שיעור קבלה | סדר סיבה ומסובב | 38 | הרב שגב רומנו | מתוך התע”ס | סולם יהודה

סדר סיבה ומסובב בתלמוד עשר הספירות — שיעור 38 עם הרב שגב רומנו

בשיעור המעמיק הזה, השיעור ה-38 בסדרה, פורש שיעורי הרב שגב רומנו את אחד היסודות העמוקים ביותר בתלמוד עשר הספירות לבעל הסולם — סדר הסיבה והמסובב בהתפשטות האור והתהוות הפרצופים. הרב שגב רומנו שליט”א מבאר בלשון בהירה ונגישה כיצד פועל מנגנון הביטוש בין אור פנימי לאור מקיף, וכיצד מתהווה זדכוך המסך המוליד את כל הקומות הרוחניות זו אחר זו.

מהות הביטוש בין אור פנימי לאור מקיף

השיעור פותח בהבהרה מדויקת של המושג ביטוש. האור המקיף, אשר אינו יכול להיכנס פנימה אל הכלי בשל מיעוט המסך, מכה ודופק על הפרסה החיצונה של הפרצוף. הרב מסביר כי המילה ביטוש בארמית פירושה הכאה או בעיטה — שני הפכים הנפגשים זה בזה. האור המקיף הוא זך וטהור, רוצה להשפיע אל הנברא, ואילו הנברא בשלב מסוים אינו יכול לקבלו מחמת עוביות המסך הנותרת בו. ההתנגשות הזו, ההפכיות שבין הבורא הזך ובין הנברא העב, היא היוצרת את תנועת הזדכוך.

בעיון בענייני מושגים קבליים מתחדדת ההבנה שהביטוש אינו מקרי, אלא הוא חלק מסדר סיבה ומסובב מדויק. כל זדכוך מוליד קומה חדשה, פחותה מקודמתה אך טהורה ממנה. כך נוצרת השתלשלות הקומות — מקומת כתר לקומת חכמה, ומחכמה לבינה, וכן הלאה עד למלכות.

התהוות הפרצוף הראשון של אדם קדמון

הרב שגב רומנו שליט”א מתאר בפירוט את התהוות הפרצוף הראשון, הוא פרצוף הכתר של עולם אדם קדמון, העולם הראשון שלאחר הצמצום. האור הישר, שהוא השפעת עור אין סוף, מתפשט בארבע בחינות — בחינת שורש שהיא רצון להשפיע, בחינת אל”ף שהיא חכמה, בחינת בי”ת שהיא בינה, בחינת גימ”ל שהיא זעיר אנפין ובחינת דל”ת שהיא המלכות.

הרב מבאר כיצד בבחינה דל”ת מרגיש הנברא שהוא מתנתק משורשו, ולכן עושה תנועה של תשובה לשוב ולהידבק בכתר — וזו היא הבינה, הנקראת עולם התשובה ונקראת גם אם”א, מפני שהרצון הזה לחזור לשורש מעורר אור של חסדים. הזעיר אנפין, הכולל את החסד גבורה תפארת, הוא מעין פשרה — קבלה כדי חיות בלבד של אור החכמה במיעוט, ואור החסדים האב המקיף.

הצמצום, המסך והאור החוזר

בליבת השיעור עומד תיאור פעולת המסך. כשהמלכות בבחינה דל”ת טועמת את הטעם של תענוג גדול ורוצה להמשיך את כל האור על מנת לקבל לעצמה — נפסלת מקבלה זו בצמצום. הצמצום, מבאר הרב, הוא העתקת הרצון לקבל לעצמו, ובמקומו מתקנת הנברא את עצמה במסך. המילה מסך בעברית, אומר הרב, פירושה כוח התגברות בנפש שלא לקבל על מנת לקבל לעצמו, אלא לקבל על מנת להשפיע.

זוהי תפיסה מהותית בכל כתבי בעל הסולם — קבלה מתוך הבנה ואמונה פשוטה שהבורא הוא העושה את הכל. כשהמסך דוחה את האור, נוצר אור חוזר, אור של חסדים, ובו נדבק האור בכלי. עתה יכול הנברא לקבל את האור בקדושה. עשר הספירות בראש הן קבלה בכוח, ובהתפשטותן מהפה עד הטבור הן הופכות לקבלה בפועל. מהטבור ולמטה ישנן עשר ספירות של רגלי ההסתיימות, שאינן מקבלות אור משום שצריך להחיות את הכלים — ואלו הם הסיומים של הפרצוף.

ספירות דעיגולים וספירות דיושר בנפש האדם

הרב שגב רומנו ממשיל את ההבחנה בין ספירות דעיגולים לספירות דיושר על נפש האדם. ספירות דעיגולים הן הטבעים הטבועים בנו, האינסטינקטים החייתיים, שאין עליהם מסך. בילדותנו, מבאר הרב, אין הבדל בין אדם לבהמה מצד הגוף — הכוחות הטבעיים פועלים ללא ריסון. אך כוחות הנשמה, שהם בחינה של מצפון, מתחילים להאיר ולהחיות את העיגולים. בעבודת התשובה איננו מבטלים את העיגולים, את האינסטינקטים, אלא מתקנים ומכוונים אותם.

דוגמה מעשית מביא הרב: האכילה. אין אנו מפסיקים לאכול, אלא אוכלים בקדושה — יש מותר ויש אסור, יש ברכות לפני ואחרי, יש נטילת ידיים. כל אלה הם המסכים שהאדם יוצר בעצמו על הרצונות הטבעיים. זוהי תכלית עבודת הקבלה — לא ביטול הכלים אלא הכשרתם לקבל אור גדול בכלים גדולים, על מנת להשפיע. נושא זה, של תיקון מידות והכוונת הרצונות, נדון בעומק גם בפרקי אבות בקבלה ובחסידות.

הזמנה להמשך לימוד

השיעור הוא חלק מסדרת לימוד שיטתית בתלמוד עשר הספירות. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולתמוך בפעילות העמותה להפצת תורת הקבלה.