השבוע ה-7 ספירת העומר – שבוע שביעי לעומר

ספירת המלכות בשבוע השביעי לעומר – תיקון הרצון והכלי

השבוע השביעי בספירת העומר הוא השבוע החותם והמכריע. לאחר שישה שבועות של עבודה פנימית בתכונות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, מגיע הלומד אל ספירת המלכות. בשיעור מבאר הרב שליט”א, על פי משנת בעל הסולם, שהמלכות היא הספירה העיקרית שכל העבודה הקודמת מתנקזת אליה. היא הכלי שמכיל את כל האורות שירדו מן הספירות העליונות.

מהי ספירת המלכות וייחודה

שש הספירות הראשונות מלמדות תכונות פנימיות באלוקות. המלכות לעומתן היא הכלי המקבל בעצמו. היא החיסרון הקולט לתוכו את כל האור הנאצל ממקור הברכה. הרב מסביר בשיעור שהמלכות איננה רק המציאות הנגלית לעיני הבריות. היא גם איננה רק האור שירד מן התכונות העליונות שנלמדו.

המלכות היא יכולת הביטוי של האור בתוך כלים גשמיים של הנברא. היסוד שעליו הרחיב הרב בשיעור הקודם מערב את כל התכונות יחד ושופך אותן כתמצית אל תוך המלכות. ניתן ללמוד הרחבה רבה בנושא זה במאגר המושגים בקבלה שבאתר.

הרצון לקבל – מהות הכלי הפנימי

הרב שואל בשיעור שאלה יסודית. כיצד מגדירים אדם באמת? אפשר להגדיר אותו לפי מקצועו, שמו, מקום מגוריו או מצבו המשפחתי. אך אם מבקשים את ההגדרה האמיתית, יש לשאול מהו הרצון שלו. הרצון מגלה את פנימיות האדם יותר מכל סימן חיצוני אחר.

על פי תורת בעל הסולם, המלכות נקראת רצון לקבל. זהו המצב הטבעי של הנברא – לקבל הנאה ותענוג מן החיים. אך הרצון לקבל הגולמי הזה איננו תכליתו של האדם. עליו לעבור תיקון יסודי שיהפוך אותו לכלי ראוי לקבלת השפע האלוקי.

רצון לקבל על מנת להשפיע

הרב מבאר בשיעור שהרצון המתוקן הוא רצון לקבל על מנת להשפיע. זהו רצון המקבל הנאה דווקא מתוך נתינה לזולת. כאשר הנברא מקבל תענוג מן ההשפעה, נוצרת השתוות צורה בינו לבין הבורא. כשם שהקדוש ברוך הוא מקבל תענוג ממה שהוא משפיע, כך גם הנברא המתוקן מתענג על הנתינה.

השתוות הצורה הזו היא יסוד הדבקות. שני אנשים המנוגדים בדעותיהם וברצונותיהם אינם מצליחים להתחבר חיבור אמיתי, אלא לכל היותר חיבור אינטרסנטי. רק רצונות משותפים וסלילת דרך חיים משותפת יוצרים חיבור של אמת. כך הדבר בזוגיות, בחברות ובכל קשר משמעותי, וכך גם בקשר שבין הנברא לבוראו.

המלכות מתבטאת בפה ובשפתיים

הרב ממשיך ומלמד שכל ספירה מתבטאת באיבר מסוים בגוף. החסד הוא יד ימין, הגבורה יד שמאל, התפארת היא הגוף, נצח והוד הם הרגליים, היסוד הוא איברי הברית. המלכות מתבטאת בפה – בשפתיים, בלשון ובחמשת מוצאות הפה. הפה הוא המוציא לפועל את כל הכוחות הפנימיים של הנפש.

השפתיים הן הגבול המחבר בין הפנים לחוץ. הרב מביא את לשון הכתוב על בתיה בת פרעה שהלכה על שפת היאור. שפת הים מחברת בין החול למים, וכך גם שפתי האדם מחברות בין כוחות הנפש הפנימיים לבין המציאות החיצונית. הדיבור היוצא מן השפתיים מוציא מן הכוח אל הפועל את כל המערכות הפנימיות.

מבלי כלי מלכות מתוקן אין ביטוי

הרב מציג בשיעור משל מאלף. אדם שתיקן את עצמו בכל המידות – באהבה ששייכת לחסד, ביראה ששייכת לגבורה, ברחמים ששייכת לתפארת, באמונה, בביטחון ובתמימות – כל המידות שלו מאוזנות ומתוקנות. אך אם אין לו כלי מלכות מתוקן, אין באפשרותו לבוא לידי ביטוי במציאות.

הרב מדמה זאת לאדם אוטיסט שכל הנפש היפה והמתוקנת שלו אינה מצליחה להתבטא במפגש חברתי. כלי הביטוי חסר. לכן עבודת שמירת הלשון והפה היא חלק מרכזי מאוד מתיקון ספירת המלכות. הרחבה בעבודת הדיבור מצויה בכתבי הרב”ש.

התפילה כביטוי הרצון המתוקן

הרצון הוא גם תפילה, כך מדגיש הרב בשיעור. ברגע שאדם מתוודע אל החיסרון שבו, הוא מתפלל עליו. דוד המלך אמר “ואני תפילה”. חכמינו זכרונם לברכה הוסיפו שהלוואי והיה האדם עוסק בתפילה כל היום כולו. התפילה היא ביטוי המלכות – הכלי המבקש להתמלא ממקור החיים העליון.

הרב מצביע על שש מצוות תמידיות שניתן לקיים בכל רגע ורגע. כל מצווה כזו שייכת לאחת מן הספירות. אהבת השם שייכת לחסד. יראת השם שייכת לגבורה. ייחוד השם שייך לתפארת המאחדת ימין ושמאל. האמונה והביטחון שייכים לנצח. התמימות והאזהרה משאר אלוהים שייכת להוד. דבר האמת ושמירת הפה שייכים ליסוד.

סיכום והדרכה לעבודת השבוע

הרב חותם בכך שספירת המלכות היא המאחדת את כל העבודה. אדם המבקש להתעלות בעבודת השם נדרש לתקן את הרצון, לזכך את הדיבור ולהפוך את הפה לכלי שרת לאור הפנימי. הרב שליט”א מזמין את הציבור הרחב להעמיק בנושאים אלו בשיעורי הקבלה בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כמו כן, ניתן לרכוש את ספרי בעל הסולם במחיר עלות במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה ולתמוך בהפצת מעיינות החסידות לכל בית בישראל.