פתיחה לחכמת הקבלה | חלק ז | סולם יהודה

סוד הצמצום והמסך — יסוד הבריאה בתורת בעל הסולם

בשיעור זה ממשיך הרב שליט”א לבאר את פתיחה לחכמת הקבלה של בעל הסולם זצ”ל, ומתמקד בחלק השביעי העוסק בשורשי הבריאה. הרב מלמד כי יסוד כל הבריאה הוא הרצון לקבל, שהוא עצם מהותן של הנשמות. הנברא נברא בבחינת כלי קבלה, שמוכן לקבל את כל ההטבה שהבורא יתברך חפץ להשפיע. אך דווקא מתוך שינוי הצורה הזה, בין המשפיע למקבל, נוצר הפירוד הרוחני הגדול בין הנברא לבוראו.

מהות הרצון לקבל ושורש הפירוד

הרב מסביר, כי הרצון לקבל שהוטבע בנשמות הוא החומר ממנו הן עשויות. ללא רצון לקבל אין כלי שיוכל לקבל את השפע האלוקי. אולם כאן מתגלה הקושי הגדול — הרצון לקבל לעצמו בלבד הוא היפך מוחלט מדרכי המאציל, שכל כולו השפעה טהורה. שינוי הצורה הזה גורם לפירוד רוחני בין הנשמה למקורה. רבנו שליט”א מדגיש, כי שינוי צורה ברוחניות אינו כמו בגשמיות — ברוחניות, כל הבדל פנימי יוצר ריחוק ממשי בין הדבקים.

הצמצום כפתרון אלוקי

כדי להציל את הנבראים מן הפירוד הרחוק הזה, נעשה צמצום מלמעלה. הרה”ח שליט”א מבאר את דברי בעל הסולם, שהצמצום פירושו הפרדת בחינת דל”ד מכל הפרצופים הקדושים. בחינת דל”ד, שהיא בחינת הרצון לקבל לעצמו, נשארה בבחינת חלל פנוי וריקן מאור. כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן בכלי החוד שלהם, על מנת שלא יקבלו אור בבחינת דל”ד. הרב מדגיש, כי הצמצום אינו העלמה או סילוק של האור ממש, אלא סידור חדש של הכלים, באופן שהאור יוכל להתפשט אליהם רק דרך תיקון מיוחד. ניתן לעמוד על עומק הנושא גם דרך שיעורי הווידאו בקבלה חסידית המלווים את לומדי תורת הסולם.

סוד המסך והאור החוזר

הרב מרחיב בביאור סוד המסך. בשעה שהאור העליון נמשך ומתפשט על הנאצל, המסך הזה דוחה אותו לאחוריו. פעולת הדחייה הזאת נקראת הכאה בין האור העליון למסך. המסך מעלה אור חוזר למעלה, והאור החוזר מלביש ומשמש ככלי קבלה על האור העליון. חידוש גדול מלמד הרב — האור החוזר אינו רק העלמה, אלא הוא נעשה ממש לכלי קבלה במקום בחינת דל”ד. זהו סוד עצום, שכל הקבלה של הנאצלים כעת אינה נעשית בכלי של רצון לקבל לעצמו, אלא בכלי של אור חוזר, שנולד מתוך פעולת ההשפעה של המסך. נושאים אלה נלמדים בהרחבה במושגים בקבלה, שם ניתן להעמיק בכל מונח בפני עצמו.

ההבדל בין עולמות הקדושה לעולמות הטומאה

הרב שליט”א מבאר בשם בעל הסולם, כי כל ההבדל בין אבי”ע דקדושה לאבי”ע דטומאה הוא בעניין המסך והאור החוזר. כלי הקבלה דאבי”ע דקדושה עובדים עם האור החוזר, המתוקן בהשוואת הצורה למאציל ברוך הוא. האור החוזר פירושו הרצון לקבל על מנת להשפיע, שהיא צורת הקבלה המתוקנת. לעומת זאת, האבי”ע דטומאה משמשים ברצון לקבל על מנת לקבל לעצמם בלבד, שהוא צורה הפוכה מן המאציל. הקליפות אין להן שום מושג של השפעה, רק לקבל לעצמן להנאתן בלבד, ואין רוחניות גדולה מזה — וכן אין מרחק גדול מזה. הרב מדגיש, כי הבנת הנקודה הזאת היא יסוד לכל לימוד הקבלה על פי דרכו של הרב המרצה.

צמצום מרצון ומסך כחוק מחייב

נקודה עמוקה מבאר רבנו שליט”א — ההבדל בין צמצום למסך. הצמצום הוא מרצון, שהנאצל מעכב את עצמו מלקבל אף על פי שמשתוקק. המסך הוא חוק מחייב. כל מה שהוא רצון בעליון נעשה חוק מחייב בתחתון. מלכות דאין סוף צמצמה את עצמה מרצונה החופשי, מתוך רצון להשוות צורתה למאציל. אולם כל המלכויות הנמשכות ממנה בעולמות, כבר אינן יכולות לעבור על גזירת הצמצום, אלא זהו חוק מחייב בעבורן. הרב מסיים ומבאר, כי האור החוזר נולד משני מולידים — מבחינת דל”ד, ולכן יש בו תכונות של כלי קבלה, ומפעולת הדחייה שהיא השפעה, ולכן יש בו תכונות של השפעה. זו תמצית התיקון של הנשמות. להרחבה נוספת מומלץ לעיין בספרייה הקולית של מאמרי החסידות, ולהצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.