שיר השירים | ב | סולם יהודה

סוד געגועי הנשמה בפסוקי הפתיחה של שיר השירים

פסוקי הפתיחה של מגילת שיר השירים פותחים בשערי הקודש פנימה. בשיעור עיון מעמיק מבאר הרב שליט”א את משמעותם הרוחנית של הפסוקים הראשונים בפרק א’ — “ישקני מנשיקות פיהו, כי טובים דודיך מיין”. זהו ספר שכולו משלים נשגבים, ומאחורי כל ביטוי מסתתר עניין נסתר ועמוק. השיעור מתבסס על דרכי הפנימיות של גדולי המקובלים, ובראשם כתבי בעל הסולם, המאירים את עומק המשל בבהירות נדירה.

מיהו הדובר בפתיחת הספר?

שאלה ראשונה ויסודית עולה מן הפסוקים — מיהו המדבר? הרב מבאר שהדוברת היא הנשמה הישראלית, המתוארת במשל כבחורה צעירה הנזכרת בימי קרבתה אל אהובה. המשל הוא משל כנסת ישראל לבורא העולם. הפסוקים מבטאים געגוע עז, סדרה של ביטויים עוצמתיים — נשיקות, דודים, ריח שמן ערב, ריצה אחר המלך. אלו אינם תיאורים גשמיים, אלא תיאור הקשר הרוחני העמוק ביותר שיכול להיות בין הנברא לבוראו. בלימוד מושגי הקבלה מתבארים יסודות אלו על בוריים, ומתגלה שכל מילה במגילה היא רמז עליון לסודות הבריאה.

“ישקני מנשיקות פיהו” — קשר הנפשות הפנימי

מהי הנשיקה במשל זה? המפרשים מסבירים שיש הבדל יסודי בין חיבוק לנשיקה. החיבוק הוא קשר של גוף בגוף, ואילו הנשיקה היא קשר נפשי. בנשיקת פה אל פה יוצא מן הפה מה שבמוח ומה שבלב, ושתי הנפשות מתאחדות לאחת. הנשמה מבקשת מבורא העולם — אני רוצה לחזור אל הקשר המקורי שלי איתך, אל המצב שבו אני ואתה אחד, ואני חושבת ורוצה את הדברים שאתה רוצה ואוהב. זהו ביטוי נעלה של הדבקות הרוחנית, שהיא תכלית עבודת האדם בעולמו ושיא חתירת הנשמה.

“כי טובים דודיך מיין” — אהבת ימי הכלולות

הנשמה משווה את אהבת השם ליין, ואומרת שאהבתו טובה יותר מן היין. הנביא ירמיהו מתאר את ימי יציאת מצרים בפרק ב’: “זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה”. אלו הם ימי הכלולות, שבהם הביא הקדוש ברוך הוא את עם ישראל קרוב אליו, והתגלה אליהם בגילוי של אהבה ורצון. היין משכר את האדם בתחילתו אך לבסוף מעיק עליו, מסחרר את הראש וגורם לו לרצות להשתחרר. אהבת השם, לעומת זאת, אינה מעיקה לעולם — היא רק מתעמקת ומיטיבה ככל שעובר הזמן.

“שמן תורק שמך” — הפצת אור הקדושה בעולם

הפסוק הבא מתאר ריח של שמן בשמים המתפשט בכל המקום. הרב מבאר שזהו משל לשם השם המתגלה בעולם. כששם הקדוש ברוך הוא נשפך כשמן בעולם, נפשות טובות נמשכות אליו מאליהן. ניתן לראות זאת בכתובים — יתרו כהן מדיין הולך אחר משה רבנו אל המדבר, רחב בכניסה לארץ ישראל מצטרפת לעם ישראל ומסכנת את חייה למענם. גם בדורנו רבים וטובים נמשכים אל אור הקדושה, מתעלים ומתקרבים אל השם, חלק מתגיירים וחלק רק פותחים את ליבם להיות טובים וישרים. בשיעורי הקבלה החסידית ניתן ללמוד עוד על תהליכי קירוב אלו לאור פנימיות התורה.

“מושכני אחריך נרוצה” — משיכת הלב לעבודת השם

הפסוק הבא בעל מבנה מיוחד — “מושכני אחריך נרוצה”. הנשמה אומרת לבורא — אתה מושך אותי אליך מעט, ומיד שנינו, הנפש והגוף, רצים אחריך. עבודת השם דורשת התמדה, הקרבה, השקעה של מחשבה ורגש, ענווה ויראה. לפעמים אין זה קל להיות יהודי המבקש את הבורא באמת. אבל כשהנפש נמשכת אחר אהבת הבורא, גם הגוף מצטרף לריצה אחריו. זוהי החוויה של ההתעוררות הפנימית — הקריאה הקטנה מלמעלה הופכת לתשוקה גדולה מלמטה, והאדם רץ אל הקודש מתוך אהבה ולא מתוך חיוב בלבד.

“הביאני המלך חדריו” — חדרי הקדושה הפנימיים

חדרי המלך הם המקומות הפנימיים והאינטימיים ביותר של הקדושה. הנשמה אומרת — אתה מכניס אותי אל המקום האישי שלך, אל המקום שבו אני יודעת שזה ביתך. זה מחייב באחריות עליונה, אבל זה גם המקום של האהבה האישית, של הביטחון העמוק והשייכות הפנימית. רק הקדוש ברוך הוא הוא מקום מבטחנו. החדרים הפנימיים הם אוצרות התורה והסוד, המתגלים למי שמתמסר באמת ובלב שלם. ניתן להעמיק בלימוד מתוך הספרייה הקולית של מאמרי החסידות, ולגלות שערים חדשים בעבודת הבורא.

שמחה פנימית ושמחה חיצונית במצוות

“נגילה ונשמחה בך” — מבארים המפרשים שיש כאן שני סוגי שמחה. גילה היא שמחה פנימית של הלב; שמחה היא שמחה חיצונית של המעשים, של המצוות והדקדוקים. אנו שמחים בקיום המצוות מבחוץ, אבל בעיקר אנו שמחים בקדוש ברוך הוא בתוכן הפנימי. כל מעשה טוב, כל לימוד תורה, כל קיום מצווה — הוא דיבור פנימי בינינו לבין השם. זהו עומק מחשבתם של חכמי הקבלה והחסידות, המעלים את עבודת האדם מקיום חיצוני לחוויה רוחנית עמוקה ומלאת אהבה.

הזמנה ללימוד מעמיק

פסוקי שיר השירים הם מן המקומות העמוקים ביותר בכתבי הקודש. רבי עקיבא העיד שאלמלא ניתנה תורה — היה ראוי שיר השירים להינתן בה, וכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים. ההעמקה בפירושי הקבלה והחסידות פותחת שערים חדשים להבנת הקשר בין הנשמה לבורא. כל לומד מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה האונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, להעמיק את הקשר עם תורת הסוד ועם פנימיות הנשמה הישראלית.