שיעור קבלה | סדר סיבה ומסובב | 18 | הרב שגב רומנו | מתוך התע”ס | סולם יהודה

שבירת הכלים — מקור הבחירה החופשית בעבודת הבורא

השיעור השמונה־עשר בסדרה של סדר סיבה ומסובב מתוך תלמוד עשר הספירות פותח שער עמוק להבנת השתלשלות העולמות. הרב שגב רומנו מבאר באריכות את הסוגיא הגדולה של שיתוף מידת הרחמים במידת הדין, ומתוך כך מגיע לביאור עומקו של ענין שבירת הכלים. כל הלימוד מבוסס על דברי בעל הסולם המופיעים בכתבי בעל הסולם, ועל יסודות עץ החיים ומבוא שערים של האריז”ל.

רצה לברוא את העולם במידת הדין

מאמר חז”ל הידוע פותח את הדיון. רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, עמד ושיתפה במידת הרחמים. הרב מבאר ששתי בחינות עומדות כאן זו מול זו — מידת הדין שהיא המלכות, ומידת הרחמים שהיא הבינה החפצה בחסדים. בלשון הקבלה, רצה הבורא יתברך לברוא את העולם בבחינת המלכות יחידה, ושיתף בה את בחינת הבינה. כך נולד הרצף הסיבתי המסודר של עשר הספירות, שכל אחת מהן נושאת בתוכה גם בחינה של מלכות.

מאמר אחד בשתי לשונות

הביאור המעמיק שמובא בשיעור הוא שמדובר בעצם במאמר אחד עם שתי לשונות. בלשון הראשונה אומרים חז”ל “רצה לברוא במידת הדין”, ובלשון השניה אומרים “ביקש לברוא במאמר אחד וברא בעשרה מאמרות, להיפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים”. שני המאמרים מורים על אותה נקודה ממש — חילוק מידת הדין לפרטים, ושיתוף מידת הרחמים בכל ספירה וספירה. אילולא חילוק זה, היתה כל הקומה ניצבת כיחידה אחת בלא פרטים, ולא היה כל מקום לתיקון.

שיתוף מידת הרחמים — מקום לתיקון

השאלה היסודית העולה בשיעור היא, מה השיג הקדוש ברוך הוא בשיתוף מידת הרחמים בדין. הרב מסביר על פי דברי האריז”ל במבוא שערים ובעץ חיים, שהשיתוף הזה הוא שנותן מקום לבחירה החופשית. אילו היתה הבריאה כולה במידת הדין יחידה, היתה הקלקלה פוגמת את הקומה כולה. אך משחילק הבורא יתברך את הדין לפרטים בעשר הספירות, ובכל ספירה יש בחינת מלכות לצד שאר המידות, נמצא שגם אם נפגמת בחינה אחת — נשארות שאר הבחינות שלמות, וניתן לתקן את הנפגם מתוך השלם. עיון מעמיק יותר במהלך זה ניתן למצוא במושגים קבליים שבאתר.

ארבעה טעמים עמוקים לשבירת הכלים

השיעור עומד באריכות על ארבעה טעמים מרכזיים לסוגיית שבירת הכלים, ובכל אחד מהם נפתח עומק נוסף בהבנת מעשה בראשית.

הטעם הראשון — היווצרות המקום לתיקון

השבירה יצרה את האפשרות הממשית של תיקון. כל עוד הקומה שלמה ומאוחדת, אין מקום לפגם ואין מקום לתיקון. השבירה גילתה רבדים שאפשר לפגוע בהם ואפשר להחזירם, וכך נוצרה הריקמה הגדולה של עבודת ה’ שבכל הדורות. הקדוש ברוך הוא מקלקל קלות על מנת שנוכל לתקן ולהיות שותפים במלאכה.

הטעם השני — שותפות עם הבורא יתברך

הבורא יתברך ביקש לתת לאדם להיות שותף במעשה בראשית. כשמקלקלים — נמצאים שותפים, וכשמתקנים — נמצאים שותפים. כל מעשה ומעשה של האדם משפיע על המערכת כולה ומעלה ניצוץ שנפל בשבירה. בשיעורי קבלה אונליין בזום מתבארים בהרחבה דרכי השותפות הזאת והשפעתה על העולמות.

הטעם השלישי — גילוי הרע

אילולא השבירה, לא היה מתגלה שיש דבר כזה רע. הרצון לקבל לעצמו, המנותק מן המשפיע, היה נשאר בכוח ולא יוצא לפועל. השבירה היא שגילתה את עצם המושג של רע, ועל ידה ניתן לאדם הכלי לבחור בטוב מתוך הכרת ההפך. בלא ידיעת הרע אין כל משמעות לבחירה בטוב.

הטעם הרביעי — הבחירה החופשית

זהו השער הגדול שבכולם. השבירה היא שיצרה את הבחירה החופשית של האדם, ובלעדיה לא היתה ההטבה שלמה. הבורא יתברך חפץ להיטיב לנבראיו, וההטבה הגדולה ביותר היא דווקא הבחירה החופשית — שהאדם יבחר בעצמו בטוב, ויקבל את שכרו על פי בחירתו ולא במתנת חינם. בכך זוכה הנברא להידמות לבוראו, ואין הטבה גדולה מזו לעולמים.

יישום מעשי — מקלקל ומתקן

הרב מבאר שהמושג של “בורא עולמות ומחריבן” מקבל בלימוד זה הארה חדשה. אין כאן חורבן לשם חורבן, אלא מעשה של מקלקל קלות על מנת לתקן. הבורא ברא את הכלים, שיברם בכוונה, ומסר לנו את מלאכת התיקון. כשנשברה ספירת החסד, הסתלק החסד שבה — אבל החסד אינו אובד מן העולם. שהרי יש חסד שבגבורה, חסד שבתפארת, חסד שבנצח. הניצוצות מתפזרים בין שאר המידות, וכך גם כשמידה אחת מתקלקלת אצלנו, ניתן לשאוב כוח מן המידה האחרת ולהשלים את החסר.

המעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבערוץ סולם יהודה ילך וימצא את הביאורים המעשיים של סוגיא זו לעבודת המידות, לתיקון הנפש ולעבודת התפילה. הלימוד אינו תיאוריה גרידא — הוא מצביע על דרכי עבודה ממשיות בעולמו של האדם בכל יום ויום.

סיכום ופתח לשיעור הבא

השיעור הניח את היסודות הכלליים להבנת ענין שבירת הכלים. הנקודה המרכזית הראויה לקחת מן הלימוד הזה היא שכל הסדר הסיבתי של ההשתלשלות בנוי על תכלית אחת — הבחירה החופשית של האדם, שהיא היא ההטבה הגדולה ביותר שהבורא יתברך מעניק לנבראיו. בשיעור הבא יוסיף הרב ויבאר את ענין שמונת המלכים שמלכו בארץ אדום, ויעמוד על דרך נפילת המידות זו לזו ועל מקומותיהן החדשים אחר השבירה.