משנכנס אדר מרבין בשמחה | סולם יהודה

משנכנס אדר מרבין בשמחה — ביאור פנימי על פי תורת הקבלה

בשיעור מיוחד לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, פותח שיעורי הרב שקד אליהו פנחס בביאור עמוק של המשנה במסכת תענית. המשנה קובעת באופן נחרץ — משנכנס אדר מרבין בשמחה. הרה”ח שליט”א שואל שאלה יסודית. כיצד יתכן שתנאים בדרגתם הגבוהה הורו הוראה הנראית כה לא מובנת. וכי האדם יכול להזמין את עצמו לשמוח על פי תאריך בלוח השנה.

השאלה היסודית — האם השמחה תלויה בתאריך

הרב פותח ושואל. אדם רבים חווים בחודש אדר משברים אישיים, קשיים פרנסיים ומצוקות נפשיות. כיצד נדרש מהם לשמוח רק משום שנכנס חודש מסוים. הדבר נראה לכאורה כבלתי הגיוני. רבנו שליט”א מסביר כי אכן אין מדובר בשמחה חיצונית של משלוח מנות ומשתה בלבד. השמחה הזאת באה מתוך הבנה פנימית עמוקה הרבה יותר.

החגים בתורת הסוד — לא רק זיכרון היסטורי

הרה”ח מבאר יסוד גדול בתורת החסידות והקבלה. כל החגים שלנו אינם מציינים אירוע היסטורי בלבד. אמנם בשטחיות הדברים, חג הפסח מזכיר את יציאת מצרים וחג החנוכה מזכיר את ניסי החשמונאים. אך זוהי הבנה ברמה החיצונית והפשוטה ביותר. המובן האמיתי, הפנימי והעמוק של החגים, מתבאר אך ורק מתוך כתבי כתבי בעל הסולם ושאר רבותינו המקובלים. הרשב”י, האר”י הקדוש, בעל הסולם והרב”ש הראו לנו שהחגים הם מפה רוחנית מדויקת.

החגים כצופן להשגת מטרת הבריאה

בשיחה מאלפת מבאר רבנו שליט”א שמטרת הבריאה היא להשיג את האלוקות. האדם הגיע לעולם הזה במטרה אחת ויחידה. אף שהעולם מבלבל בתאוותיו השונות — ממון, קריירה, כבוד והשגה — הדבר היחיד שאדם צריך לרדוף אחריו באמת הוא הבורא. הדרך היחידה לפגוש את מלך מלכי המלכים היא הדרך שהוא בעצמו נתן לנו. תורה, מצוות ומועדים. החגים הם מעין צופן רוחני המפעיל את הנשמה הפנימית להשבתה אל דבקות יוצרה.

אדר במחשבה — סוד האותיות

כעת מגיע הרב לעומק העניין. המילה “אדר” אותן אותיות הן של המילה “אדרא”. משנכנס אדר מרבין בשמחה — כלומר משנכנסת המחשבה הקדושה אל לבו של האדם, מתרבה השמחה. ומהי המחשבה שעל האדם להידבק בה. זוהי מחשבתו של הקדוש ברוך הוא. מחשבתו יתברך היא להיטיב לנבראיו. הבורא יתברך פועל פעולה אחת בלבד במציאות, והפעולה הזאת נקראת ההטבה. הוא עושה טוב עם כולם, תמיד, בצורה המקסימלית.

הרצון לקבל מול הרצון להשפיע

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א ממשיך ומבאר את היסוד המרכזי בתורת בעל הסולם. הקדוש ברוך הוא מכונה “הטוב והמטיב” משום שאינו זקוק לקבל מאיש דבר. כל בריאתו אותנו היא רק כדי להיטיב לנו. ועל זה אמרו חז”ל שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו. לעומת זאת, הכוח שעליו מושתת היצור האנושי נקרא “הרצון לקבל”. יש לו שמות נוספים בכתבי הקבלה — יצר הרע, סטרא אחרא, קליפות. אך בסופו של דבר זוהי תכונה עצמית של הסתרה לעומת הקדוש ברוך הוא. עיינו עוד במושגים קבליים להעמקה נוספת.

האדם כמחפש מילוי תמידי

הרה”ח מבאר באריכות שהאדם תמיד חסר. כל היום מחפש למלא את חסרונותיו. קם בבוקר ומחפש את הקפה. יוצא לעבודה כדי לקבל ממון. מתלבש באופן מסוים כדי לקבל יחס. מדבר באופן מסוים כדי לקבל כבוד. כל פעולותיו של האדם נובעות מן הרצון לקבל מילוי. הדבר הזה הופך אותו להיות הפוך לחלוטין מהקדוש ברוך הוא, שכל רצונו להשפיע ולמלא אחרים.

שני הפכים אינם יכולים להתחבר

בדוגמה מוחשית מסביר רבנו שליט”א — שני אנשים בעלי תכונות הפוכות, אינם יכולים להתחבר באופן טבעי. אדם שכל הראש שלו בספורט, ושכן שלו דוקטור לביולוגיה — לא יהיה להם על מה לדבר. כך גם בעבודה הרוחנית. כדי להידבק במלך מלכי המלכים, על האדם להיות דומה לו. אם המחשבה שלו יתברך היא השפעה ונתינה, ואני נמצא ברצון לקבל ובאהבה עצמית — לא אוכל להתחבר אליו לעולם.

שם הוי”ה — שאינו משתנה

הרב מסביר אחד היסודות החשובים. שמו של הקדוש ברוך הוא הוי”ה מורה שהוא היה הווה ויהיה — תמיד באותה צורה. הוא הטוב והמטיב, ולא ישתנה לעולם. אם כן, מי שצריך להשתנות הוא האדם בלבד. האדם נדרש לשנות את תכונותיו הפנימיות שיהיו דומות לתכונות האלוקיות. וכמו שדרשו חז”ל — מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.

השמחה האמיתית — דבקות בבורא

וזה גופא סוד “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. כשנכנסת בלב האדם המחשבה הקדושה של הבורא — מחשבת ההשפעה — או אז מתרבה אצלו השמחה האמיתית. שמחת הדבקות. ככל שהאדם משווה צורתו לבוראו, הוא מתחיל להרגיש אותו לאט לאט ולהידבק בו. זה נקרא בלשון רבותינו “חזרה בתשובה” — לא בהבנה השטחית של מי שמתחיל להניח תפילין, אלא בכוונה הפנימית להשיב את הרצון לקבל אחורנית, ולא לרצות אותו, אלא לרצות את הקב”ה ולהשפיע. הצטרפו לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

ואהבת לרעך כמוך — כלל גדול בתורה

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א חותם את השיעור בביאור דברי רבי עקיבא. “ואהבת לרעך כמוך — זה כלל גדול בתורה”. הכלל כולל בתוכו את כל הפרטים. כפי שכאשר אומרים “בית” — נכללים בו הקירות, הגג, החדרים והפינות. כך “ואהבת לרעך כמוך” כולל את כל עבודת ההשפעה והדבקות. למידת השמחה האמיתית של חודש אדר אנו ממליצים לעיין גם בחגי ישראל לפי הזוהר.