולים למדרגת היושר. בעיגולים אין הפכן בחינות בין הבחינות השונות, וכל הבחינות נמצאות בהשוואה אחת. הרב מסביר כי לאחר הצמצום נותרו ארבע הבחינות כגלדי בצלים, כשאין הבדל מהותי ביניהן בעניין הקרבה והריחוק לאור. הקרבה והריחוק ברוחניות אינם עניין של מקום פיזי אלא עניין של זכות מול עביות. במצב של עיגולים אין עדיין הבחנה ברורה איזו בחינה זכה יותר ואיזו עבה יותר.

בחינת דלת ויסוד הצמצום הראשון

בהמשך השיעור מגלה הרב את סוד התהוות המרובע ואת מקום הצמצום. כאשר ירד הקו אל תוך החלל הפנוי, נעשה צמצום על בחינת דלת, ונוצר מסך המעכב את האור מלהתפשט אליה. כעת מתחילה הופעת ההבחנות בין הבחינות, שכן בחינת דלת נחשבת לפחותה ביחס לשאר הבחינות. הרב מבאר באר היטב מדוע קודם הצמצום היו כל ארבע הבחינות בהשוואה אחת, ומסביר זאת על פי הסוד שהיה הוא ושמו אחד. כדי להעמיק בנושא, ניתן לעיין במקורות נוספים מתוך כתבי בעל הסולם שבאתר.

סוד המשולש ושיתוף מידת הרחמים בדין

הרב יוחאי ימיני שליט”א ממשיך ומבאר את סוד המשולש המופיע במדרגת הקו. המשולש מורה על שלוש בחינות בלבד שעל גביהן יורד האור, לאחר שבחינת דלת נסתלקה ונתבטלה במידת הרחמים. הרב מקשר זאת אל המשנה הידועה במדרשי חז”ל, על הקדוש ברוך הוא שביקש לברוא עולם במידת הדין, וראה שאין העולם יכול להתקיים, ושיתף עמה מידת הרחמים. מידת הדין היא בחינת מלכות המצומצמת על ידי המסך, ומידת הרחמים היא בינה – הבחינה שכולה השפעה. שיתוף הבחינות יוצר את צורת המשולש, כאשר בחינת דלת מתבטלת ובחינת בית מהשמאל מתחברת אל בחינת אלף ובחינת גימל. ניתן ללמוד עוד על מושגי יסוד בקבלה בעמוד מושגים קבליים, המביא ביאור מסודר של מושגי החכמה.

נגיעה בשורש ומשמעות הנקודה האמצעית

בהמשך מבאר הרב את עניין הנגיעה בשורש, ומסביר כי שינוי צורה הניכר עד כדי הפרדה מן השורש הוא הקובע אם המדרגה נוגעת בשורשה או נפרדת ממנו. בחינת אלף שבקו נחשבת לנוגעת באין סוף, משום שאין בה שינוי צורה הניכר להפרידה מהשורש, ולעומת זאת בחינת דלת שבקו נפרדת מן המאציל. הרב מקשר את ארבע הבחינות אל ארבעת העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה – ומגלה כי עולם האצילות נחשב עדיין בגדר מחשבת הבריאה הכללית, ולכן נוגע באין סוף.

סוד הנקודה האמצעית והכלי הבלתי מוגבל

בסיום השיעור מבאר הרב את עניין הנקודה האמצעית, פירוש בחינת דלת שבאין סוף, הנקראת כך על שם החדות עם אור אין סוף ברוך הוא. הרב מביא משל לכלי שאינו מגביל את השפע – שכן כל כלי בעל מימדים גשמיים מגביל את השפע לפי גודל דפנותיו. רק כלי המקבל בנקודה, בבחינת חיצוניות, יכול לקבל אין סוף שפע מבלי להגבילו. הרב משווה זאת למגנט המושך אליו בחיצוניותו דברים אין סוף. עיון נוסף בסוגיות אלה ניתן למצוא דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית, ובמיוחד באמצעות שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום השיעור והדרכה ללומד

השיעור פורש בפני הלומד תמונה ברורה של היחס שבין מקום, רצון וכלי בתורת הקבלה. הרב מוביל את התלמיד צעד אחר צעד, מן ההבדל בין עיגול למרובע, דרך סוד הצמצום והמסך, ועד למשמעות הנגיעה בשורש והנקודה האמצעית. כל אחד מן המושגים הללו אינו מעניין תאורטי בלבד, אלא מהווה יסוד בעבודת ה’ של האדם, להבין כיצד גדל הכלי שלו ובאיזה אופן יכול הוא לקבל את השפע האלוקי בלי להגבילו. הרב מזמין את הלומדים להעמיק עוד בלימוד תלמוד עשר הספירות, ולהצטרף לשיעורי הזום הקבועים מטעם עמותת סולם יהודה.