פתיחה לחכמת הקבלה | חלק ד | סולם יהודה

פתיחה לחכמת הקבלה – חלק ד | ביאור ארבע הבחינות שכנגד שם הוי”ה

בשיעור זה ממשיך הרב יוחאי ימיני שליט”א בלימוד היסודי של הפתיחה לחכמת הקבלה של בעל הסולם זצ”ל. השיעור עוסק בביאור ארבע הבחינות שכנגד אותיות שם הוי”ה הקדוש – יו”ד ה”א וא”ו ה”א – הנקראות חכמה, בינה, תפארת ומלכות. הרב מבאר בפרטות את עניין הכתר הנקרא שורש, המרומז בקוצו של יו”ד, ואת ההגדרה המדויקת של כל בחינה ובחינה לפי משנת רבותינו האריז”ל ובעל הסולם זצ”ל.

הכתר – שורש האצילות ובחינת אין סוף

בפתח דבריו מבהיר רבנו שליט”א כי בנוסף לארבע הבחינות, ישנה לנו גם בחינת הכתר הנקרא שורש. הכתר מרומז בקוצו של יו”ד שבשם הוי”ה הקדוש, ומקבל את הגדרתו על פי משנת האריז”ל בתלמוד עשר הספירות חלק א’. הכתר הוא בחינת אין סוף, ואין סוף פירושו – מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו. כן מבאר הרה”ח את הגדרת הכתר כהשראת אין סוף המיוחסת לאותו עולם, לאותו פרצוף ולאותה דרגה רוחנית. הכתר עדיין נחשב לבחינת מאציל, היינו מחשבתו של היתברך להיטיב לנבראיו. הלימוד הזה הוא יסוד מוסד בחכמת הקבלה, ומי שחפץ להעמיק בו ימצא חומר רב בכתבי בעל הסולם ובספריו הקדושים.

בחינת חכמה – ההתפשטות הראשונה מן המאציל

ההתפשטות הראשונה מן הכתר נקראת חכמה. בחינת החכמה היא ספירת החכמה הכוללת בעצם את כל העתבה אשר הוא יתברך רוצה להיטיב לנבראיו. אם הכתר הוא המחשבה להיטיב לנבראיו, הרי שספירת החכמה היא כל העתבה הרוצה להיטיב לנבראיו, המתפשטת מן המאציל אל הנאצל. הרב מסביר בעומק כי החכמה נקראת בלשון בעל הסולם בחינה אל”ף, והיא באמת כל כללותו של הנאצל – אור וכלי. בה כלול הרצון לקבל הגדול, ועם כל כללות האור שבו, הנקרא אור החכמה או אור החיה.

אורות וכלים – היחס בין נר”ן לכתר חכמה בינה

נושא יסודי שעולה בשיעור הוא ההבחנה בין שמות האורות לשמות הכלים. כאשר אנו מתמקדים באורות לבדם, אנו קוראים להם בשמות נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. וכאשר אנו מדברים על האורות והכלים יחד, אנו משתמשים בשמות כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. רבנו שליט”א מדגיש כי אין השגה באור בלי כלי – זה כלל גדול בחכמה. גם כאשר מדברים על האורות, מדובר על האורות כפי שהם מלובשים בכלים, ביחס ההתלבשות שלהם בכלים. כדי להעמיק בלימוד זה כדאי לעיין במושגים קבליים המבוארים באתר.

סוד הרשימו וחיבור הכלי לאור

מבאר הרב כי הרשימו הוא רשימה של האור שנותרה בכלי לאחר הסתלקות האור. כאשר האור מסתלק מן הכלי, נשארת רשימו – זכר מן האור שהיה בכלי. הכלי יחד עם הרשימו נקראים בשמות הספירות – כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. הכלל היסודי הוא שכלי עם אור נקרא בשמות אלו. ביאור זה הוא יסוד עמוק בלימוד הפרצופים והעולמות, ובסיס להבנת תהליכי האצילות. צופים המעוניינים בעיון נוסף יכולים לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית של רבני העמותה.

השגת אלוקותו יתברך – התענוג הגדול ביותר

בעומק הביאור מסביר רבנו את משמעות אור החכמה – הוא התענוג הכי גדול שיש בכל המציאות. כפי שלימדנו המגיד הקדוש זצ”ל, אין תענוג יותר גדול מהשגת אלוקותו יתברך. זוהי הקוונה החכמה – השגת אלוקותו יתברך, וזה התענוג הכי גדול. הכלי הוא הרצון לקבל הגדול, וכאשר האור מתגלה בכלי הזה, הוא בטל בו כנר בפני אבוקה. הכלי שם בטל באור כנר בפני אבוקה – אין הכרה בכלי בנפרד מן האור.

מלכות דכתר נעשית חומר לחכמה

יסוד נוסף שמלמד הרה”ח הוא הכלל ש”מה שהוא רצון בעליון נעשה חוק מחייב בתחתון”. מלכות דכתר – הרצון של הכתר להשפיע – היא הנעשית חומר ראשון לחכמה ולרצון לקבל שבחכמה. בגלל שהמאציל רוצה להשפיע, זה מחייב שיהיה נאצל מקבל העתבה עם רצון לקבל. הכתר עדיין הוא בגדר מאציל, אך מלכותו – הרצון שלו להשפיע – היא הופכת לחומר היסודי שממנו נבנית בחינת החכמה כנאצל הראשון. עיון מעמיק בתורת בעל הסולם ניתן למצוא בספריית האודיו של מאמרי החסידות, וכן ניתן להשתתף בשיעורי קבלה אונליין בזום של עמותת סולם יהודה בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

חשיבות הלימוד הסדרתי בפתיחה לחכמת הקבלה

הרב יוחאי ימיני שליט”א מדגיש את חשיבות הלימוד הסדרתי וההדרגתי של פתיחה לחכמת הקבלה. כל בחינה ובחינה דורשת הבנה יסודית, וכל מושג נשען על המושגים שלפניו. רק בלימוד מסודר ובהדרגה ניתן לקלוט את עומק החכמה הזו ולהפנימה. הציבור הקדוש מוזמן להמשיך ולעקוב אחר סדרת השיעורים המתפרסמת באתר ובערוץ היוטיוב של עמותת סולם יהודה, ולהעמיק את ידיעותיו בתורת בעל הסולם זצ”ל ובכתבי האריז”ל הקדוש.