למה החכמה לא נבדלת מהרצון לקבל והבינה כן? | סולם יהודה

שורש השאלה — מדוע ספירת החוכמה לא נבדלת מהרצון לקבל וספירת הבינה כן נבדלת

בשיעור זה נידונת אחת מן הסוגיות העמוקות ביותר בתורת כתבי בעל הסולם. השאלה המרכזית עוסקת בהבחנה דקה בין ספירת החוכמה לספירת הבינה. מדוע ספירת החוכמה נבחנת כ’לא אפשר’ להיבדל מן הרצון לקבל, ואילו ספירת הבינה נבחנת דווקא כ’אפשר’. הרי בשתיהן הרצון לקבל הגיע מן העליון, ולכאורה דינן היה צריך להיות שווה.

שאלה זו נידונת לעומקה בשיעור, ומוצגת בה תשובה מפתיעה המבארת את סוד היחס בין המדרגות העליונות לתחתונות בעולמות הקבלה.

הצגת השאלה — מלכות דכתר והעלייתה בבחינת א’

הנחת היסוד בשאלה היא כי מלכות דכתר עלתה לבחינה א’ בספירת החוכמה, והייתה בידה האפשרות לקבל בחינת חידוש. אם כן, מה טעם ספירת החוכמה נבחנת כמקום שאין בו אפשרות להימלט מן הרצון לקבל, ואילו ספירת הבינה נבחנת דווקא כמקום שבו אפשר להימלט. הלוא שתי הספירות שואבות את הרצון לקבל שלהן מן העליון.

הכתר כמקור הרצון לקבל

נקודת המוצא להבנת התשובה נעוצה במהותו של הכתר. הכתר הוא רצונו להטיב לנבראיו. זהו הרצון האלוקי הקדמון להיטיב, ומתוקף עצם הרצון הזה כבר מגולם מתוכו הרצון לקבל. המשל לכך הוא כאדם המבקש לשמח את חברו בסעודה. אם חברו אינו רעב, כל המעדנים שיציע לפניו לא יועילו. ממילא כבר בכתר כלול ומוטבע הרצון לקבל בהכרח, מתוקף טבע רצונו להיטיב.

החוכמה נולדת עם הרצון לקבל בעל כרחה

כיוון שספירת החוכמה יוצאת מן הכתר, וכבר בכתר היה הרצון לקבל בבחינת חיוב גמור, הרי שהחוכמה אין לה אפשרות להימלט מן הרצון הזה. היא נולדה כבר עם הרצון לקבל טבוע בה מעצם תולדתה. לכן נבחנת החוכמה ב’לא אפשר’ — אין אפשרות להיבדל מן הרצון לקבל, משום שזה עצם מהותה של המדרגה שממנה יצאה.

התשובה — ההפרש בין החוכמה לבינה מצד העליון

חידוש גדול נמצא כאן בדרך התשובה. לא מצד התחתון באה ההבחנה, אלא דווקא מצד העליון. כלומר, יש להסתכל מה היה בעליון שהוליד את הספירה, ולפי זה להבין את טבעה של התולדה. מלכות דכתר לא הייתה לה אפשרות להציל את הנברא בלי שיהיה בו הרצון לקבל. כך הוא הדין בספירת החוכמה, המעוברת עדיין בכתר בבחינת א’. אך בספירת הבינה המצב שונה.

הבינה נולדת מן החוכמה המלאה באור

ספירת הבינה אינה נולדת ישירות מן הכתר. היא נולדת מספירת החוכמה לאחר שזו כבר יצאה מן הכתר, ויש כאן כבר מעין הפרדות. בשלב זה יש כלי דחוכמה המלא באור החוכמה, והכל עומד על מכונו. כל עוד הכלי מלא באור והאור עדיין לא הסתלק, הרי שהכל בסדר גמור. יכלה מלכות דחוכמה להישאר במצבה זה ולא להתעורר בעליית הרצון להשפיע על העליון, כטבע האור שבה.

משמעות ה’אפשר’ בספירת הבינה

מכאן מובן מדוע ספירת הבינה נבחנת ב’אפשר’. היא יכלה להיבדל מן הרצון להיהנות, ולא הייתה חייבת לעורר את ההשתוקקות. משום כך קוראים למצבה קישוט — היא עמדה במקומה בשלמות, בלא הכרח לעורר את החיסרון. ואילו ספירת החוכמה, המעוברת עדיין בכתר, לא הייתה לה ברירה כזו כלל.

סיכום ההבחנה

הקורא המעיין מוצא כאן הבחנה דקה ביותר. ההבדל בין החוכמה לבינה אינו מצד עצמן, אלא מצד המקור שממנו יצאו. החוכמה יצאה מן הכתר, שבעצם טבעו כלול הרצון לקבל בחיוב. ממילא החוכמה ב’לא אפשר’. אילו הבינה יצאה מן החוכמה, לאחר שהכלי היה כבר מלא באור, ולא היה הכרח לעורר את הרצון לקבל. ממילא הבינה ב’אפשר’.

לימוד מעמיק בסוגיות אלו

סוגיות אלו נלמדות באופן מסודר ומעמיק בשיעורי הווידאו בקבלה חסידית שבאתר סולם יהודה. המבקש להעמיק בלימוד מסודר של תלמוד עשר הספירות וכתבי האר”י יכול להיעזר בתוכנת קבלימוד לשינון החומר.

הצטרפות לשיעורי הזום ולמרכז ההפצה

הציבור מוזמן להשתתף בשיעורי הקבלה בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, שבהם נלמדות סוגיות אלו במתכונת קבועה ומסודרת. כמו כן, הציבור מוזמן למרכז ההפצה של העמותה לרכישת ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות, ללא פערי תיווך.

בסוגיה זו נחשף עומק התפיסה הקבלית, שאין ההבחנות בספירות נקבעות מצד עצמן בלבד, אלא מצד מקורן ושורשן. ההבנה הזו פותחת צוהר להבנת כל מערכת האצילות ולימוד מעמיק של תורת בעל הסולם זצ”ל.