פגם באמונה: מהו סוד המום בכהנים? פרשת אמור על פי הזוהר

פגם באמונה בפרשת אמור: סוד המום בכהנים על פי הזוהר

פגם באמונה הוא, על פי הזוהר הקדוש, השורש הפנימי של כל מום הפוסל כהן מעבודת המקדש. בשיעור מיוחד לפרשת אמור מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט״א מדוע כהן בעל מום אינו מקריב לחם אלוקיו. יתרה מזו, הרב מחבר את דברי הזוהר אל ביאור בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר, אל סוד תחיית המתים ואל עקדת יצחק. השיעור נמשך כאחת עשרה דקות, ונחתם בהוראה מעשית לחיי היום יום. לפניכם תמצית הדברים, מסודרת שלב אחר שלב, יחד עם השיעור המלא לצפייה.

מדוע כהן בעל מום לא יקרב להקריב לחם אלוקיו?

התורה פוסלת כהן בעל מום מעבודת המקדש משום שהמום הגופני מסמל חיסרון פנימי בכלי המקבל את האור.

פרשת אמור (ויקרא כא, יז) מונה שורה ארוכה של מומים הפוסלים את הכהן: עיוור, פיסח, חרום, שבר רגל או שבר יד. לכאורה התמיהה זועקת. וכי מה אכפת לקדוש ברוך הוא אם ידו של הכהן שבורה? הרי הוא שלם בכל השלמויות. הרב שקד מזכיר שבתקופות מסוימות אף טענו כך בפועל, והעלו כהנים בעלי מומים לעבודה. הטענה נשמעה משכנעת: מה חסר לקדוש ברוך הוא, יד או רגל? העיקר שהקורבנות יוקרבו. אולם הזוהר חושף רובד עמוק בהרבה: המום אינו נמדד בגוף, אלא במה שהגוף מסמל בעבודה הרוחנית. להשלמת התמונה מומלץ גם שיעור פרשת אמור משנת תשעז שבאתר.

מהו פגם באמונה על פי הזוהר הקדוש?

פגם באמונה הוא חיסרון בתיקון המלכות: הכהן מייצג את הכלי המקבל את האור, וכל מום בכלי מבטא חיסרון בתיקונו.

בזוהר על הפרשה (אותיות מ–מא, בפירוש הסולם) מבואר שכל מום גופני רומז למום באמונה. אין כאן עניין חיצוני בלבד, אלא תיקון הפנימיות עצמה. הכהן משמש ייצוג של המלכות המקבלת את האור האלוקי, כמבואר בהרחבה בשיעור על סוד ספירת המלכות. לכן כל חיסרון בכלי פוגע בקבלת האור בטהרתה. בעל הסולם מעמיק ביסוד הזה בהקדמה לספר הזוהר (אות ג), ומי שמבקש את המקור ימצא אותו בסדרת ההקדמה לספר הזוהר באתר.

שלושה מצבים: אינסוף, שיתא אלפי שני וגמר תיקון

הרב שקד פורש בשיעור את שלושת השלבים המרכזיים בתורת בעל הסולם. במצב הראשון, מצב האינסוף, מלכות דאינסוף מקבלת את כל השפע מן המאציל, כתינוק היונק מאמו. במצב השני, ששת אלפי שנות התיקון, הנשמה עובדת בעולם הזה בתורה ובמצוות. ואילו במצב השלישי, גמר התיקון, אותה מלכות עצמה תשוב ותקבל את מלוא ההטבה האלוקית. שורש הדברים נעוץ בארבע הבחינות של הרצון לקבל, שבהן הבחינה הרביעית היא המלכות. בינתיים, לאורך שנות העבודה, הגוף עצמו נשאר בקלקולו, והאדם רוכש את נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה דקדושה. בעל הסולם מוסיף בהקדמה שבחינה ד, המלכות, נמסרת בינתיים אל עולמות הטומאה. משום כך התורה והמצוות מפתחות בעולם הזה את הנפש האלוקית בלבד, ואילו הגוף נשאר בקלקולו עד גמר התיקון.

מדוע הגוף קם בתחיית המתים במומיו?

הגוף קם במומיו כי הוא השורש הגשמי של מלכות דאינסוף, הכלי היחיד שנברא לקבל את מלוא ההטבה האלוקית.

כאן מגיע הרב שקד ללב השיעור. חז״ל לימדו שהמתים עתידים לקום במומם, ורק אחר כך ירפא אותם הקדוש ברוך הוא. מדוע דווקא כך? הרב מצטט את היסוד בלשון בהירה (דקה 6:02): “הכלי היחידי שנברא במציאות לקבל את האור — זה אותה מלכות דאינסוף”. הגוף הגשמי, הרצון לקבל, הוא ההתגשמות הסופית של אותה מלכות. לפיכך דווקא הוא חייב לקום ולקבל את ההטבה, יחד עם כל תיקוני ההשפעה שאסף האדם בחייו. רק בשילוב הזה, של הכלי המקורי עם תיקוני הקדושה, תתממש מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיה. להרחבה צפו גם בשיעור על סוד תחיית המתים. ומוסיף הרב בחדות (דקה 7:30): “זה לא שאלה, זה לא בחירה שלנו — ככה הבורא החליט וככה יהיה”. מכאן גם מובן הכינוי ממלכת כהנים וגוי קדוש: כשם שהכהן למעלה מקבל את האור בצורה מתוקנת, כך כל יהודי נדרש להכין את כליו לקבלת האור האלוקי.

אל תעש לו מאומה: מה בין עקדת יצחק לסוד המום?

רש״י דורש את המילה מאומה מלשון מום, ומכאן שגם בעקדת יצחק עמד במרכז תיקון המלכות ובניין האמונה.

בחלק השני של השיעור פונה הרב שקד אל פרשת וירא. רגע לפני השחיטה אומר המלאך לאברהם אבינו: אל תעש לו מאומה. רש״י דורש: מאומה — מום. הזוהר מבאר שבעקדה נפגשו בחינת החסד, אברהם, ובחינת הדין, יצחק, ושוב עמד במרכז תיקון המלכות. יתרה מכך, אברהם הצטער כשנעצר, שכן ביקש להשלים את התיקון עד תומו. עיקרון דומה מתבאר גם בביאור עקדת יצחק בתפילת שחרית. מכאן שהצער על אי־שלמות הוא עצמו חלק מבניין האמונה. כך מתחברות שתי הפרשות, וירא ואמור, לסוד אחד של תיקון.

כיצד מתקנים פגם באמונה בעבודה היומיומית?

מתקנים פגם באמונה בבניית קשר מתמיד עם הבורא, מתוך שמחה, ובידיעה שהשלמת התיקון אינה מוטלת עלינו לבדנו.

ההשלכה המעשית ברורה. יצחק אבינו מסמל את כוח הדין שבתוכנו, את המלכות הדורשת תיקון. לכן אסור לאדם לשקוע בעצבות כשאינו מצליח לתקן את בחינת האמונה שבו. אדרבה, העבודה עצמה, יום אחר יום, היא הבניין. כל תפילה, כל שיעור וכל התגברות קטנה מוסיפים אבן נוספת לכלי הקבלה המתוקן. על הדרך לבסס את הקשר הזה תוכלו ללמוד גם בשיעור על הקשר התמידי עם הבורא.

לא עליך המלאכה לגמור: ההוראה המעשית מהשיעור

השיעור נחתם בדברי רבי טרפון במסכת אבות (ב, טז): לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. כלומר, על האדם לעשות כל שביכולתו, ולהישאר בשמחה. ומה שלא יושלם בחיים האלה? בתחיית המתים ישלים הקדוש ברוך הוא את הכל, והיינו כחולמים. כך הופכת תחושת אי־השלמות ממקור ייאוש למנוע של עבודה מתמדת. זו בדיוק ההוראה שהרב שקד מבקש שניקח מן השיעור אל השבוע שלפנינו.

ללימוד קבלה חי מבית בעל הסולם

הרב שקד אליהו פנחס שליט״א מלמד קבלה וחסידות בשידור חי בימי שני ורביעי בשעה 20:30, והשיעורים פתוחים לכל המעוניין. כמו כן, מרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה מציע את כתבי בעל הסולם, מאמרי הרב״ש וכתבי האר״י הקדוש במחירי עלות. העמותה (ע״ר 580674034) מפנה מאה אחוז מהתרומות להפצת תורת הקבלה ולהוצאת הספרים. צפו בשיעור המלא למעלה, וקחו עמכם כלי מעשי לעבודת השבוע.